מ החלפת טקסט – "הרבי שליט"א" ב־"הרבי "
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ החלפת טקסט – " ראה ב" ב־" ראו ב"
שורה 133: שורה 133:
==חנוכה בתורת החסידות==
==חנוכה בתורת החסידות==
===מהות החג===
===מהות החג===
הגמרא מספרת{{הערה|שבת כא ע"ב.}} שבחג החנוכה היו שני ניסים: נצחון המלחמה ונס פח השמן{{הערה|שבו גופא היו שני ניסים: א. שנמצא טהור חתום בחותמו של כהן גדול, ב. שהספיק לשמונה ימים.}}. חכמי ישראל נחלקו האם קביעת החג לדורות הייתה על שני הניסים{{הערה|דעת המאירי.}} או רק על נס פח השמן{{הערה|על דבר שתי שיטות אלו ראה בארוכה לקו"ש ח"י עמ' 143 ואילך, ח"ל עמ' 204 ואילך.}}. ברוב המקומות בתורת החסידות{{הערה|סה"מ תקס"ג ח"א עמ' נז. שערי אורה ד"ה בכ"ה בכסלו פנ"ג (כב, א). סהמ"צ להצ"צ ריש מצות נר חנוכה (דרמ"צ עא, א). ד"ה ואתה ברחמיך הרבים תרפ"ד (סה"מ תרפ"ד עמ' קנז) ותרפ"ו (סה"מ תרפ"ו עמ' קסד).}} מוסבר כהדיעה השניה, אבל הרבי מסביר{{הערה|ד"ה ואתה ברחמיך הרבים עמדת להם בעת צרתם תשמ"ח – מוגה.}} שכללות מהות החג היא דווקא כהדיעה שהחג נקבע על '''שני הניסים'''.
הגמרא מספרת{{הערה|שבת כא ע"ב.}} שבחג החנוכה היו שני ניסים: נצחון המלחמה ונס פח השמן{{הערה|שבו גופא היו שני ניסים: א. שנמצא טהור חתום בחותמו של כהן גדול, ב. שהספיק לשמונה ימים.}}. חכמי ישראל נחלקו האם קביעת החג לדורות הייתה על שני הניסים{{הערה|דעת המאירי.}} או רק על נס פח השמן{{הערה|על דבר שתי שיטות אלו ראו בארוכה לקו"ש ח"י עמ' 143 ואילך, ח"ל עמ' 204 ואילך.}}. ברוב המקומות בתורת החסידות{{הערה|סה"מ תקס"ג ח"א עמ' נז. שערי אורה ד"ה בכ"ה בכסלו פנ"ג (כב, א). סהמ"צ להצ"צ ריש מצות נר חנוכה (דרמ"צ עא, א). ד"ה ואתה ברחמיך הרבים תרפ"ד (סה"מ תרפ"ד עמ' קנז) ותרפ"ו (סה"מ תרפ"ו עמ' קסד).}} מוסבר כהדיעה השניה, אבל הרבי מסביר{{הערה|ד"ה ואתה ברחמיך הרבים עמדת להם בעת צרתם תשמ"ח – מוגה.}} שכללות מהות החג היא דווקא כהדיעה שהחג נקבע על '''שני הניסים'''.


ונקודת הביאור בזה: עניינו של חנוכה הוא להאיר '''את החושך''' דוקא, ולכן עיקר קביעות החג היא על גילוי האלוקות '''בתחתונים''' – שזה מודגש בנס הנצחון דוקא. אבל מי ש"מגלה" על הנצחון שהוא היה נס אלוקי (ולא סתם "מקרה מוצלח" טבעי) - הוא נס פח השמן,שבו ניכרת האלוקות '''בגלוי'''.
ונקודת הביאור בזה: עניינו של חנוכה הוא להאיר '''את החושך''' דוקא, ולכן עיקר קביעות החג היא על גילוי האלוקות '''בתחתונים''' – שזה מודגש בנס הנצחון דוקא. אבל מי ש"מגלה" על הנצחון שהוא היה נס אלוקי (ולא סתם "מקרה מוצלח" טבעי) - הוא נס פח השמן,שבו ניכרת האלוקות '''בגלוי'''.