תומכי תמימים חרסון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(15 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
בעיר [[חרסון]] נפתחה מחלקה מישיבת [[תומכי תמימים]] בקיץ [[תרע"ז]], כשבהנהלת הישיבה עומדים הרב [[אלכסנדר יודאסין]], הרב [[אליעזר דבוסקין]], והרב [[מרדכי פרלוב]]. כר"מ שימש שם הרב [[צבי גוטליב]].
[[קובץ:בית כנסת חבד בחרסון כיום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד בחרסון כיום]]
'''ישיבת תומכי תמימים [[חרסון]]''' נפתחה בקיץ [[תרע"ז]], כשבהנהלת הישיבה עומדים הרה"ת [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], הרה"ת [[אליעזר דבוסקין]], והרה"ת [[מרדכי פרלוב]].


בשנת [[תרע"ח]] נתווספה בישיבה קבוצה תלמידים מאלו שהועברו מישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].
==היסטוריה==
בשלהי שנת [[תרע"ז]] הגיע הרב [[אליעזר דבוסקין]] לחרסון על פי הוראתו של אדמו"ר הרש"ב, ומונה לראש הישיבה. הוא שימש בפועל כמגיד שיעור, [[משפיע]] ומנהל בישיבה ובנוסף לכך כיהן כרב עדת החסידים בעיר.


קבוצה נוספת נתווספה בחורף [[תרע"ט]] מ"תלמידי השיעורים" שבישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]], ובשלהי חורף [[תרפ"ט]], כשנסגרה ישיבת [[תומכי תמימים פולוצק]], הועברו תלמידיה לחרסון.  
בנוסף לרב דבוסקין לימדו בישיבה הרב [[אלכסנדר סענדר יודאסין]] והרב [[יחזקאל הימלשטיין]]. כר"מ שימש שם הרב [[צבי גוטליב]]{{הערה|[[ספר התמימים]] חלק א' עמ' צב.}}.
 
בשנת [[תרע"ח]] נתווספה בישיבה קבוצה תלמידים מאלו שהועברו מישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ביניהם: ר' [[עזריאל זליג סלונים]], הרב [[אליעזר ננס]], הרב [[בצלאל וילשנסקי]] והרב [[מנחם מענדל רוזנמוטר]].
 
קבוצה נוספת נתווספה בחורף [[תרע"ט]] מ"תלמידי השיעורים" שבישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] (בשנה זו הגיע גם הרב [[חיים מרדכי פרלוב]] לשמש כ[[ר"מ]] בישיבה), ובשלהי חורף [[תרפ"ט]], כשנסגרה ישיבת [[תומכי תמימים פולוצק]], הועברו תלמידיה לחרסון.  


בשלהי אותה שנה, לאחר שגורשה ישיבת [[תומכי תמימים הומיל]], הגיעה לחרסון קבוצה של עשרים תלמידים משם, כשבראם עומד הרב [[יחזקאל הימלשטיין]], אך כעבור זמן הוכרחו לברוח אף משם.
בשלהי אותה שנה, לאחר שגורשה ישיבת [[תומכי תמימים הומיל]], הגיעה לחרסון קבוצה של עשרים תלמידים משם, כשבראם עומד הרב [[יחזקאל הימלשטיין]], אך כעבור זמן הוכרחו לברוח אף משם.


[[קטגוריה:ישיבות חב"ד]]
הישיבה התנהלה על ידי מספר בעלי בתים, שהיו מסורים בכל לב לטובתה של הישיבה, וביניהם ר' [[ישראל צ'רטוק]], האחים בזפלוב (בניו של ר' [[יעקב מרדכי בזפלוב|יעקב מרדכי]], רבה המפורסם של פולטבה), דודם ר' [[נטע הנזבורג]], ר' [[אריה לייב ננס]] ורעייתו, האחים פלאטקין, ר' [[אברהם יעקב שקליאר]] ור' [[משה חריטונוב]].
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו]]
 
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד רוסיה]]
==סגירתה==
חודש לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הרש"ב]] הגיעה הידיעה לחרסון. כשנודע הדבר לר' אליעזר דבוסקין, התעטף ביגון כבד. בעקבות זאת סגר ר' אליעזר את הישיבה.
 
{{קצרמר|מוסדות וארגונים}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד באוקראינה|ח]]

גרסה אחרונה מ־06:30, 23 בספטמבר 2024

בית כנסת חב"ד בחרסון כיום

ישיבת תומכי תמימים חרסון נפתחה בקיץ תרע"ז, כשבהנהלת הישיבה עומדים הרה"ת אלכסנדר סנדר יודאסין, הרה"ת אליעזר דבוסקין, והרה"ת מרדכי פרלוב.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשלהי שנת תרע"ז הגיע הרב אליעזר דבוסקין לחרסון על פי הוראתו של אדמו"ר הרש"ב, ומונה לראש הישיבה. הוא שימש בפועל כמגיד שיעור, משפיע ומנהל בישיבה ובנוסף לכך כיהן כרב עדת החסידים בעיר.

בנוסף לרב דבוסקין לימדו בישיבה הרב אלכסנדר סענדר יודאסין והרב יחזקאל הימלשטיין. כר"מ שימש שם הרב צבי גוטליב[1].

בשנת תרע"ח נתווספה בישיבה קבוצה תלמידים מאלו שהועברו מישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, ביניהם: ר' עזריאל זליג סלונים, הרב אליעזר ננס, הרב בצלאל וילשנסקי והרב מנחם מענדל רוזנמוטר.

קבוצה נוספת נתווספה בחורף תרע"ט מ"תלמידי השיעורים" שבישיבת תומכי תמימים קרמנצ'וג (בשנה זו הגיע גם הרב חיים מרדכי פרלוב לשמש כר"מ בישיבה), ובשלהי חורף תרפ"ט, כשנסגרה ישיבת תומכי תמימים פולוצק, הועברו תלמידיה לחרסון.

בשלהי אותה שנה, לאחר שגורשה ישיבת תומכי תמימים הומיל, הגיעה לחרסון קבוצה של עשרים תלמידים משם, כשבראם עומד הרב יחזקאל הימלשטיין, אך כעבור זמן הוכרחו לברוח אף משם.

הישיבה התנהלה על ידי מספר בעלי בתים, שהיו מסורים בכל לב לטובתה של הישיבה, וביניהם ר' ישראל צ'רטוק, האחים בזפלוב (בניו של ר' יעקב מרדכי, רבה המפורסם של פולטבה), דודם ר' נטע הנזבורג, ר' אריה לייב ננס ורעייתו, האחים פלאטקין, ר' אברהם יעקב שקליאר ור' משה חריטונוב.

סגירתה[עריכה | עריכת קוד מקור]

חודש לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב הגיעה הידיעה לחרסון. כשנודע הדבר לר' אליעזר דבוסקין, התעטף ביגון כבד. בעקבות זאת סגר ר' אליעזר את הישיבה.

  ערך זה הוא קצרמר בנושא מוסדות וארגונים. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולהרחיב אותו.

הערות שוליים

  1. ספר התמימים חלק א' עמ' צב.