חנוכה – הבדלי גרסאות
| שורה 147: | שורה 147: | ||
דבר זה אף מרומז בתפילת ימי החנוכה ב"[[ועל הניסים]]" כשמתארים את מלחמת יוון בישראל אומרים שהם רצו "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך" באופן כללי היוונים לא רצו לפגוע בבני ישראל עצמם כי אם בתורתם לפי של האמינו במצוות ובעומק יותר הפריע להם זה שיהודי לומד מתוך תחושה שהתורה היא "תורת'''ך'''" וכן בקיום המצוות הפריע להם שיהודי מקיים חוקים רק מפני שהם "'''רצונך'''" לכן רצו להשכיח את נותן התורה ולהעביר את היהודים מקיום המצוות מתוך קבלת עול גרידא.{{הערה|כל הנ"ל בריבוי מקומות ראה דרך מצוותיך מצות נר חנוכה דף עא עמוד ב לקוטי שיחות חלק ג עמוד 814 ואילך.}} | דבר זה אף מרומז בתפילת ימי החנוכה ב"[[ועל הניסים]]" כשמתארים את מלחמת יוון בישראל אומרים שהם רצו "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך" באופן כללי היוונים לא רצו לפגוע בבני ישראל עצמם כי אם בתורתם לפי של האמינו במצוות ובעומק יותר הפריע להם זה שיהודי לומד מתוך תחושה שהתורה היא "תורת'''ך'''" וכן בקיום המצוות הפריע להם שיהודי מקיים חוקים רק מפני שהם "'''רצונך'''" לכן רצו להשכיח את נותן התורה ולהעביר את היהודים מקיום המצוות מתוך קבלת עול גרידא.{{הערה|כל הנ"ל בריבוי מקומות ראה דרך מצוותיך מצות נר חנוכה דף עא עמוד ב לקוטי שיחות חלק ג עמוד 814 ואילך.}} | ||
===מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל{{הערה|ראשית סוגיה זו בחסידות בתו"א ד"ה זה, ובחסידות מבוארת (מועדים א) התבארה הייטב ולוקטו המאמרים הדנים בה - ראה שם.}}=== | |||
מזוזה שייכת לקו הימין כי פרשת שמע (הכתובה במזוזה) עניינה לעורר באדם תשוקה לעלות ו'''להתקרב''' לה'. ועליה שייכת לקו הימין, כמו שכתוב "'''וימינו''' תחבקני", שפעולת ה'ימין' של ה' היא 'חיבוק', וחיבוק הוא '''קירוב'''. ומכיון שבחינה זו היא כללות כל המצוות (שעניינן בירור הגשמיות והעלאתו לקדושה), קובעים את המזוזה בפתח – כדי להעלות את כל ענייני האדם (שבבית) לקדושה. | |||
ונר חנוכה שייך לשמאל כי אור הנר רומז לאור התורה, ועניין התורה הוא "'''גבורה''' שבחסד"(וגבורה היא בקו שמאל){{הערה|כמו שכתוב על התורה שניתנה "מימינו אש דת למו". שאם כי כללותה הוא 'מימינו' של ה' (חסד), באופן פרטי היא 'אש' (גבורה) שבימין.}}. היינו, המשכת גילוי אלוקות בגבורה ותוקף גדול, עד שיכול להאיר גם את רשות הרבים, ובחושך. | |||
והא בלא הא אי אפשר, ומשני טעמים: '''א.''' אור התורה לא יכול להאיר לאדם בלי שיזכך עצמו ויעורר בליבו רצון ותשוקה לה' (וזהו "כל האומר אין לי אלא תורה אפילו תורה אין לו". שאם לומד תורה בלי להקדים את עניין התפילה וזיכוך עצמו לא יוכל להרגיש קדושת התורה). '''ב.''' ובעומק יותר, זה שהפסוק מקדים 'נר מצווה' ל'תורה אור' (מצוות לתורה) מלמד ששורש המצוות למעלה משורש התורה, דאף על פי שהן נמשכות ויוצאות '''מ'''התורה, הנה שורשן הוא '''למעלה''' ממנה. | |||
===עניינו בספירות, וקביעותו בחודשים=== | ===עניינו בספירות, וקביעותו בחודשים=== | ||