תומכי תמימים ביתר עילית: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־16:29, 18 באוגוסט 2024

תומכי תמימים ליובאוויטש ביתר עילית (קטנה)

אפיון	ישיבה קטנה
תאריך יסוד	תשנ"ז
מיקום	ביתר עילית
ראש הישיבה	הרב מרדכי מישולובין
משגיח ראשי	הרב מנחם מענדל רויטמן
משפיע ראשי	הרב שלמה יהודה ליצמן
מנהל גשמי	הרב מרדכי מישולובין
מספר תלמידים	60

ישיבת תומכי תמימים ביתר עלית הינה ישיבה קטנה הפועלת בעיר ביתר עילית. הישיבה שמה דגש על רמה לימודית גבוהה, שמירת הסדרים ואווירה חסידית.

תולדות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הוקמה בשנת תשנ"ז על ידי הרב יצחק יהודה ציטרון וראש הישיבה הרב מרדכי מישולובין.

במהלך השנים עברה הישיבה מספר מקומות ושכנה במבנים ארעים^[1], ולקראת שנת תשס"ט נכנסה הישיבה למבנה גדול וקבוע ברחוב כף החיים 7 בעיר.

כמות התלמידים בישיבה מאפשר לצוות הרבנים להעניק יחס אישי לכל בחור ולעקוב בהתמדה אחר התקדמותו ברמה הלימודית והנהגתו החסידית. האווירה המשפחתית והחמה הן בין הבחורים והן בקשר של הבחורים עם רבני הישיבה, מוליד אצל כל בחור ובחור את הרצון להתחזק בחסידשקייט וברמה הלימודית - תוך שימת דגש מיוחדת שהכל ייעשה בהכוונת משפיע ו'עשה לך רב' כהוראת הרבי - כאשר שימת הדגש היא על חיזוק הקשר האישי עם הרבי ע"י לימוד תורתו וקיום הוראותיו הק'.

מיקום הישיבה בעיר ביתר-עילית, נותן את הכלים ומאפשר לבחור להיות שקוע אך ורק בלימוד התורה - נגלה וחסידות - כרצונו הק' של הרבי ומייסדי הישיבה. עם זאת, מידי יום שישי יוצאים התמימים למבצע תפילין בעיה"ק ירושלים וסביבתה בהובלת ארגון את"ה בישיבה - אותו מובלים תלמידי שיעור ג'.

בכל ערב מימי השבוע מתקיים סדר 'לקוטי שיחות' ומידי ליל שישי מתקיים סדר לימוד מיוחד בעיקר בענייני משיח וגאולה.

בהתוועדויות בישיבה משתתפים לעיתים קרובות אברכים מאנ"ש ביתר, כאשר לרוב מתוועדים (בעיקר) המשפיעים הרב ליצמן והרב רוט - ובכך משמשת הישיבה כמגדלור חסידי אף לאנ"ש שיחיו.

נכון לשנת ה'תשפ"ד מונה הישיבה כ60 בחורים.

צוות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראש הישיבה, ומנהל גשמי ורוחני: הרב מרדכי מישולובין.
משגיח הישיבה: הרב חיים כהן.
משגיח ערב: הרב יעקב טורנהיים (שליח הרבי לעיר).

משפיעים

הרב יוסף יצחק הכהן קפלון.
הרב יוסף יצחק מרנץ.
הרב שלמה יהודה ליצמן.
הרב מנחם מענדל הכהן רוט.

מגידי שיעורים

שיעור א': עיונא: הרב מנחם מענדל רוט. גירסא: הרב שמואל בוגרד.
שיעור ב': הרב מרדכי מינצברג.
שיעור ג': הרב יחיאל קוצר.
נ"ך: הרב עזריאל זעליג וולפא והרב יוסף יצחק מרנץ.

הערות שוליים

↑ מעמד הנחת אבן פינה לישיבת חב"ד בביתר עלית

[1] מעמד הנחת אבן פינה לישיבת חב"ד בביתר עלית

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[תמונה:תותל ביתר.jpg|left|thumb|250px|הישיבה בביתר]]
+{{להשלים|כל הערך=כן}}
-ישיבת ‘[[תומכי תמימים]]’ בעיר [[ביתר עלית]], הוקמה בשנת [[תשנ"ז]]. הישיבה קטנה הוקמה עקב חובת המציאות בעקבות הגידול המבורך של קהילת [[אנ"ש]] במקום, וכחלק מהתפתחות מפתיעה ומדהימה של ישיבות ‘תומכי תמימים’ ברחבי [[ארץ הקודש]].
+{{ישיבה|
+|שם=תומכי תמימים ליובאוויטש ביתר עילית (קטנה)
+|תמונה=תותל ביתר.jpg|250px|שמאל|ממוזער|מבנה הישיבה
+|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
+|תאריך יסוד=[[תשנ"ז]]
+|מיקום=[[ביתר עילית]]
+|מייסדים=הרב מרדכי מישולובין, הרב [[יצחק יהודה ציטרון]]
+|ראש הישיבה=הרב [[מרדכי מישולובין]]
+|משגיח ראשי=הרב מנחם מענדל רויטמן
+|משפיע ראשי=הרב שלמה יהודה ליצמן
+|מנהל גשמי=הרב מרדכי מישולובין
+|מספר תלמידים=60
+|ספר פלפולים=
+|קובץ הערות=
+|אתר אינטרנט=
+|מפה=
+}}
-נכון לשנת [[תשס"ט]] מונה הישיבה כארבעים בחורים.
+'''ישיבת [[תומכי תמימים]] [[ביתר עלית]]''' הינה ישיבה קטנה הפועלת בעיר [[ביתר עילית]].
+הישיבה שמה דגש על רמה לימודית גבוהה, שמירת הסדרים ואווירה חסידית.
-בתחילת שנת הלימודים [[תשס"ט]] נכנסה הישיבה ללמוד בבניין חדש, גדול ומפואר.
+== תולדות הישיבה ==
+הוקמה בשנת [[תשנ"ז]] על ידי הרב [[יצחק יהודה ציטרון]] וראש הישיבה הרב [[מרדכי מישולובין]].
-המאבק בתנועת חב"דהרב שך יצא נגד רבים מחידושיו ותקנותיו של הרבי מלובביץ', בהם: תקנתו שכל ילדה מגיל 3 תדליק נרות שבת בברכה, תקנת לימוד הרמב"ם היומי, הנחת תפילין ברחובות קריה לחילונים, תהלוכות לילדים בל"ג בעומר, פעילות בעניין שבע מצוות בני נח לגויים ועוד. ויכוח מאפיין נרשם ביניהם על הגישה לחוק מיהו יהודי בו ראה הרבי מלובביץ' עיקר גדול, בעוד בעיני הרב שך היה החוק פרט שולי בחוק השבות. באופן כללי הייתה גישתו שעל עם ישראל למרכז את מאמציו במסגרת קיום התורה והמצוות האישיים ולא במבצעים רעשניים כפי שראה את מבצעי חב"ד. המאבק פרץ לכותרות בשנות השמונים, כאשר הרב שך כיונה מדינית גינה את מלחמת שלום הגליל, והרבי מלובביץ' ביקר אותו כנכנע לאומות העולם. בתגובה פרסם הרב שך את דעתו כי ביטול השינה בסוכה אצל חסידי חב"ד היא עקירת דבר מן התורה. כאשר פתחה חב"ד בקמפיין המשיחי שלה, ראה בכך הרב שך כפירה בחלק מי"ג העיקרים ונזעק למערכה כבדה נגדה, התנגדותו הייתה כפולה: הוא טען כי הרבי מלובביץ' הוא משיח שקר וכי הדגש שנותנת חב"ד על הצורך והביטחון בביאת המשיח עתה עומדים בסתירה לדברי הנביא חבקוק "אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא", הרב שך צפה את משבר האמונה שעתידים מאמיני הרבי מלובביץ' לעמוד בו עם מותו.
+במהלך השנים  עברה הישיבה מספר מקומות ושכנה במבנים ארעים{{הערה|[https://col.org.il/news/5744 מעמד הנחת אבן פינה לישיבת חב"ד בביתר עלית{{col}}]}}, ולקראת שנת [[תשס"ט]] נכנסה הישיבה למבנה גדול וקבוע ברחוב כף החיים 7 בעיר.
-בכל מאבקיו בחב"ד נימק את מאבקו הן בגישה הכללית של חב"ד והן בביקורת מקומית על התקנה, את הדלקת הנרות לבנות הגדיר כברכה לבטלה, את הנחת תפילין ביקר מחשש שאין גופם של המניחים נקי ואסורים הם בתפילין, את לימוד הרמב"ם ביקר שיבואו לפסוק הלכה ממנו בלי עיון בשולחן ערוך, יוצאת מן הכלל היא הפעילות על שבע מצוות בני נח אותה ביקר רק מהנימוק "כאילו רק זה חסר לנו עכשיו".
+כמות התלמידים בישיבה מאפשר לצוות הרבנים להעניק יחס אישי לכל בחור ולעקוב בהתמדה אחר התקדמותו ברמה הלימודית והנהגתו החסידית. האווירה המשפחתית והחמה הן בין הבחורים והן בקשר של הבחורים עם רבני הישיבה, מוליד אצל כל בחור ובחור את הרצון להתחזק בחסידשקייט וברמה הלימודית - תוך שימת דגש מיוחדת שהכל ייעשה בהכוונת משפיע ו'עשה לך רב' כהוראת הרבי - כאשר שימת הדגש היא על חיזוק הקשר האישי עם הרבי ע"י לימוד תורתו וקיום הוראותיו הק'.
-באגרותיו של הרב שך ישנם מכתבים רבים בנושא חב"ד (בכינוי "הכת הידועה"), בהם הוא מתפלמס עמה, ודורש להתרחק מחסידי חב"ד.
+מיקום הישיבה בעיר ביתר-עילית, נותן את הכלים ומאפשר לבחור להיות שקוע אך ורק בלימוד התורה - נגלה וחסידות - כרצונו הק' של הרבי ומייסדי הישיבה. עם זאת, מידי יום שישי יוצאים התמימים למבצע תפילין בעיה"ק ירושלים וסביבתה בהובלת ארגון את"ה בישיבה - אותו מובלים תלמידי שיעור ג'.
-הרב שך הדגיש כל ימיו כי המאבק עם הרבי מלובביץ' אינו אישי (אף שבכנס בהיכל התרבות כינה אותו "כופר", ואת חב"ד "כפירה ומינות") ואף התפלל עליו בימי מחלתו, את פעולתו האחרונה נימק גם בצורך למנוע משבר אמונה ממאמיניו.[8]
+בכל ערב מימי השבוע מתקיים סדר 'לקוטי שיחות' ומידי ליל שישי מתקיים סדר לימוד מיוחד בעיקר בענייני משיח וגאולה.
-המאבק בחב"ד הוסיף שמן ליחסים העכורים בין החסידים והליטאים בשנות השמונים. חסידי חב"ד טענו כי מאבקו של הרב שך איננו מיוחד נגד חב"ד אלא נגד החסידות כולה. הרב שך הכחיש נמרצות בפומבי את ההאשמה ואף התבטא בחריפות, בנוסח "אני מרים את ידי לשמיים, שאף פעם לא עלתה על דעתי, ולא על דעת אף אחד, לעורר המחלוקת של חסידים ומתנגדים". כמו כן, העמיד על נס את משרתו בשנות השלושים בישיבת קרלין ואת יחסו החם לתלמידים חסידיים שלמדו בישיבותיו. הוא צירף למועצת גדולי התורה של דגל התורה את האדמו"ר מבעלז.
+בהתוועדויות בישיבה משתתפים לעיתים קרובות אברכים מאנ"ש ביתר, כאשר לרוב מתוועדים (בעיקר) המשפיעים הרב ליצמן והרב רוט - ובכך משמשת הישיבה כמגדלור חסידי אף לאנ"ש שיחיו.
-בפברואר 1986 החריף העימות, לאחר פטירתו של הרב יעקב לנדא, רב העיר בני ברק. הרב לנדא היה מחסידי חב"ד, אך נמנע מלהתערב בעימות בגלוי, נמנע מלהתייחס בגלוי לסוגיית המשיחיות, והיה בעל תדמית ציבורית כללית. בצוואתו ביקש הרב לנדא למנות את בנו, רבי משה יהודא ליב לנדא, כיורשו. הרב לנדא הבן, היה חסיד חב"ד מוצהר, ור"מ בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד. הליטאים התנגדו נמרצות למינוי, ודרשו לקיים בחירות לרבנות העיר, אך ראש העיר משה אירנשטיין התעלם מעמדתם והכריז על מינויו של הרב לנדא הבן לרב העיר עוד במהלך לוייתו של האב. הרב שך ראה במעשה זה משום קביעת עובדות בשטח, ואף התבטא בעניין בחריפות, (הוא אף הזכיר את עניין המקווה כשיטת בעל התניא שבנה לנדא) במהלך עצרת הבחירות בכיכר הישיבה, ערב הבחירות לראשות עיריית בני ברק, בהם, לראשונה, הציגה דגל התורה מועמד משלה לתפקיד, כמו כן, הכריז כי הליטאים אינם מכירים במרותו של הרב החדש. במקביל, פנה לרב חיים שאול קרליץ, בבקשה להקים מערכת קהילתית נפרדת, שתכלול בית דין, מינוי רבני שכונות, מערכת כשרות, רישום נישואין וכו'. המערכת הליטאית הנפרדת מכונה "שארית ישראל" והיא מתפקדת עד היום.
+נכון לשנת [[ה'תשפ"ד]] מונה הישיבה כ60 בחורים.
-הסכסוך עם חב"ד תרם גם לפרישת הליטאים מ"אגודת ישראל", לאחר שהעיתון "המודיע" השייך למפלגה סירב להסתייג מפעילות חסידי חב"ד, כפי שדרש הרב שך.
+==צוות הישיבה==
+* ראש הישיבה, ומנהל גשמי ורוחני: הרב [[מרדכי מישולובין]].
+* [[משגיח]] הישיבה: הרב חיים כהן.
+* משגיח ערב: הרב [[יעקב טורנהיים]] (שליח הרבי לעיר).
+; [[משפיע]]ים:
+* הרב יוסף יצחק הכהן קפלון.
+* הרב יוסף יצחק מרנץ.
+* הרב שלמה יהודה ליצמן.
+* הרב [[מנחם מענדל הכהן רוט]].
+;מגידי שיעורים:
+*שיעור א': עיונא: הרב מנחם מענדל רוט. גירסא: הרב שמואל בוגרד.
+*שיעור ב': הרב מרדכי מינצברג.
+*שיעור ג': הרב [[יחיאל קוצר]].
+*נ"ך: הרב [[עזריאל זעליג וולפא]] והרב יוסף יצחק מרנץ.
+{{הערות שוליים}}
+{{תבנית:תומכי תמימים}}
+[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ב]]
+[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בביתר עילית]]
+[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]
+[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ביתר עילית|*]]

תומכי תמימים ביתר עילית: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־16:29, 18 באוגוסט 2024

תולדות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

צוות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

תפריט ניווט