ספר המאמרים - מלוקט: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(23 גרסאות ביניים של 16 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 17: שורה 17:
בכרך הראשון נקבצו המאמרים שהוגהו במשך כל השנים עד שהרבי התחיל להגיה כסדר קבוע, והם סודרו בסדר כרונולוגי לפי זמן אמירתם, בשונה מהמאמרים בספרים שלאחר מכן, שנדפסו לפי סדר הוצאתם לאור כמאמר מוגה על ידי הרבי.
בכרך הראשון נקבצו המאמרים שהוגהו במשך כל השנים עד שהרבי התחיל להגיה כסדר קבוע, והם סודרו בסדר כרונולוגי לפי זמן אמירתם, בשונה מהמאמרים בספרים שלאחר מכן, שנדפסו לפי סדר הוצאתם לאור כמאמר מוגה על ידי הרבי.


לקראת [[יו"ד שבט]] [[תשמ"ז]] החליטו במשרדי [[ועד הנחות בלשון הקודש]] לנהוג באופן של [[לכתחילה אריבער]], ולהכניס ביחד עם השיחה גם מאמר הקשור עם התאריך שנאמר על ידי הרבי בשנים שלפני כן. המאמר שנבחר היה "להבין ענין סיום ספר תורה", ולמרבה ההפתעה היוזמה התקבלה בברכה על ידי הרבי, ומאז התחיל הרבי להגיה באופן קבוע מאמרים לקראת חגים ומועדים חסידיים מיוחדים. עם השנים הלכה ההגהה ונעשתה תכופה יותר ויותר, והרבי הגיה מאמרים גם לשבתות ללא קביעות מיוחדת, ובשל ריבוי המאמרים הנדפסים החל לצאת לאור מידי שנה כרך שאיגד את כל המאמרים המוגהים שהוציא הרבי לאור באותה שנה{{הערה|חלק ב' - מאמרים משנת תשמ"ז-תשמ"ח, חלק ג' - מאמרים משנת תשמ"ט, חלק ד' - מאמרים משנת תש"נ, חלק ה' - מאמרים משנת תנש"א, חלק ו' - מאמרים משנת תשנ"ב.}}, כשבסך הכל יצאו לאור ששה כרכים.
בסמיכות ל[[חג השבועות]] [[תשמ"ו]], הוכנס להגהה מאמר "להבין ענין סיום ספר תורה" מסיום [[ספר תורה של משיח]] בשל [[הכנסת ספר תורה|הכנסת]] [[ספר תורה הכללי]] של [[בית רבקה]]; ב"פתח דבר", שינה הרבי שהמאמר יוצא לאור "בסמיכות לחג השבועות זמן מתן תורה", מה שגרם להבנה שהרבי מתחיל להוציא מאמרים מוגהים לקראת החגים, כנוהג שהיה בימי [[הרבי הריי"צ]], ו[[ועד הנחות בלשון הקודש]] החל למסור מאמרים משנים קודמות להגהה, ומאז התחיל הרבי להגיה באופן קבוע מאמרים לקראת חגים ומועדים חסידיים מיוחדים. עם השנים הלכה ההגהה ונעשתה תכופה יותר ויותר, והרבי הגיה מאמרים גם לשבתות ללא קביעות מיוחדת, ובשל ריבוי המאמרים הנדפסים החל לצאת לאור מידי שנה כרך שאיגד את כל המאמרים המוגהים שהוציא הרבי לאור באותה שנה{{הערה|חלק ב' - מאמרים משנת תשמ"ז-תשמ"ח, חלק ג' - מאמרים משנת תשמ"ט, חלק ד' - מאמרים משנת תש"נ, חלק ה' - מאמרים משנת תנש"א, חלק ו' - מאמרים משנת תשנ"ב.}}, כשבסך הכל יצאו לאור ששה כרכים.


==ספר המאמרים מלוקט - קונטרסים תשנ"ג==
רוב המאמרים שבחלק הראשון נכתבו בסגנון איך שהרבי אמרם, המאמרים מחלק ב' ואילך, נכתבו בעריכה מחודשת, וסגנון שונה{{הערה|בסגנון החדש הושמט חלק מהמאמר ונכתבו עיקר הענינים שהם החידוש של המאמר על פי הבנת ר' יואל, עריכה זו הינה על דרך עריכת הליקוטי שיחות, במסגרות שונות נדפסו החלקים שלא נכנסו להמאמר.}} שנערכו (כמעט כולם), על ידי הרב [[יואל כהן]].


בשנת תשע"ב הוציאה לאור [[מערכת אוצר החסידים]] ע"י [[הוצאת ספרים קה"ת]] את קובץ: '''"ספר המאמרים מלוקט קונטרסים-תשנ"ג"''', והוא כולל בתוכו את ארבעת המאמרים אותם הגיה הרבי מלך המשיח שליט"א בשנת תשנ"ג, שנכללו בשלשה קונטרסים.באלול תשפ"ב יצא עם פענוח מראי מקומות וביאורי מושגים ועיונים.  
בסדרה זו נדפסו בסך הכל כ-200 מאמרים{{הערה|חלק א' - 60. חלק ב' - 31. חלק ג' - 30. חלק ד' - 38. חלק ה' - 31. חלק ו' - 10.}}.


רוב המאמרים שבחלק הראשון נכתבו בסגנון איך שהרבי אמרם, המאמרים מחלק ב' ואילך, נכתבו בעריכה מחודשת, וסגנון שונה<ref>בסגנון החדש הושמט חלק מהמאמר ונכתבו עיקר הענינים שהם החידוש של המאמר על פי הבנת ר' יואל, עריכה זו הינה על דרך עריכת הליקוטי שיחות, במסגרות שונות נדפסו החלקים שלא נכנסו להמאמר.</ref> שנערכו (כמעט כולם), על ידי הרב [[יואל כהן]].
==ספר המאמרים מלוקט - קונטרסים תשנ"ג==


בסדרה זו נדפסו בסך הכל כ-200 מאמרים{{הערה|חלק א' - 60. חלק ב' - 31. חלק ג' - 30. חלק ד' - 38. חלק ה' - 31. חלק ו' - 10.}}.
בשנת תשע"ב הוציאה לאור [[מערכת אוצר החסידים]] ע"י [[הוצאת ספרים קה"ת]] את קובץ: '''"ספר המאמרים מלוקט קונטרסים-תשנ"ג"''', והוא כולל בתוכו את ארבעת המאמרים אותם הגיה הרבי מלך המשיח שליט"א בשנת תשנ"ג, שנכללו בשלשה קונטרסים. באלול תשפ"ב יצא עם פענוח מראי מקומות וביאורי מושגים ועיונים מטעם מערכת פענוח מראי מקומות.


==הדפסת הסדרה==
==הדפסת הסדרה==
על פי ההסדר משנת תשמ"א השיחות המגוהות של הרבי הודפסו וברובם אף נערכו על ידי [[ועד להפצת שיחות]], אך בתשמ"ז התחיל הרבי להגיע כל שבוע את השיחות, ואז נוצר קונפליקט כאשר את השיחות מוכנות על ידי [[ועד הנחות התמימים]] ו[[ועד הנחות בלה"ק]], והמדפיס הוא ה[[ועד להפצת שיחות]].
על פי ההסדר משנת תשמ"א השיחות המוגהות של הרבי הודפסו ורובן גם נערך על ידי [[ועד להפצת שיחות]], אך בתשמ"ז כאשר התחיל הרבי להגיה בכל שבוע את השיחות, נוצרי מחלוקת כאשר השיחות נערכו על ידי [[ועד הנחות התמימים]] ו[[ועד הנחות בלה"ק]], והודפסו על ידי ה[[ועד להפצת שיחות]].


במספר דיני תורה בין הצדדים והחלטה של [[בד"צ קראון הייטס]] מ-ז' מר חשון, תשנ"ב, על ידי הרב [[יהודה קלמן מרלו]] הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[אברהם יוסף הלר]], נקבע שאין הדפסת המאמרים שייכת לאחד מהועדים אלא להנהלת הוצאת הספרים [[קה"ת]].  
במספר דיני תורה בין הצדדים והחלטה של [[בד"צ קראון הייטס]] מ-ז' מר חשון, תשנ"ב, על ידי הרב [[יהודה קלמן מרלו]] הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[אברהם יוסף הלר]], נקבע שאין הדפסת המאמרים שייכת לאחד מהועדים אלא להנהלת הוצאת הספרים [[קה"ת]].  
שורה 36: שורה 36:


'''ספר המאמרים מלוקט בענייני גאולה ומשיח''' ליקוט של המאמרים מספר המאמרים - מלוקט העוסקים באופן מלא בענייני [[גאולה]] ו[[משיח]]. יצא לאור על ידי [[ועד להפצת שיחות]] בסיוע [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]].
'''ספר המאמרים מלוקט בענייני גאולה ומשיח''' ליקוט של המאמרים מספר המאמרים - מלוקט העוסקים באופן מלא בענייני [[גאולה]] ו[[משיח]]. יצא לאור על ידי [[ועד להפצת שיחות]] בסיוע [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]].
 
== הוצאות נוספות על ידי ועד להפצת שיחות ==
בשנת ה'תשפ"א, לאחר עבודת עריכה במשך מספר שנים, הודפסה מהדורה חדשה של 'ספר המאמרים מלוקט' על ידי הועד. במהדורה זו עברו המאמרים הגהה והקלדה מחדש, יחד עם ניקוד ופתיחת ראשי התיבות, ע"מ להקל על הקוראים.                                              מהדורה זו יצאה לאור עולם לקראת יום הבהיר ה' טבת ה'תשפ"ב.                                                                                                                                                                                                                                                                                    לאחר הוצאת המהדורה החדשה, חדל הועד להדפיס את המהדורה המקורית של הסט במשך כשלוש שנים.
 
לקראת סיומו של חודש אדר ה'תשפ"ד, נחתמה מהדורה נוספת, בה עברו כל המאמרים הגהה והקלדה מחדש, אך לא נוקדו.                                                                                                                                                                                                                כמו כן, הקונטרסים של תחילת שנת ה'תשמ"ז (מר"ה ואילך) שבמהדורות הקודמות הודפסו במלוקט א', נכנסו במהדורה זו (בנוסף למיקומם המקורי במלוקט א', גם) במלוקט ב' בו נמצאים שאר הקונטרסים של שנת ה'תשמ"ז.                                                                                                                        הסט יצא לאור עולם בחג הגאולה של אדמו"ר האמצעי י' כסלו ה'תשפ"ה, ונמכר ב-770 בית משיח ובחנויות הספרים בשכונת המלך קראון הייטס ובארץ הקודש.
 
==על סדר חדשי השנה==
==על סדר חדשי השנה==
בשנת [[תשס"ב]] יצאה לאור הוצאה נוספת של סדרה זו, על ידי [[ועד הנחות בלה"ק]], ובה אותם מאמרים בסידור מחודש - לפי חודשי השנה. הסדרה יצאה תחת השם 'תורת מנחם - ספר המאמרים - מלוקט' והיא כוללת ארבעה כרכים. בהוצאה זו תוקנו כמה טעויות שנפלו בששת הכרכים המקוריים.
בשנת [[תשס"ב]] יצאה לאור הוצאה נוספת של סדרה זו, על ידי [[ועד הנחות בלה"ק]], ובה אותם מאמרים בסידור מחודש - לפי חודשי השנה. הסדרה יצאה תחת השם 'תורת מנחם - ספר המאמרים - מלוקט' והיא כוללת ארבעה כרכים. בהוצאה זו תוקנו כמה טעויות שנפלו בששת הכרכים המקוריים.
שורה 43: שורה 48:


==עם פענוח המראי מקומות==
==עם פענוח המראי מקומות==
לקראת י"א ניסן תשפ"ב החל להוציא [[מכון פענוחים]] שע"י ה[[ועד להפצת שיחות]] את ספר המאמרים מלוקט כשהמראי מקומות אליהם הרבי ציין מפוענחים בגוף הספר - כשבתור התחלה הוציא את חלק ג' בשתי כרכים.
=== הוצאת מכון פענוחים שע"י הועד להפצת שיחות ===
לקראת [[י"א ניסן]] [[תשפ"ב]] - 120 שנה להולדת [[הרבי מלך המשיח שליט"א]], החל להוציא [[מכון פענוחים]] את כרכי 'ספר המאמרים - מלוקט', כשהמראי מקומות אליהם מציין הרבי מפוענחים בגוף הספר - כשבתור התחלה המכון הוציא לאור את כרך ג' בשתי חלקים, וכעת המכון עובד על כרך ה'.
 
העבודה נעשית ע"י התמימים מ[[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש]], ועוברת הגהה מדוקדקת של צוות רבנים בראשות הרב [[משה קורנוויץ]], הרב [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקוה)|מנחם מענדל פרידמן]] והרב [[ישראל נחמן לרנר]]{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/780107/ לראשונה: ספר המאמרים מלוקט עם פענוח המראי מקומות] {{אינפו}}.}}.
 
הסדרה יוצאת לאור בחסות ה[[ועד להפצת שיחות]].


העבודה נעשית ע"י בחורי ישיבה ב[[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש]] ועוברת הגהה מדוקדקת של צוות רבנים בראשות הרב [[משה קורנוויץ]], הרב [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקוה)|מנחם מענדל פרידמן]] והרב [[ישראל נחמן לרנר]]{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/780107/ לראשונה: ספר המאמרים מלוקט עם פענוח המראי מקומות] {{אינפו}}.}}.  
בתור הוספה לכל כרך מובאים כמה ממאמרי רבותינו נשיאינו עליהם מיוסדים חלק מהמאמרים שבספר{{הערה|פתח דבר לסה"מ - מלוקט כרך ג', עם פענוח המראי מקומות - חלק ראשון.}}. בכרך האחרון יבואו מפתחות לכל החלקים.


יחד עם זאת הוציאה מערכת פענוח מראי מקומות את חלק ו' עם פענוחים באישור [[ועד להפצת שיחות]]. העבודה נעשתה על ידי הת' שניאור זלמן גדסי{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/775867/ מתנה לרבי: 'ספר המאמרים מלוקט' עם פיענוח מראי מקומות] {{אינפו}}.}}.
=== הוצאת מערכת פענוח מראי מקומות ===


בי' אלול תשפ"ב הוציאה מערכת פענוח מראי מקומות את הספר "ספר המאמרים קונטרסים תשנ"ג עם פענוח מראי מקומות וביאורי מושגים ועיונים".
באישור הועד להפצת שיחות, מוציאה לאור מערכת פענוח מראי מקומות את ספרי ה'מלוקט' עם פענוח ובאורי מושגים ועיונים. תחילה המערכת הוציאה לאור את חלק ו' מספר המאמרים מלוקט{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/775867/ מתנה לרבי: 'ספר המאמרים מלוקט' עם פיענוח מראי מקומות] {{אינפו}}.}}, ואח"כ לקראת [[תשרי]] [[תשפ"ג]] הוציאה לאור את כל קונטרסי המאמרים מתשנ"ג (שלא נכללו בסדרת ספר המאמרים מלוקט) כספר בפ"ע, עם פענוח מראי מקומות וביאורי מושגים ועיונים.


==ראו גם==
==ראו גם==
שורה 66: שורה 76:
* [https://drive.google.com/file/d/1Lur46J1DTkpVgye1y5cbYx0SA6iUO5wD/view?usp=sharing ספר המאמרים מלוקט - גאולה ומשיח], מתוך [[רבי דרייב]].
* [https://drive.google.com/file/d/1Lur46J1DTkpVgye1y5cbYx0SA6iUO5wD/view?usp=sharing ספר המאמרים מלוקט - גאולה ומשיח], מתוך [[רבי דרייב]].
* פרוייקט ההנגשה של סדרת ספר המאמרים מלוקט לתלמידי [[ישיבת חח"ל צפת]] '''[https://drive.google.com/drive/folders/1rIUKkgAYw5oibMamQKyRBSH2gcgdY4is סיכומים וביאורים בספר המאמרים מלוקט]''' ([https://chabad.info/beis-medrash/770653/ כתבה באתר חב"ד אינפו] על הפרוייקט)
* פרוייקט ההנגשה של סדרת ספר המאמרים מלוקט לתלמידי [[ישיבת חח"ל צפת]] '''[https://drive.google.com/drive/folders/1rIUKkgAYw5oibMamQKyRBSH2gcgdY4is סיכומים וביאורים בספר המאמרים מלוקט]''' ([https://chabad.info/beis-medrash/770653/ כתבה באתר חב"ד אינפו] על הפרוייקט)
{{תורת הרבי}}
{{תורת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ספרי ועד להפצת שיחות]]

גרסה אחרונה מ־08:46, 13 בדצמבר 2024

סדרת ספר המאמרים - מלוקט

סדרת ספר המאמרים - מלוקט כוללת את המאמרים שהגיה הרבי במשך השנים ויצאו לאור כחוברות בפני עצמם. הסדרה יצאה בהמשך לספר בשם "קובץ מאמרים" שהיה בעל תפקיד זהה אך קטן בהרבה בהיקפו.

המאמרים עוסקים בעשרות סוגיות מרכזיות בתורת החסידות.

סדרה זו אינה כוללת את מאות המאמרים שלא הוגהו על ידי הרבי.

במשך השנים יצאו מספר כרכים של סדרה זו, המסודרים לפי סדר הופעתם בקונטרסים. בחודש אלול תשנ"ב הושלמה הוצאת הסדרה עם צאת הכרך השישי, שבסופו נדפס מפתח עניינים מפורט בעריכת הרב אליהו מטוסוב. מאז ועד היום הודפסו שמונה מהדורות צילום של סדרה זו.

הסדרה נערכה ויצאה על ידי ועד להפצת שיחות.

עריכת הסדרה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשונה מרוב שאר רבותינו נשיאינו (מלבד אדמו"ר הזקן) שהעלו בעצמם על גבי הכתב את מאמרי החסידות שלהם, הרבי הורה שהחסידים יעשו זאת בעצמם[1]. לאורך השנים העלו החוזרים והמניחים מאות ממאמרי הרבי על גבי הכתב, אך רק מיעוט מתוכם הגיה הרבי ונתן אישור להוציא לאור ולהפיץ באופן רשמי עם חותמת של הוצאת הספרים קה"ת[2].

סדר זה נמשך למעלה משלושים וחמש שנה, ובשנים אלו מיעט הרבי ביותר להגיה את המאמרים. בשנת תשמ"ו הוחלט במערכת הועד להפצת שיחות כי יש מספיק מאמרים לצורך הוצאתו לאור של ספר שלם[3], שיגיש במקום אחד את המאמרים שהודפסו בחוברות על פני תקופה ארוכה של עשרות שנים. עריכת הספר הסתיימה בחורף תשמ"ז, ובחודש כסלו יצא לאור הכרך הראשון בסדרת 'ספר המאמרים - מלוקט', כאשר בפתח דבר שהוכנס לרבי להגהה הוצעו שתי אפשרויות; 'לקוטי מאמרים' ו'ספר המאמרים - מלוקט', והרבי מחק את האפשרות הראשונה והשאיר את השניה ומאז כך נקבע שמה של הסדרה.

בכרך הראשון נקבצו המאמרים שהוגהו במשך כל השנים עד שהרבי התחיל להגיה כסדר קבוע, והם סודרו בסדר כרונולוגי לפי זמן אמירתם, בשונה מהמאמרים בספרים שלאחר מכן, שנדפסו לפי סדר הוצאתם לאור כמאמר מוגה על ידי הרבי.

בסמיכות לחג השבועות תשמ"ו, הוכנס להגהה מאמר "להבין ענין סיום ספר תורה" מסיום ספר תורה של משיח בשל הכנסת ספר תורה הכללי של בית רבקה; ב"פתח דבר", שינה הרבי שהמאמר יוצא לאור "בסמיכות לחג השבועות זמן מתן תורה", מה שגרם להבנה שהרבי מתחיל להוציא מאמרים מוגהים לקראת החגים, כנוהג שהיה בימי הרבי הריי"צ, וועד הנחות בלשון הקודש החל למסור מאמרים משנים קודמות להגהה, ומאז התחיל הרבי להגיה באופן קבוע מאמרים לקראת חגים ומועדים חסידיים מיוחדים. עם השנים הלכה ההגהה ונעשתה תכופה יותר ויותר, והרבי הגיה מאמרים גם לשבתות ללא קביעות מיוחדת, ובשל ריבוי המאמרים הנדפסים החל לצאת לאור מידי שנה כרך שאיגד את כל המאמרים המוגהים שהוציא הרבי לאור באותה שנה[4], כשבסך הכל יצאו לאור ששה כרכים.

רוב המאמרים שבחלק הראשון נכתבו בסגנון איך שהרבי אמרם, המאמרים מחלק ב' ואילך, נכתבו בעריכה מחודשת, וסגנון שונה[5] שנערכו (כמעט כולם), על ידי הרב יואל כהן.

בסדרה זו נדפסו בסך הכל כ-200 מאמרים[6].

ספר המאמרים מלוקט - קונטרסים תשנ"ג[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשע"ב הוציאה לאור מערכת אוצר החסידים ע"י הוצאת ספרים קה"ת את קובץ: "ספר המאמרים מלוקט קונטרסים-תשנ"ג", והוא כולל בתוכו את ארבעת המאמרים אותם הגיה הרבי מלך המשיח שליט"א בשנת תשנ"ג, שנכללו בשלשה קונטרסים. באלול תשפ"ב יצא עם פענוח מראי מקומות וביאורי מושגים ועיונים מטעם מערכת פענוח מראי מקומות.

הדפסת הסדרה[עריכה | עריכת קוד מקור]

על פי ההסדר משנת תשמ"א השיחות המוגהות של הרבי הודפסו ורובן גם נערך על ידי ועד להפצת שיחות, אך בתשמ"ז כאשר התחיל הרבי להגיה בכל שבוע את השיחות, נוצרי מחלוקת כאשר השיחות נערכו על ידי ועד הנחות התמימים וועד הנחות בלה"ק, והודפסו על ידי הועד להפצת שיחות.

במספר דיני תורה בין הצדדים והחלטה של בד"צ קראון הייטס מ-ז' מר חשון, תשנ"ב, על ידי הרב יהודה קלמן מרלו הרב אברהם אזדבא והרב אברהם יוסף הלר, נקבע שאין הדפסת המאמרים שייכת לאחד מהועדים אלא להנהלת הוצאת הספרים קה"ת.

דין תורה על הדפסת מלוקט וספר השיחות, ע"י בד"צ קראון הייטס.

ליקוט גאולה ומשיח[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספר המאמרים מלוקט בענייני גאולה ומשיח ליקוט של המאמרים מספר המאמרים - מלוקט העוסקים באופן מלא בענייני גאולה ומשיח. יצא לאור על ידי ועד להפצת שיחות בסיוע מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח.

הוצאות נוספות על ידי ועד להפצת שיחות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת ה'תשפ"א, לאחר עבודת עריכה במשך מספר שנים, הודפסה מהדורה חדשה של 'ספר המאמרים מלוקט' על ידי הועד. במהדורה זו עברו המאמרים הגהה והקלדה מחדש, יחד עם ניקוד ופתיחת ראשי התיבות, ע"מ להקל על הקוראים. מהדורה זו יצאה לאור עולם לקראת יום הבהיר ה' טבת ה'תשפ"ב. לאחר הוצאת המהדורה החדשה, חדל הועד להדפיס את המהדורה המקורית של הסט במשך כשלוש שנים.

לקראת סיומו של חודש אדר ה'תשפ"ד, נחתמה מהדורה נוספת, בה עברו כל המאמרים הגהה והקלדה מחדש, אך לא נוקדו. כמו כן, הקונטרסים של תחילת שנת ה'תשמ"ז (מר"ה ואילך) שבמהדורות הקודמות הודפסו במלוקט א', נכנסו במהדורה זו (בנוסף למיקומם המקורי במלוקט א', גם) במלוקט ב' בו נמצאים שאר הקונטרסים של שנת ה'תשמ"ז. הסט יצא לאור עולם בחג הגאולה של אדמו"ר האמצעי י' כסלו ה'תשפ"ה, ונמכר ב-770 בית משיח ובחנויות הספרים בשכונת המלך קראון הייטס ובארץ הקודש.

על סדר חדשי השנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשס"ב יצאה לאור הוצאה נוספת של סדרה זו, על ידי ועד הנחות בלה"ק, ובה אותם מאמרים בסידור מחודש - לפי חודשי השנה. הסדרה יצאה תחת השם 'תורת מנחם - ספר המאמרים - מלוקט' והיא כוללת ארבעה כרכים. בהוצאה זו תוקנו כמה טעויות שנפלו בששת הכרכים המקוריים.

עם זאת, לאחר ההוצאה לאור יצא מכתב מחברי הבד"ץ דקראון הייטס ורבנים נוספים[7] שאין לקנות ספרים אלו, כיוון שהודפסו ללא אישור[8].

עם פענוח המראי מקומות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הוצאת מכון פענוחים שע"י הועד להפצת שיחות[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקראת י"א ניסן תשפ"ב - 120 שנה להולדת הרבי מלך המשיח שליט"א, החל להוציא מכון פענוחים את כרכי 'ספר המאמרים - מלוקט', כשהמראי מקומות אליהם מציין הרבי מפוענחים בגוף הספר - כשבתור התחלה המכון הוציא לאור את כרך ג' בשתי חלקים, וכעת המכון עובד על כרך ה'.

העבודה נעשית ע"י התמימים מישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש, ועוברת הגהה מדוקדקת של צוות רבנים בראשות הרב משה קורנוויץ, הרב מנחם מענדל פרידמן והרב ישראל נחמן לרנר[9].

הסדרה יוצאת לאור בחסות הועד להפצת שיחות.

בתור הוספה לכל כרך מובאים כמה ממאמרי רבותינו נשיאינו עליהם מיוסדים חלק מהמאמרים שבספר[10]. בכרך האחרון יבואו מפתחות לכל החלקים.

הוצאת מערכת פענוח מראי מקומות[עריכה | עריכת קוד מקור]

באישור הועד להפצת שיחות, מוציאה לאור מערכת פענוח מראי מקומות את ספרי ה'מלוקט' עם פענוח ובאורי מושגים ועיונים. תחילה המערכת הוציאה לאור את חלק ו' מספר המאמרים מלוקט[11], ואח"כ לקראת תשרי תשפ"ג הוציאה לאור את כל קונטרסי המאמרים מתשנ"ג (שלא נכללו בסדרת ספר המאמרים מלוקט) כספר בפ"ע, עם פענוח מראי מקומות וביאורי מושגים ועיונים.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. בט"ז שבט תשי"א, כשנכנס הרב יואל כהן ליחידות, שאל אותו הרבי מה עם ההנחות מהמאמרים של יו"ד וי"ג שבט והרב כהן ניסה לומר לרבי שבוודאי הכוונה היא לשיחות, אך את המאמרים הרבי בעצמו יכתוב, והרבי שלל את מחשבתו ואמר לו שהוא אכן מתכוון להנחות מהמאמרים. (יומן הרי"כ)
  2. בהתאם להנחיית הרבי באותן שנים, לפיה רק דברים שהוגהו על ידו אושרו להדפסה והפצה רשמית על ידי קה"ת.
  3. כבר לפני כן יצא לאור בהוצאה פרטית קובץ מצומצם עם כריכה אדומה בשם "קונטרס מאמרים", בו הופיעו כל המאמרים המוגהים שנדפסו עד אז.
  4. חלק ב' - מאמרים משנת תשמ"ז-תשמ"ח, חלק ג' - מאמרים משנת תשמ"ט, חלק ד' - מאמרים משנת תש"נ, חלק ה' - מאמרים משנת תנש"א, חלק ו' - מאמרים משנת תשנ"ב.
  5. בסגנון החדש הושמט חלק מהמאמר ונכתבו עיקר הענינים שהם החידוש של המאמר על פי הבנת ר' יואל, עריכה זו הינה על דרך עריכת הליקוטי שיחות, במסגרות שונות נדפסו החלקים שלא נכנסו להמאמר.
  6. חלק א' - 60. חלק ב' - 31. חלק ג' - 30. חלק ד' - 38. חלק ה' - 31. חלק ו' - 10.
  7. הרב יצחק הכהן הענדל רב קהילת חב"ד במונטריאול, והרב הלל פבזנר, ראב"ד ועד רבני ליובאוויטש צרפת.
  8. סיפור הפרשייה
  9. לראשונה: ספר המאמרים מלוקט עם פענוח המראי מקומות .
  10. פתח דבר לסה"מ - מלוקט כרך ג', עם פענוח המראי מקומות - חלק ראשון.
  11. מתנה לרבי: 'ספר המאמרים מלוקט' עם פיענוח מראי מקומות .