י"א בניסן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (88 גרסאות ביניים של 35 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==אירועים ביהדות== | ==אירועים ביהדות== | ||
*ב'תמ"ט - פגעיאל בן עכרן, [[נשיא]] [[שבט אשר]], הקריב [[קרבן]] לחנוכת ה[[משכן]]. | *ב'תמ"ט - פגעיאל בן עכרן, [[נשיא]] [[שבט אשר]], הקריב [[קרבן]] לחנוכת ה[[משכן]]. | ||
*ב'תפ"ח - [[יהושע בן נון]] מל את [[בני ישראל]] בגבעת הערלות. | *ב'תפ"ח - [[יהושע בן נון]] מל את [[בני ישראל]] בגבעת הערלות{{הערה|סדר עולם רבא, פרק י"א.}}. | ||
*ל' - רבי [[משה בן נחמן]] - הרמב"ן, נפטר. | *ל' - רבי [[משה בן נחמן]] - הרמב"ן, נפטר. | ||
*ש"צ - רבי [[ישעיה הלוי הורביץ]] - השל"ה, נפטר. | *ש"צ - רבי [[ישעיה הלוי הורביץ]] - השל"ה, נפטר. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==ימי חב"ד== | ==ימי חב"ד== | ||
===אירועים=== | ===אירועים=== | ||
*[[תר"י]] | *'''[[תר"י]] – נערכה חתונתם של [[אדמו"ר המהר"ש]] עם רעייתו (בזיווג שני) הרבנית [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסון]].''' | ||
*[[תש" | *[[תש"ג]] – יצא לאור הספר [[לוח היום יום]], הספר הראשון של הרבי בלשון הקודש. | ||
*[[תשכ"ט]] | *[[תש"ז]] – הרבי ערך התוועדות עם קהל החסידים ב[[פריז]] בקשר עם יום הולדתו. | ||
*[[תשל"ב]] | *[[תשכ"ב]] – הרבי ציין לראשונה את יום הולדתו בפרהסיא. | ||
*[[תשמ"ו]] | *תשכ"ב – הרבי ייסד את ה[[כולל אברכים]] הראשון של חסידי חב"ד בדור השביעי. | ||
*[[תשכ"ט]] – [[הרבי]] שלח שני [[ספר תורה|ספרי תורה]] למתיישבי [[נחלת הר חב"ד]]. | |||
*[[תשל"ב]] – ב[[התוועדות]] לרגל יום הולדתו השבעים, הרבי מבקש להקים שבעים ואחת מוסדות חב"דיים חדשים עד יום ההולדת הבא. לצורך כך קם [[ועד ע"א מוסדות]]. | |||
*[[תשל"ח]] – חנוכת בית הכנסת [[בית מנחם (כפר חב"ד)]], נשלחה הזמנה לרבי. הרבי שלח [[כתר של ספר תורה|כתר תורה]] ודולרים לממונים, ומברק מיוחד לחוגגים. | |||
*[[תשמ"א]] – הרבי הכריז על מבצע [[אות בספר התורה של ילדי ישראל]]. | |||
*[[תשמ"ב]] – הרבי ערך [[תניא#חלוקתו על ידי הרבי|חלוקה מיוחדת של ספר התניא]] הכוללת את צילומי השערים של המהדורות שנדפסו עד אז, בצירוף דולר. | |||
*[[תשמ"ד]] – אברכים [[תניא#חלוקתו על ידי הרבי|חילקו]] בשם הרבי את ספר התניא מהדורת האלף, הכולל את צילומי השערים של המהדורות שנדפסו עד אז, בצירוף דולר. | |||
*[[תשמ"ה]] – הפעם האחרונה לעת עתה שהרבי [[התוועדות עם הרבי|התוועד]] ביום זה. [[סיום הרמב"ם]] הראשון. | |||
*[[תשמ"ו]] – [[הרבי]] החל באופן קבוע את מעמד [[חלוקת דולרים]] ל[[צדקה]] ב[[יום ראשון|ימי ראשון]]. | |||
*[[תשמ"ז]] – יצא לאור הכרך הראשון של [[אגרות-קודש]]. | |||
*[[תשמ"ט]] – הרבי [[חלוקת קונטרסים|חילק]] ללא הודעה מוקדמת את קונטרס "אהבת ישראל" בצירוף דולר, לכאו"א שעבר את גיל הבר מצוה. לאחר שאזלו הקונטרסים המעטים שהיו, המשיך לחלק לכל אחד שלושה שטרות דולר. | |||
*[[תש"נ]] – הרבי [[חלוקת קונטרסים|חילק]] לכל הנאספים את ה[[מאמר]] [[כי ישאלך בנך תשל"ח]] בביתו שברחוב בפרזידנט. | |||
===נולדו=== | ===[[יום הולדת|נולדו]]=== | ||
*'''[[תרס"ב]] | *'''[[תרס"ב]] – [[הרבי]] נולד לאביו [[רבי לוי יצחק]] ואמו [[הרבנית חנה]], ב[[ניקולייב]] שבדרום [[אוקראינה]].''' | ||
*[[תרפ"ד]] | *[[תרפ"ד]] – הרב [[שלמה מיידנצ'יק|שלמה (שלוימ'קה) מיידנצ'יק]], [[שליח]]ו האישי של הרבי בארץ הקודש במשך יובל שנים, יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] ויו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. | ||
*[[תרפ"ט]] | *[[תרפ"ט]] – הרב [[יהודה לייב פוזנר]], מחסידי חב"ד ב[[קראון הייטס]]. | ||
*[[תש"ט]] | *[[תש"ט]] – ר' [[אברהם זיגמן]], מוזיקאי חסיד חב"ד, עורך ב"קול ישראל". | ||
*[[תשכ"ט]] | *[[תשכ"ט]] – הרב [[מנחם מאניש מן]], חבר הצוות הרוחני בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]]. | ||
*[[תשל"ד]] - נולד [[משה הורביץ]], הגבאי בבית הכנסת בית מנחם. | |||
===נפטרו=== | ===[[פטירה|נפטרו]]=== | ||
*[[תש"ד]] | *[[תש"ד]] – [[התמים]] [[מאיר תומארקין]], נהרג ב[[מלחמת העולם השנייה]]. | ||
*[[תש"ע]] | *[[תש"ע]] – הרב [[יעקב סטמבלר|יעקב (יאנוש) סטמבלר]] מנהל [[מאפיית מצות כפר חב"ד]]. | ||
==ציון היום== | ==ציון היום== | ||
בתקופה מוקדמת, קודם [[קבלת הנשיאות של הרבי]] ואף לאחריה, לא ידעו החסידים על יום הולדתו של הרבי, והרבי עצמו לא גילה זאת. הפעם הראשונה בה נודע הדבר | בתקופה מוקדמת, קודם [[קבלת הנשיאות של הרבי]] ואף לאחריה, לא ידעו החסידים על יום הולדתו של הרבי, והרבי עצמו לא גילה זאת. הפעם הראשונה בה נודע הדבר הייתה בשנת [[תש"ז]] - ב[[ביקור הרבי בפריז|בביקורו של הרבי בפריז]] להביא את אמו, [[הרבנית חנה]], ל[[ניו יורק]]: הרבנית אמרה לחסידים שיבקשו מבנה הרבי [[התוועדות|להתוועד]] לרגל י"א ניסן, ואז גילתה להם שזהו יום הולדתו. הרבי הסכים והתוועד. | ||
בשנים הבאות לא היה ציון מיוחד ליום זה, מלבד בשנת [[תשי"ב]] - בה מלאו לרבי חמישים - אז אמר [[מאמר]] לקהל מצומצם ב[[חדר הרבי|חדרו הקדוש]]; וכן בשנת [[תשכ"ב]] - בה מלאו לרבי שישים - אז ערך [[התוועדות]]. | בשנים הבאות לא היה ציון מיוחד ליום זה, מלבד בשנת [[תשי"ב]] - בה מלאו לרבי חמישים - אז אמר [[מאמר]] לקהל מצומצם ב[[חדר הרבי|חדרו הקדוש]]; וכן בשנת [[תשכ"ב]] - בה מלאו לרבי שישים - אז ערך [[התוועדות]]. | ||
החל משנת [[תשל"א]], ועד שנת [[תשמ"ה]], נהג הרבי לקיים התוועדות ביום זה. | החל משנת [[תשל"א]], ועד שנת [[תשמ"ה]], נהג הרבי לקיים התוועדות ביום זה. ולעיתים היה עורך בשעת ההתוועדות [[סיום מסכת]] באמירת שיחה. בהתוועדויות אלו אף אמר הרבי מאמר חסידות (המפורסמים מביניהם הם המאמרים "[[ביום עשתי עשר]]" שאמר הרבי בהתוועדות בשנת תשל"א, ו"{{קס|כי ישאלך בנך| תשל"ח}}" בשנת [[תשל"ח]]). החל משנת [[תשמ"ו]] לא התוועד הרבי ביום י"א בניסן עצמו, אלא ב[[שבת הגדול]] שחל בסמוך לו. | ||
ביום זה, או ביום שלפניו, נהג [[הרבי]] ללכת ל[[האוהל|ציון חותנו]] [[הרבי הריי"צ]]. | ביום זה, או ביום שלפניו, נהג [[הרבי]] ללכת ל[[האוהל|ציון חותנו]] [[הרבי הריי"צ]]. | ||
| שורה 40: | שורה 52: | ||
לקראת יום זה נוהגים החסידים להוסיף בתורה ומצוות וב[[מבצעי הרבי]], כמתנת יום הולדת רוחנית לרבי. הרבי התייחס לכך פעמים רבות{{הערה|1=ראה למשל: משה שלמה, | לקראת יום זה נוהגים החסידים להוסיף בתורה ומצוות וב[[מבצעי הרבי]], כמתנת יום הולדת רוחנית לרבי. הרבי התייחס לכך פעמים רבות{{הערה|1=ראה למשל: משה שלמה, | ||
[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/6/12/349056962370.html הגביר שהרבי מינה לגנרל עם ארבעה כוכבים], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]}}. לקראת י"א ב[[ניסן]] שנת [[תשל"ב]] ביקש הרבי מה[[חסידים]] שמתנותיהם הרוחניות לכבוד יום הולדתו, יהיו בהם לימוד ה[[תורה]] ממש | [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/6/12/349056962370.html הגביר שהרבי מינה לגנרל עם ארבעה כוכבים], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]}}. לקראת י"א ב[[ניסן]] שנת [[תשל"ב]] ביקש הרבי מה[[חסידים]] שמתנותיהם הרוחניות לכבוד יום הולדתו, יהיו בהם לימוד ה[[תורה]] ממש{{הערה|1=התוועדות פורים תשל"ב (ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4605&st=&pgnum=560 שיחות קודש תשל"ב חלק א עמוד 539]).}}. באותה שנה, בהתוועדות יום הולדתו השבעים, ביקש שעד יום ההולדת הבא יוקמו שבעים ואחת מוסדות חב"דיים חדשים. לצורך כך קם [[ועד ע"א מוסדות]]. | ||
לרגל י"א ניסן תשל"ב - יום הולדתו השבעים של הרבי, י"ל ספר הברכות לשנת השבעים, הכולל מאות ברכות של רבנים ואישי ציבור מארץ הקודש לרבי{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/arum/mbhg/2/29.htm חלק מהברכות באתר ספריית ליובאוויטש]}}. הברכות אורגנו על ידי הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. הספר נשלח לרבי, וחלקים ממנו פורסמו ב[[שבועון כפר חב"ד]] ו[[שבועון בית משיח]]. | |||
כהכנה ליום זה מדפיסים קונטרס שמכיל בתוכו מביאורי החסידות על הפרק החדש שהחלו לומר באותו שנה. | כמו כן החל משנת [[תש"ל]], החלו החסידים לחבר [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|ניגונים מיוחדים]] על פסוקי [[פרק אישי|פרק התהלים האישי]] החדש של הרבי (בתחילה המנהג היה לקחת מנגינה קיימת של ניגון חב"די ולהתאים למילים, החל משנת [[תשמ"ב]] החלו להלחין ניגון חדש). | ||
כהכנה ליום זה מדפיסים [[קובץ י"א ניסן|קונטרס שמכיל בתוכו מביאורי החסידות]] על הפרק החדש שהחלו לומר באותו שנה. | |||
כמו"כ מידי שנה לציון היום - מתקיימת [[שיירת הטנקים]] ענק - שעובר ברחבי העיר ניו יורק. | |||
==עניינו== | ==עניינו== | ||
'''י"א ניסן''' הוא יום הקרבת ה[[קרבן]] של הנשיא לשבט | '''י"א ניסן''' הוא יום הקרבת ה[[קרבן]] של הנשיא לשבט אשר פגעיאל בן עכרן מתוך קרבנות [[חנוכת המזבח]] שהחלו להקריבן מא' בניסן ב'תמ"ט כחלק מעבודת חנוכת ה[[משכן]] במדבר. כמסופר ב[[פרשת נשא]] בתורה: | ||
{{ציטוט|תוכן=בְּיוֹם עַשְׁתֵּי עָשָׂר יוֹם, נָשִׂיא לִבְנֵי אָשֵׁר פַּגְעִיאֵל, בֶּן-עָכְרָן. קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת-כֶּסֶף אַחַת, שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ, מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף, שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ; שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים, סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה. כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב, מְלֵאָה קְטֹרֶת. פַּר אֶחָד בֶּן-בָּקָר, אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ-אֶחָד בֶּן-שְׁנָתוֹ לְעֹלָה. שְׂעִיר-עִזִּים אֶחָד, לְחַטָּאת. וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, בָּקָר שְׁנַיִם, אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה, כְּבָשִׂים בְּנֵי-שָׁנָה חֲמִשָּׁה: זֶה קָרְבַּן פַּגְעִיאֵל, בֶּן-עָכְרָן.|מקור=ספר במדבר ז עב.}} | |||
בקשר ליום זה מבואר כי בעת צאת בני ישראל ממצרים ביום זה התגלתה הדרגה האלוקית שלמעלה מכל גדר ותואר. ולכן עיקר יציאת מצרים שעניינה יציאה מהגבלות ומיצרים החלה ביום זה. בעוד תחילתה של יציאת מצרים ב'פועל' החלה בי' ניסן - [[שבת הגדול]], '''עיקר''' היציאה מ'''כל''' מיצר וגבול אפילו גדרי הקדושה החלה דווקא בי"א ניסן, כי לקיחת השה בי' ניסן התייחסה למצרים על כל פנים בכך ששללה אותם, כביאור חז"ל שתוכן לקיחת השה הייתה ההינתקות מ[[עבודה זרה]] של מצרים, כלומר תנועת היהודים השתנתה משיעבוד ליציאה אולם עדיין הרגישו את הרע והצורך להתנתק ממנו, ולכן עיקר היציאה ממצרים בתכלית - ביטול מציאותם של מצרים גם לא ההתעסקות בשלילתן - החלה ביום שלמחרת (אחרי שיום קודם לכן התנתקו כבר מהם). | בקשר ליום זה מבואר כי בעת צאת בני ישראל ממצרים ביום זה התגלתה הדרגה האלוקית שלמעלה מכל גדר ותואר. ולכן עיקר יציאת מצרים שעניינה יציאה מהגבלות ומיצרים החלה ביום זה. בעוד תחילתה של יציאת מצרים ב'פועל' החלה בי' ניסן - [[שבת הגדול]], '''עיקר''' היציאה מ'''כל''' מיצר וגבול אפילו גדרי הקדושה החלה דווקא בי"א ניסן, כי לקיחת השה בי' ניסן התייחסה למצרים על כל פנים בכך ששללה אותם, כביאור חז"ל שתוכן לקיחת השה הייתה ההינתקות מ[[עבודה זרה]] של מצרים, כלומר תנועת היהודים השתנתה משיעבוד ליציאה אולם עדיין הרגישו את הרע והצורך להתנתק ממנו, ולכן עיקר היציאה ממצרים בתכלית - ביטול מציאותם של מצרים גם לא ההתעסקות בשלילתן - החלה ביום שלמחרת (אחרי שיום קודם לכן התנתקו כבר מהם). | ||
האמור מרומז גם במספר ותאריך היום. המספר [[עשר]] רומז על האלקות שב[[ספירות]] גם כפי הן בדרגתן הכי גבוהה ודקה כ[[עשר ספירות הגנוזות]] או [[ספירות אין קץ]], ו[[אחד עשר]] עניינו האחד שלמעלה מעשרה הרומז על האלקות כפי שהיא למעלה מכל גדר ותואר. ולכן הביטוי להתגלות זו היא לא בירור העולם כבי ניסן שעניינו הבירור של מצרים (למכה מצרים בבכוריהם - ההכרה של בכורות מצרים ביד ה') אלא בהתגלות מעלתן של עם ישראל מצד עצמם{{הערה|שם=מט|שבת הגדול תשמ"ט.}} אם כי בירור העולם שרשו והפיכתו ל[[דירה בתחתונים|דירה לה']] מקורו ב[[עצמות]], הרצון לדירה הוא רצון שיש בו מבוקש בעוד הרצון בישראל הוא רצון ללא מבוקש - "התקשרות עצמית" | האמור מרומז גם במספר ותאריך היום. המספר [[עשר]] רומז על האלקות שב[[ספירות]] גם כפי הן בדרגתן הכי גבוהה ודקה כ[[עשר ספירות הגנוזות]] או [[ספירות אין קץ]], ו[[אחד עשר]] עניינו האחד שלמעלה מעשרה הרומז על האלקות כפי שהיא למעלה מכל גדר ותואר. ולכן הביטוי להתגלות זו היא לא בירור העולם כבי' ניסן שעניינו הבירור של מצרים (למכה מצרים בבכוריהם - ההכרה של בכורות מצרים ביד ה') אלא בהתגלות מעלתן של עם ישראל מצד עצמם{{הערה|שם=מט|שבת הגדול תשמ"ט.}} אם כי בירור העולם שרשו והפיכתו ל[[דירה בתחתונים|דירה לה']] מקורו ב[[עצמות]], הרצון לדירה הוא רצון שיש בו מבוקש בעוד הרצון בישראל הוא רצון ללא מבוקש - "התקשרות עצמית"{{הערה|המשך תערב חלק א פרק סד.}}. | ||
ולכן יום זה הוא ההתחלה השורש וראשית ההתגלות של כל עניין ה"אחד עשר" שבעבודת האדם. מלבד "ההתקשרות העצמית" המתגלית שעניינה העבודה שבנשמה עם עצמה, מיום זה מקבלים הנשמות את הכח גם ל[[עבודת הבירורים]] לגלות את דרגת הי"א שמעל העולם בתוך דרגת ה[[עשר]] (עבודת הבירורים) עד לאיחוד מוחלט - שהעולם התחתון ייעשה לדירה המתאחדת באופן מוחלט עם דרגת הי"א - עצמותו{{הערה|שם=כב שבט נב}}. | |||
ולכן יום זה הוא בחודש ניסן שהוא חודש "לידת" עם ישראל ותחילה וראשית לכל ענייני עבודת ה' שלהם{{הערה|שם=כב שבט נב| שיחת כ"ב שבט תשנ"ב (קונטרס בך יברך ישראל לאמר).}}. | |||
ולכן יום זה הוא | ולכן יום זה הוא יום ההקרבה של שבט אשר, כי עניינו של אשר הוא "אושר" ו"תענוג". דבר זה נרמז גם בשמו וגם בברכת יעקב: "והוא יתן מעדני מלך"{{הערה|שם=יא מז}}. | ||
עניין זה שייך לכלול חודש ניסן שעניינו נסי ניסים והנהגה של חירות ואכילת פסח מתוך תענוג{{הערה|שם=יא מז|שיחת יא ניסן תשמז}}. ועניין התענוג הוא ב[[עצם הנפש]] בדרגת היחידה שבנפש שעניינם בנשמה הוא ההתקשרות העצמית של ישראל בהקב"ה{{הערה|שיחת שבת הגדול תש"נ.}}. | |||
ותוכן הקרבת קרבנו של אשר הייתה על שם הבחירה של הקב"ה בבני ישראל ובחירתן של ישראל בקב"ה{{הערה|דברי חז"ל במדרש במדבר רבה פרשה יד, י.}} משום שבזה הוא מבטא את תוכן היום, ההתגלות של עצם האלקות כפי שהוא מתקשר ובוחר בעמו ישראל{{הערה|שם=מט}}. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''כך החלו החסידים לחגוג את י"א ניסן''', שבועון בית משיח גליון 1208 עמוד 26 | |||
*'''תשואות חן על בואו לכאן לימים אלה''', במדור 'מבית המלכות', שבועון כפר חב"ד 1901 עמוד 16 | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http:// | *'''[https://drive.google.com/file/d/1ITxiO5XiAxQuLbweW_DizP2bzfym48ro/view?usp=drive_link י"א ניסן תש"נ. הרב זלמן גורארי' מברך את הרבי לכבוד יום הולדתו.] ארכיון משיח | ||
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rabiski-Majesky%20-%20Nissan%206%2C%205778.pdf כתבי יד קודש בקשר עם י"א ניסן]''' {PDF}} | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60834 חסידים מברכים את הרבי לרגל יום הולדתו]{{וידפו}} | ||
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rabiski-Majesky%20-%20Nissan%206%2C%205778.pdf כתבי יד קודש בקשר עם י"א ניסן]''' {{PDF}} קישור שבור (כ"א אדר תשפ"ג) | |||
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=gallery&id=981&lang=hebrew עטרת תפארת שיבה] - הרב [[יעקב עמנואל שוחט]], לקראת [[י"א ניסן]] [[תשל"ב]] | |||
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/656392/ מתכננים לתת מתנה לרבי ליום הולדת? • צפו בוידיאו]''', רבי יומי {{וידפו}} | |||
*'''[https://drive.google.com/file/d/13X2NagGxG2G76ENbmRUl9bvDJrnu17ph/view?usp=drivesdk בשמן קדשי משחתיו]''' - קובץ אודות י"א ניסן | |||
* '''קובץ י"א ניסן: [https://chabad.info/wp-content/uploads/2015/03/Master-114_Master-114.pdf שנת הקי"ד] {{*}} [https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/04/14-04-2016-13-22-56-Master-115-8v-NEW.pdf שנת הקט"ו] {{*}} [https://chabad.info/wp-content/uploads/2017/04/03-04-2017-00-28-15-Master-116.pdf שנת הקט"ז] {{*}} [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/03/23-03-2018-18-13-48-קובץ-יא-ניסן-שנת-הקיז.pdf שנת הקי"ז] {{*}} [https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/04/09-04-2019-12-58-04-Kovetz-11-Nisan-118.pdf שנת הקי"ח] {{*}} [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/04/03-04-2020-17-22-15-Kovetz-119.pdf שנת הקי"ט] {{*}} [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/03/14-03-2021-17-17-06-Kovetz-11-Nissan-120.pdf שנת הק"כ]''' {{*}} '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/06-04-2022-15-48-06-Kovetz-11-Nissan-121.pdf שנת הקכ"א]''' {{PDF}} | |||
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/3/36/%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf כולו אורה]''', סקירת י"א ניסן במחיצת הרבי לאורך השנים, בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים]] {{PDF}} | |||
{{ימי חב"ד לפי תקופות}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{להיום יום|י"א|ניסן}} | {{להיום יום|י"א|ניסן}} | ||
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש ניסן|ב יא]] | [[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש ניסן|ב יא]] | ||
[[קטגוריה:י"א ניסן]] | |||
גרסה אחרונה מ־23:41, 11 בדצמבר 2024
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
י"א בניסן הוא היום האחד עשר בחודש ניסן ויום הולדתו של הרבי בשנת תרס"ב.
אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ב'תמ"ט - פגעיאל בן עכרן, נשיא שבט אשר, הקריב קרבן לחנוכת המשכן.
- ב'תפ"ח - יהושע בן נון מל את בני ישראל בגבעת הערלות[1].
- ל' - רבי משה בן נחמן - הרמב"ן, נפטר.
- ש"צ - רבי ישעיה הלוי הורביץ - השל"ה, נפטר.
ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
אירועים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תר"י – נערכה חתונתם של אדמו"ר המהר"ש עם רעייתו (בזיווג שני) הרבנית רבקה שניאורסון.
- תש"ג – יצא לאור הספר לוח היום יום, הספר הראשון של הרבי בלשון הקודש.
- תש"ז – הרבי ערך התוועדות עם קהל החסידים בפריז בקשר עם יום הולדתו.
- תשכ"ב – הרבי ציין לראשונה את יום הולדתו בפרהסיא.
- תשכ"ב – הרבי ייסד את הכולל אברכים הראשון של חסידי חב"ד בדור השביעי.
- תשכ"ט – הרבי שלח שני ספרי תורה למתיישבי נחלת הר חב"ד.
- תשל"ב – בהתוועדות לרגל יום הולדתו השבעים, הרבי מבקש להקים שבעים ואחת מוסדות חב"דיים חדשים עד יום ההולדת הבא. לצורך כך קם ועד ע"א מוסדות.
- תשל"ח – חנוכת בית הכנסת בית מנחם (כפר חב"ד), נשלחה הזמנה לרבי. הרבי שלח כתר תורה ודולרים לממונים, ומברק מיוחד לחוגגים.
- תשמ"א – הרבי הכריז על מבצע אות בספר התורה של ילדי ישראל.
- תשמ"ב – הרבי ערך חלוקה מיוחדת של ספר התניא הכוללת את צילומי השערים של המהדורות שנדפסו עד אז, בצירוף דולר.
- תשמ"ד – אברכים חילקו בשם הרבי את ספר התניא מהדורת האלף, הכולל את צילומי השערים של המהדורות שנדפסו עד אז, בצירוף דולר.
- תשמ"ה – הפעם האחרונה לעת עתה שהרבי התוועד ביום זה. סיום הרמב"ם הראשון.
- תשמ"ו – הרבי החל באופן קבוע את מעמד חלוקת דולרים לצדקה בימי ראשון.
- תשמ"ז – יצא לאור הכרך הראשון של אגרות-קודש.
- תשמ"ט – הרבי חילק ללא הודעה מוקדמת את קונטרס "אהבת ישראל" בצירוף דולר, לכאו"א שעבר את גיל הבר מצוה. לאחר שאזלו הקונטרסים המעטים שהיו, המשיך לחלק לכל אחד שלושה שטרות דולר.
- תש"נ – הרבי חילק לכל הנאספים את המאמר כי ישאלך בנך תשל"ח בביתו שברחוב בפרזידנט.
נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תרס"ב – הרבי נולד לאביו רבי לוי יצחק ואמו הרבנית חנה, בניקולייב שבדרום אוקראינה.
- תרפ"ד – הרב שלמה (שלוימ'קה) מיידנצ'יק, שליחו האישי של הרבי בארץ הקודש במשך יובל שנים, יו"ר ועד כפר חב"ד ויו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.
- תרפ"ט – הרב יהודה לייב פוזנר, מחסידי חב"ד בקראון הייטס.
- תש"ט – ר' אברהם זיגמן, מוזיקאי חסיד חב"ד, עורך ב"קול ישראל".
- תשכ"ט – הרב מנחם מאניש מן, חבר הצוות הרוחני בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק.
- תשל"ד - נולד משה הורביץ, הגבאי בבית הכנסת בית מנחם.
נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תש"ד – התמים מאיר תומארקין, נהרג במלחמת העולם השנייה.
- תש"ע – הרב יעקב (יאנוש) סטמבלר מנהל מאפיית מצות כפר חב"ד.
ציון היום[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתקופה מוקדמת, קודם קבלת הנשיאות של הרבי ואף לאחריה, לא ידעו החסידים על יום הולדתו של הרבי, והרבי עצמו לא גילה זאת. הפעם הראשונה בה נודע הדבר הייתה בשנת תש"ז - בבביקורו של הרבי בפריז להביא את אמו, הרבנית חנה, לניו יורק: הרבנית אמרה לחסידים שיבקשו מבנה הרבי להתוועד לרגל י"א ניסן, ואז גילתה להם שזהו יום הולדתו. הרבי הסכים והתוועד.
בשנים הבאות לא היה ציון מיוחד ליום זה, מלבד בשנת תשי"ב - בה מלאו לרבי חמישים - אז אמר מאמר לקהל מצומצם בחדרו הקדוש; וכן בשנת תשכ"ב - בה מלאו לרבי שישים - אז ערך התוועדות.
החל משנת תשל"א, ועד שנת תשמ"ה, נהג הרבי לקיים התוועדות ביום זה. ולעיתים היה עורך בשעת ההתוועדות סיום מסכת באמירת שיחה. בהתוועדויות אלו אף אמר הרבי מאמר חסידות (המפורסמים מביניהם הם המאמרים "ביום עשתי עשר" שאמר הרבי בהתוועדות בשנת תשל"א, ו"כי ישאלך בנך" בשנת תשל"ח). החל משנת תשמ"ו לא התוועד הרבי ביום י"א בניסן עצמו, אלא בשבת הגדול שחל בסמוך לו.
ביום זה, או ביום שלפניו, נהג הרבי ללכת לציון חותנו הרבי הריי"צ.
ברוב השנים נהג הרבי לכתוב "מכתב כללי" לבני ובנות ישראל הנושא את תאריך יום זה, ובו לימוד הוראות מימי ניסן וחג הפסח וברכות לקראת החג (ברוב השנים משנת תשל"ב ואילך, כתב הרבי "מכתב כללי" גם בראש חודש ניסן).
החל משנת תשל"ב היו זקני חסידי חב"ד מברכים את הרבי במעמד מיוחד. הרבי אף היה משיב בברכה.
לקראת יום זה נוהגים החסידים להוסיף בתורה ומצוות ובמבצעי הרבי, כמתנת יום הולדת רוחנית לרבי. הרבי התייחס לכך פעמים רבות[2]. לקראת י"א בניסן שנת תשל"ב ביקש הרבי מהחסידים שמתנותיהם הרוחניות לכבוד יום הולדתו, יהיו בהם לימוד התורה ממש[3]. באותה שנה, בהתוועדות יום הולדתו השבעים, ביקש שעד יום ההולדת הבא יוקמו שבעים ואחת מוסדות חב"דיים חדשים. לצורך כך קם ועד ע"א מוסדות.
לרגל י"א ניסן תשל"ב - יום הולדתו השבעים של הרבי, י"ל ספר הברכות לשנת השבעים, הכולל מאות ברכות של רבנים ואישי ציבור מארץ הקודש לרבי[4]. הברכות אורגנו על ידי הרב שלמה מיידנצ'יק. הספר נשלח לרבי, וחלקים ממנו פורסמו בשבועון כפר חב"ד ושבועון בית משיח.
כמו כן החל משנת תש"ל, החלו החסידים לחבר ניגונים מיוחדים על פסוקי פרק התהלים האישי החדש של הרבי (בתחילה המנהג היה לקחת מנגינה קיימת של ניגון חב"די ולהתאים למילים, החל משנת תשמ"ב החלו להלחין ניגון חדש).
כהכנה ליום זה מדפיסים קונטרס שמכיל בתוכו מביאורי החסידות על הפרק החדש שהחלו לומר באותו שנה.
כמו"כ מידי שנה לציון היום - מתקיימת שיירת הטנקים ענק - שעובר ברחבי העיר ניו יורק.
עניינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
י"א ניסן הוא יום הקרבת הקרבן של הנשיא לשבט אשר פגעיאל בן עכרן מתוך קרבנות חנוכת המזבח שהחלו להקריבן מא' בניסן ב'תמ"ט כחלק מעבודת חנוכת המשכן במדבר. כמסופר בפרשת נשא בתורה:
בְּיוֹם עַשְׁתֵּי עָשָׂר יוֹם, נָשִׂיא לִבְנֵי אָשֵׁר פַּגְעִיאֵל, בֶּן-עָכְרָן. קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת-כֶּסֶף אַחַת, שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ, מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף, שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ; שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים, סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה. כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב, מְלֵאָה קְטֹרֶת. פַּר אֶחָד בֶּן-בָּקָר, אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ-אֶחָד בֶּן-שְׁנָתוֹ לְעֹלָה. שְׂעִיר-עִזִּים אֶחָד, לְחַטָּאת. וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, בָּקָר שְׁנַיִם, אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה, כְּבָשִׂים בְּנֵי-שָׁנָה חֲמִשָּׁה: זֶה קָרְבַּן פַּגְעִיאֵל, בֶּן-עָכְרָן.
— ספר במדבר ז עב.
בקשר ליום זה מבואר כי בעת צאת בני ישראל ממצרים ביום זה התגלתה הדרגה האלוקית שלמעלה מכל גדר ותואר. ולכן עיקר יציאת מצרים שעניינה יציאה מהגבלות ומיצרים החלה ביום זה. בעוד תחילתה של יציאת מצרים ב'פועל' החלה בי' ניסן - שבת הגדול, עיקר היציאה מכל מיצר וגבול אפילו גדרי הקדושה החלה דווקא בי"א ניסן, כי לקיחת השה בי' ניסן התייחסה למצרים על כל פנים בכך ששללה אותם, כביאור חז"ל שתוכן לקיחת השה הייתה ההינתקות מעבודה זרה של מצרים, כלומר תנועת היהודים השתנתה משיעבוד ליציאה אולם עדיין הרגישו את הרע והצורך להתנתק ממנו, ולכן עיקר היציאה ממצרים בתכלית - ביטול מציאותם של מצרים גם לא ההתעסקות בשלילתן - החלה ביום שלמחרת (אחרי שיום קודם לכן התנתקו כבר מהם).
האמור מרומז גם במספר ותאריך היום. המספר עשר רומז על האלקות שבספירות גם כפי הן בדרגתן הכי גבוהה ודקה כעשר ספירות הגנוזות או ספירות אין קץ, ואחד עשר עניינו האחד שלמעלה מעשרה הרומז על האלקות כפי שהיא למעלה מכל גדר ותואר. ולכן הביטוי להתגלות זו היא לא בירור העולם כבי' ניסן שעניינו הבירור של מצרים (למכה מצרים בבכוריהם - ההכרה של בכורות מצרים ביד ה') אלא בהתגלות מעלתן של עם ישראל מצד עצמם[5] אם כי בירור העולם שרשו והפיכתו לדירה לה' מקורו בעצמות, הרצון לדירה הוא רצון שיש בו מבוקש בעוד הרצון בישראל הוא רצון ללא מבוקש - "התקשרות עצמית"[6].
ולכן יום זה הוא ההתחלה השורש וראשית ההתגלות של כל עניין ה"אחד עשר" שבעבודת האדם. מלבד "ההתקשרות העצמית" המתגלית שעניינה העבודה שבנשמה עם עצמה, מיום זה מקבלים הנשמות את הכח גם לעבודת הבירורים לגלות את דרגת הי"א שמעל העולם בתוך דרגת העשר (עבודת הבירורים) עד לאיחוד מוחלט - שהעולם התחתון ייעשה לדירה המתאחדת באופן מוחלט עם דרגת הי"א - עצמותו[7]. ולכן יום זה הוא בחודש ניסן שהוא חודש "לידת" עם ישראל ותחילה וראשית לכל ענייני עבודת ה' שלהם[7].
ולכן יום זה הוא יום ההקרבה של שבט אשר, כי עניינו של אשר הוא "אושר" ו"תענוג". דבר זה נרמז גם בשמו וגם בברכת יעקב: "והוא יתן מעדני מלך"[8]. עניין זה שייך לכלול חודש ניסן שעניינו נסי ניסים והנהגה של חירות ואכילת פסח מתוך תענוג[8]. ועניין התענוג הוא בעצם הנפש בדרגת היחידה שבנפש שעניינם בנשמה הוא ההתקשרות העצמית של ישראל בהקב"ה[9]. ותוכן הקרבת קרבנו של אשר הייתה על שם הבחירה של הקב"ה בבני ישראל ובחירתן של ישראל בקב"ה[10] משום שבזה הוא מבטא את תוכן היום, ההתגלות של עצם האלקות כפי שהוא מתקשר ובוחר בעמו ישראל[5].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- כך החלו החסידים לחגוג את י"א ניסן, שבועון בית משיח גליון 1208 עמוד 26
- תשואות חן על בואו לכאן לימים אלה, במדור 'מבית המלכות', שבועון כפר חב"ד 1901 עמוד 16
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- י"א ניסן תש"נ. הרב זלמן גורארי' מברך את הרבי לכבוד יום הולדתו. ארכיון משיח
- חסידים מברכים את הרבי לרגל יום הולדתו
- כתבי יד קודש בקשר עם י"א ניסן
קישור שבור (כ"א אדר תשפ"ג) - עטרת תפארת שיבה - הרב יעקב עמנואל שוחט, לקראת י"א ניסן תשל"ב
- מתכננים לתת מתנה לרבי ליום הולדת? • צפו בוידיאו, רבי יומי
- בשמן קדשי משחתיו - קובץ אודות י"א ניסן
- קובץ י"א ניסן: שנת הקי"ד • שנת הקט"ו • שנת הקט"ז • שנת הקי"ז • שנת הקי"ח • שנת הקי"ט • שנת הק"כ • שנת הקכ"א
- כולו אורה, סקירת י"א ניסן במחיצת הרבי לאורך השנים, בהוצאת ועד תלמידי התמימים
הערות שוליים
- ↑ סדר עולם רבא, פרק י"א.
- ↑ ראה למשל: משה שלמה, הגביר שהרבי מינה לגנרל עם ארבעה כוכבים, בית משיח
- ↑ התוועדות פורים תשל"ב (ראה שיחות קודש תשל"ב חלק א עמוד 539).
- ↑ חלק מהברכות באתר ספריית ליובאוויטש
- ↑ 5.0 5.1 שבת הגדול תשמ"ט.
- ↑ המשך תערב חלק א פרק סד.
- ↑ 7.0 7.1 שיחת כ"ב שבט תשנ"ב (קונטרס בך יברך ישראל לאמר).
- ↑ 8.0 8.1 שיחת יא ניסן תשמז
- ↑ שיחת שבת הגדול תש"נ.
- ↑ דברי חז"ל במדרש במדבר רבה פרשה יד, י.
| הפתגם היומי - י"א בניסן - מלוח היום יום |
|---|
| ביום ההולדת, על האדם להתבודד, ולהעלות זכרונותיו ולהתבונן בהם, והצריכים תקון ותשובה ישוב ויתקנם.
ביום ההולדת: ממכתב י"ט תמוז ת"ש, אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ה' עמוד קו. |