תורת אמת חברון: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:תוא חברון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניין הישיבה]] | [[קובץ:תוא חברון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניין הישיבה]] | ||
[[קובץ:חברון חדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה כיום]] | [[קובץ:חברון חדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה כיום]] | ||
'''תורת אמת בעיר [[חברון]]''' [[ארץ הקודש]] נוסדה בשנת [[תרע"א]] על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]]. | ישיבת '''תורת אמת בעיר [[חברון]]''' [[ארץ הקודש]] נוסדה בשנת [[תרע"א]] על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]]. | ||
==התייסדות== | |||
הישיבה נוסדה כאשר בשנת תרע"א אדמו"ר הרש"ב שלח קבוצה מתלמידי הישיבה ב[[ליובאוויטש]] ובראשם הרב [[שלמה זלמן הבלין]] במטרה לייסד שם ישיבה ברוחה של ישיבת [[תומכי תמימים]]. | |||
לארץ הקודש הגיעו ראשוני התלמידים ב[[כ"ד במר חשוון]] שנת [[תרע"ב]], ולחברון עצמה הגיעו ארבעה ימים לאחר-מכן, ב[[כ"ח במר חשוון]]. | לארץ הקודש הגיעו ראשוני התלמידים ב[[כ"ד במר חשוון]] שנת [[תרע"ב]], ולחברון עצמה הגיעו ארבעה ימים לאחר-מכן, ב[[כ"ח במר חשוון]]. | ||
במשפט קצר, המופיע לאחר שנים-עשר עמודים שבהם הוראות מפורטות אל ה[[משפיע]] והתלמידים העולים לחברון, כותב [[אדמו"ר הריי"צ]]: "הישיבה נקראת "תורת אמת"", ובשם זה נקראת [[תורת אמת | במשפט קצר, המופיע לאחר שנים-עשר עמודים שבהם הוראות מפורטות אל ה[[משפיע]] והתלמידים העולים לחברון, כותב [[אדמו"ר הריי"צ]]: "הישיבה נקראת "תורת אמת"", ובשם זה נקראת [[ישיבה גדולה תורת אמת|הישיבה בירושלים]] עד היום הזה". | ||
מתחילה התקיימו הלימודים בישיבה החדשה בבית בן שתי קומות (בו התקיימה קודם ישיבה בשם "[[מגן אבות חברון]]" שהוקמה על ידי [[חסידי חב"ד]] תושבי חברון), ואילו מקום ה[[שינה]] נקבע להיות באחוזה החב"דית שב"[[בית רומנו]]", אך לאחר זמן הועברו גם הלימודים ל"בית רומנו". | מתחילה התקיימו הלימודים בישיבה החדשה בבית בן שתי קומות (בו התקיימה קודם ישיבה בשם "[[מגן אבות חברון]]" שהוקמה על ידי [[חסידי חב"ד]] תושבי חברון), ואילו מקום ה[[שינה]] נקבע להיות באחוזה החב"דית שב"[[בית רומנו]]", אך לאחר זמן הועברו גם הלימודים ל"בית רומנו". | ||
| שורה 14: | שורה 17: | ||
עם פתיחתה של המחלקה בחברון הצטרפו אליה תלמידים נוספים מבני המקום, והישיבה בחברון הייתה למוסד תורני רב-השפעה ולמרכז ל[[חסידות]] בכלל, ולמשנת חב"ד בפרט. | עם פתיחתה של המחלקה בחברון הצטרפו אליה תלמידים נוספים מבני המקום, והישיבה בחברון הייתה למוסד תורני רב-השפעה ולמרכז ל[[חסידות]] בכלל, ולמשנת חב"ד בפרט. | ||
==מימון מאדמו"ר הרש"ב== | |||
למימון הישיבה דאגו [[אדמו"ר הרש"ב]] ואדמו"ר הריי"צ. את התרומות שקיבלו עבור הישיבה, וכספים שהשיגו במאמצים רבים, העבירו דרך הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] ואחרים, עבור הישיבה. יש הגורסים כי הרב אליעזרוב ואנשי [[חברון]] ניהלו את הגשמיות של הישיבה, ואילו הרב הבלין היה המנהל הרוחני של הישיבה. | למימון הישיבה דאגו [[אדמו"ר הרש"ב]] ואדמו"ר הריי"צ. את התרומות שקיבלו עבור הישיבה, וכספים שהשיגו במאמצים רבים, העבירו דרך הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] ואחרים, עבור הישיבה. יש הגורסים כי הרב אליעזרוב ואנשי [[חברון]] ניהלו את הגשמיות של הישיבה, ואילו הרב הבלין היה המנהל הרוחני של הישיבה. | ||
הלימודים נמשכו במשך שלוש שנים, עד לשלהי שנת [[תרע"ד]], אז פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]]. התורכים, ששלטו אז בארץ הקודש, הצטרפו במלחמה לצד [[גרמניה]], והתלמידים וה[[משפיע]] אזרחי [[רוסיה]] נעשו לאזרחי ארץ אויב ונצטוו לעזוב את הארץ. התלמידים גורשו לרוסיה, ואילו הרב הבלין שהה באותה עת ב[[חו"ל]] ושב לארץ כמה שנים אחר כך והקים את [[תורת אמת | ==גירוש== | ||
הלימודים נמשכו במשך שלוש שנים, עד לשלהי שנת [[תרע"ד]], אז פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]]. התורכים, ששלטו אז בארץ הקודש, הצטרפו במלחמה לצד [[גרמניה]], והתלמידים וה[[משפיע]] אזרחי [[רוסיה]] נעשו לאזרחי ארץ אויב ונצטוו לעזוב את הארץ. התלמידים גורשו לרוסיה, ואילו הרב הבלין שהה באותה עת ב[[חו"ל]] ושב לארץ כמה שנים אחר כך והקים את [[ישיבה גדולה תורת אמת|ישיבת תורת אמת בירושלים]]. | |||
== בוגרי הישיבה מפורסמים == | == בוגרי הישיבה מפורסמים == | ||
| שורה 27: | שורה 33: | ||
* [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]] | * [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]] | ||
* הרב [[יוסף אשכנזי (נחלת הר חב"ד)|יוסף אשכנזי]], '''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''', הוצאת חזק, תשע"ב | * הרב [[יוסף אשכנזי (נחלת הר חב"ד)|יוסף אשכנזי]], '''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''', הוצאת חזק, תשע"ב | ||
*'''הישיבה החב"דית הראשונה בארץ ישראל''', שבועון בית משיח 1280 עמוד 44 | |||
==קישורים חיצונים== | ==קישורים חיצונים== | ||
* הרב יוסף הרטמן, [http:// | * הרב יוסף הרטמן, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?t=2202048&url=article_he&id=64899 מאה שנה לישיבת תורת אמת בחברון], ארץ ישראל שלנו, יב חשון ה'תשע"ב | ||
*'''[https://col.org.il/news/123888 מאיר על הארץ]'' כתבה נרחבת על ייסוד הישיבה על ידי אדמו"ר הרש"ב לרגל 100 שנה להסתלקותו, גליון שבת פרשת ויקרא ה'תש"פ | *'''[https://col.org.il/news/123888 מאיר על הארץ]''' כתבה נרחבת על ייסוד הישיבה על ידי אדמו"ר הרש"ב לרגל 100 שנה להסתלקותו, גליון שבת פרשת ויקרא ה'תש"פ | ||
*'''[https://col.org.il/news/133292 העיתונות מדווחת: אדמו"ר הרש"ב מקים ישיבה חדשה בחברון]''' {{COL}} | |||
{{תבנית:תומכי תמימים}} | {{תבנית:תומכי תמימים}} | ||
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ח]] | [[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ח]] | ||
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש שנסגרו]] | [[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש שנסגרו]] | ||
גרסה אחרונה מ־07:56, 17 בנובמבר 2024
ישיבת תורת אמת בעיר חברון ארץ הקודש נוסדה בשנת תרע"א על ידי אדמו"ר הרש"ב.
התייסדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הישיבה נוסדה כאשר בשנת תרע"א אדמו"ר הרש"ב שלח קבוצה מתלמידי הישיבה בליובאוויטש ובראשם הרב שלמה זלמן הבלין במטרה לייסד שם ישיבה ברוחה של ישיבת תומכי תמימים.
לארץ הקודש הגיעו ראשוני התלמידים בכ"ד במר חשוון שנת תרע"ב, ולחברון עצמה הגיעו ארבעה ימים לאחר-מכן, בכ"ח במר חשוון.
במשפט קצר, המופיע לאחר שנים-עשר עמודים שבהם הוראות מפורטות אל המשפיע והתלמידים העולים לחברון, כותב אדמו"ר הריי"צ: "הישיבה נקראת "תורת אמת"", ובשם זה נקראת הישיבה בירושלים עד היום הזה".
מתחילה התקיימו הלימודים בישיבה החדשה בבית בן שתי קומות (בו התקיימה קודם ישיבה בשם "מגן אבות חברון" שהוקמה על ידי חסידי חב"ד תושבי חברון), ואילו מקום השינה נקבע להיות באחוזה החב"דית שב"בית רומנו", אך לאחר זמן הועברו גם הלימודים ל"בית רומנו".
קבוצת התמימים, מנתה שבעה: הרב אלתר שימחוביץ, הרב יחזקאל פייגין, הרב הלל פרוטקין, הרב צבי הירש קצב, הרב ישראל זלמן אסנאס, הרב אברהם אליהו אשרוב, הרב מנחם (נאחע) קרסיק.
עם פתיחתה של המחלקה בחברון הצטרפו אליה תלמידים נוספים מבני המקום, והישיבה בחברון הייתה למוסד תורני רב-השפעה ולמרכז לחסידות בכלל, ולמשנת חב"ד בפרט.
מימון מאדמו"ר הרש"ב[עריכה | עריכת קוד מקור]
למימון הישיבה דאגו אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ. את התרומות שקיבלו עבור הישיבה, וכספים שהשיגו במאמצים רבים, העבירו דרך הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב ואחרים, עבור הישיבה. יש הגורסים כי הרב אליעזרוב ואנשי חברון ניהלו את הגשמיות של הישיבה, ואילו הרב הבלין היה המנהל הרוחני של הישיבה.
גירוש[עריכה | עריכת קוד מקור]
הלימודים נמשכו במשך שלוש שנים, עד לשלהי שנת תרע"ד, אז פרצה מלחמת העולם הראשונה. התורכים, ששלטו אז בארץ הקודש, הצטרפו במלחמה לצד גרמניה, והתלמידים והמשפיע אזרחי רוסיה נעשו לאזרחי ארץ אויב ונצטוו לעזוב את הארץ. התלמידים גורשו לרוסיה, ואילו הרב הבלין שהה באותה עת בחו"ל ושב לארץ כמה שנים אחר כך והקים את ישיבת תורת אמת בירושלים.
בוגרי הישיבה מפורסמים[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תולדות חב"ד בארץ הקודש
- הרב יוסף אשכנזי, תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש, הוצאת חזק, תשע"ב
- הישיבה החב"דית הראשונה בארץ ישראל, שבועון בית משיח 1280 עמוד 44
קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב יוסף הרטמן, מאה שנה לישיבת תורת אמת בחברון, ארץ ישראל שלנו, יב חשון ה'תשע"ב
- מאיר על הארץ כתבה נרחבת על ייסוד הישיבה על ידי אדמו"ר הרש"ב לרגל 100 שנה להסתלקותו, גליון שבת פרשת ויקרא ה'תש"פ
- העיתונות מדווחת: אדמו"ר הרש"ב מקים ישיבה חדשה בחברון
