חסידות סאטמר – הבדלי גרסאות
בינוויקי |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
==מלחמת סאטמר בחסידי חב"ד== | ==מלחמת סאטמר בחסידי חב"ד== | ||
[[קובץ:כפר חב"ד על וכטר וקארף.JPG|שמאל|ממוזער | [[קובץ:כפר חב"ד על וכטר וקארף.JPG|שמאל|ממוזער|שער [[שבועון כפר חב"ד]] (גיליון 110) בו מדווח על הרב [[פנחס קארף]] והרב [[מנחם מענדל וכטר]] ([[אלול]] [[תשמ"ג]])]] | ||
החיכוכים החלו לאחר [[מבצע אנטבה]] זאת על רקע ההודיה לה' על הנס שאירע בעוד בחסידות סאטמר טענו שזה מעשה שטן ודמיון מחמת שהדבר נעשה על ידי הציונים. | |||
ב[[פורים]] [[תשל"ה]] בריוני סאטמר פוצצו גלגלי [[טנק מבצעים]] ואיימו על יושביו. הרבי הזכיר זאת באחת מ[[שיחה|שיחותיו]]{{הערה|בטנק נכחו הרב [[מאיר הרליג]], הרב [[יוסף הכט]], והרב [[ראובן מטוסוב]]. הרב מטוסוב מתאר זאת בוידאו [https://sinun770.org/r-reuven-matusov-purim-5735-tank-21- | ב[[פורים]] [[תשל"ה]] בריוני סאטמר פוצצו גלגלי [[טנק מבצעים]] ואיימו על יושביו. הרבי הזכיר זאת באחת מ[[שיחה|שיחותיו]]{{הערה|בטנק נכחו הרב [[מאיר הרליג]], הרב [[יוסף הכט]], והרב [[ראובן מטוסוב]]. הרב מטוסוב מתאר זאת בוידאו [https://sinun770.org/r-reuven-matusov-purim-5735-tank-21-ר-ראובן-מטוסוב-פורים-תשלה-טאנ/ R' Reuven Matusov: Purim 5735 - Tank 21 ר' ראובן מטוסוב: פורים תשל"ה - טאנק 21] באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}}}}. | ||
[[קובץ:הטנק המנופץ.png|ממוזער|תמונה שהתפרסמה בעיתון [[אלגמיינר ז'ורנאל]], בה נראים שני ה[[תמימים]] ששהו בטנק בזמן שנרגם באבנים, מביטים דרך השמשה הקדמית המנותצת של [[טנק המבצעים]] שנהרס]] | [[קובץ:הטנק המנופץ.png|ממוזער|תמונה שהתפרסמה בעיתון [[אלגמיינר ז'ורנאל]], בה נראים שני ה[[תמימים]] ששהו בטנק בזמן שנרגם באבנים, מביטים דרך השמשה הקדמית המנותצת של [[טנק המבצעים]] שנהרס]] | ||
מספר פעמים בחורף [[תשל"ז]] נזרקו אבנים על [[טנק מבצעים]] ע"י בריוני סאטמר{{הערה|1=[https://col.org.il/news/132009 חסיד בוויליאמסבורג שהזהיר את חב"ד מראש על 'תכנוני' סאטמר] {{COL}}}}. | מספר פעמים בחורף [[תשל"ז]] נזרקו אבנים על [[טנק מבצעים]] ע"י בריוני סאטמר{{הערה|1=[https://col.org.il/news/132009 חסיד בוויליאמסבורג שהזהיר את חב"ד מראש על 'תכנוני' סאטמר] {{COL}}}}. | ||
בחודש [[שבט]] [[תשל"ז]] | בחודש [[שבט]] [[תשל"ז]] כמה מחסידי סאטמר הכניסו ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ|אוהל]] [[חזיר]]. בהתוועדות ט"ו בשבט הרבי התבטא בחריפות רבה על העניין באומרו: {{ציטוטון|אם להתבטא "דבר המצער", יהיה זה מעט מדי... אפילו אם מדובר היה בבית החיים של אנשים פשוטים לגמרי.. מובן ופשוט לכל בר דעת ולכל איש מישראל, ואפילו גם שאינם בני ברית (גויים) מבינים זאת...}}{{הערה|שיחות קודש תשל"ז, חלק א, עמ' 465 ואילך}}.הרבי סיפר בהרחבה אודות התנהגות בלתי הולמת שהתרחשה בעבר ברוסטוב בסביבות הציון של הרבי הרש"ב, והרבי הריי"צ הזהיר את הנוגעים בדבר לתקן את התנהגותם, וכשסירבו להישמע - נענשו קשות {{הערה| ראה גם: אג"ק כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק יד - מילואים, עמ' תמד, וראה שם עמ' רצא, ובהערה שם בשוה"ג, ד"ה בדבר הבית דירה.}}. הרבי קרא לכל המעורבים והשותפים במה שקרה בציון הרבי הריי"צ, לשוב בתשובה שלמה ולתקן את מעשם. מסופר שאחד מאותם חסידים אכן הלך לשם וביקש סליחה ומחילה, בעוד שהשני סירב ללכת והוא חלה לפתע ונפטר. | ||
ב[[יום טוב]] [[שביעי של פסח]] [[תשל"ז]] תקפו חסידי סאטמר באלימות ובאכזריות קשה את חסידי חב"ד שהגיעו כמידי שנה לויליאמסבורג ב[[תהלוכה]]. ב[[התוועדות]] [[אחרון של פסח]] שהתקיימה למחרת דיבר הרבי אודות המאורע המבהיל בצטטו את לשון הפסוק ש[[קריאת התורה|קראו בתורה]] באותו היום "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון" כשהמסקנה שלא להגיב לאירוע החמור ויש לסמוך בענין זה על הקב"ה לחלוטין שהוא יטפל בכך בדרכיו הוא. אמנם הרבי הבהיר שה"תחרישון" לא יתפרש חלילה כהעדר עשייה, ואדרבה יש לפעול ולהוסיף בקיום ה[[תורה]] וה[[מצוות]] וב"השכם והערב עליהן לבית המדרש". כמו כן הבהיר הרבי שאין כוונתו בהוראה זו שלא להגיב משום מחילה חס ושלום על כבודם של אותם שנפגעו בתהלוכה. על חומרת המעשה התבטא הרבי שזהו דבר מצער ומבהיל, דבר שלא ייאומן שאירע ועוד ברוב עם ובפרהסיא. הרבי הודה לחסידים שהשתתפו בתהלוכה על כך שלא נגררו להשתמש ב"ידיים - ידי עשיו" והשתמשו רק ב"קול - קול יעקב" שגורם לבטל את שליטת הידיים ידי עשיו{{הערה|שיחות קודש תשל"ז. שיחת אחש"פ, סעיף מ"א.}}. בעקבות האירועים בשנה שלאחר מכן, לקראת שביעי של פסח [[תשל"ח]] שאלו האחראים על התהלוכה את הרבי האם להמשיך בקיום התהלוכה לויליאמסבורג בשביעי של פסח כבכל שנה או שלא ובמענה הורה הרבי לשאול את הרבנים. הרבנים בראשות הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] פסקו, בהתאם לדברי המשטרה ולאור ידיעות שהגיעו על התכנון של בריוני סאטמר לשוב על מעשיהם ובהוספה, שאין ללכת משום [[פיקוח נפש]] ומני אז נפסק הסדר שבשביעי של פסח יוצאת תהלוכה לויליאמסבורג. | ב[[יום טוב]] [[שביעי של פסח]] [[תשל"ז]] תקפו חסידי סאטמר באלימות ובאכזריות קשה את חסידי חב"ד שהגיעו כמידי שנה לויליאמסבורג ב[[תהלוכה]]. ב[[התוועדות]] [[אחרון של פסח]] שהתקיימה למחרת דיבר הרבי אודות המאורע המבהיל בצטטו את לשון הפסוק ש[[קריאת התורה|קראו בתורה]] באותו היום "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון" כשהמסקנה שלא להגיב לאירוע החמור ויש לסמוך בענין זה על הקב"ה לחלוטין שהוא יטפל בכך בדרכיו הוא. אמנם הרבי הבהיר שה"תחרישון" לא יתפרש חלילה כהעדר עשייה, ואדרבה יש לפעול ולהוסיף בקיום ה[[תורה]] וה[[מצוות]] וב"השכם והערב עליהן לבית המדרש". כמו כן הבהיר הרבי שאין כוונתו בהוראה זו שלא להגיב משום מחילה חס ושלום על כבודם של אותם שנפגעו בתהלוכה. על חומרת המעשה התבטא הרבי שזהו דבר מצער ומבהיל, דבר שלא ייאומן שאירע ועוד ברוב עם ובפרהסיא. הרבי הודה לחסידים שהשתתפו בתהלוכה על כך שלא נגררו להשתמש ב"ידיים - ידי עשיו" והשתמשו רק ב"קול - קול יעקב" שגורם לבטל את שליטת הידיים ידי עשיו{{הערה|שיחות קודש תשל"ז. שיחת אחש"פ, סעיף מ"א.}}. בעקבות האירועים בשנה שלאחר מכן, לקראת שביעי של פסח [[תשל"ח]] שאלו האחראים על התהלוכה את הרבי האם להמשיך בקיום התהלוכה לויליאמסבורג בשביעי של פסח כבכל שנה או שלא ובמענה הורה הרבי לשאול את הרבנים. הרבנים בראשות הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] פסקו, בהתאם לדברי המשטרה ולאור ידיעות שהגיעו על התכנון של בריוני סאטמר לשוב על מעשיהם ובהוספה, שאין ללכת משום [[פיקוח נפש]] ומני אז נפסק הסדר שבשביעי של פסח יוצאת תהלוכה לויליאמסבורג. | ||
בט"ו סיון ערש"ק פרשת בהעלותך [[תשמ"ג]] הרב [[פנחס קארף]] שמסר שיעור תניא ב[[ויליאמסבורג]] הוכה קשות ע"י בריוני סאטמר כשזקנו נגזז. שלושה שבועות אח"כ, בט' תמוז, הרב [[אברהם מענדל וכטר]], חסיד סאטמר שהפך לחסיד חב"ד והשפיע גם על אחרים מקהילת סאטמר ללמוד את תורת חסידות חב"ד, הוכה קשות על ידי בריוניהם, [[זקן|זקנו]] ו[[פיאות הראש|פיאותיו]] נגזזו, ולאחר שדקרוהו בסכין בכל חלקי גופו כולל בגרונו הושלך על ידם | בט"ו סיון ערש"ק פרשת בהעלותך [[תשמ"ג]] הרב [[פנחס קארף]] שמסר שיעור תניא ב[[ויליאמסבורג]] הוכה קשות ע"י בריוני סאטמר כשזקנו נגזז. שלושה שבועות אח"כ, בט' תמוז, הרב [[אברהם מענדל וכטר]], חסיד סאטמר שהפך לחסיד חב"ד והשפיע גם על אחרים מקהילת סאטמר ללמוד את תורת חסידות חב"ד, הוכה קשות על ידי בריוניהם, [[זקן|זקנו]] ו[[פיאות הראש|פיאותיו]] נגזזו, ולאחר שדקרוהו בסכין בכל חלקי גופו כולל בגרונו הושלך על ידם בתוך שקית אשפה כשהוא ללא הכרה ובמצב אנוש, בלב כביש סואן באזור התעשייה הדרומי בברוקלין. מאורעות אלו עוררו סערה גדולה ביהדות החרדית ורבנים מכל החוגים חתמו על מחאות נגד המעשים. בעקבות המאורעות הורו רבני חב"ד שאסור לאכול בשר שתחת הכשרם (גם אם יש עוד הכשר) ושאסור לאכול מוצרים שתחת ההכשר שלהם בלבד (ללא עוד הכשר) וכן חרם על חברות מסוימות{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/29301_en_1.pdf צילום החרם]}}, ובהתוועדות בשבת שלאחר מכן גיבה הרבי את הוראה זו באומרו ש"אין אחר מעשה בית דין כלום" וממילא על כולם מוטלת החובה לציית לפסק הדין{{הערה|ראה ב[[הרב אשכנזי (ספר)]] חלק ב ו[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 100}}. הרבי התייחס לאירועים בחריפות רבה בהתוועדות [[חג הגאולה י"ב תמוז]] באותה שנה, ומחה נחרצות נגד עושי המעשה בקשרו זאת לאירועי [[מאסר אדמו"ר הריי"צ]] - שאפילו היהודים ש"שנו ופירשו" שהיו בין ה[[יבסקציה|יבסקים]] שאסרו וחקרו את [[הרבי הריי"צ]], לא העלו בדעתם אפילו לאיים לגעת בזקנו ופיאותיו. כמו כן מחה הרבי נגד הרבנים מאותו חוג שמגבים אותם בשתיקה, וכן נגד הרבנים שמחו נגדם במחאה מאולצת, רק לצאת ידי חובה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49906&st=&pgnum=48&hilite= התוועדויות תשמ"ג, ד, ע' 1752].}}. | ||
באותה התקופה הוצע לרב וכטר ע"י ידידו, יהודי חשוב ותלמיד חכם מחסידות סאטמר, לשבת ולשוחח עימו ב"ארבע עיניים", לא באופן של נצחנות אלא כדבר איש אל רעהו, והרב וכטר כתב לרבי שהוא חושב שזו הזדמנות טובה להסביר בדרכי נועם מהי חסידות ולקרב את אותו יהודי שרבים לומדים ממנו לתורת חסידות חב"ד. במענה השיב הרבי: {{ציטוטון|- שלא להתווכח (עמהם). לע"ע אינם מבינים מה שמדברים עליהם, ולהעיר ממחז"ל פסחים סו, ב כל הכועס כו'}}{{הערה|האמונה והפצתה, תשורה לעונטל י"ט אדר תשנ"ו}}. | באותה התקופה הוצע לרב וכטר ע"י ידידו, יהודי חשוב ותלמיד חכם מחסידות סאטמר, לשבת ולשוחח עימו ב"ארבע עיניים", לא באופן של נצחנות אלא כדבר איש אל רעהו, והרב וכטר כתב לרבי שהוא חושב שזו הזדמנות טובה להסביר בדרכי נועם מהי חסידות ולקרב את אותו יהודי שרבים לומדים ממנו לתורת חסידות חב"ד. במענה השיב הרבי: {{ציטוטון|- שלא להתווכח (עמהם). לע"ע אינם מבינים מה שמדברים עליהם, ולהעיר ממחז"ל פסחים סו, ב כל הכועס כו'}}{{הערה|האמונה והפצתה, תשורה לעונטל י"ט אדר תשנ"ו}}. | ||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
ובכל אופן, מכיון שהקריאה ב"עיתונים" שלהם עלולה להביא לתוצאות בלתי רציות – הרי קריאה זו היא '''איסור גמור!'''}} [[תורת מנחם התוועדויות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=210 תשמ"ה חלק ד' עמוד 2227 ואילך] ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=202וראה שם עמוד 2219])(ההדגשות והגרשיים במקור)}}. כמו כן הזכיר הרבי שלא ילכו לבתי כנסת שלהם ולא ינסו לקרב אותם ו"יבוא בעל הכרם ויכלה את קוציו". | ובכל אופן, מכיון שהקריאה ב"עיתונים" שלהם עלולה להביא לתוצאות בלתי רציות – הרי קריאה זו היא '''איסור גמור!'''}} [[תורת מנחם התוועדויות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=210 תשמ"ה חלק ד' עמוד 2227 ואילך] ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=202וראה שם עמוד 2219])(ההדגשות והגרשיים במקור)}}. כמו כן הזכיר הרבי שלא ילכו לבתי כנסת שלהם ולא ינסו לקרב אותם ו"יבוא בעל הכרם ויכלה את קוציו". | ||
==בשנים האחרונות== | |||
בשנת [[תשע"ב]] התחדשה התהלוכה לוויאלמסבורג באופן בלתי רשמי, ומספר בחורים חב"דים גם הלכו כמה פעמים לתהלוכה בבית הכנסת של סאטמאר ונפגשו עם האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה{{מקור}}. | בשנת [[תשע"ב]] התחדשה התהלוכה לוויאלמסבורג באופן בלתי רשמי, ומספר בחורים חב"דים גם הלכו כמה פעמים לתהלוכה בבית הכנסת של סאטמאר ונפגשו עם האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה{{מקור}}. | ||
| שורה 60: | שורה 60: | ||
כיום התמעטו החיכוכים בין חב"ד וסטמר והאדמו"רים רבי [[אהרן טייטלבום]] ורבי [[יקותיאל יהודה טייטלבום]], הינם ידידי חב"ד{{הערה|1=ראו גם [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56092 רבי יקותיאל יהודה טיילבוים בביקור אצל הרב משה יהודה לייב לנדא] - {{אינפו}}}}. כמו כן נערכים ביקורים של רבנים ועסקנים מחב"ד אצל אדמו"רי סאטמר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55840 הרב גרונר בניחום אבלים אצל רבי זלמן לייב טייטלבוים], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55866 משלחת חב"דית בניחום אבלים אצל רבי אהרן טייטלבוים] - {{אינפו}}.}}. כך גם ישנם חסידי סאטמר הלומדים את ספרי חסידות חב"ד ומשתתפים בהתוועדויות חסידית, בין היתר באמצעות [[היכל מנחם]] ו[[ארגון לימוד התניא]]. | כיום התמעטו החיכוכים בין חב"ד וסטמר והאדמו"רים רבי [[אהרן טייטלבום]] ורבי [[יקותיאל יהודה טייטלבום]], הינם ידידי חב"ד{{הערה|1=ראו גם [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56092 רבי יקותיאל יהודה טיילבוים בביקור אצל הרב משה יהודה לייב לנדא] - {{אינפו}}}}. כמו כן נערכים ביקורים של רבנים ועסקנים מחב"ד אצל אדמו"רי סאטמר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55840 הרב גרונר בניחום אבלים אצל רבי זלמן לייב טייטלבוים], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55866 משלחת חב"דית בניחום אבלים אצל רבי אהרן טייטלבוים] - {{אינפו}}.}}. כך גם ישנם חסידי סאטמר הלומדים את ספרי חסידות חב"ד ומשתתפים בהתוועדויות חסידית, בין היתר באמצעות [[היכל מנחם]] ו[[ארגון לימוד התניא]]. | ||
==אדמו"רי בית סאטמר== | |||
== רבי יואל טייטלבוים == | === רבי יואל טייטלבוים === | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[יואל טייטלבוים]]}}רבי יואל טייטלבוים ([[י"ז טבת]] [[תרמ"ז]] - [[כ"ו אב]] [[תשל"ט]]) האדמו"ר מ[[סאטמר]] ונשיא [[העדה החרדית]], שימש לפני המלחמה כרב בסאטו-מרה (סאטמר), בשנות המלחמה ניצל מהתופת על ידי רכבת ההצלה, איתה נסע לשווייץ, לאחר מכן הגיע ל[[ארצות הברית]] שם בנה את מוסדותיו הרבים בעיקר ב[[מונרו]] ו[[ויליאמסבורג]] וב[[בורו פארק]]. נודע בהתנגדותו החריפה ל[[ציונות]] ולכל מי שהשתייך אליה. היה בקשרי ידידות עם [[רבותינו נשיאינו]]. | {{ערך מורחב|ערך=[[יואל טייטלבוים]]}}רבי יואל טייטלבוים ([[י"ז טבת]] [[תרמ"ז]] - [[כ"ו אב]] [[תשל"ט]]) האדמו"ר מ[[סאטמר]] ונשיא [[העדה החרדית]], שימש לפני המלחמה כרב בסאטו-מרה (סאטמר), בשנות המלחמה ניצל מהתופת על ידי רכבת ההצלה, איתה נסע לשווייץ, לאחר מכן הגיע ל[[ארצות הברית]] שם בנה את מוסדותיו הרבים בעיקר ב[[מונרו]] ו[[ויליאמסבורג]] וב[[בורו פארק]]. נודע בהתנגדותו החריפה ל[[ציונות]] ולכל מי שהשתייך אליה. היה בקשרי ידידות עם [[רבותינו נשיאינו]]. | ||
=== רבי משה טייטלבוים === | |||
== רבי משה טייטלבוים == | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[משה טייטלבוים (ארצות הברית)|משה טייטלבוים]]}}הרב משה טייטלבוים ([[י"ב בחשוון]] [[תרע"ה]] - [[כ"ו בניסן]] [[תשס"ו]]) כיהן כאדמו"ר מ[[סאטמר]] משנת [[תשל"ט]] ועד לפטירתו. שימש גם כנשיא [[העדה החרדית]]. | {{ערך מורחב|ערך=[[משה טייטלבוים (ארצות הברית)|משה טייטלבוים]]}}הרב משה טייטלבוים ([[י"ב בחשוון]] [[תרע"ה]] - [[כ"ו בניסן]] [[תשס"ו]]) כיהן כאדמו"ר מ[[סאטמר]] משנת [[תשל"ט]] ועד לפטירתו. שימש גם כנשיא [[העדה החרדית]]. | ||
===רבי אהרן טייטלבוים=== | |||
==רבי אהרן טייטלבוים== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[אהרן טייטלבוים]]}}רבי אהרן טייטלבוים (נולד ב[[ו' חשוון]] [[תש"ח]],) הוא אחד משני אדמו"רי [[חסידות סאטמר|סאטמר]], מכהן גם כרבה ו[[ראש ישיבה|כראש]] [[ישיבה|ישיבות]] סאטמר שבה. | {{ערך מורחב|ערך=[[אהרן טייטלבוים]]}}רבי אהרן טייטלבוים (נולד ב[[ו' חשוון]] [[תש"ח]],) הוא אחד משני אדמו"רי [[חסידות סאטמר|סאטמר]], מכהן גם כרבה ו[[ראש ישיבה|כראש]] [[ישיבה|ישיבות]] סאטמר שבה. | ||
===רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים=== | |||
==רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[יקותיאל יהודה טייטלבוים]]}}רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים, (מכונה: זלמן לייב, נולד ב[[כ"ד כסלו]] [[תשי"ב]],) הוא אחד משני אדמו"רי [[חסידות סאטמר|סאטמר]]. | {{ערך מורחב|ערך=[[יקותיאל יהודה טייטלבוים]]}}רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים, (מכונה: זלמן לייב, נולד ב[[כ"ד כסלו]] [[תשי"ב]],) הוא אחד משני אדמו"רי [[חסידות סאטמר|סאטמר]]. | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/ | *'''[https://77012.blogspot.com/search/label/סאטמר תגית: חסידות סאטמר]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | ||
*תגית:[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag= | *תגית:[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=סאטמר סאטמר] באתר [[חב"ד אינפו]] הישן | ||
*תגית [https://chabad.info/tag/ | *תגית [https://chabad.info/tag/סאטמר/ סאטמר] באתר חב"ד אינפו | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59372 האדמו"ר מסאטמר מדבר על אדמו"ר הזקן] {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59372 האדמו"ר מסאטמר מדבר על אדמו"ר הזקן] {{אינפו}} | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56092 האדמו"ר מסאטמר ביקר את הרב החב"די] {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56092 האדמו"ר מסאטמר ביקר את הרב החב"די] {{אינפו}} | ||
| שורה 92: | שורה 89: | ||
*בנימין ליפקין ויוסי אליטוב, בכל ביתי נאמן הוא, מסכת חייו ופועלו של הרב שניאור זלמן גורארי', פרק תשיעי: ידא אריכתא (מעמ' 268 ואילך). | *בנימין ליפקין ויוסי אליטוב, בכל ביתי נאמן הוא, מסכת חייו ופועלו של הרב שניאור זלמן גורארי', פרק תשיעי: ידא אריכתא (מעמ' 268 ואילך). | ||
{{חצרות}} | {{חצרות}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[en:Satmar Chassidus]] | |||
[[קטגוריה:אדמו"רי סאטמר|*]] | |||
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] | [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] | ||