תומכי תמימים בית שמש (קטנה): הבדלים בין גרסאות בדף
(←תולדות הישיבה: הוספה) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(←התוועדויות ויומי דפגרא: תיקון טעות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 73: | שורה 73: | ||
בנוסף, הישיבה נוהגת שלא לקיים שבת חופשה בזמן של '''יומא דפגרא''' או תאריך חסידי, והחזירה לעולם את המושג '''פורים בישיבה''' ובניגוד לישיבות קטנות אחרות אשר משחררים את התמימים לביתם, הישיבה מקיימת סדר יום מיוחד המוקדש ברובו למבצעים אשר בסופו התוועדות עם כל צוות רבני הישיבה. | בנוסף, הישיבה נוהגת שלא לקיים שבת חופשה בזמן של '''יומא דפגרא''' או תאריך חסידי, והחזירה לעולם את המושג '''פורים בישיבה''' ובניגוד לישיבות קטנות אחרות אשר משחררים את התמימים לביתם, הישיבה מקיימת סדר יום מיוחד המוקדש ברובו למבצעים אשר בסופו התוועדות עם כל צוות רבני הישיבה. | ||
=== שיעורים ומבצעים מיוחדים === | === שיעורים ומבצעים מיוחדים === | ||
גרסה מ־01:23, 28 באוקטובר 2022
| תומכי תמימים ליובאוויטש בית שמש (ישיבה קטנה) | |
|---|---|
 תמונה קבוצתית של תלמידי הישיבה י"ג תמוז ה'תש"פ. | |
| אפיון | ישיבה קטנה |
| תאריך יסוד | אלול תשע"ו |
| מיקום | בן עזאי 4, בית שמש |
| ראש הישיבה | הרב משה לידר |
| משגיח ראשי | הרב יונתן מנחם אנקווה |
| מנהל גשמי | ר' חיים שארף |
| מספר תלמידים | כ-140 תמימים |
| ספר פלפולים | שער הפלפול |
| קובץ הערות | הערות התמימים ואנ"ש, מאה ועשרים - הערות וביאורים |
ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בית שמש היא ישיבה קטנה שפועלת בעיר בית שמש. הישיבה נוסדה על ידי הרב שמעון ויצהנדלר ראש ישיבת תות"ל ראשון לציון גדולה ושם את הרב משה לידר כראש הישיבה ואת הרב שניאור זלמן אודרמן כמנהל הגשמי בשנת תשע"ו בעיר ראשון לציון, ומשם הועברה לעיר בית שמש לקראת שנת הלימודים תשע"ח.
תולדות הישיבה
הישיבה הוקמה בחודש אלול תשע"ו בעיר ראשון לציון על ידי הרב משה לידר תחת הנהלת תות"ל ראשון לציון גדולה בניהול של הרב שמעון שיחי' ויצהנדלר העומד בראשה ולמדו בה כשלושים בחורים. עם התרחבות הישיבה, בתחילת שנת הלימודים תשע"ח עברה הישיבה למתחם ישיבת תומכי תמימים בית שמש הישנה, בשכונת 'יפה נוף' בעיר, לאחר שזו האחרונה נסגרה מספר שנים קודם לכן.
לאחר המעבר למתחם בעיר בית שמש חידשה ההנהלה את צוות הישיבה שאליהם הצטרפו חלק מרבני הישיבה הקודמת[1], והביאו לשמש כמשגיח את הרב יונתן מנחם אנקווה ואף המשפיע הראשי של הישיבה היה ר' שלום דובער וולפא למשך כשנתיים, שעזב בעקבות מצבו הרפואי[2]. במשך מספר חודשים היה הרב זושא פויזנר משפיע[3] וגם הרב משה קורנוויץ[4][5][6] וכיום המשפיע הראשי של הישיבה הוא הרב יחיאל יהודה קופצ'יק[7], אך עדיין בזמני התוועדויות מגיעים להתוועד עם תלמידי הישיבה כמה ממשפיעי הישיבה לשעבר[8].
בשנים תשע"ח - תשע"ט הוציאה הישיבה עיתון דו שבועי בשם "הישיבה של הרבי", שהופץ בקהילות אנ"ש ברחבי הארץ.
בתקופת מגפת הקורונה יצאה הישיבה במסלול לימודים יחד עם הישיבה הגדולה בעיר על ידו הם דאגו שהבחורים ילמדו מהבתים במטרה להכניס את התומכי תמימים לכל בית[9]. הלימוד הועבר טלפונית ודרך אתר שהוקם לצורך שיעורים אלו והשיעורים נמסרו על ידי רבני הישיבה. בזמנים מיוחדים הביאו משפיעים אף מחוץ לכתלי הישיבה[10][11].
האתר נשאר אף אחרי תקופת הקורונה בכדי ללמד אברכים שמעוניינים לחזור לחוות את אווירת תומכי תמימים, ומוסרים בו שיעורים רבני הישיבה במסגרת ישיבתית.
הישיבה ממוקמת במתחם, ובו זאל, חדר אוכל ומטבח, כיתות לימוד, ושלוש פנימיות. במתחם זה שכנה גם הישיבה הגדולה בעיר ורוב המבנים בו חדשים. לקראת שנת הלימודים תשפ"ב בנתה הישיבה זאל חדש ומרווח שיתאים למספר התמימים הגדול שהגיע לקראת השנה החדשה והמקום התרחב עקב עזיבת הישיבה הגדולה את המתחם.
לקראת שנת הלימודים תשפ"ב נבנה זאל גדול ומרווח אשר ישמש את התלמידים החדשים ויעזור משמעותית להגדלת תלמידי הישיבה.עם שלט יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד ענק בזאל הישיבה ותמונות ענק של הרבי שליט"א מלך המשיח בפתח הישיבה שעליו מתנפנפים 2 דגלי משיח ענקיים
בנוסף, החלה בניה של ארבעה חדרים חדשים, עם שירותים ומקלחת לכל חדר, כך בשנת הלימודים תשפ"ג הישיבה תמנה 140 בחורים.
בימים אלו מתחילות ההכנות לבניית מבנה חדש, גדול, מרווח ומפואר לישיבה ברמה ד' שאליו צפויה הישיבה להיכנס לקראת שנת הלימודים תשפ"ד[12].
נכון לפתיחת שנת הלימודים תשפ"ג מונה הישיבה כ-140 תמימים.
את קו הישיבה מנחה משפיעו של הרב לידר ומנהלה הרוחני של הישיבה הרב חיים אלתר בנציון שיחי' פרישמן מנהל מוסדות חב"ד בת ים וחבר האגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה.
בנוסף, הנהלת הישיבה מעודדת את הענין הקדוש של ביטול הצומות בימות המשיח ((שבהם נמצאים עכשיו - משיחת יחידות כללית מוצאי י"ט כ' כסלו ה'תשנ"ב) (וראה דבר מלכות בלק ושיחת י' טבת לקוטי שיחות חלק ט"ו)). בקשר לכך מקיימת הישיבה סעודות עם דגים בשר יין נרגילות בירות ופיצוחים לרוב. בימי החגים: ג' תשרי (בדירת הישיבה בתשרי) י' בטבת, וי"ז תמוז ותשעה באב (כל א' בביתו הוא).
הוועד המנהל
זמן קצר לפני פתיחת הישיבה בשנת תשע"ו, עקב חילוקי דעות בין ההנהלה הגשמית לרוחנית, הוחלט כי יוקם ועד המקשר בין ההנהלה הרוחנית שבראשה עמדו הרב לידר והרב זלמנוב לבין ההנהלה הכללית שבראשה עמדו הרב אודרמן והרב דינרי שמדי תקופה יפגשו ויחליטו החלטות משותפות הנוגעות לישיבה.
לקראת שנת הלימודים תשע"ח החליט הוועד על העברת הישיבה לעיר בית שמש והרב שניאור זלמן לידר נכנס לתפקיד מנהל כללי. כעבור שנה נותר לבדו בהנהלה הגשמית בעוד שאר חברי ההנהלה עזבו. הוועד קיבל החלטה משותפת על הרחבתו ואיחוד ההנהלה[13] וקיום הצבעות מסודרות בנוסף לחידוש והרחבת צוות הישיבה.
לקראת שנת הלימודים תשע"ט החליט הוועד על הקמת הישיבה הגדולה והוסיף כ-10 חברים לוועד[14] בנוסף גם החליט הוועד על שינוי ההרכב והחלפת שמו של הוועד[15].
הוועד נפגש בדרך כלל פעמיים בחודש ומחליט את ההחלטות הנחוצות להתנהלות הישיבה, בין היתר על: הרישום, המבצעים, את"ה, יח"צ, צוות, גשמיות לתלמידים, חומר הלימודים, צוות הישיבה ומגוון נושאים הקשורים לישיבה הקטנה ולישיבה הגדולה כאחד וחברים בו אחד עשר חברים[16].
בשנת תש"פ בעיצומה של מגפת הקורונה החליט הוועד על מערך לימודים ביתי שפעל בהצלחה רבה, בשנת תשפ"ב החליט על הפרדת הישיבה הגדולה מהישיבה הקטנה, חידוש ובחירת צוות, פירוז ההנהלה גשמית, הרחבת מבני הישיבה והזאל ועוד. לקראת שנת ה'תשפ"ג החליט הרב ישראל יצחק זלמנוב בהכוונתו של הרבי שליט"א מלך המשיח לעזוב את תפקידו כר"מ ומנהל הרוחני של הישיבה לאחר שהרב לידר ושאר ההנהלה לא הקשיבה לו בתור המנהל הרוחני ועשתה ככל העולה על רוחה
הנהגות מיוחדות
התוועדויות ויומי דפגרא
בישיבה מודגשת החיות המיוחדת בהתוועדויות הנערכים בתאריכים חסידיים עם משפיעים שהובאו מחוץ לכותלי הישיבה כגון יום שני בערב "פינת החי" (וקיים) לחיזוק האמונה והפצה ברבי שליט"א מלך המשיח כנהוג ב770 וכן במוצאי חג ג' בתמוז חאפלת הגאולה עם בירות פיצוחים ונרגילות ששם מתוודעים ההנהלה והמשפיעים על הצורך בדגלוני משיח בכבוע בחליפה על צורך לצאת להדבקות והדגלות כל לילה ועם זאת לקום לסדרים בזמן . גם לאחר ההתוועדויות ביום החסידי עצמו שורה גם בלימודים אווירה חגיגית ומיוחדת וישנם ארוחות משובחות ומיוחדות עם שפע של 'כיד המלך'.
עוד נהוג בישיבה לשים דגש על הפרטים הקטנים: הכנה ראויה לטיסה לרבי שליט"א מלך המשיח ומעודדת ומחייבת את התמימים חיילי בית דוד לעבור בחלוקת שטרות הדולרים לצדקה לברכה והצלחה מידי יום ראשון מידו הק' של הרבי שליט"א מלך המשיח, התוועדויות לימי החסידים ולתאריכים מיוחדים, לימוד מיוחד לפני כל מאורע חסידי, סדר השכם בתאריכים חסידיים ועוד עניינים הנוגעים ל'לחיות עם הזמן'.
בישיבה נהוג בכל ראש חודש לפנות זמן לסדר יום מיוחד בו לומדים תלמידי הישיבה בצורה מיוחדת על מהות החודש הבא ומתקיימים בישיבה הרצאות במשך היום ובערב התמימים מתאחדים להתוועדות גדולה בה מזמינים משפיע מיוחד אשר בא מחוץ לכותלי הישיבה.
בנוסף, הישיבה נוהגת שלא לקיים שבת חופשה בזמן של יומא דפגרא או תאריך חסידי, והחזירה לעולם את המושג פורים בישיבה ובניגוד לישיבות קטנות אחרות אשר משחררים את התמימים לביתם, הישיבה מקיימת סדר יום מיוחד המוקדש ברובו למבצעים אשר בסופו התוועדות עם כל צוות רבני הישיבה.
שיעורים ומבצעים מיוחדים
מדי שבוע מתקיימים מספר שיעורים מיוחדים: שיעור דבר מלכות מיוחד שמתקיים בביתו של ראש הישיבה הרב לידר (לשיעור א' ולשיעור ב') ושיעור לקוטי שיחות באידיש מיוחד שמתקיים בבית הרב מישולובין. זאת בנוסף לשיעורים שמתקיימים בכל יום חול מחוץ לסדרים: שיעור בשורת הגאולה, שיעור רמב"ם, סדר דבר מלכות וסדר לקוטי שיחות שעליהם גם יש מבצעים מיוחדים שהם כוללים השתתפות בכל סדר וסדר ומבחנים על החומר הנלמד פעם בשבוע.
בנוסף, מדי שנה נפתח בישיבה מבצע תורה בו התמימים משקיעים ולומדים בזמנם הפנוי. במבצע קיימים שני מסלולים לבחירת התמימים:
- ממוצע של המבחנים במקצועות: גמרא גירסא, גאולה ומשיח וחסידות מעל 80. והשתתפות קבועה בשיעורי רמב"ם[17] המתקיימים בישיבה מדי יום וציון מעל 80 במבחן השבועי שיתקיים על החומר הנלמד בשיעורי רמב"ם ועל מאמר נבחר.
- מסלול של הגמרא לעיון: מבחנים בעל-פה על המסכת לעיון שבו נדרש מהבחור להיבחן על 5 דפי גמרא לפחות, בשנת תשפ"ב סיימו 16 מתלמידי הישיבה את מסכת שבת לאחר שנבחנו באופן מלא.
יש גם מבצע נוסף שאותו הגה הרב לידר בחודש אדר תשפ"ב מבצע עשר דקות שבו התמימים המשקיעים ולומדים באופן מלא בעשר דקות הראשונות של כל סדר או שיעור בישיבה ומי שצלח את המשימה במשך שבוע שלם זוכה להגיע לשיעור מיוחד בבית הרב לידר בנוסף לפרסים ותגבורים שונים ובסוף השנה מתקיים טיול מיוחד אשר נמשך לשבת מרוממת לתלמידים המשתתפים במבצע בלבד.
פרוייקט נוסף שיחל לפעול באופן מלא בחודש חשוון תשפ"ג הוא לימוד תורה בשבתות חופשה, מטרת הפרוייקט הוא לקיים את הוראותו של הרבי כך שבכל זמן יהיה לתמים את הצורך והרצון ללימוד תורה בפרט בזמנים בהם הוא לא נמצא ברשות הישיבה.
מהלך הפרויקט יעבוד כך שכל בחור לפני היציאה לשבת חופשה יקבל ערכה מיוחדת דפי חזרה על עניינים מסוימים שנלמדו בישיבה וכן חוברת ללימוד אישי של הבחור בבית הכוללת, מאמרים, דף גמרא וקטע הלכה, כמו כן רוצים בהנהלת הישיבה לקיים סדרי לימוד מלאים בתקופות בין הזמנים הארוכות[18].
שיטה לימודית
לימוד הגמרא לעיון בישיבה שונה משאר הישיבות, התלמיד לומד בכיתה שברמה המתאימה לו ולהשגיו וכך הוא יכול ללמוד יותר בקלות והוא באותו רמה כמו שאר תלמידי הכיתה כך שהתלמיד יצליח להפיק מעצמו את המירב וכדי שיהיה אפשר לראות את התקדמות התלמיד מתקיים שלוש פעמים בשנה מבחן כללי על החומר הנלמד שלאחר תוצאותיו יהיה אפשר לבחון שינוי הרמה של התלמיד באופן שיקל עליו ויזרום עם הלימוד בשאר לכלל תלמידי הכיתה.
בנוסף, קיימת בישיבה כיתת העשרה לגמרא עיונא שבו ניתן אפשרות לתלמידים המתקשים בסוגיא מסוימת באופן נקודתי או לזקוקים ללימוד באופן פרטני את השירות המיוחד של מורה פרטי של תלמיד אחד או בדרך כלל לחברותא.
צוות הישיבה
הנהלת הישיבה
- הרב משה לידר - ראש הישיבה
- הרב שניאור לידר - מנהל כללי
- הרב יחיאל יהודה קופצ'יק - משפיע ראשי
- הרב אליהו אמויאל - משגיח שיעור א'
- הרב חיים מרטון - משגיח שיעור ב'
- הרב יונתן מנחם אנקווה - משגיח שיעור ג' ומשגיח ראשי
ר"מים בגמרא עיונא
- הרב אליהו קטורזה - רמה א'
- הרב שלום דובער מפעי - רמה ב'
- הרב נועם בן חמו - רמה ג'
- הרב חנניה כהן - רמה ד'
- הרב מנשה אמיתי - רמה ה'
- הרב יוסף מיכלשווילי - רמה ו'
- הרב מנחם מענדל כהן - רמה ז'
כיתת העשרה למתקשים בגמרא עיונא
- הרב שלום דובער מישולובין.
- הרב מנחם מענדל ידגר.
- הרב אברהם חיים מעטוף.
משפיעים ור"מים לפי שיעורים
שיעור א':
- הרב שלום בער קטורזה - משפיע ור"מ בגירסא, ובגאומ"ש.
- הרב דובער דהאן - משפיע ור"מ בגירסא, ובגאומ"ש.
- הרב שלום דובער מישולובין - משיב בהלכה.
- הרב מנחם מענדל ידגר - משיב בהלכה.
שיעור ב':
- הרב מענדי מקלר - משפיע.
- הרב אליהו אמויאל - משפיע.
- הרב ישראל בר כוכבא - משיב בהלכה, בגירסא ובגאומ"ש.
- הרב שי שמעון כהן - משיב בהלכה, בגירסא ובגאומ"ש.
שיעור ג':
- הרב משה לידר - משפיע.
- הרב חיים דוד וילהלם - משפיע.
- הרב שניאור זלמן גליס - משיב בהלכה, בגירסא ובגאומ"ש.
- הרב מנחם ישראלי - משיב בהלכה, בגירסא ובגאומ"ש.
הנהלה גשמית
- ר' חיים שארף - מנהל גשמי
- ר' מנחם מענדל אנגל - חבר הנהלה גשמית
- ר' גרשון פקטור - מזכיר ראשי
- ר' צבי גרינברג - מזכיר משנה
- ר' שמואל גרומן - טבח
יועצים
- ר' יעקב סגל - יועץ חינוכי
- ר' זאב רייניץ - יועץ
רבני הישיבה בעבר
- הרב שלום דובער וולפא - משפיע ראשי - תשע"ח - תש"פ
- הרב זושא פויזנר - משפיע ראשי - תש"פ - תשפ"א
- הרב מנחם מענדל רוזנברג - ר"מ ומשפיע - תשע"ו - תשע"ט
- הרב עידו דגן - ר"מ ומשפיע - תשע"ז - תש"פ
- הרב ישראל יצחק זלמנוב (לוד) - ר"מ, משפיע ומנהל חינוכי תשע"ז - תשפ"ב
- הרב ישראל גדסי - משגיח - תשע"ט - תשפ"ב
ראו גם
קישורים חיצוניים
- תמימים קום - בלוג הישיבה (הקישור אינו פעיל, א' תמוז (בדר"ח) תשפ"ב, ימות המשיח)
- כתבות וחדשות אודות הישיבה
הערות שוליים
- ↑ תומכי תמימים בית שמש
- ↑ בשנת תשע"ח מונה הרב וולפא לשמש כמשפיע בתומכי תמימים בית שמש. במסגרת עבודה זו היה מוסר בין פעם לפעמיים בשבוע שיעור בחסידות לשיעורים ב' וג' ואף פעל והחדיר בתלמידי הישיבה את נושא גאולה ומשיח ונצחיותו של נשיא הדור וקיום הוראותיו של הרבי בנושא משיח ושלימות הארץ. לקראת שנת הלימודים תש"פ הודיע להנהלת הישיבה כי יעזוב את תפקידו בתור המשפיע הראשי של הישיבה בצער רב מכיוון שהדבר מכביד עליו בעקבות מצבו הרפואי ובמקומו נכנס הרב זושא פויזנר אך מפעם לפעם מגיע להתוועד עם תלמידי הישיבה אותם הגדיר כ"אהובים עליי במיוחד".
- ↑ הרב פויזנר היה המשפיע הראשי של הישיבה מחודש אלול עד לחודש אדר של שנת הלימודים תש"פ ובעקבות התפרצות הקורונה עזב. ולקראת שנת הלימודים תשפ"א הודיע להנהלה כי יעבור לשמש כמשפיע ראשי של הישיבה גדולה בעיר
- ↑ במקביל לתפקידו כר"מ בישיבה גדולה
- ↑ לאחר שעזב נשאר בתפקידו כמגיד שיעור ור"מ בהלכה ובגאולה ומשיח
- ↑ היה משפיע למשך כל שנת הלימודים תשפ"א
- ↑ משפיע מתחילת שנת הלימודים תשפ"ב
- ↑ הרב קורנוויץ, ולעיתים רחוקות גם הרב וולפא
- ↑ בפרשת תצא י"ד אלול תנש"א מורה הרבי להקים בכל בית "מעין ישיבת תומכי תמימים".
- ↑ האתר דרכו הועברו השיעורים, רבי 24.
- ↑ "תומכי תמימים בכל בית" • הצצה מאחורי הקלעים .
- ↑ במקום ישכנו גם הישיבה הקטנה וגם הישיבה הגדולה
- ↑ ההנהלה הרוחנית בראשות הרב משה לידר תהיה כסגנית וההנהלה הכללית בראשות שניאור לידר תהיה יו"ר הוועד
- ↑ עד אותו זמן בוועד היו הרבנים משה לידר, ישראל זלמנוב, יונתן אנקווה ושניאור לידר
- ↑ מ'הוועד המקשר' ל'איגוד תומכי תמימים בית שמש'
- ↑ יו"ר הוועד הוא הרב שניאור זלמן לידר. המזכיר הוא הרב יונתן מנחם אנקווה. חברי הוועד הם הרבנים: משה לידר, ישראל נחמן לרנר, ישראל יצחק זלמנוב, ישראל גדסי, משה קורנוויץ, אליהו אמויאל, חיים דוד וילהלם, מנחם מענדל פרידמן ומנחם מענדל טהאלער.
- ↑ ג' פרקים ופרק אחד ליום
- ↑ חודשי החגים ובין הזמנים