שמחת תורה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:שמחת תורה.jpg|שמאל|ממוזער|350px|צילום נדיר מ[[התוועדות]] של [[הרבי]] ב[[מוצאי שמחת תורה]]. התמונה צולמה על ידי נכרי כתב העיתון "ניו יורק טיימס" בשיאה של ה[[התוועדות]] בשנת [[תשכ"ח]], בזמן שב-[[770]] ה[[חג]] היה בעיצומו]]
+[[קובץ:שמחת תורה.jpg|שמאל|ממוזער|350px|צילום נדיר מ[[התוועדות]] של [[הרבי]] ב[[שמחת תורה]]. התמונה צולמה על ידי נכרי כתב העיתון "ניו יורק טיימס" ב[[התוועדות]] בשנת [[תשכ"ח]]]]
 '''שמחת תורה''' הוא [[חג]] הנחגג ביום האחרון שאחר סיום [[חג הסוכות]], ובו מציינים את קריאת פרשת [[וזאת הברכה]] החותמת את [[קריאת התורה]] של כל [[פרשת השבוע|פרשיות התורה]], וחוגגים ושמחים לרגל הסיום. ב[[ארץ ישראל]] נחגג יום זה יחד עם [[שמיני עצרת]], ב[[כ"ב בתשרי]]; וב[[חוץ לארץ]] יום זה הוא ה[[יום טוב שני של גלויות|חג השני]] שלמחרת שמיני עצרת, ב[[כ"ג בתשרי]].
@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 [[קובץ:הקפות.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ציור המתאר את ההקפות שערך [[רבי לוי יצחק]], אביו של [[הרבי]], במהלך גלותו ב[[צ'אילי]].]]
 {{ערך מורחב|ערך=[[הקפות]], [[אתה הראת]]}}
-מנהג ישראל להקיף את בימת [[קריאת התורה]] עם [[ספר תורה|ספרי התורה]] בליל וביום שמחת תורה, ב[[שמחה]], [[שיר|שירים]] ו[[ריקוד|ריקודים]] ולחגוג בדרך זו את סיום קריאת כל התורה. מנהג זה החל בארצות [[יהדות אשכנז|אשכנז]] לפני מאות שנים{{הערה|רבי אייזיק מטירנא] בספר המנהגים - שמיני עצרת. [[לבוש|מרדכי יפה]] ו[[רמ"א]] אורח חיים סימן תרסט.}}, ומשם התפשט לקהילות הספרדים. רבי [[חיים ויטאל]] הביא{{הערה|שער הכוונות קד, א.}} שרבו [[האריז"ל]] נהג במנהג זה, וכן הראה מקור למנהג ב[[ספר הזוהר]]:
+מנהג ישראל להקיף את בימת [[קריאת התורה]] עם [[ספר תורה|ספרי התורה]] בליל וביום שמחת תורה, ב[[שמחה]], [[שיר]]ים ו[[ריקוד]]ים ולחגוג בדרך זו את סיום קריאת כל התורה. מנהג זה החל בארצות [[יהדות אשכנז|אשכנז]] לפני מאות שנים{{הערה|רבי אייזיק מטירנא] בספר המנהגים - שמיני עצרת. [[לבוש|מרדכי יפה]] ו[[רמ"א]] אורח חיים סימן תרסט.}}, ומשם התפשט לקהילות הספרדים. רבי [[חיים ויטאל]] הביא{{הערה|שער הכוונות קד, א.}} שרבו [[האריז"ל]] נהג במנהג זה, וכן הראה מקור למנהג ב[[ספר הזוהר]]:
 {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=זוהר חלק ג' רנו, ב|תוכן=
-וְנוֹהֲגִין לְמֶעְבַּד יִשְׂרָאֵל עִמָּהּ חֶדְוָה, וְאִתְקְרִיאַת שִׂמְחַת תּוֹרָה. וּמְעַטְּרָן לְסֵפֶר תּוֹרָה בְּכֶתֶר דִּילֵיהּ
+וְנוֹהֲגִין לְמֶעְבַּד יִשְׂרָאֵל עִמָּהּ חֶדְוָה, וְאִתְקְרִיאַת שִׂמְחַת תּוֹרָה. וּמְעַטְּרָן לְסֵפֶר תּוֹרָה בְּכֶתֶר דִּילֵיהּ|תרגום=ונוהגים לעשות ישראל עימה שמחה, ונקראת שמחת תורה. ומעטרים לספר התורה בכתר שלו}}
-{{ש}}'''תרגום''': ונוהגים לעשות ישראל עימה שמחה, ונקראת שמחת תורה. ומעטרים לספר התורה בכתר שלו}}
 אצל רבותינו נשיאנו ההקפות בשמיני עצרת היו ברצינות ביחס להקפות של שמחת תורה, שבהם הייתה השמחה גדולה יותר, למעלה ממדידה והגבלה{{הערה|1=שיחת ליל ה' דחג הסוכות תנש"א. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59224&st=&pgnum=324&hilite= ליל שמחת תורה תשד"מ]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5726-1/115/117.htm יום שמחת תורה תשכ"ו]. תשנ"ב.}} (אף שבשנים האחרונות הנהיג הרבי שכבר בשמיני עצרת יהיו ההקפות בשמחה שפורצת את כל ההגבלות ממש, והסביר את הטעם לכך{{הערה|שיחות תשד"מ ותשנ"ב הנ"ל.}}).
@@ שורה 17: / שורה 16: @@
 ב[[תורת החסידות]] מבוארת מעלת ההקפות בהרחבה, בתור שמחה שלמעלה מכל הגבלה שבה מתאחדים כל ישראל מבלי חילוק, ושמחה זו פועלת התרוממות ב[[לימוד התורה]] של כל השנה.
-[[אדמו"ר הצמח צדק]] שאל פעם את אביו [[אדמו"ר מהר"ש]]: מהו ענין ההקפות? וענה לו: הקפות משמעה שמתחננים אצל האבא - אבינו שבשמים בדמעות דם, הייתה לי דמעתי לחם, רחם ושבור עול הגוים מעל צוארנו. גויים היינו ה[[גוף]] וה[[נפש הבהמית]]. רוקדים עם [[ספר תורה|ספר התורה]] ב[[שמחה]], ב[[מוח|ראש]] פתוח וב[[לב]] פתוח, אבל ב[[פנימיות]] נוזלות דמעות של [[דם]]{{הערה|1=ספר השיחות ה'תש"ה [לה"ק] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&hilite=ed64b009-98b1-497b-b9e5-c839e09d3433&st=%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&pgnum=158 עמוד נה].}}.
+[[אדמו"ר הרש"ב]] שאל פעם את אביו [[אדמו"ר מהר"ש]]: מהו ענין ההקפות? וענה לו: הקפות משמעה שמתחננים אצל האבא - אבינו שבשמים בדמעות דם, הייתה לי דמעתי לחם, רחם ושבור עול הגוים מעל צוארנו. גויים היינו ה[[גוף]] וה[[נפש הבהמית]]. רוקדים עם [[ספר תורה|ספר התורה]] ב[[שמחה]], ב[[מוח|ראש]] פתוח וב[[לב]] פתוח, אבל ב[[פנימיות]] נוזלות דמעות של [[דם]]{{הערה|1=ספר השיחות ה'תש"ה [לה"ק] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&hilite=ed64b009-98b1-497b-b9e5-c839e09d3433&st=הכנה+לתפילה&pgnum=158 עמוד נה].}}.
+===עליה לתורה===
+{{ערך מורחב|ערך=[[קריאת התורה בשמחת תורה]]}}
+בשמחת תורה ישנה הקפדה מיוחדת להשתדל לעלות לתורה, ובקהילות ישראל ישנם מנהגים שונים האם לכפול את הקריאה שוב ושוב עד שכולם יזכו לעלות, או שיעלו כמה ביחד.
+בנוסף, ישנם מנהגים מיוחדים הקשורים עם העליה לתורה, דוגמת עליה מיוחדת לילדים הנקראת בשם 'כל הנערים', עליית [[חתן תורה]] ו[[חתן בראשית]], ופיוטים מיוחדים הקשורים עם קריאה התורה.
 ===אצל הרבי===
@@ שורה 24: / שורה 29: @@
 בדרך כלל הרבי נשא גם דברים קצרים אודות הניגון. נוהג זה נמשך לסירוגין עד לשנת [[תשכ"ד]].
+הרבי התבטא כי שמחת תורה הוא הזמן המתאים ביותר לעורר אודות [[מבצע תורה]] ואודות מבצע [[אות בספר התורה]]{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1nFGQLzdn1zJIee7-tfVJTYheIsvLAD6V/view שיחת שמחת תורה תשמ"ג, התוועדויות עמוד 303].}}.
 ===הקפות שניות===
@@ שורה 37: / שורה 44: @@
 מידי שנה נערך ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]] מעמד 'הקפות שניות' מרכזי, בהם משתתפים אלפי יהודים מכל גווני הקשת ואישי ממשל פוליטקאים ואנשי ציבור מכבדים את האירוע בנוכחותם.
+==מקרים לאורך השנים==
+בשנת '''[[תקנ"ט]]''' נאסר אדמו"ר הזקן.
+בשנת '''[[תשל"ח]]''' [[הרבי]] [[ראש חודש כסלו תשל"ח|עבר התקף לב]].
+בשנת '''[[תשפ"ד]]''' התחילה [[מלחמת חרבות ברזל]].
 ==מהותו של החג==
 {{פסקה חסרה}}
 ===שמחה על הלוחות האחרונות===
-בשמחת תורה שמחים על ה[[לוחות הברית|לוחות האחרונות]], שניתנו ב[[יום הכיפורים]]{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharshab/terav/1/53/429&search=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA+%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94 אדמו"ר הרש"ב, המשך תער"ב].}}.
+בשמחת תורה שמחים על ה[[לוחות הברית|לוחות האחרונות]], שניתנו ב[[יום הכיפורים]]{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharshab/terav/1/53/429&search=שמחת+תורה אדמו"ר הרש"ב, המשך תער"ב].}}.
 === ביאור שם החג ===
 בנוגע ל"שמחת תורה" ישנם שני פירושים:
+(א) ה[[תורה]] היא ב[[שמחה]], ולכן שמחים גם [[ישראל]] בשמחתה של התורה, וכלשון הפיוט "שישו ושמחו בשמחת תורה", היינו, שישראל שמחים בשמחת התורה.
-(א) ה[[תורה]] היא ב[[שמחה]], ולכן שמחים גם [[ישראל]] בשמחתה של התורה, וכלשון הפיוט "שישו ושמחו בשמחת תורה", היינו, שישראל שמחים בשמחת התורה.
+(ב) יתירה מזה - שישראל משמחים את התורה{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/3/26&search=ז'+אדר תורת מנחם, שמחת תורה תשי"א].}}.
-(ב) יתירה מזה - שישראל משמחים את התורה{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/3/26&search=%D7%96'+%D7%90%D7%93%D7%A8 תורת מנחם, שמחת תורה תשי"א].}}.
+=== ישראל משמחים את התורה ===
+התורה ירדה ממקומה העליון לעולמנו התחתון, וכאשר יהודי שמח עם התורה ורוקד ומנגן עם התורה, הוא מוסיף שמחה בתורה, משום שליהודי יש כח לעשות [[דירה בתחתונים]], שעל ידי זה ממשיך את ה[[עצמות]]{{הערה|מאמר שמחת תורה תשי"ב}}.
 === שמחה כללית לכל השנה ===
 הרבי מסביר, כי ידוע שכל עניני [[חודש תשרי]] הם ענינים כלליים, וכמו כן השמחה של שמיני עצרת ושמחת תורה היא שמחה כללית כללית מעצם הנפש, שכוללת כל הכחות כאחד.
-וכמו כן בנוגע לענין הזמן - שאין זו רק שמחה השייכת לזמן פרטי זה, אלא שמחה כללית על כל השנה כולה. מסיבה זו צריכה השמחה להיות למעלה מטעם ודעת, בקבלת עול - על ידי הריקודים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/7/9/83&search=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%94 תורת מנחם תשי"ג עמ' 94].}}.
+וכמו כן בנוגע לענין הזמן - שאין זו רק שמחה השייכת לזמן פרטי זה, אלא שמחה כללית על כל השנה כולה. מסיבה זו צריכה השמחה להיות למעלה מטעם ודעת, בקבלת עול - על ידי הריקודים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/7/9/83&search=הערבה תורת מנחם תשי"ג עמ' 94].}}.
 == ניגונים לשמחת תורה ==
@@ שורה 64: / שורה 81: @@
 *ביום שמחת תורה, אחר [[קריאת התורה]]: [[ניגון אשריכם ישראל]]
 *[[סעודת יום טוב|לסעודה]]: [[ניגון הופ קוזק]]
+*[[ניגון ריקוד|דעם רבינ'ס ניגון]]/ שמחת תורה ניקאלאיעוו
+*'''ניגון קס"ה''' - ניגון הקפות, [https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140727/jewish/Nigun-Hakofos.htm לשמיעת הניגון] מתוך [[ניח"ח]] #4
 == ראו גם ==
 *[[שמיני עצרת]]
 *[[תקנת המשקה]]
+*[[מלחמת חרבות ברזל]]
+== לקריאה נוספת==
+* [[שבח המועדים]]
+* [[הלכה למעשה (סדרת ספרים)| הלכה למעשה - תשרי]]
+* [[שמירת המועדים (ספר)]]
 ==קישורים חיצוניים==
-*[https://chabad.info/wp-content/uploads/2018/09/27-09-2018-07-07-33-%D7%9C%D7%95%D7%97-%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%98-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%92.pdf לוח יומי - הלכות ומנהגי שמיני עצרת ושמחת תורה] מאת הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], תשרי תשע"ט
+*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/simchas_torah לקוטי שיחות מועדים - שמחת תורה] {{מפתח}}
+*[https://chabad.info/wp-content/uploads/2018/09/27-09-2018-07-07-33-לוח-יומי-תשרי-תשעט-חלק-ג.pdf לוח יומי - הלכות ומנהגי שמיני עצרת ושמחת תורה] מאת הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], תשרי תשע"ט
 *[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=359&hilite= אוצר מנהגי חב"ד - שמיני עצרת ושמחת תורה]
-* [http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=155 שמחת תורה, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}
+* [http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=155 שמחת תורה, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}
 *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=32310 הגיגים ופרפאות על פי קונטרס ההקפות, שיחת הרבי לתלמידי הישיבה בסוכה ביום שמיני עצרת ה'תש"ד] - {{אינפו}}
 * [http://www.chabad.info/images/notimage/64545_he_1.pdf "השמחה ד'שמחת תורה'"] קונטרס בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד - 770]], שיחות, יומן ועוד. {{PDF}} - {{אינפו}}
@@ שורה 83: / שורה 109: @@
 {{סוכות}}
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:שמיני עצרת ושמחת תורה|*]]
 [[קטגוריה:חגים וזמנים]]
+[[en:Simchat torah]]