יעקב מרדכי בזפלוב

הרב החסיד יעקב מרדכי בזפלוב^[1] (י"ב אייר תרט"ו-ל' תשרי תרע"ו) היה מחסידי אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב. היה אחד משלושת החסידים שקיבלו סמיכה לרבנות מאדמו"ר המהר"ש. כיהן ברבנות העיר פולטבה במשך למעלה משלושים שנה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בי"ב אייר תרט"ו לאביו הרב ניסן בזפלוב, שהיה חסיד אמיד ממקושרי אדמו"ר המהר"ש.

בצעירותו, למד יחד עם אדמו"ר הרש"ב בחברותא^[2], ושררה ביניהם ידידות עמוקה.

על ידידותם העמוקה העיד הרבי הריי"צ במכתב לאחד מבניו של הרב בזפלוב: "נעימות דרכי האהבה ופעולתה ראה ראינו בהנהגת כבוד הורינו . . אשר מיום הכירו איש את רעהו באהבה הלכו ובידידות התרועעו כאחים חלקו.."^[3].

סיפר הרב משה יהודה רייכמן משפיע בישיבת תורת אמת ליובאוויטש, ששמע מחמיו הרב שלמה זלמן הבלין-משפיע ור"מ 'תורת אמת', את הסיפור הבא: אצל הרבי המהר"ש היה חסיד הנקרא ה'עילוי מפולטובה' שנודע כ'משכיל' גדול בהתבוננות והתעמקות בדא"ח, אשר נתפס לספרים חיצוניים ונמשך אחריהם עד שירד מהדרך והפך לקומיקאי בהצגות בפטרבורג בירת האימפריה הרוסית.

בזמן שעזב את דרך הישר, התבטא עליו הרבי המהר"ש ש'מרוב השכלה שכח את המושכל' (את הקב"ה).

פעם ביקשו ממנו להציג יהודי אומר קריאת שמע שעל המיטה, ונתנו לו מספר ימים כדי להתכונן להציג טוב, אך בימים אלה התעמק בתיבות 'קריאת שמע' כל כך עמוק עד שהתעוררה נשמתו, וכשהגיע הרגע בו עלה על הבמה כדי להציג - כבר היה בהתעוררות גדולה והתחיל לקרות 'קריאת שמע', לא כשחקן - אלא כחסיד אמיתי... הדבר לא התאים למארגני ההצגה שרצו לעשות ליצנות מה'קריאת שמע' שמיד סילקו אותו מהבמה וגרמו לו לעזוב הכל מאחוריו ולחזור לליובאוויטש כבעל תשובה עד שנעשה שוב לחסיד מן המניין.

לאחר שחזר חיבר את הניגון דער פאלטאווער ניגון.

חסידים מספרים[דרוש מקור] שפעם הגיע לליובאוויטש אחד מאדמו"רי פולין כדי לפגוש את אדמו"ר המהר"ש, ובדרכו חלף על פניו של הרב מפולטובה, שהיה שקוע בתפילתו כשהניגון מתנגן בפיו. הוא האזין לתפילה והפטיר: "אברך זה עמד כבר על פתחה של גהינום...", וכששאלוהו מניין לו אמר: "אני שומע בתפילתו תנועה עמוקה של בחילא יתיר".

רבה של פולטבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תרמ"ו התמנה לכהן כרבה של פולטובה שבאוקראינה, וכיהן ברבנות העיר במשך שלושים שנה.

עמד בקשרי מכתבים בעניני הלכה עם גדולי הרבנים בדורו, דוגמת רבי חיים חזקיהו מדיני^[4], והוא אף מופיע ברשימת המנדבים בין הפועלים להדפסת ספרו ה'שדי חמד'^[5].

ידידותו עם אדמו"ר הרש"ב נמשכה אף לאחר שקיבל על עצמו את הנשיאות, והם היו מתכתבים רבות, בעיקר בעניני הלכה ומנהג.

בל' תשרי תרע"ו נפטר לאחר שסבל ממחלה מתמשכת, ובפטירתו היה בן שישים שנה בלבד. מספרים[דרוש מקור] שהרב מפולטבה ניגן את הניגון בעמקות גדולה עד שפרחה נשמתו והסתלק. במכתב התנחומים שכתב אדמו"ר הרש"ב לאחר הסתלקותו כתב עליו: "אהבתי אהבת איתן אל כבוד ידידי עוז.. עיני יורדה מים על הלקח מאיתנו נפש יקרה זכה ותמימה. מאנה הנחם נפשי על אוהב דבק ידיד נפש אשר ניטל מאיתי, והמוות הפריד בינינו"^[6].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנו, הרב שמואל בזפלוב - חתן נכדתו של האדמו"ר רבי שמריהו נח שניאורסון מבברויסק, שאף מילא את מקום אביו אחר פטירתו לתקופה קצרה, ובהמשך עבר להתגורר בבורויסק שם כיהן כרב העיר עד שנהרג על ידי הנאצים.
בנו, הרב שניאור זלמן בזפלוב - חתנו של הרב חיים ישעיה שניאורסון, כיהן כמנהל ישיבת תומכי תמימים חרסון, ובהמשך היגר לארצות הברית.
בנו, הרב דובער ניסן בזפלוב - ממנהלי ישיבת תומכי תמימים חרסון שניספה בורשה על ידי הנאצים בזמן השואה.
חתנו, הרב שלמה איטקין - מנהל ישיבת תומכי תמימים פולטובה.