תומכי תמימים רוסטוב: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הריי"צ " ב־"אדמו"ר הריי"צ ") |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (23 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות}} | |||
'''ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]''' התקיימה בעיר '''[[רוסטוב]]''' מספר פעמים במהלך השנים: | |||
תחילה עברה הישיבה לרוסטוב אחר הסתלקות [[הרבי הרש"ב]] בשנת [[תר"פ]], ונסגרה על ידי השלטון הקומוניסטי בשנת [[תרפ"א]]. | |||
בשנת [[תרפ"ד]], עברה הישיבה שנית לרוסטוב, והתקיימה שם עד שנסגרה שוב על ידי השלטונות באותה שנה. | |||
לאחר [[נפילת מסך הברזל]], הקים הרב [[אלישיב קפלון]], ששימש כ[[שליח הרבי]] ברוסטוב, את הישיבה בשלישית בביתם של הרבי הרש"ב ו[[הרבי הריי"צ]], והיא התקיימה עד שנסגרה על ידי השלטון הרוסי בשנת [[תשס"ח]], והצוות ותלמידי הישיבה גורשו מ[[רוסיה]]. | |||
==תולדות הישיבה== | |||
בעקבות עזיבת [[אדמו"ר הרש"ב]] את [[ליובאוויטש]], עברה גם ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ל[[רוסטוב]]. | בעקבות עזיבת [[אדמו"ר הרש"ב]] את [[ליובאוויטש]], עברה גם ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ל[[רוסטוב]]. | ||
היה זה במהלך קיץ [[תר"פ]]. מצבה הכלכלי של הישיבה ותלמידיה, היה בכי רע. | היה זה במהלך קיץ [[תר"פ]]. מצבה הכלכלי של הישיבה ותלמידיה, היה בכי רע. | ||
מי שנחלץ לטובת הישיבה, היה הרב [[שמואל גוראריה]], אשר למרות שכל נכסיו הולאמו, דאג להשיג כספים ואף מכר מחפציו האישיים יקרי הערך, ואת תמורתם העניק ל'תומכי תמימים'. מלבד זאת נשלחו מספר שלוחים לקבץ כספים ברחבי המדינה. | מי שנחלץ לטובת הישיבה, היה הרב [[שמואל גוראריה]], אשר למרות שכל נכסיו הולאמו, דאג להשיג כספים ואף מכר מחפציו האישיים יקרי הערך, ואת תמורתם העניק ל'תומכי תמימים'. מלבד זאת נשלחו מספר שלוחים לקבץ כספים ברחבי המדינה. | ||
אחר [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הרש"ב]] החליט בנו [[אדמו"ר הריי"צ]], להעביר את "תלמידי האולם" של ישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]], כמאה במספר, אליו לעיר [[רוסטוב]]. שם נתקיימה הישיבה במשך קרוב לשנה - עד תחילת קיץ [[תרפ"א]]. | |||
לערך מאה בחורי ישיבה באו לרוסטוב, ולמדו בבית האוכל של אדמו"ר הרש"ב, ולנו ב"שאלאש" (כמו בית עשוי מנסרים עבים בלא טיח) ובקומה התחתונה, ואחר שחלה [[אדמו"ר הריי"צ]] (בשנת [[תרפ"א]] במשך שלושה שבועות: תולדות, ויצא, וישלח) ולא הייתה היכולת ללמוד בבית הרבי, עברו ללמוד ב"מניין חשמוני". איש חסיד מהומיל, שדר כמה שנים ברוסטוב, ובביתו חדר גדול למניין בכל יום, ונתן רשות שילמדו בביתו. | |||
לערך מאה בחורי ישיבה באו לרוסטוב, ולמדו בבית האוכל של | |||
כאשר גם לביתו הגיעה מחלת הטיפוס, וכל אנשי ביתו נחלו במחלת הטיפוס, היו מוכרחים לעזוב את מניין חשמוני. בחצר בית החיים נמצא בית כנסת, ושם למדו כחודש ימים. לאחר חודש, בא צו מהגבאים של בית הכנסת לעזוב את המקום, והיו מוכרחים לעזוב את בית הכנסת, ואז התיישבו בבית הכנסת ברחוב וורנצווסקי, אף שבית הכנסת מרווח, אבל כיון שהיה מחסור בעצי הסקה היה הקור שורר שם. | כאשר גם לביתו הגיעה מחלת הטיפוס, וכל אנשי ביתו נחלו במחלת הטיפוס, היו מוכרחים לעזוב את מניין חשמוני. בחצר בית החיים נמצא בית כנסת, ושם למדו כחודש ימים. לאחר חודש, בא צו מהגבאים של [[בית הכנסת]] לעזוב את המקום, והיו מוכרחים לעזוב את בית הכנסת, ואז התיישבו בבית הכנסת ברחוב וורנצווסקי, אף שבית הכנסת מרווח, אבל כיון שהיה מחסור בעצי הסקה היה הקור שורר שם. | ||
בסוף חורף תרפ"א התחילו אנשי היבסקציה, לרדוף את חסידי חב"ד ברוסטוב. הם ערכו משפט פומבי לישיבה, והחליטו לסוגרה. כן ערכו חיפוש בבית אדמו"ר הריי"צ, החרימו רכוש רב, הטילו על הרבי הריי"צ מעצר בית, וגם עצרו את [[הרש"ג]] - חתנא דבי נשיאה ועוד כמה חסידים. | בסוף חורף [[תרפ"א]] התחילו אנשי היבסקציה, לרדוף את חסידי חב"ד ברוסטוב. הם ערכו משפט פומבי לישיבה, והחליטו לסוגרה; תחילה נערכו נסיונות למנוע את הסגירה על ידי שישלחו מכתבי מחאה על ידי פועלים מרחבי ברית המועצות{{הערה|מכתב מאת הנהלת הישיבה לרבי [[לוי יצחק שניאורסון]] רבה של [[יקטרינוסלב]], [[י"ב בניסן]] [[תרפ"א]] ('''קובץ כ"ף מנחם אב ששים שנה''', אגרת כ).}}, אך הנסיונות לא הועילו. כן ערכו חיפוש בבית אדמו"ר הריי"צ, החרימו רכוש רב, הטילו על [[הרבי הריי"צ]] מעצר בית, וגם עצרו את [[הרש"ג]] - חתנא דבי נשיאה ועוד כמה חסידים. | ||
התלמידים הוכרחו להעתיק את מקומם ועברו ל[[תומכי תמימים פולטבה]] ומשם ל[[תומכי תמימים חרקוב]], ורק בתחילת שנת [[תרפ"ד]] חזרה הישיבה לרוסטוב, כשמנהלים אותה הרה"ת [[זלמן שניאורסון]] והרה"ת [[משה רוזנבלום]]. | התלמידים הוכרחו להעתיק את מקומם ועברו ל[[תומכי תמימים פולטבה]] ומשם ל[[תומכי תמימים חרקוב]], ורק בתחילת שנת [[תרפ"ד]] חזרה הישיבה לרוסטוב, כשמנהלים אותה הרה"ת [[זלמן שניאורסון]] והרה"ת [[משה רוזנבלום]]. | ||
| שורה 17: | שורה 27: | ||
בסוף חורף אותה שנה שוב הוכרחה הישיבה לעזוב את העיר וחזרה שוב לחרקוב ומשם ל[[תומכי תמימים נעוועל]]. | בסוף חורף אותה שנה שוב הוכרחה הישיבה לעזוב את העיר וחזרה שוב לחרקוב ומשם ל[[תומכי תמימים נעוועל]]. | ||
בחודש [[תשרי]] [[תרפ"ד]], החליט [[אדמו"ר הריי"צ]] להחזיר את הישיבה המרכזית לרוסטוב, בכדי שתהיה שוב בבחינת 'סמוך ונראה'. | בחודש [[תשרי]] [[תרפ"ד]], החליט [[אדמו"ר הריי"צ]] להחזיר את הישיבה המרכזית לרוסטוב, בכדי שתהיה שוב בבחינת 'סמוך ונראה'. ה[[משפיע]] הרב [[ישראל נח בליניצקי]] נהג לספר, כי כאשר שאלו את [[אדמו"ר הריי"צ]] אם נכון הדבר שצריך להעביר את הישיבה לרוסטוב, נענה ואמר: "כן. הם יענגו את עצמם ואני אענג את עצמי". | ||
תלמידי הישיבה אכן זכו לשהות קרוב אל אדמו"ר הריי"צ, להשתתף [[התוועדות|בהתוועדויות]], להיכנס ל'[[יחידות]]' ולקבל הוראות בעבודת ה', ולחזות פני מלך לעיתים קרובות. | תלמידי הישיבה אכן זכו לשהות קרוב אל אדמו"ר הריי"צ, להשתתף [[התוועדות עם הרבי|בהתוועדויות]], להיכנס ל'[[יחידות]]' ולקבל הוראות בעבודת ה', ולחזות פני מלך לעיתים קרובות. | ||
התמימים לנו בבניין בו שכן עד המהפכה התלמוד תורה של רוסטוב. | התמימים לנו בבניין בו שכן עד המהפכה התלמוד תורה של רוסטוב. | ||
| שורה 25: | שורה 35: | ||
ה"[[משפיע]]" בישיבה היה הרה"ת [[שלמה חיים קסלמן]], והמשגיחים על התלמידים היו: בנגלה - הרה"ת [[חיים אליעזר הורביץ]]. ב[[דא"ח]] - הרה"ת [[חיים מאיר ליס]] והרה"ת [[אלטר שימחוביץ]]. | ה"[[משפיע]]" בישיבה היה הרה"ת [[שלמה חיים קסלמן]], והמשגיחים על התלמידים היו: בנגלה - הרה"ת [[חיים אליעזר הורביץ]]. ב[[דא"ח]] - הרה"ת [[חיים מאיר ליס]] והרה"ת [[אלטר שימחוביץ]]. | ||
בשנת [[תר"צ]] למדה ברוסטוב קבוצה קטנה של תלמידים במסגרת ישיבה, | בשנת [[תר"צ]] למדה ברוסטוב קבוצה קטנה של תלמידים במסגרת ישיבה, כשה[[משגיח]] עליהם הוא הרה"ת [[מרדכי דובער לוקשין]]. | ||
===כיום=== | |||
בשנים האחרונות משמש הבניין את בית ספר חב"ד בניהולו של שליח [[הרבי]] הרב חיים פרידמן. | בשנים האחרונות משמש הבניין{{הבהרה}} את בית ספר חב"ד בניהולו של שליח [[הרבי]] הרב חיים פרידמן. | ||
* [[רשימות דברים]] | ==לקריאה נוספת== | ||
* הרב [[אלישיב קפלון]], '''בתוך הגולה''' | |||
* הרב [[יהודה חיטריק]], '''[[רשימות דברים]]''' | |||
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[ישראל נח הגדול]]''', בפרק אודות הרב [[אהרון יוסף בליניצקי]] | |||
* '''[[ספר התמימים]]''' חלק א' עמ' צח | |||
* [[ | ==קישורים חיצוניים== | ||
* {{היברובוקס|הרב [[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית]]'''|פרק ס - הישיבה ברוסטוב (תרפ"א)|30476||עמוד=260|ללא}} ו{{היברובוקס||פרק סה - החזרת הישיבה לרוסטוב (תרפ"ד)|30476|ברוקלין תשמ"ט|עמוד=277}} | |||
{{תבנית:תומכי תמימים}} | {{תבנית:תומכי תמימים}} | ||
| שורה 39: | שורה 52: | ||
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|ר]] | [[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|ר]] | ||
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד ברוסיה|ר]] | [[קטגוריה:ישיבות חב"ד ברוסיה|ר]] | ||
{{הערות שוליים}} | |||
גרסה אחרונה מ־12:52, 18 באוגוסט 2023
ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש התקיימה בעיר רוסטוב מספר פעמים במהלך השנים:
תחילה עברה הישיבה לרוסטוב אחר הסתלקות הרבי הרש"ב בשנת תר"פ, ונסגרה על ידי השלטון הקומוניסטי בשנת תרפ"א.
בשנת תרפ"ד, עברה הישיבה שנית לרוסטוב, והתקיימה שם עד שנסגרה שוב על ידי השלטונות באותה שנה.
לאחר נפילת מסך הברזל, הקים הרב אלישיב קפלון, ששימש כשליח הרבי ברוסטוב, את הישיבה בשלישית בביתם של הרבי הרש"ב והרבי הריי"צ, והיא התקיימה עד שנסגרה על ידי השלטון הרוסי בשנת תשס"ח, והצוות ותלמידי הישיבה גורשו מרוסיה.
תולדות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעקבות עזיבת אדמו"ר הרש"ב את ליובאוויטש, עברה גם ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש לרוסטוב.
היה זה במהלך קיץ תר"פ. מצבה הכלכלי של הישיבה ותלמידיה, היה בכי רע.
מי שנחלץ לטובת הישיבה, היה הרב שמואל גוראריה, אשר למרות שכל נכסיו הולאמו, דאג להשיג כספים ואף מכר מחפציו האישיים יקרי הערך, ואת תמורתם העניק ל'תומכי תמימים'. מלבד זאת נשלחו מספר שלוחים לקבץ כספים ברחבי המדינה.
אחר הסתלקותו של אדמו"ר הרש"ב החליט בנו אדמו"ר הריי"צ, להעביר את "תלמידי האולם" של ישיבת תומכי תמימים קרמנצ'וג, כמאה במספר, אליו לעיר רוסטוב. שם נתקיימה הישיבה במשך קרוב לשנה - עד תחילת קיץ תרפ"א.
לערך מאה בחורי ישיבה באו לרוסטוב, ולמדו בבית האוכל של אדמו"ר הרש"ב, ולנו ב"שאלאש" (כמו בית עשוי מנסרים עבים בלא טיח) ובקומה התחתונה, ואחר שחלה אדמו"ר הריי"צ (בשנת תרפ"א במשך שלושה שבועות: תולדות, ויצא, וישלח) ולא הייתה היכולת ללמוד בבית הרבי, עברו ללמוד ב"מניין חשמוני". איש חסיד מהומיל, שדר כמה שנים ברוסטוב, ובביתו חדר גדול למניין בכל יום, ונתן רשות שילמדו בביתו.
כאשר גם לביתו הגיעה מחלת הטיפוס, וכל אנשי ביתו נחלו במחלת הטיפוס, היו מוכרחים לעזוב את מניין חשמוני. בחצר בית החיים נמצא בית כנסת, ושם למדו כחודש ימים. לאחר חודש, בא צו מהגבאים של בית הכנסת לעזוב את המקום, והיו מוכרחים לעזוב את בית הכנסת, ואז התיישבו בבית הכנסת ברחוב וורנצווסקי, אף שבית הכנסת מרווח, אבל כיון שהיה מחסור בעצי הסקה היה הקור שורר שם.
בסוף חורף תרפ"א התחילו אנשי היבסקציה, לרדוף את חסידי חב"ד ברוסטוב. הם ערכו משפט פומבי לישיבה, והחליטו לסוגרה; תחילה נערכו נסיונות למנוע את הסגירה על ידי שישלחו מכתבי מחאה על ידי פועלים מרחבי ברית המועצות[1], אך הנסיונות לא הועילו. כן ערכו חיפוש בבית אדמו"ר הריי"צ, החרימו רכוש רב, הטילו על הרבי הריי"צ מעצר בית, וגם עצרו את הרש"ג - חתנא דבי נשיאה ועוד כמה חסידים.
התלמידים הוכרחו להעתיק את מקומם ועברו לתומכי תמימים פולטבה ומשם לתומכי תמימים חרקוב, ורק בתחילת שנת תרפ"ד חזרה הישיבה לרוסטוב, כשמנהלים אותה הרה"ת זלמן שניאורסון והרה"ת משה רוזנבלום.
בסוף חורף אותה שנה שוב הוכרחה הישיבה לעזוב את העיר וחזרה שוב לחרקוב ומשם לתומכי תמימים נעוועל.
בחודש תשרי תרפ"ד, החליט אדמו"ר הריי"צ להחזיר את הישיבה המרכזית לרוסטוב, בכדי שתהיה שוב בבחינת 'סמוך ונראה'. המשפיע הרב ישראל נח בליניצקי נהג לספר, כי כאשר שאלו את אדמו"ר הריי"צ אם נכון הדבר שצריך להעביר את הישיבה לרוסטוב, נענה ואמר: "כן. הם יענגו את עצמם ואני אענג את עצמי".
תלמידי הישיבה אכן זכו לשהות קרוב אל אדמו"ר הריי"צ, להשתתף בהתוועדויות, להיכנס ל'יחידות' ולקבל הוראות בעבודת ה', ולחזות פני מלך לעיתים קרובות.
התמימים לנו בבניין בו שכן עד המהפכה התלמוד תורה של רוסטוב.
ה"משפיע" בישיבה היה הרה"ת שלמה חיים קסלמן, והמשגיחים על התלמידים היו: בנגלה - הרה"ת חיים אליעזר הורביץ. בדא"ח - הרה"ת חיים מאיר ליס והרה"ת אלטר שימחוביץ.
בשנת תר"צ למדה ברוסטוב קבוצה קטנה של תלמידים במסגרת ישיבה, כשהמשגיח עליהם הוא הרה"ת מרדכי דובער לוקשין.
כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנים האחרונות משמש הבניין[דרושה הבהרה] את בית ספר חב"ד בניהולו של שליח הרבי הרב חיים פרידמן.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב אלישיב קפלון, בתוך הגולה
- הרב יהודה חיטריק, רשימות דברים
- שניאור זלמן ברגר, ישראל נח הגדול, בפרק אודות הרב אהרון יוסף בליניצקי
- ספר התמימים חלק א' עמ' צח
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית, פרק ס - הישיבה ברוסטוב (תרפ"א) ו פרק סה - החזרת הישיבה לרוסטוב (תרפ"ד), ברוקלין תשמ"ט, באתר HebrewBooks
הערות שוליים
- ↑ מכתב מאת הנהלת הישיבה לרבי לוי יצחק שניאורסון רבה של יקטרינוסלב, י"ב בניסן תרפ"א (קובץ כ"ף מנחם אב ששים שנה, אגרת כ).