תהלוכת ל"ג בעומר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (79 גרסאות ביניים של 33 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מבצעי הרבי}} | |||
[[קובץ:302024.jpg|350px|שמאל|ממוזער||250px|[[הרבי]] ב[[פאראד]] של [[ל"ג בעומר]] בשנת [[תש"נ]] בפתח [[770]]]] | [[קובץ:302024.jpg|350px|שמאל|ממוזער||250px|[[הרבי]] ב[[פאראד]] של [[ל"ג בעומר]] בשנת [[תש"נ]] בפתח [[770]]]] | ||
'''תהלוכת ל"ג בעומר''' הוא מצעד יהודי ברחובה של עיר, המתקיים על פי הוראתו ובקשתו של [[הרבי]]. התהלוכה מתקיימת ב[[י"ח באייר]], יום ה[[ל"ג בעומר]] והיא לכבודו של התנא האלוקי רבי [[שמעון בר יוחאי]]. בתהלוכה נאספים ילדי ישראל בכל מקום ומביעים בגאווה את הקשר שלהם עם הקב"ה, על ידי תהלוכה הנושאת סיסמאות ברוח אהבת ישראל, [[אהבת ה']] ומשיח. | '''תהלוכת ל"ג בעומר''' הוא מצעד יהודי ברחובה של עיר, המתקיים על פי הוראתו ובקשתו של [[הרבי מלך המשיח שליט"א]]. התהלוכה מתקיימת ב[[י"ח באייר]], יום ה[[ל"ג בעומר]] והיא לכבודו של התנא האלוקי רבי [[שמעון בר יוחאי]]. בתהלוכה נאספים ילדי ישראל בכל מקום ומביעים בגאווה את הקשר שלהם עם הקב"ה, על ידי תהלוכה הנושאת סיסמאות ברוח אהבת ישראל, [[אהבת ה']] ומשיח. | ||
בחצר [[770]] התקיימו תהלוכות כאלו החל משנת [[תש"ג]]. הרבי עצמו משתתף בתהלוכות ב[[ארצות הברית]] כאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון בשבוע. | |||
הרבי עצמו | ברחבי העולם החלו התהלוכות בהוראת הרבי בשנת [[תש"מ]]. | ||
{{ציטוט-צף|'''"..על ידי זה שעושים את התהלוכה בהתאם ל"דרכו" של הילד, על ידי זה שהוא הולך "צועד" בגאון ובעוז (עם דגל או שלט), שאפשר לרשום עליהם גם ענינים הקשורים בתורה ומצוות, ובפרט - ענינים השייכים ל[[רשב"י]] ולל"ג בעומר, וכיוצא בזה, שזה נותן חיות וחמימות בילדים יהודים בנוגע לכל עניני תורה ומצוות, באופן שהרושם-טוב של התהלוכה נשאר אצלם בזיכרון, ויש לזה פעולה נמשכת בחינוך שלהם".''' | {{ציטוט-צף|'''"..על ידי זה שעושים את התהלוכה בהתאם ל"דרכו" של הילד, על ידי זה שהוא הולך "צועד" בגאון ובעוז (עם דגל או שלט), שאפשר לרשום עליהם גם ענינים הקשורים בתורה ומצוות, ובפרט - ענינים השייכים ל[[רשב"י]] ולל"ג בעומר, וכיוצא בזה, שזה נותן חיות וחמימות בילדים יהודים בנוגע לכל עניני תורה ומצוות, באופן שהרושם-טוב של התהלוכה נשאר אצלם בזיכרון, ויש לזה פעולה נמשכת בחינוך שלהם".''' | ||
{{כתב קטן|מ[[שיחה|שיחת]] [[הרבי]], ב[[התוועדות]] [[שבת קודש]] פרשת [[אחרי-קדושים]] [[י' אייר]] [[ה'תש"נ]] - [[מוגה]]}}}} | {{כתב קטן|מ[[שיחה|שיחת]] [[הרבי]], ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שבת קודש]] פרשת [[אחרי-קדושים]] [[י' אייר]] [[ה'תש"נ]] - [[מוגה]]}}}} | ||
==התהלוכות ב-770== | ==התהלוכות ב-770== | ||
{{ערך מורחב|הפאראד אצל הרבי}} | |||
[[קובץ:770 לג בעומר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שדרת [[איסטרן פארקוויי]] בהתלוכת [[ל"ג בעומר]] ([[תשמ"ז]])]] | [[קובץ:770 לג בעומר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שדרת [[איסטרן פארקוויי]] בהתלוכת [[ל"ג בעומר]] ([[תשמ"ז]])]] | ||
[[קובץ: | [[קובץ:ל"ג בעומר נ"ג ב770.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בנין [[770]] בהתלוכת [[ל"ג בעומר]] [[תשנ"ג]], שבה כתוב על השלט: [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]].]] | ||
התהלוכות החלו עוד קודם [[י' שבט תשי"א|לנשיאותו]] של [[הרבי]], בתור כינוסים שנתיים לילדים המשתתפים בקביעות בפעילות '[[מסיבות שבת]]'. תהלוכות אלו התקיימו רק בחצר [[770]], ונועדו להפגין עוצמה יהדות ובכך להעצים את תחושת השייכות של הילדים לערכי היהדות. בכינוסים אלו השתתף הרבי עצמו ונשא דברים בפני הילדים. | התהלוכות החלו עוד קודם [[י' שבט תשי"א|לנשיאותו]] של [[הרבי]], בתור כינוסים שנתיים לילדים המשתתפים בקביעות בפעילות '[[מסיבות שבת]]'. תהלוכות אלו התקיימו רק בחצר [[770]] (בשאלאש), ונועדו להפגין עוצמה יהדות ובכך להעצים את תחושת השייכות של הילדים לערכי היהדות. בכינוסים אלו השתתף הרבי עצמו ונשא דברים בפני הילדים. | ||
בשנים הראשונות התקיימו הכינוסים במועדים שונים, והחל משנת [[תשט"ז]] הם החלו להתקיים בקביעות בל"ג בעומר בקביעויות בהן הוא חל בימי ראשון שהינו יום חופשי בבתי הספר העממיים. | בשנים הראשונות התקיימו הכינוסים במועדים שונים, והחל משנת [[תשט"ז]] הם החלו להתקיים בקביעות בל"ג בעומר בקביעויות בהן הוא חל בימי ראשון שהינו יום חופשי בבתי הספר העממיים{{הערה|כדי שיוכלו לבוא כמה שיותר ילדים יהודים}}. | ||
תהלוכות אלו נקראות בשם '[[פאראד]]' (מילה ב[[אנגלית]] שתרגומה הוא: מצעד) והן מתקיימות בשדירת [[איסטרן פארקווי]], ובמשך השנים, הם קיבלו | תהלוכות אלו נקראות בשם '[[פאראד]]' (מילה ב[[אנגלית]] שתרגומה הוא: מצעד) והן מתקיימות בשדירת [[איסטרן פארקווי]], ובמשך השנים, הם קיבלו קונספט של כינוס המוני עם הרבי וצעדה לעבר פארק, ואורגנו תחת הנהלת [[שיעורי לימודי הדת]] ו[[צבאות השם]] בניו יורק. | ||
עד שנת [[תש"נ]] הנחה את הפאראד הרב [[יעקב יהודה הכט]], כשלאחר פטירתו החליף אותו בנו ר' [[שמעון העכט|שמעון]]. | |||
גם בתהלוכות שנערכות מול בית חיינו בשנים שלאחר מכן, ממשיכים המארגנים להציב את ה'סטענדער' של הרבי בחזית הבימה כשמיקרופון מוצמד אליו, מתוך אמונה ברורה בהשתתפותו של הרבי גם עתה והתגלותו המיידית. | |||
התהלוכה נפתחת בשירת [[אני מאמין (ניגון)|אני מאמין]] בעת כניסת הרבי. | |||
כשלאחריו אומרים [[חיילי צבאות ה']] את [[12 הפסוקים]], ובסיומה את ההכרזה: "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]". | |||
===שנים של"ג בעומר חל ביום ראשון=== | |||
*[[תשט"ז]] | |||
*[[תשי"ז]] | |||
*[[תש"כ]] | |||
*[[תשכ"ג]] | |||
*[[תשכ"ו]] | |||
*[[תשכ"ז]] | |||
*[[תש"ל]] | |||
*[[תשל"ג]] | |||
*[[תשל"ו]] | |||
*[[תש"מ]] | |||
*[[תשמ"ג]] | |||
*[[תשמ"ד]] | |||
*[[תשמ"ז]] | |||
*[[תש"נ]] | |||
*[[תשנ"ג]] | |||
*[[תש"ע]] | |||
*[[תשע"ז]] | |||
*[[תשפ"ד]] | |||
{{להשלים}} | |||
====שנים של"ג בעומר חל ב[[שנת הקהל]], אבל לא ביום ראשון==== | |||
*[[תשמ"א]] | |||
*[[תשמ"ח]] | |||
*[[תשפ"ג]] | |||
==ההוראות מהרבי== | ==ההוראות מהרבי== | ||
| שורה 57: | שורה 66: | ||
ח. בכדי שהתהלוכות יהיו ב[[הצלחה]] רבה ומופלגה, דרושים לכך גם ההכנות המתאימות, מתוך פרסום ו[[שטורעם]] גדול, למשוך כמה שיותר ילדים שישתתפו בזה. | ח. בכדי שהתהלוכות יהיו ב[[הצלחה]] רבה ומופלגה, דרושים לכך גם ההכנות המתאימות, מתוך פרסום ו[[שטורעם]] גדול, למשוך כמה שיותר ילדים שישתתפו בזה. | ||
ט. בטח יעשה בזה כל אחד ואחת כל התלוי בו אנשים נשים וטף כל חד וחד לפום שיעורא דיליה, וכמו כן להשפיע על אחרים שישתתפו בזה, מתחיל מהוראת דוגמא | ט. בטח יעשה בזה כל אחד ואחת כל התלוי בו אנשים נשים וטף כל חד וחד לפום שיעורא דיליה, וכמו כן להשפיע על אחרים שישתתפו בזה, מתחיל מהוראת [[דוגמא חיה]] אישית איך שהוא משתתף בזה בחיות וב[[שמחה]]. | ||
י. | י. בוודאי יפרסמו הדברים האמורים בכל מקום ומקום, בכל עיר ועיר וכו', כולל ובמיוחד - ב[[ארץ ישראל|ארצנו הקדושה]]. | ||
יא. הפעולות בכל זה יהיו מתוך שמחה, בהתאם לתוכנו של ל"ג בעומר - יום שמחתו של [[רשב"י]], כולל - גם ההכנות בימים שלפני זה שנעשים מתוך שמחה, כטבע האדם שהידיעה שמתקרב יום שמחה פועלת כבר רגש של שמחה. | יא. הפעולות בכל זה יהיו מתוך שמחה, בהתאם לתוכנו של ל"ג בעומר - יום שמחתו של [[רשב"י]], כולל - גם ההכנות בימים שלפני זה שנעשים מתוך שמחה, כטבע האדם שהידיעה שמתקרב יום שמחה פועלת כבר רגש של שמחה. | ||
| שורה 82: | שורה 91: | ||
על החשיבות שייחס הרבי לתהלוכות, ניתן ללמוד מתשובה ששיגר: {{ציטוטון|.. יהיה הצלחה וכו' וזכות ה[[רשב"י]] ודאי היא גדולה במאוד מאוד, [[אעה"צ]] (אזכיר על הציון)}}. | על החשיבות שייחס הרבי לתהלוכות, ניתן ללמוד מתשובה ששיגר: {{ציטוטון|.. יהיה הצלחה וכו' וזכות ה[[רשב"י]] ודאי היא גדולה במאוד מאוד, [[אעה"צ]] (אזכיר על הציון)}}. | ||
מבצע זה הגיע בהמשך לקריאתו של הרבי בחודש [[ניסן]], להגביר את הפעילות בחודשי הפסח, תחת הסיסמא "והשיב לב אבות על בנים". זה היה הכיוון החדש בפעילות של הרבי במטרה להגביר את ההשפעה על ילדי ישראל, ודרכם גם על האבות. | מבצע זה הגיע בהמשך לקריאתו של הרבי בחודש [[ניסן]], להגביר את הפעילות בחודשי הפסח, תחת הסיסמא [[מבצע והשיב לב אבות על בנים|"והשיב לב אבות על בנים"]]. זה היה הכיוון החדש בפעילות של הרבי במטרה להגביר את ההשפעה על ילדי ישראל, ודרכם גם על האבות. | ||
==התהלוכות הראשונות== | ==התהלוכות הראשונות באה"ק== | ||
[[ | [[קובץ:תהלוכה.jpg|שמאל|ממוזער|280px|התהלוכה הראשונה בפתח תקווה]] | ||
הפריסה הארצית החב"דית בתחילת שנות הממ"ים, | הפריסה הארצית החב"דית בתחילת שנות הממ"ים, הייתה מצומצמת למדי. כעשרים בתי חב"ד בלבד היו פזורים ברחבי הארץ, אולם הרב [[ישראל הלפרין]] החליט שהמבצע הזה שנעשה בהוראת הרבי חייב להתבצע בהיקף רחב, ועם זאת - בסדר מופתי. | ||
בעוד צוות רחב עמל במלאכה כנגד השעון, גויסו לצורך המבצע כל תלמידי ישיבות חב"ד בארץ, אברכי הכוללים, ואנ"ש בכל אתר. בעזרת אלו הורכבו צוותי הדרכה וארגון בכל מקום בארץ הקודש. על כל תהלוכה היה ממונה מקומי, ומעל כל כמה אחראים היה ממונה אזורי. בכל ישיבה מונה בחור שתפקידו היה לארגן ולסדר את כוח האדם מהישיבה. | בעוד צוות רחב עמל במלאכה כנגד השעון, גויסו לצורך המבצע כל תלמידי ישיבות חב"ד בארץ, אברכי הכוללים, ואנ"ש בכל אתר. בעזרת אלו הורכבו צוותי הדרכה וארגון בכל מקום בארץ הקודש. על כל תהלוכה היה ממונה מקומי, ומעל כל כמה אחראים היה ממונה אזורי. בכל ישיבה מונה בחור שתפקידו היה לארגן ולסדר את כוח האדם מהישיבה. | ||
| שורה 92: | שורה 101: | ||
במקביל הופקו דפי תדרוך מפורטים המציינים כיצד יש לפעול להצלחת התהלוכה. בדפים אלו הובאו כל הבעיות שיכולות להתעורר, וכן עצות, פתרונות ורעיונות כדי להגביר את האפקטיביות של התהלוכה. בנוסף לדפי התדרוך השונים לא נשכחו גם מנחי הכינוסים, וגם עבורם הוצא חומר עזר מיוחד. | במקביל הופקו דפי תדרוך מפורטים המציינים כיצד יש לפעול להצלחת התהלוכה. בדפים אלו הובאו כל הבעיות שיכולות להתעורר, וכן עצות, פתרונות ורעיונות כדי להגביר את האפקטיביות של התהלוכה. בנוסף לדפי התדרוך השונים לא נשכחו גם מנחי הכינוסים, וגם עבורם הוצא חומר עזר מיוחד. | ||
ב[[שבת]] קודש פרשת אמור, ערב ל"ג בעומר, [[התוועדות|התוועד]] הרבי, | הרב [[נחום כהן]] מ[[צעירי חב"ד בארץ הקודש]], הגה את הסיסמה לתהלוכות "יחד כל ילדי ישראל", סיסמה שהתקבלה על ידי הרבי, ואף חזר עליה ברבים בהתוועדות. | ||
ב[[שבת]] קודש פרשת אמור, ערב ל"ג בעומר, [[התוועדות עם הרבי|התוועד]] הרבי, התוועדות שהקדושה כמעט כליל ליום ההילולא ל"ג בעומר ול[[רשב"י]]. ב[[שיחה|שיחות]] אלה הרבי דיבר גם על התהלוכות העתידות להתקיים למחרת, וביקש כי במהלך התהלוכה ידאגו לקיים עם הילדים את שלושת הקווים שעליהם העולם עומד: [[תורה]], [[תפילה]] וצדקה. כמו כן הורה לעמוד בקשר עם הילדים גם לאחר התהלוכה. | |||
הרבי הציע לפרסם ספר תמונות מהתהלוכות ברחבי העולם, שיכלול גם התרשמויות וסיפורים ויודפס בכל הלשונות שבהם מדברים ילדי ישראל: לשון הקודש, אנגלית, רוסית, פרסית ושאר הלשונות. | הרבי הציע לפרסם ספר תמונות מהתהלוכות ברחבי העולם, שיכלול גם התרשמויות וסיפורים ויודפס בכל הלשונות שבהם מדברים ילדי ישראל: לשון הקודש, אנגלית, רוסית, פרסית ושאר הלשונות. | ||
| שורה 108: | שורה 119: | ||
מארגני התהלוכות בארץ שראו את החשיבות הרבה שהרבי מקדיש לעניין, לא הסתפקו בשישים התהלוכות בהם נצטוו, ויצאו מגדרם כדי להגיע לכל מקום אפשרי לנחת רוחו של הרבי. | מארגני התהלוכות בארץ שראו את החשיבות הרבה שהרבי מקדיש לעניין, לא הסתפקו בשישים התהלוכות בהם נצטוו, ויצאו מגדרם כדי להגיע לכל מקום אפשרי לנחת רוחו של הרבי. | ||
אחת ההחלטות | אחת ההחלטות הייתה - לא להסתפק רק בערי וישובי פנים הארץ, אלא מעבר לקו הירוק - ביש"ע ורמת הגולן. משלחת [[אנ"ש]] נשלחה ליישובים היהודים בעזה. בצפון הארץ נרתמו השלוחים שבצפת והם ארגנו שש תהלוכות, בהם גם ברמת הגולן. גם ביישוב ימית (בסיני) נערכה תהלוכה מרשימה. | ||
==המלחמה | ==המלחמה וזעקת הרבי== | ||
[[ | [[קובץ:מחאת המנגדים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מחאה נגד התהלוכות עליה חתום גם [[הסטייפלער]]]] | ||
באותה שנה לקחו על עצמם הרב [[ישראל צבי הבר]] הרב [[רמי אנטיאן]] והרב [[משה דיקשטיין]] לארגן את התהלוכה בתל אביב והם פירסמו שיבוא "קוסם". | באותה שנה לקחו על עצמם הרב [[ישראל צבי הבר]] הרב [[רמי אנטיאן]] והרב [[משה דיקשטיין]] לארגן את התהלוכה בתל אביב והם פירסמו שיבוא "קוסם". | ||
שניים ממנהיגי הציבור החרדי-ליטאי יצאו נגד התהלוכה בקול קורא חריף ופירסמוהו בשער עיתון 'המודיע' שנשלט אז גם על ידי המתנגדים. | |||
בעקבות זאת היו חסידים שחשבו כי כדאי לבטל את התהלוכה הזו, אולם ההכנות נמשכו בעידוד משפיעים ורבנים. | בעקבות זאת היו חסידים שחשבו כי כדאי לבטל את התהלוכה הזו, אולם ההכנות נמשכו בעידוד משפיעים ורבנים. | ||
אחרי התהלוכה נסע הרב [[משה דיקשטיין]] לרבי. הרבי התבטא אודותיו: "הוא רצוי ומעשיו רצויים". | אחרי התהלוכה נסע הרב [[משה דיקשטיין]] לרבי ולא ידע אם מעשיו רצויים או שמא המאבק מיותר. בימים הבאים הרבי התבטא אודותיו: "הוא רצוי ומעשיו רצויים". | ||
ב[[ד' סיוון]] אור לערב [[חג השבועות]] בשיחה שאמר הרבי ב[[התוועדות]] הפליא הרבי את המעלה של ילדי ישראל שזעקו ברחובה של עיר את הפסוק "שמע ישראל ה' אלוקינו [[ה' אחד]]" | ב[[ד' סיוון]], אור לערב [[חג השבועות]], בשיחה שאמר הרבי ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הפליא הרבי את המעלה של ילדי ישראל שזעקו ברחובה של עיר את הפסוק "שמע ישראל ה' אלוקינו [[ה' אחד]]" ואמר כי אין להתפעל מהמפריעים העסוקים במחלוקת. כהסבר על המניעים שלהם, אמר הרבי: | ||
{{ציטוט|תוכן= און דערנאך קומט צו דער ביטערער רחמנות: פון וואנעט טאקע קומט דאס? | |||
ס'איז אינגאנצן ניט פארשטאנדיק: בן אברהם יצחק ויעקב, מיט אלע ענינים וואס זיינען דערמיט פארבונדן - ווי קומט מען דאס זיין דורכגענומען מיט שנאת חינם? | ס'איז אינגאנצן ניט פארשטאנדיק: בן אברהם יצחק ויעקב, מיט אלע ענינים וואס זיינען דערמיט פארבונדן - ווי קומט מען דאס זיין דורכגענומען מיט שנאת חינם? | ||
| שורה 126: | שורה 138: | ||
ניט רוען, מבטל זיין מתורתו!.. מבטל זייו פון עבודת ה'!.. און זוכן אידן - אפשר קען מען זיי מבלבל זיין, און אין זיי איינפלאנצן שנאת חינם!.. | ניט רוען, מבטל זיין מתורתו!.. מבטל זייו פון עבודת ה'!.. און זוכן אידן - אפשר קען מען זיי מבלבל זיין, און אין זיי איינפלאנצן שנאת חינם!.. | ||
איז די הסברה גאר א פשוט'ע: ער דאוונט מיט פסול'ע תפילין!.. | איז די הסברה גאר א פשוט'ע: ער דאוונט מיט פסול'ע תפילין!..|תרגום=וכאן באה הרחמנות המרה יותר: מהיכן אכן זה נובע? | ||
הדבר כלל אינו מובן: מדובר בבן אברהם יצחק ויעקב יחד עם כל העניינים הקשורים בכך, איך מגיעים להיות כל כך חדורים בשנאת חינם? | |||
ללא מרגוע, להתבטל מלימוד תורתו!.. להתבטל מעבודת ה'!.. ולחפש יהודים אולי אפשר לבלבלם ולהחדיר בהם שנאת חנם!.. | |||
אלא, שההסברה בכך פשוטה הוא מתפלל עם תפילין פסולות!...(תרגום חפשי)|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4625&st=&pgnum=226 שיחות קודש תש"מ חלק ג עמוד 193]}} | |||
בהמשך הסביר הרבי כי ללא תפילין חסר בשעבוד הלב והמוח וכשזה חסר אין לצפות לאחריות. הרבי תבע מהחסידים שלא להמשך אחרי המחלוקת וח"ו לא להחליש את הפעילות. | בהמשך הסביר הרבי כי ללא תפילין חסר בשעבוד הלב והמוח וכשזה חסר אין לצפות לאחריות. הרבי תבע מהחסידים שלא להמשך אחרי המחלוקת וח"ו לא להחליש את הפעילות. | ||
הרב [[ישראל צבי הבר]] ממארגני התהלוכה, פירסם מכתב נגד החתומים על הכרוז הנ"ל בעיתון 'שערים' של פועלי אגודת ישראל, ובו הוא מתאר את החיוב שבתהלוכה. | |||
==מחאה== | |||
המצב המורכב בו היומון החרדי פירסם מודעה נגד התהלוכות, הביא לדחיית כל ניסיון לפרסם ביומון מחאה. ובלית ברירה הרב [[ישראל צבי הבר]] ממארגני התהלוכה, פירסם מכתב נגד החתומים על הכרוז הנ"ל בעיתון 'שערים' של פועלי אגודת ישראל, ובו הוא מתאר את החיוב שבתהלוכה. | |||
בשנים הבאות הציבור הדתי והחרדי באה"ק הצטרף לתהלוכות. | |||
==חבר העמים== | ==חבר העמים== | ||
בל"ג בעומר [[תש"נ]], חודשים מספר לפני נפילת המשטר הקומוניסטי, קיים השליח, רבה הראשי של מדינת מולדובה, הרב [[זלמן אבלסקי]] ורעייתו את [[תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בחבר העמים]] ברחובה הראשי של העיר [[קישינב]] בירת מדינת [[מולדובה]]. | בל"ג בעומר [[תש"נ]], חודשים מספר לפני נפילת המשטר הקומוניסטי, קיים השליח, רבה הראשי של מדינת מולדובה, הרב [[זלמן אבלסקי]] ורעייתו את [[תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בחבר העמים]] ברחובה הראשי של העיר [[קישינב]] בירת מדינת [[מולדובה]]. | ||
בימים הסמוכים לל"ג בעומר החלו בהכנות | בימים הסמוכים לל"ג בעומר החלו בהכנות לתהלוכה. | ||
למרות שבסופו של דבר הושג אישור רשמי לצעוד ברחובה של עיר בתהלוכת ל"ג בעומר - השלטונות לא ידעו כיצד להתמודד עם התהלוכה הבלתי חוקית מלכתחילה, והחליטו לבסוף לשלוח את שני הצעירים מארגני התהלוכה ר' זושא אבלסקי ור' פנחס וישצקי ממדינת מולדובה בתירוץ מפוקפק. | למרות שבסופו של דבר הושג אישור רשמי לצעוד ברחובה של עיר בתהלוכת ל"ג בעומר - השלטונות לא ידעו כיצד להתמודד עם התהלוכה הבלתי חוקית מלכתחילה, והחליטו לבסוף לשלוח את שני הצעירים מארגני התהלוכה ר' זושא אבלסקי ור' פנחס וישצקי ממדינת מולדובה בתירוץ מפוקפק. | ||
לאחר התהלוכה כתב השליח הרב [[זלמן אבלסקי]] דו"ח מפורט לרבי והמענה שקיבל באמצעות [[המזכירות]] היה {{ציטוטון|נתקבל מכתבו. ות"ח ת"ח, ובהוספה}}. | לאחר התהלוכה כתב השליח הרב [[זלמן אבלסקי]] דו"ח מפורט לרבי והמענה שקיבל באמצעות [[המזכירות]] היה {{ציטוטון|נתקבל מכתבו. ות"ח ת"ח, ובהוספה}}. | ||
| שורה 142: | שורה 162: | ||
==התהלוכות כיום== | ==התהלוכות כיום== | ||
[[קובץ:לג בעומר נא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"'''חסידי חב"ד יקדישו את ל"ג בעומר להבאת המשיח'''", ידיעה עיתונאית משנת [[תנש"א]]]] | [[קובץ:לג בעומר נא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"'''חסידי חב"ד יקדישו את ל"ג בעומר להבאת המשיח'''", ידיעה עיתונאית משנת [[תנש"א]]]] | ||
משנת תש"מ, מדי שנה בשנה, נאספים ילדי ישראל בכל עיר, מושב וכפר, ומביעים בגאווה גדולה את הקשר שלהם עם הקב"ה, ואף נושאים סיסמאות ברוח [[אהבת ישראל]] [[אהבת ה']] ואהבת התורה. | משנת [[תש"מ]], מדי שנה בשנה, נאספים ילדי ישראל בכל עיר, מושב וכפר, ומביעים בגאווה גדולה את הקשר שלהם עם הקב"ה, ואף נושאים סיסמאות ברוח [[אהבת ישראל]] [[אהבת ה']] ואהבת התורה. | ||
בשנים האחרונות התווסף מסר של [[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] ו[[משיח]] על פי הוראתו של הרבי ש"הדבר היחידי שנשאר עכשיו בעבודת ה[[שליחות]] הוא - [[לקבל פני משיח צדקנו]] בפועל ממש". | בשנים האחרונות התווסף מסר של [[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] ו[[משיח]] על פי הוראתו של הרבי ש"הדבר היחידי שנשאר עכשיו בעבודת ה[[שליחות]] הוא - [[לקבל פני משיח צדקנו]] בפועל ממש". | ||
בשנת [[תנש"א]] לאחר דיון שהתקיים בין פעילי [[בית חב"ד]] | בשנת [[תנש"א]] לאחר דיון שהתקיים בין פעילי [[בית חב"ד]] וצא"ח כתבה צא"ח לרבי שחושש כי הנפת שלטים בנושא גאולה ומשיח ירחיקו משתתפים מהתהלוכה, בתגובה ענה הרבי "באם כך אזי יסירו השלטים" (ראה בספר תומת ישרים תנחם). לקראת ל"ג בעומר [[תנש"א]] הייתה הוראה מהמזכירות להסיר את שלטי "הגיע זמן הגאולה"{{הערה|[[:קובץ:צאח לסניפים ל"ג בעומר נ"א.png|צילום מכתב צא"ח לסניפי בתי חב"ד בו הופיעה הוראה זו]], וראה בספר צעירי אגודות חב"ד סוף עמוד 288.}} שהשתמשו בהם החל מ[[תשמ"א]], וזאת בעקבות פנייית צא"ח לרבי שחושש שיתמעטו מספר המשתתפים. אולם בפועל בתהלוכה עצמה באילת השאירו את השלטים ואף הוסיפו שלטים על הרבי כמשיח ולאחר מכן נשלח לרבי תמונות מהתהלוכה וקיבלו תשובה חיובית{{הערה|מפי הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] והרב [[ברוך לבקיבקר]].}}. | ||
כרבע מיליון ילדים, לפי אומדנים שונים, משתתפים בשנים האחרונות בתהלוכות ל"ג בעומר המתקיימים במאות נקודות ברחבי הארץ, ממטולה שבצפון ועד אילת שבדרום. | |||
משנת [[תשס"ה]] החל ועד אברכים בחלוקת [[ח"י רוטל]] - שתיה למשתתפי התהלוכות, ע"י [[צעירי אגודת חב"ד בישראל]]. | |||
בשנת [[תשע"ד]] נחתמה קריאה מאת רבני חב"ד לנצל את מעמד התהלוכה ל[[פרסום גאולה ומשיח]] ו[[נבואת הגאולה]]. בשנת [[תשפ"א]] נערכו ארגון [[התאחדות החסידים]] ו[[המרכז לחינוך ושליחות]] להגברת ההתעסקות בנושא זה{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/670146/ קריאה לאנ"ש: פרסמו את בשורת הגאולה בתהלוכות ל"ג בעומר].}}. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''מצעד האחדות''', ספר אלבומי המתעד את תהלוכות ל"ג בעומר בארץ הקודש בשנת תשמ"ז | |||
*[[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורו של חג]] - ל"ג בעומר - תיעוד הפאראד אצל הרבי במשך השנים, תיעוד תהלוכות ל"ג בעומר ברחבי העולם, תיעוד תהלוכות ל"ג בעומר בארץ הקודש - כולל סיפורים, זכרונות, תמונות ומסמכים חלקם נדירים ובפרסום ראשון. | |||
*[[שניאור זלמן ברגר]], שליחות ברומניה הקומוניסטית, חלקו של הרב [[ישראל צבי הבר]] בארגון התהלוכה הראשונה בתל אביב, ומחאתו נגד ראשי המתנגדים שהשמיצו את התהלוכה ומארגניה. | |||
*[[צעירי אגודת חב"ד (ספר)]] - פרק ל"ג בעומר - הוראות ומענות הרבי אודות תהלוכות ל"ג בעומר בארץ הקודש | |||
*[[שבועון בית משיח]] גיליון 414, התהלוכות הראשונות בארץ הקודש | |||
== קישורים חיצונים == | == קישורים חיצונים == | ||
| שורה 160: | שורה 189: | ||
* [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1863 פאראד עם הרבי בשנת] [[תש"מ]] - {{וידאו}} {{אינפו}} | * [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1863 פאראד עם הרבי בשנת] [[תש"מ]] - {{וידאו}} {{אינפו}} | ||
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1875 פאראד עם הרבי בשנת] [[תש"נ]] - {{וידאו}} {{אינפו}}. | * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1875 פאראד עם הרבי בשנת] [[תש"נ]] - {{וידאו}} {{אינפו}}. | ||
* [http:// | * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2911 הרבי בסיור עם הרכב, בלונה פארק של תהלוכת ל"ג בעומר]{{וידאו}} | ||
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3323942 ל"ג בעומר תשכ"ז עם הרבי]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בתוך מגזין הוידאו השבועי של חברת [[jem]] | *'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3323942 ל"ג בעומר תשכ"ז עם הרבי]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בתוך מגזין הוידאו השבועי של חברת [[jem]] | ||
*[https://sinun770.org/סיפורה-של-תהלוכת-לג-בעומר-במחיצתו-של-ה/ סיפורה של תהלוכת ל"ג בעומר – במחיצתו של הרבי מליובאוויטש] מערוץ היוטיוב של [[jem]], באתר "[[סינון חב"ד|סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב]]" | |||
*מוני אנדר, '''[https://col.org.il/news/145346 איך התחילו תהלוכות ל"ג בעומר?]''', בערוץ הכנסת {{COL}}{{וידאו}} | |||
;כתבות היסטוריות | ;כתבות היסטוריות | ||
| שורה 175: | שורה 206: | ||
;חוברות | ;חוברות | ||
*'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/54439_he_1.pdf יום שמחתו של רשב"י]''' בהוצאת - [[ועד חיילי בית דוד]], תש"ע | *'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/54439_he_1.pdf יום שמחתו של רשב"י]''' בהוצאת - [[ועד חיילי בית דוד]], תש"ע | ||
*'''[http://www.dmag.co.il/pub/tzach/sikum_lag14/index.html התחברנו והצלחנו - חצי מליון ילדים בתהלוכות ל"ג בעומר]''' - אלבום סיכום בהוצאת [[צעירי אגודת חב"ד | *'''[http://www.dmag.co.il/pub/tzach/sikum_lag14/index.html התחברנו והצלחנו - חצי מליון ילדים בתהלוכות ל"ג בעומר]''' - אלבום סיכום בהוצאת [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]], [[סיוון]] תשע"ד | ||
{{תבנית:ל"ג בעומר}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]] | [[קטגוריה:במחיצת הרבי]] | ||
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]] | [[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]] | ||
[[קטגוריה:ל"ג בעומר]] | |||
גרסה אחרונה מ־10:47, 22 בדצמבר 2024
| מבצעי הרבי |
|---|
| עשרת המבצעים |
| תפילין · תורה · מזוזה · צדקה · בית מלא ספרים · נש"ק · כשרות · טהרת המשפחה · חינוך · אהבת ישראל |
| מבצעים שונים |
| מסיבות שבת · שופר · לולב · חנוכה · פורים · מצה · והשיב לב אבות על בנים · ל"ג בעומר · עשרת הדברות · אות בספר התורה לילדי ישראל · אות בספר תורה הכללי . אות בספר תורה לחיילי צה"ל · הקהל · משיח · יום הולדת · הקהלת קהילות · הדפסת התניא · עידוד הילודה |
תהלוכת ל"ג בעומר הוא מצעד יהודי ברחובה של עיר, המתקיים על פי הוראתו ובקשתו של הרבי מלך המשיח שליט"א. התהלוכה מתקיימת בי"ח באייר, יום הל"ג בעומר והיא לכבודו של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי. בתהלוכה נאספים ילדי ישראל בכל מקום ומביעים בגאווה את הקשר שלהם עם הקב"ה, על ידי תהלוכה הנושאת סיסמאות ברוח אהבת ישראל, אהבת ה' ומשיח.
בחצר 770 התקיימו תהלוכות כאלו החל משנת תש"ג. הרבי עצמו משתתף בתהלוכות בארצות הברית כאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון בשבוע. ברחבי העולם החלו התהלוכות בהוראת הרבי בשנת תש"מ.
| " | "..על ידי זה שעושים את התהלוכה בהתאם ל"דרכו" של הילד, על ידי זה שהוא הולך "צועד" בגאון ובעוז (עם דגל או שלט), שאפשר לרשום עליהם גם ענינים הקשורים בתורה ומצוות, ובפרט - ענינים השייכים לרשב"י ולל"ג בעומר, וכיוצא בזה, שזה נותן חיות וחמימות בילדים יהודים בנוגע לכל עניני תורה ומצוות, באופן שהרושם-טוב של התהלוכה נשאר אצלם בזיכרון, ויש לזה פעולה נמשכת בחינוך שלהם".
משיחת הרבי, בהתוועדות שבת קודש פרשת אחרי-קדושים י' אייר ה'תש"נ - מוגה |
" |
התהלוכות ב-770[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – הפאראד אצל הרבי |
התהלוכות החלו עוד קודם לנשיאותו של הרבי, בתור כינוסים שנתיים לילדים המשתתפים בקביעות בפעילות 'מסיבות שבת'. תהלוכות אלו התקיימו רק בחצר 770 (בשאלאש), ונועדו להפגין עוצמה יהדות ובכך להעצים את תחושת השייכות של הילדים לערכי היהדות. בכינוסים אלו השתתף הרבי עצמו ונשא דברים בפני הילדים.
בשנים הראשונות התקיימו הכינוסים במועדים שונים, והחל משנת תשט"ז הם החלו להתקיים בקביעות בל"ג בעומר בקביעויות בהן הוא חל בימי ראשון שהינו יום חופשי בבתי הספר העממיים[1].
תהלוכות אלו נקראות בשם 'פאראד' (מילה באנגלית שתרגומה הוא: מצעד) והן מתקיימות בשדירת איסטרן פארקווי, ובמשך השנים, הם קיבלו קונספט של כינוס המוני עם הרבי וצעדה לעבר פארק, ואורגנו תחת הנהלת שיעורי לימודי הדת וצבאות השם בניו יורק.
עד שנת תש"נ הנחה את הפאראד הרב יעקב יהודה הכט, כשלאחר פטירתו החליף אותו בנו ר' שמעון.
גם בתהלוכות שנערכות מול בית חיינו בשנים שלאחר מכן, ממשיכים המארגנים להציב את ה'סטענדער' של הרבי בחזית הבימה כשמיקרופון מוצמד אליו, מתוך אמונה ברורה בהשתתפותו של הרבי גם עתה והתגלותו המיידית.
התהלוכה נפתחת בשירת אני מאמין בעת כניסת הרבי.
כשלאחריו אומרים חיילי צבאות ה' את 12 הפסוקים, ובסיומה את ההכרזה: "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד".
שנים של"ג בעומר חל ביום ראשון[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תשט"ז
- תשי"ז
- תש"כ
- תשכ"ג
- תשכ"ו
- תשכ"ז
- תש"ל
- תשל"ג
- תשל"ו
- תש"מ
- תשמ"ג
- תשמ"ד
- תשמ"ז
- תש"נ
- תשנ"ג
- תש"ע
- תשע"ז
- תשפ"ד
שנים של"ג בעומר חל בשנת הקהל, אבל לא ביום ראשון[עריכה | עריכת קוד מקור]
ההוראות מהרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הוראות מיוחדות מהרבי בנוגע לתהלוכות
|
|---|
|
א. כנהוג בשנים האחרונות ישתדלו שבכל מקום ומקום תתקיים בל"ג בעומר "תהלוכה", להדגיש ולהראות באופן גלוי לעין כל, גם לעיני עמי הארץ, שיהודים הולכים לקיים רצון קונם, ובאופן של הליכה מדרגה לדרגה. ב. בפרט כאשר נמצאים במדינת הרווחה כמדינת ארצות הברית וכיוצא בזה, שיכולים לקיים תורה ומצוות ללא רדיפות והפחדות, שצריכים לנצל מצב זה לערוך תהלוכות פומביות שבהם יתבטא תוכן הליכתם של בני ישראל בעניני יהדות. ג. עריכת חגיגות ותהלוכות של כל בני ישראל בכל מקום שהם, הוא בחוץ לארץ, ועל אחת כמה וכמה בארץ ישראל, שבהם ישתתפו האנשים והנשים בנפרד, בתכלית הצניעות כמובן, והטף. ז. הנ"ל הוא במיוחד בנוגע לטף - כמנהג ישראל מדורי דורות שבל"ג בעומר ממעטים בלימוד התינוקות של בית רבן, כחצי היום או שליש היום, ויוצאים (לשדה) לשמוח עם הילדים בעניני הרשות, ועל ידי זה ניתוסף בלימוד התורה. ח. בכדי שהתהלוכות יהיו בהצלחה רבה ומופלגה, דרושים לכך גם ההכנות המתאימות, מתוך פרסום ושטורעם גדול, למשוך כמה שיותר ילדים שישתתפו בזה. ט. בטח יעשה בזה כל אחד ואחת כל התלוי בו אנשים נשים וטף כל חד וחד לפום שיעורא דיליה, וכמו כן להשפיע על אחרים שישתתפו בזה, מתחיל מהוראת דוגמא חיה אישית איך שהוא משתתף בזה בחיות ובשמחה. י. בוודאי יפרסמו הדברים האמורים בכל מקום ומקום, בכל עיר ועיר וכו', כולל ובמיוחד - בארצנו הקדושה. יא. הפעולות בכל זה יהיו מתוך שמחה, בהתאם לתוכנו של ל"ג בעומר - יום שמחתו של רשב"י, כולל - גם ההכנות בימים שלפני זה שנעשים מתוך שמחה, כטבע האדם שהידיעה שמתקרב יום שמחה פועלת כבר רגש של שמחה. יב. גם כאשר הפעולה בזה נראית כ"דחק", עבודה קשה, הרי, מכיון שמדובר אודות ענין בלתי-רגיל, הקשר עם רשב"י, "כדאי הוא ר' שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק", ולהתייגע בפעולות אלו גם באופן של "דחק". יג. עריכת ה"תהלוכות" של ילדי ישראל בסיסמא והכרזת "יחד כל ילדי ישראל" - כלשון הכתוב "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד", כידוע הקשר והשייכות דפסוק זה לרשב"י. יד. פשוט, שבמהלך התהלוכות ידברו עם הילדים והמבוגרים ויספרו להם (ויש לקצר) אודות רשב"י, ויעוררום להוסיף בכל עניני יהדות, תורה ומצוותיה. ובמיוחד - ללמוד מהנהגותיו של רשב"י. טו. בקשה נפשית - להשתדל גם להוסיף בהסברת הדברים הנ"ל באותיות ובסגנון המתאים, החל מהמסביר עצמו, שיונח אצלו, ובמילא, יהיו הדברים יוצאים מן הלב, שאז נכנסים ללב השומע. |
בשנת תש"מ הורה הרבי להעתיק את רעיון התהלוכות מ-770 לארץ ישראל ולעולם כולו. הרבי ביקש לקיים תהלוכות בכל מקום ומדינה בעולם, בהדגישו שצריך להשתדל ולארגן לפחות 30 תהלוכות בכל מדינה, לציון "שנת השלושים" להסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ. ואילו בארץ ישראל, "כפליים לתושייה" - יש לארגן לכל הפחות 60 תהלוכות בערים השונות. הרבי הוסיף כי במדינות שבהם אין אפשרות להגיע למספר כה רב של תהלוכות, יחברו יחדיו מספר מדינות אזוריות כדי להגיע למספר הזה.
פרופסור ר' ירמיהו ברנובר חזר באותם ימים מ770 לארץ ישראל עם 60 שטרות בני 50 לירה כל אחת, אותם יש לחלק בשם הרבי לכל מי שיארגן בפועל תהלוכת ילדים לכבוד ל"ג בעומר - יום ההסתלקות של רבי שמעון בר יוחאי.
ביום ראשון ד' באייר תש"מ, שיגר הרבי 120 דולר עבור ארגון של 120 תהלוכות בארצות הברית, כאשר 30 דולר שוגרו לכל מדינה בה ייערכו 30 תהלוכות. הרבי הוסיף והורה, כי אלה שלא יארגנו תהלוכות - ישתדלו לקיים לכל הפחות מסיבות. יחד עם זה הבהיר הרבי כי יש לתת את השטר רק למי שמארגן תהלוכה ללא חוכמות, ולמי שמארגן בפועל. והורה, שאם לא יגיעו למספר הזה, יש "להחזיר לכאן" את יתרת השטרות. באם יהיו יותר תהלוכות, הודיע הרבי, יישלחו שטרות נוספים.
על היקף הפעילות אותה רצה הרבי, אפשר ללמוד מההוראה הבאה: "להשתדל שלא ישאר ילד יהודי בארצנו הקדושה שלא יטול חלק בתהלוכה".
על החשיבות שייחס הרבי לתהלוכות, ניתן ללמוד מתשובה ששיגר: ".. יהיה הצלחה וכו' וזכות הרשב"י ודאי היא גדולה במאוד מאוד, אעה"צ (אזכיר על הציון)".
מבצע זה הגיע בהמשך לקריאתו של הרבי בחודש ניסן, להגביר את הפעילות בחודשי הפסח, תחת הסיסמא "והשיב לב אבות על בנים". זה היה הכיוון החדש בפעילות של הרבי במטרה להגביר את ההשפעה על ילדי ישראל, ודרכם גם על האבות.
התהלוכות הראשונות באה"ק[עריכה | עריכת קוד מקור]
הפריסה הארצית החב"דית בתחילת שנות הממ"ים, הייתה מצומצמת למדי. כעשרים בתי חב"ד בלבד היו פזורים ברחבי הארץ, אולם הרב ישראל הלפרין החליט שהמבצע הזה שנעשה בהוראת הרבי חייב להתבצע בהיקף רחב, ועם זאת - בסדר מופתי.
בעוד צוות רחב עמל במלאכה כנגד השעון, גויסו לצורך המבצע כל תלמידי ישיבות חב"ד בארץ, אברכי הכוללים, ואנ"ש בכל אתר. בעזרת אלו הורכבו צוותי הדרכה וארגון בכל מקום בארץ הקודש. על כל תהלוכה היה ממונה מקומי, ומעל כל כמה אחראים היה ממונה אזורי. בכל ישיבה מונה בחור שתפקידו היה לארגן ולסדר את כוח האדם מהישיבה.
במקביל הופקו דפי תדרוך מפורטים המציינים כיצד יש לפעול להצלחת התהלוכה. בדפים אלו הובאו כל הבעיות שיכולות להתעורר, וכן עצות, פתרונות ורעיונות כדי להגביר את האפקטיביות של התהלוכה. בנוסף לדפי התדרוך השונים לא נשכחו גם מנחי הכינוסים, וגם עבורם הוצא חומר עזר מיוחד.
הרב נחום כהן מצעירי חב"ד בארץ הקודש, הגה את הסיסמה לתהלוכות "יחד כל ילדי ישראל", סיסמה שהתקבלה על ידי הרבי, ואף חזר עליה ברבים בהתוועדות.
בשבת קודש פרשת אמור, ערב ל"ג בעומר, התוועד הרבי, התוועדות שהקדושה כמעט כליל ליום ההילולא ל"ג בעומר ולרשב"י. בשיחות אלה הרבי דיבר גם על התהלוכות העתידות להתקיים למחרת, וביקש כי במהלך התהלוכה ידאגו לקיים עם הילדים את שלושת הקווים שעליהם העולם עומד: תורה, תפילה וצדקה. כמו כן הורה לעמוד בקשר עם הילדים גם לאחר התהלוכה.
הרבי הציע לפרסם ספר תמונות מהתהלוכות ברחבי העולם, שיכלול גם התרשמויות וסיפורים ויודפס בכל הלשונות שבהם מדברים ילדי ישראל: לשון הקודש, אנגלית, רוסית, פרסית ושאר הלשונות.
הרבי דאג להזכיר לציבור גם בנוגע לצד הכספי, ועורר להירתם ולסייע בנושא. את השיחה סיים הרבי בבקשה "שכל אחד יעלה רעיונות, הצעות וסברות - והעיקר (בנוגע לתהלוכות) שיקויים מיניה ומיניה יתקלס עילאה - שיהיה קידוש השם, קידוש עם ישראל וקידוש התורה, וילכו עם הילדים לקבל פני משיח צדקנו ורשב"י בתוכם ובראשם".
הרבי אף דיבר דברים חריגים במהותם בחשיבות ההתעסקות בתהלוכות באומרו:
"כל אחד יש לו ענייני משאלת לבבו, פרטיים וכלליים - על כך אומרים לו: בזכות התעסקות עם הילדים יתן לך ה' כל רצונותיך".
בהמשך הוסיף הרבי:
"כ"ק מו"ח אדמו"ר מסר נפשו וחינך כל אחד שבד' אמותיו יעסקו בפועל ממש, לא יחפשו כבוד וכו'.. אלה שפעלו עד עתה בפועל ממש עם ילדים, ובפרט בפעולות להשתתפותם של בנים ובנות בתהלוכה לכבוד שמחת רשב"י - יוסיף בכך שהדבר יתנהל ביתר הצלחה".
מארגני התהלוכות בארץ שראו את החשיבות הרבה שהרבי מקדיש לעניין, לא הסתפקו בשישים התהלוכות בהם נצטוו, ויצאו מגדרם כדי להגיע לכל מקום אפשרי לנחת רוחו של הרבי.
אחת ההחלטות הייתה - לא להסתפק רק בערי וישובי פנים הארץ, אלא מעבר לקו הירוק - ביש"ע ורמת הגולן. משלחת אנ"ש נשלחה ליישובים היהודים בעזה. בצפון הארץ נרתמו השלוחים שבצפת והם ארגנו שש תהלוכות, בהם גם ברמת הגולן. גם ביישוב ימית (בסיני) נערכה תהלוכה מרשימה.
המלחמה וזעקת הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
באותה שנה לקחו על עצמם הרב ישראל צבי הבר הרב רמי אנטיאן והרב משה דיקשטיין לארגן את התהלוכה בתל אביב והם פירסמו שיבוא "קוסם".
שניים ממנהיגי הציבור החרדי-ליטאי יצאו נגד התהלוכה בקול קורא חריף ופירסמוהו בשער עיתון 'המודיע' שנשלט אז גם על ידי המתנגדים.
בעקבות זאת היו חסידים שחשבו כי כדאי לבטל את התהלוכה הזו, אולם ההכנות נמשכו בעידוד משפיעים ורבנים.
אחרי התהלוכה נסע הרב משה דיקשטיין לרבי ולא ידע אם מעשיו רצויים או שמא המאבק מיותר. בימים הבאים הרבי התבטא אודותיו: "הוא רצוי ומעשיו רצויים".
בד' סיוון, אור לערב חג השבועות, בשיחה שאמר הרבי בהתוועדות הפליא הרבי את המעלה של ילדי ישראל שזעקו ברחובה של עיר את הפסוק "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" ואמר כי אין להתפעל מהמפריעים העסוקים במחלוקת. כהסבר על המניעים שלהם, אמר הרבי:
און דערנאך קומט צו דער ביטערער רחמנות: פון וואנעט טאקע קומט דאס?
ס'איז אינגאנצן ניט פארשטאנדיק: בן אברהם יצחק ויעקב, מיט אלע ענינים וואס זיינען דערמיט פארבונדן - ווי קומט מען דאס זיין דורכגענומען מיט שנאת חינם?
ניט רוען, מבטל זיין מתורתו!.. מבטל זייו פון עבודת ה'!.. און זוכן אידן - אפשר קען מען זיי מבלבל זיין, און אין זיי איינפלאנצן שנאת חינם!..
איז די הסברה גאר א פשוט'ע: ער דאוונט מיט פסול'ע תפילין!..
תרגום: וכאן באה הרחמנות המרה יותר: מהיכן אכן זה נובע?
הדבר כלל אינו מובן: מדובר בבן אברהם יצחק ויעקב יחד עם כל העניינים הקשורים בכך, איך מגיעים להיות כל כך חדורים בשנאת חינם?
ללא מרגוע, להתבטל מלימוד תורתו!.. להתבטל מעבודת ה'!.. ולחפש יהודים אולי אפשר לבלבלם ולהחדיר בהם שנאת חנם!..
אלא, שההסברה בכך פשוטה הוא מתפלל עם תפילין פסולות!...(תרגום חפשי)
בהמשך הסביר הרבי כי ללא תפילין חסר בשעבוד הלב והמוח וכשזה חסר אין לצפות לאחריות. הרבי תבע מהחסידים שלא להמשך אחרי המחלוקת וח"ו לא להחליש את הפעילות.
מחאה[עריכה | עריכת קוד מקור]
המצב המורכב בו היומון החרדי פירסם מודעה נגד התהלוכות, הביא לדחיית כל ניסיון לפרסם ביומון מחאה. ובלית ברירה הרב ישראל צבי הבר ממארגני התהלוכה, פירסם מכתב נגד החתומים על הכרוז הנ"ל בעיתון 'שערים' של פועלי אגודת ישראל, ובו הוא מתאר את החיוב שבתהלוכה.
בשנים הבאות הציבור הדתי והחרדי באה"ק הצטרף לתהלוכות.
חבר העמים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בל"ג בעומר תש"נ, חודשים מספר לפני נפילת המשטר הקומוניסטי, קיים השליח, רבה הראשי של מדינת מולדובה, הרב זלמן אבלסקי ורעייתו את תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בחבר העמים ברחובה הראשי של העיר קישינב בירת מדינת מולדובה. בימים הסמוכים לל"ג בעומר החלו בהכנות לתהלוכה. למרות שבסופו של דבר הושג אישור רשמי לצעוד ברחובה של עיר בתהלוכת ל"ג בעומר - השלטונות לא ידעו כיצד להתמודד עם התהלוכה הבלתי חוקית מלכתחילה, והחליטו לבסוף לשלוח את שני הצעירים מארגני התהלוכה ר' זושא אבלסקי ור' פנחס וישצקי ממדינת מולדובה בתירוץ מפוקפק. לאחר התהלוכה כתב השליח הרב זלמן אבלסקי דו"ח מפורט לרבי והמענה שקיבל באמצעות המזכירות היה "נתקבל מכתבו. ות"ח ת"ח, ובהוספה". בשנה שלאחר מכן - תנש"א - החלו להתקיים תהלוכות ל"ג בעומר בכל עיר ומדינה בה הגיעו כבר שלוחי הרבי למדינות חבר העמים.
התהלוכות כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]
משנת תש"מ, מדי שנה בשנה, נאספים ילדי ישראל בכל עיר, מושב וכפר, ומביעים בגאווה גדולה את הקשר שלהם עם הקב"ה, ואף נושאים סיסמאות ברוח אהבת ישראל אהבת ה' ואהבת התורה.
בשנים האחרונות התווסף מסר של גאולה ומשיח על פי הוראתו של הרבי ש"הדבר היחידי שנשאר עכשיו בעבודת השליחות הוא - לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש".
בשנת תנש"א לאחר דיון שהתקיים בין פעילי בית חב"ד וצא"ח כתבה צא"ח לרבי שחושש כי הנפת שלטים בנושא גאולה ומשיח ירחיקו משתתפים מהתהלוכה, בתגובה ענה הרבי "באם כך אזי יסירו השלטים" (ראה בספר תומת ישרים תנחם). לקראת ל"ג בעומר תנש"א הייתה הוראה מהמזכירות להסיר את שלטי "הגיע זמן הגאולה"[2] שהשתמשו בהם החל מתשמ"א, וזאת בעקבות פנייית צא"ח לרבי שחושש שיתמעטו מספר המשתתפים. אולם בפועל בתהלוכה עצמה באילת השאירו את השלטים ואף הוסיפו שלטים על הרבי כמשיח ולאחר מכן נשלח לרבי תמונות מהתהלוכה וקיבלו תשובה חיובית[3].
כרבע מיליון ילדים, לפי אומדנים שונים, משתתפים בשנים האחרונות בתהלוכות ל"ג בעומר המתקיימים במאות נקודות ברחבי הארץ, ממטולה שבצפון ועד אילת שבדרום.
משנת תשס"ה החל ועד אברכים בחלוקת ח"י רוטל - שתיה למשתתפי התהלוכות, ע"י צעירי אגודת חב"ד בישראל.
בשנת תשע"ד נחתמה קריאה מאת רבני חב"ד לנצל את מעמד התהלוכה לפרסום גאולה ומשיח ונבואת הגאולה. בשנת תשפ"א נערכו ארגון התאחדות החסידים והמרכז לחינוך ושליחות להגברת ההתעסקות בנושא זה[4].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מצעד האחדות, ספר אלבומי המתעד את תהלוכות ל"ג בעומר בארץ הקודש בשנת תשמ"ז
- מנחם זיגלבוים, סיפורו של חג - ל"ג בעומר - תיעוד הפאראד אצל הרבי במשך השנים, תיעוד תהלוכות ל"ג בעומר ברחבי העולם, תיעוד תהלוכות ל"ג בעומר בארץ הקודש - כולל סיפורים, זכרונות, תמונות ומסמכים חלקם נדירים ובפרסום ראשון.
- שניאור זלמן ברגר, שליחות ברומניה הקומוניסטית, חלקו של הרב ישראל צבי הבר בארגון התהלוכה הראשונה בתל אביב, ומחאתו נגד ראשי המתנגדים שהשמיצו את התהלוכה ומארגניה.
- צעירי אגודת חב"ד (ספר) - פרק ל"ג בעומר - הוראות ומענות הרבי אודות תהלוכות ל"ג בעומר בארץ הקודש
- שבועון בית משיח גיליון 414, התהלוכות הראשונות בארץ הקודש
קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- סקירות
- מרדכי מנשה לאופר, תהלוכות ל"ג בעומר, בתוך התקשרות מב ● תהלוכות ל"ג בעומר, בתוך התקשרות דש
- מדיה
- פאראד עם הרבי בשנת תשכ"ז -
. - תמונות נדירות מפאראד עם הרבי בשנת תשל"ו
- פאראד עם הרבי בשנת תש"מ -
- פאראד עם הרבי בשנת תש"נ - .
- הרבי בסיור עם הרכב, בלונה פארק של תהלוכת ל"ג בעומר
- ל"ג בעומר תשכ"ז עם הרבי
בתוך מגזין הוידאו השבועי של חברת jem - סיפורה של תהלוכת ל"ג בעומר – במחיצתו של הרבי מליובאוויטש מערוץ היוטיוב של jem, באתר "סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב"
- מוני אנדר, איך התחילו תהלוכות ל"ג בעומר?, בערוץ הכנסת
- כתבות היסטוריות
- שניאור זלמן ברגר, העיתונות מדווחת על התהלוכות הראשונות בארץ הקודש, שבועון בית משיח
- המצעד לקראת הגאולה, שבועון כפר חב"ד מדווח על התהלוכה בקראון הייטס בשנת ה'תשנ"ג
- מאמרי דעה
- הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, ל"ג משיח - פרסום משיח בתהלוכה, בתוך שבועון בית משיח אייר תשע"ו
- מ. פריד תהלוכות לקבלת פני משיח מאמר דעה
- אחד השלוחים, התהלוכות בסיסמת: הצדעה למשיח!, מאמר דעה
- ל"ג בעומר ב'יום שאחרי': האם יש עניין, ומה אומרת ההלכה? - באתר א' אייר תשע"ז
- חוברות
- יום שמחתו של רשב"י בהוצאת - ועד חיילי בית דוד, תש"ע
- התחברנו והצלחנו - חצי מליון ילדים בתהלוכות ל"ג בעומר - אלבום סיכום בהוצאת צעירי אגודת חב"ד, סיוון תשע"ד
הערות שוליים
- ↑ כדי שיוכלו לבוא כמה שיותר ילדים יהודים
- ↑ צילום מכתב צא"ח לסניפי בתי חב"ד בו הופיעה הוראה זו, וראה בספר צעירי אגודות חב"ד סוף עמוד 288.
- ↑ מפי הרב אברהם חנוך גליצנשטיין והרב ברוך לבקיבקר.
- ↑ קריאה לאנ"ש: פרסמו את בשורת הגאולה בתהלוכות ל"ג בעומר.
