תהלים צ"ו

תהלים צ"ו שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ
א: שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ שִׁירוּ לַה' כָּל הָאָרֶץ. ב: שִׁירוּ לַה' בָּרֲכוּ שְׁמוֹ בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ. ג: סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ בְּכָל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו. ד: כִּי גָדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱ-לֹהִים. ה: כִּי כָּל אֱ-לֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים וַה' שָׁמַיִם עָשָׂה. ו: הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו עֹז וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשׁוֹ. ז: הָבוּ לַה' מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים הָבוּ לַה' כָּבוֹד וָעֹז. ח: הָבוּ לַה' כְּבוֹד שְׁמוֹ שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹאוּ לְחַצְרוֹתָיו. ט: הִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ. י: אִמְרוּ בַגּוֹיִם ה' מָלָךְ אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט יָדִין עַמִּים בְּמֵישָׁרִים. יא: יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ. יב: יַעֲלֹז שָׂדַי וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ אָז יְרַנְּנוּ כָּל עֲצֵי יָעַר. יג: לִפְנֵי ה' כִּי בָא כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בֶּאֱמוּנָתוֹ.

תהלים צ"ו הוא המזמור ה-96 בספר תהילים.

על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הצ"ו ביום ההולדת ה-95, ועד ליום ההולדת ה-96.

תוכן המזמור ומחברו

בתהלים אהל יוסף יצחק מופיע בכותרת המזמור: "עוד יאמרו איש אל אחיו בואו ונשירה לה'" (כלומר שמזמור זה הוא המשך למזמור שלפניו, עליו כתוב שהוא "מדבר על העתיד, האיך איש אל אחיו ידבר לכו נרננה ונשבח לה' על הניסים שעשה לנו").

תוכן המזמור חוזר על עצמו בספר דברי הימים, והוא הקטע המופיע במלואו בפסוקי דזמרה הדומה בתוכנו למזמור שלנו.

בנוסח שתיקן האריז"ל, נוהגים לומר מזמור זה כחלק מקבוצת המזמורים הנאמרת בליל שבת בתפילת קבלת שבת, כמזמור השני.

בחסידות

• שירו לה' שיר חדש . . אז ירננו כל עצי יער – המזמור עוסק בגאולה העתידה, ו'עצי היער' רומזים ל'עץ החיים' ו'עץ הדעת', שממנו שורש הפירוד בעולם הזה, אבל לעתיד לבוא גם הוא יתייחד עם עץ החיים, ובלימוד התורה, תורה שבעל פה נקראת עץ הדעת טוב ורע שצריך לברר ממנה את הסברא הלא נכונה, וכן נגלה דתורה לעומת פנימיות התורה, ולעתיד יתחברו שני הבחינות שבתורה יחד.
• ישמחו השמים ותגל הארץ – פסוק זה יוצר ראשי תיבות של שם הוי', והסדר בגילוי שם הוי' הוא שקודם מתגלה בשמים ("ישמחו השמים") ואז גם בארץ ("ותגל הארץ"), והסדר שבשמים הוא ענין השמחה בלבד, ובארץ הוא ענין הגילה שהוא שמחה גדולה יותר, הוא מכיון שגילוי האלוקות בשמים אינו חידוש וממילא אין בו תענוג כל כך, ועיקר התענוג האלוקי הוא בהארת האלוקות בארץ דווקא שיש בה חידוש.

בניגוני חב"ד

ערך מורחב – שירו לה' שיר חדש

לקראת יום הולדתו ה-95 של הרבי בי"א ניסן ה'תשנ"ז, הלחין ר' שלום ברוכשטט ניגון חסידי חדש על פסוקים מתוך המזמור האישי החדש שהחל הרבי לומר באותה שנה על המילים: "שירו לה' שיר חדש".

קישורים חיצוניים

• תצלום המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק