סוכות: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 651 בתים ,  2 באוקטובר 2020
התחלת טיפול
מ (החלפת טקסט – "[[תמונה:" ב־"[[קובץ:")
(התחלת טיפול)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:הרבי בסוכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בסוכה]]
[[קובץ:הרבי בסוכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בסוכה]]
חג ה'''סוכות''' הוא אחד מ[[שלושת הרגלים]], החג נקבע לפי הלוח העברי והוא נמשך שבוע ימים המתחילים ב[[ט"ו]] [[תשרי]] ומסתיימם ב[[כ"א בתשרי]]. בחוץ לארץ נוסף יום אחד על פי תקנת [[חז"ל]] והוא נמשך עד ל[[כ"ב תשרי]].  
חג ה'''סוכות''' הוא אחד מ[[שלושת הרגלים]], ונחגג החל מ[[ט"ו בתשרי]] עד ל[[כ"א בתשרי]]. בחוץ לארץ נוסף יום אחד על פי תקנת [[חז"ל]] והוא נמשך עד ל[[כ"ב תשרי]].  


היום הראשון והאחרון (ובחו"ל יומיים בהתחלה ויומיים בסיום) של החג נחשבים חג לכל דבר והם אסורים ב[[עשיית מלאכה]], והימים שבאמצע נקראים בשם '[[חול המועד]]'. וישנם מלאכות רבות אותם מותר לעשות כדי להוסיף בשמחת החג. היום האחרון של החג מכונה בשם [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]] (בארץ ישראל שניהם ביום אחד ובחו"ל הם שני חגים נפרדים בשני ימים).
היום הראשון והאחרון (ובחוץ לארץ יומיים בהתחלה ויומיים בסיום) של החג נחשבים חג לכל דבר והם אסורים ב[[עשיית מלאכה]]. הימים שבאמצע נקראים בשם '[[חול המועד]]' וישנם מלאכות רבות אותם מותר לעשות כדי להוסיף בשמחת החג. היום האחרון של החג מכונה בשם [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]] (בארץ ישראל שניהם ביום אחד ובחוץ לארץ הם שני חגים נפרדים בשני ימים).
 
ה[[מצווה|מצוות]] העיקריות בחג זה הם מצוות נטילת [[ארבעת המינים]] ומצוות הישיבה ב[[סוכה]].


==המקור לחג==
==המקור לחג==
שורה 11: שורה 13:


==שמות החג==
==שמות החג==
*'''חג הסוכות''' - התורה מצווה לשבת ב[[סוכה]] שבעת ימים לזכר הסוכות שה' הושיב בהם את [[בני ישראל]] אחרי יצאתם מ[[מצרים]].
*'''חג הסוכות''' - התורה מצווה לשבת ב[[סוכה]] שבעת ימים לזכר ענני הכבוד שהקיפו את בני ישראל החל מיצירת מצרים וכן על שם הסוכות שה' הושיב בהם את [[בני ישראל]] אחרי יצאתם מ[[מצרים]].
על שם מצוות הסוכה נקרא חג זה "חג הסוכות", לפי שבימים אלה אנו מצווים לשבת בסוכה.
על שם מצוות הסוכה נקרא חג זה "חג הסוכות", לפי שבימים אלה אנו מצווים לשבת בסוכה.


*'''חג האסיף''' - החג נקרא גם "חג האסיף", משום שהוא חל לאחר שנאספה תבואת הקיץ ובני-האדם שמחים על היבול. חג זה מדגיש את הצורך להודות לה' על הטוב שהוא מרעיף עלינו, ולא להניח לתחושה של "כוחי ועוצם ידי" למלא את ליבנו.
*'''חג האסיף''' - החג נקרא גם "חג האסיף", משום שהוא חל לאחר שנאספה תבואת הקיץ ובני-האדם שמחים על היבול. חג זה מדגיש את הצורך להודות לה' על הטוב שהוא מרעיף עלינו, ולא להניח לתחושה של "כוחי ועוצם ידי" למלא את ליבנו.


בכל פעם בתלמוד או במשנה שנאמר חג סתם ללא פירוש איזה חג, הכוונה היא לחג הסוכות.
*'''זמן שמחתנו''' -  בתפילות החג מוזכר כינוי נוסף לחג "זמן שמחתנו", על שם שבו שמחים עם אספת התבואה {{הערה|מעצרת ועד החג זמן שמחה (פסחים ל"ו ע"ב). וכתב רש"י (שם) זמן שמחה - בזמן קצירה ולקיטה שאדם לוקט תבואתו ולבו שמח}}.
 
*'''חג''' - בספרי ה[[נביאים]] וה[[כתובים]] וכן ב[[משנה]] וב[[תלמוד בבלי|תלמוד]] כל מקום שנאמר "חג" סתם ללא פירוש איזה חג, הכוונה היא לחג הסוכות.


==מצוות החג==  
==מצוות החג==  
10,738

עריכות