דוד חנזין: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־21:44, 10 בדצמבר 2024

הרב דוד חנזין
רב קהילת חב"ד בפתח תקוה
לידה	תרע"א
פטירה	י"ט תמוז תשס"ג
תפקידים נוספים	מנהל ויושב ראש הנהלת רשת אהלי יוסף יצחק, אב בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש

הרב דוד חנזין (ו' באדר תרע"א - י"ט תמוז תשס"ג) שימש כמנהל רשת אהלי יוסף יצחק, כחבר הנהלת בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש וכרב קהילת חב"ד בפתח תקווה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בעיר קונטופ שבמחוז סומי שבאוקראינה בשנת תרע"א, לאביו הרב מנחם מענדל חנזין שהיה מצאצאי הרב משה, מחשובי חסידי אדמו"ר הזקן. אמו הינה בת דודתו של החסיד הנודע הרב ישראל נח בלניצקי.

בקיץ תרפ"ט העתיקה משפחתו את מקום מגוריה למוסקבה. באותם שנים נהג לבקר את רבי אבא דוד גולדפיין חתנו של הגאון הרוגצ'ובר.

בכ' בכסלו תרצ"ד הגיע ארצה, לאחר עלייתו של ידידו הרב משה צבי נריה.

בין השנים תרצ"ד - תש"ג למד בישיבת מרכז הרב בירושלים אצל הרב אברהם יצחק קוק שהסמיכו להוראה.

לאחר פטירת אביו בחודש ניסן תרצ"ה, נזכר בשורשיו החסידיים והחל להתקרב לחב"ד. בעקבות זאת החל לבקר בישיבת 'תורת אמת' בירושלים, שם קירבו המשפיע הדגול ר' אלתר שימחוביץ.

בחודש אלול תש"ג נשא את מרת רחל רישא, בתו של הרב ישראל אריה ספיר, רבה של פתח תקווה. והתגורר בירושלים.

בשנת תש"ד התקבל בהסכמת אדמו"ר הריי"צ למשגיח ומגיד שיעור בישיבת אחי תמימים תל אביב, ולאחר מכן בלוד.

בי' כסלו תשי"א נפטרה זוגתו בהותירה חמשה יתומים כשהקטן שבהם בן כמה חודשים.

בשנת תשי"ב עבר להתגורר בעיר פתח תקווה, שם מונה לחבר הרבנות הראשית. בתפקיד זה כיהן במשך שלושים וחמש שנים. הרבי עודדו להישאר בתפקיד זה ככל שניתן.

הרב חנזין היה ממקימי 'רשת אהלי יוסף יצחק' - רשת בתי ספר חב"ד בארץ הקודש. במשך עשרים וחמש ניהל בפועל את הרשת, כאשר לאחר מכן שימש כיושב ראש הנהלת הרשת. הרבי בכל השנים שלח את כל המכתבים ומברקים בענייני הרשת אל ביתו של הרב חנזין בלבד.

שנת תשי"ט נסע פעם ראשונה לרבי, ומאז נסע עוד פעמים רבות. משנת תשל"ח החל לנסוע לרבי בקביעות מידי שנה לאחר נסיעתו זו ערך התוועדויות עם חסידים בירושלים, פתח תקווה, תל אביב, ראשון לציון, כפר חב"ד ובלוד. שם לימד את ניגון שאמיל אותו לימד הרבי בשמחת תורה אותה שנה. בהתוועדויות סיפר בין היתר על היחידות הממושכת לה זכה.

מאז הקמתו של בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש בשנת תשל"ו נבחר כחבר הנהלת בית הדין על פי הוראת הרבי ולאחר פטירת הרב יהודה בוטרשווילי מונה לאב בית דין.

לאחר פטירתו של הרב זלמן שמעון דבורקין, בשנת תשמ"ו עלה שמו כמועמד אפשרי לרבנות שכונת קראון הייטס והוא נבחר לכהן בהרכב הרבנים של בד"צ קראון הייטס בבחירות שהתקיימו בד' ניסן, אך כשביקש מהרבי ברכה לתפקידו החדש, הורה לו הרבי להישאר בארץ ולהמשיך בתפקידו ברשת.

לאחר ג' תמוז תשנ"ד תבע יחד עם רבנים רבים בארץ הקודש, כי צריך להמשיך הלאה בהפצת בשורת הגואל ובהכרזת הקודש 'יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד'.

בתש"ס נפטר בנו הרב יעקב משה חנזין.

בחודש תמוז תשס"ג נחלש מאוד, ולמרות החולשה צם בשבעה עשר בתמוז, יומיים בלבד לפני פטירתו.

ביום שישי י"ח תמוז נחלש מאוד והדיבור היה קשה עליו. את הקידוש בליל שבת שמע מבנו. לאחר נטילת ידיים ובציעת לחם משנה, טבל את פרוסת המוציא במלח ואז התמוטט ונפטר בגיל 92.

בשנת תשס"ח החליטה עריית פתח תקווה - בהשתדלותו של שליח הרבי לעיר הרב אשר דייטש - לקרוא רחוב על שמו^[1] ואכן רחוב בפתח תקוה קיבל את שמו של הרב.

מאבק מקוואות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

מתוקף היותו ממונה על המקוואות בפתח תקווה, דאג לבנות ולשפץ מקוואות רבים, ובייחוד שם דגש לבניית מקוואות בשיטת חב"ד למרות התנגדות מהחוגים הליטאים ובהם אישים בעלי השפעה.

הרבי עודדו במאבק למען המשך הקמת המקוואות החב"דיים, ואכן, בנחישות ראויה הצליח להקים מקוואות רבים בשיטת חב"ד.

וכשלא היה תקציב לבניית מקווה בור על גבי בור, כתב לרבי כי אם יהיה צורך בהלוואה, הוא ייקח חלק בהלוואה זו. על כך ענה לו הרבי: "אם יוצרך להלואה, הרי גם אני משתתף בזה מהקופות אשר תחת ידי בסכום של חמישים לירה, אשר יוכל לשלמו בעוד כחצי שנה"^[2]

תולדותיו בספר דוד עבדי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשס"ד הוציא לאור הרב מנחם זיגלבוים את הספר דוד עבדי – תולדות הרב דוד חנזין. בפתח הספר - הסכמת בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש

בספר מתפרסמים נושאים רבים הקשורים לתולדות הרב חנזין ובהם:

מגיד שיעור בישיבת אחי תמימים תל אביב, יובל שנים רב בפתח תקוה, מנהל רשת אוהלי יוסף יצחק ואב"ד בבית דין רבני חב"ד.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

גיסו, ר' דוד סלומון.
בנו, ר' יעקב משה חנזין ע"ה.
בנו, ר' מנחם חנזין - לוד.
בנו, ר' בערלה חנזין ע"ה - מייסד דוכן התפילין בכיכר המייסדים, פתח תקווה- נפטר כ"א אלול תש"ע.
בנו, יוסף יצחק - פתח תקווה.
בתו, הגב' לאה קופל - נפטרה ט"ז טבת תשפ"ג.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

דוד עבדי - ספר תולדות חייו ופעולותיו, יומן שכתב משהותו אצל הרבי בחודש תשרי תשי"ט, ואגרות קודש של רבותינו נשיאנו אליו. הרב מנחם זיגלבוים, תשס"ד.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אגרות קודש מהרבי לר' דוד - בית משיח (שבועון)
הרב חנזין ע"ה: "הפנים שלנו צריכים להיות אל הציבור הרחב"
הרב שלחם באמת להביא את הגאולה ● מאמר בתוך שבועון בית משיח גיליון 425 -
ויפקד מקום דוד ● זכרון להולכים - מתוך הספר דוד עבדי -
זכרון להולכים
איננו פוליטקאים! כיצד נהפוך את ה"יחי" למהות פנימית?
בחודש השביעי, תיאורו על הנסיעה לרבי בפעם הראשונה בשנת תשי"ח

הקודם:
זושא וילימובסקי

מנכ"ל רשת אוהלי יוסף יצחק
תשי"א - ?

הבא:
משה סלונים

הערות שוליים

↑ פתח תקווה תנציח רחוב על שמו של הרב חנזין.
↑ מנחם זיגלבוים, דוד עבדי ע' 104, אגרות קודש ח"ה ע' שז

[1] פתח תקווה תנציח רחוב על שמו של הרב חנזין.

[2] מנחם זיגלבוים, דוד עבדי ע' 104, אגרות קודש ח"ה ע' שז

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[תמונה:חנזין.jpg|left|thumb|280px|הרב דוד חנזין]]
+{{דמות
+| שם =הרב דוד חנזין
-הרב החסיד '''דוד חנזין''' ([[תרע"א]]-[[י"ט תמוז]] [[תשס"ג]]) שימש כמנהל [[רשת אהלי יוסף יצחק]], וחבר הנהלת [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]].
+| תמונה =חנזין.jpg
+| תיאור = רב קהילת חב"ד ב[[פתח תקוה]]
+| תאריך לידה =[[תרע"א]]
+| תאריך פטירה =[[י"ט תמוז]] [[תשס"ג]]
+| תפקידים נוספים =מנהל ויושב ראש הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], אב [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]
+}}
+הרב '''דוד חנזין''' ([[ו' באדר]] [[תרע"א]] - [[י"ט תמוז]] [[תשס"ג]]) שימש כמנהל [[רשת אהלי יוסף יצחק]], כחבר הנהלת [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] וכרב קהילת חב"ד ב[[פתח תקווה]].
 ==תולדות חיים==
-===ילדותו===
+נולד בעיר קונטופ שבמחוז [[סומי]] שב[[אוקראינה]] בשנת [[תרע"א]], לאביו הרב מנחם מענדל חנזין שהיה מצאצאי הרב משה, מחשובי [[חסיד|חסידי]] [[אדמו"ר הזקן]]. אמו הינה בת דודתו של החסיד הנודע הרב [[ישראל נח בלניצקי]].
-נולד בעיר קונטופ שבאוקראינה בשנת [[תרע"א]], לאביו הרב [[מנחם מענדל חנזין|מנחם מענדל]] שהיה מצאצאי הרב משה, מחשובי [[חסיד|חסידי]] [[אדמו"ר הזקן]]. אמו הינה בת דודתו של החסיד הנודע הרב [[ישראל נח בלניצקי]].
-בילדותו למד אצל טובי המלמדים ששכר אביו למענו. אביו והמלמדים שהיו חסידים ומקושרים, נטעו בו את דרכי החסידות וה[[התקשרות]] ל[[רבי]].
-שנות הילדות עברו בצל מלחמת העולם הראשונה והמהפכה הקומוניסטית. בחוץ נשמעו הדי הקרבות, אך בתוך הבית המשיך דוד הקטן לשקוד על לימוד התורה. כבר בצעירותו נודע ללמדן וגאון אדיר שצלל בים התורה.
-בקיץ תרפ"ט העתיקה המשפחה את מקום מגוריה למוסקבה. באותם שנים נהג אחת לשבוע לבקר את הגאון רבי [[אבא דוד גולדפיין]] חתנו של הגאון [[יוסף רוזין|הרוגצ'ובר]]. את כל שאלותיו בלימוד שצבר במשך השבוע שטח בפני הגאון רבי אבא דוד שהעריכו מאוד.
+בקיץ [[תרפ"ט]] העתיקה משפחתו את מקום מגוריה ל[[מוסקבה]]. באותם שנים נהג לבקר את רבי [[אבא דוד גולדפיין]] חתנו של הגאון [[יוסף רוזין|הרוגצ'ובר]].
-הרב [[משה צבי נריה]], ראש ישיבות 'בני עקיבא', הזדמן באותם שנים למוסקבה, ובבית הרב גולדפיין פגש את הרב חנזין. ביומנו הוא כותב כי למד שהרב חנזין עבר על כל הש"ס בהיותו כבן שבע עשרה בלבד. בין השניים התפתחה ידידות מופלאה, והם קבעו לימוד בחברותא בביתו של דוד שגר אז בצ'רקיזובה, פרבר קטן של מוסקבה. בבית משפחת חנזין ישבו ולמדו יחד ב[[עיון]] [[מסכת בבא קמא]], ולגירסא למדו את [[מסכת פסחים]].
+ב[[כ' בכסלו]] [[תרצ"ד]] הגיע ארצה, לאחר עלייתו של ידידו הרב [[משה צבי נריה]].
-===עלייתו לארץ===
+בין השנים [[תרצ"ד]] - [[תש"ג]] למד בישיבת מרכז הרב בירושלים אצל  הרב [[אברהם יצחק קוק]] שהסמיכו להוראה.
-שמחה גדולה אחזה ברב חנזין כאשר הודיע לו הרב נריה כי קיבל אישור לעלות לארץ הקודש. הרב חנזין נטלו בידיו ורקד עמו מרוב שמחה. ארבע שנים עברו מאז, והרב חנזין קיבל אף הוא רשיון עליה ארצה. את הרשיון המיוחל קיבל בסיוע הרב [[אברהם יצחק קוק]], [[רב]]ה הראשי של [[ארץ ישראל]].
-ביום כ' ב[[כסלו]] [[תרצ"ד]] הגיע ארצה.
+לאחר פטירת אביו ב[[חודש ניסן]] [[תרצ"ה]], נזכר בשורשיו החסידיים והחל להתקרב לחב"ד. בעקבות זאת החל לבקר בישיבת '[[תורת אמת]]' בירושלים, שם קירבו ה[[משפיע]] הדגול ר' [[אלתר שימחוביץ]].
-ארבע שנים חלפו מאז עלה ר' דוד ארצה. ידידו הטוב הרב נריה, התגעגע לאותו ריע וידיד אמת שהיה שותפו ללימוד מעמיק. את געגועיו ביטא ביומנו ביום בו הגיע הרב חנזין לישיבת הרב קוק: "הגיע דוד חנזין. אני מכירו עוד ממוסקבה. הוא כבר עבר על כל הש"ס. עכשו יגור בדירתי. סבור אני לקבוע איתו זמני לימוד. הוא שקדן ובחור הגון".
-ואכן, שני הידידים התגוררו באותה דירה ולמדו יחד במשך זמן ממושך.
-גאונותו ומידותיו התרומיות ניכרו בו כבר בהיותו תלמיד בישיבה. לא פלא שהוא התחבב על מי שעמד אז בראשות הישיבה, הרב קוק, שכינהו "מיין דוד'ל" (דוד'ל שלי). החביבות התבטאה בקביעות בה למדו יחד גמרא ורא"ש. קודם שהיה הרב קוק מוסר שיעורים כלליים בישיבה, הוא היה מדבר בנושא השיעור עם שלושה מבחירי תלמידיו ובהם גם הרב חנזין.
-הרב קוק אף הסמיכו להוראה, וכאשר נסע עמו פעם ללונדון, לקחו עמו באומרו כי כך אין לו צורך לשאת עמו ש"ס כיון שדוד חנזין הוא ש"ס מהלך!.
-לאחר פטירת אביו ב[[חודש ניסן]] תרצ"ה, נזכר בשורשיו החסידיים וביקש להתקרב לחב"ד. בעקבות זאת החל לבקר בישיבת '[[תורת אמת]]' בירושלים, שם קירבו המשפיע הדגול רבי [[אלתר שימחוביץ]].
-===הגעתו לליובאוויטש===
 [[קובץ:דוד חנזין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חנזין עובר לפני [[הרבי]] בחלוקת [[כוס של ברכה]]]]
-בחודש אלול תש"ג הקים את ביתו עם זוגתו מרת רחל רישא, בתו של הרב ישראל אריה ספיר, מלפנים רבה של פתח תקוה. את מקום מגוריו קבע בעיר הקודש ירושלים.
+ב[[חודש אלול]] תש"ג נשא את מרת רחל רישא, בתו של הרב ישראל אריה ספיר, רבה של פתח תקווה. והתגורר בירושלים.
-בשנת תש"ד התקבל בהסכמת [[אדמו"ר הריי"צ]] למשגיח ומגיד שיעור בישיבת חב"ד בתל אביב, ולאחר מכן [[תומכי תמימים לוד|בלוד]].
+בשנת תש"ד התקבל בהסכמת [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[משגיח]] ומגיד שיעור בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], ולאחר מכן [[תומכי תמימים לוד|בלוד]].
-בכסלו [[תשי"א]] נפטרה זוגתו בהותירה חמשה יתומים כשהקטן שבהם בן כמה חודשים. את ילדיו גידל במסירות אין קץ.
+בי' כסלו [[תשי"א]] נפטרה זוגתו בהותירה חמשה יתומים כשהקטן שבהם בן כמה חודשים.
-===עסקנות ציבורית===
+בשנת [[תשי"ב]] עבר להתגורר בעיר פתח תקווה, שם מונה לחבר הרבנות הראשית. בתפקיד זה כיהן במשך שלושים וחמש שנים. הרבי עודדו להישאר בתפקיד זה ככל שניתן.
-בשנת [[תשי"ב]] עבר להתגורר בעיר פתח תקווה, שם מונה לחבר הרבנות הראשית. בתפקיד זה כיהן במשך שלושים וחמש שנים. הרבי עודדו להישאר בתפקיד זה ככל שניתן, זאת למרות בקשות חוזרות ונשנות של אישים שונים שביקשו ממנו שיפנה את מקומו מפאת גילו.
-בשנת [[תשמ"ז]] פוטר מתפקידו זה, אך למרות זאת המשיך לפעול ביד רמה בקרב תושבי העיר שחיבבו אותו מאוד.
+הרב חנזין היה ממקימי '[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחק]]' - רשת בתי ספר חב"ד בארץ הקודש. במשך עשרים וחמש ניהל בפועל את הרשת, כאשר לאחר מכן שימש כיושב ראש הנהלת הרשת. הרבי בכל השנים שלח את כל המכתבים ומברקים בענייני הרשת אל ביתו של הרב חנזין בלבד.
-מתוקף היותו ממונה על המקוואות בפתח תקוה, דאג לבנות ולשפץ מקוואות רבים, ובייחוד שם דגש לבניית מקוואות בשיטת חב"ד למרות שקמו לכך מתנגדים עיקשים, ובהם אישים בעלי השפעה. הרבי מצידו עודדו במאבקו למען המקוואות החב"דיות.
+שנת [[תשי"ט]] נסע פעם ראשונה ל[[הרבי|רבי]], ומאז נסע עוד פעמים רבות. משנת [[תשל"ח]] החל לנסוע לרבי בקביעות מידי שנה
+לאחר נסיעתו זו ערך התוועדויות עם חסידים ב[[ירושלים]], [[פתח תקווה]], [[תל אביב]], [[ראשון לציון]], [[כפר חב"ד]] וב[[לוד]]. שם לימד את [[ניגון שאמיל]] אותו לימד הרבי ב[[שמחת תורה]] אותה שנה. בהתוועדויות סיפר בין היתר על היחידות הממושכת לה זכה.
-===עבודתו ב'רשת'===
+[[קובץ:חנזין ווינברג ושז''ר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חנזין (משמאל) מבקר אצל שר החינוך [[שניאור זלמן רובשוב]] יחד עם הרב [[יוסף ויינברג]]]]
-הרב חנזין היה ממקימי '[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחק]]' - רשת בתי ספר חב"ד בארץ הקודש. במשך חצי יובל שנים ניהל בפועל את הרשת, כאשר לאחר מכן שימש כיושב ראש הנהלת הרשת.
-בקיץ [[תשי"א]] הורה הרבי לחסיד הרב [[זושא וילימובסקי]] להקים את 'רשת אוהלי יוסף יצחק'. עול ניהול הרשת הוטל כבר בהתחלה על כתפיו של הרב חנזין, כעימו פעל הרב [[זלמן אבלסקי]], מסירותו לרשת לא ידעה גבולות, כפי שמספר מי שהיה מזכיר הרשת בשנים הראשונות הרב יצחק גנזבורג: "מאוד התפעלתי ממידת המסירות של הרב חנזין לענייניו של הרבי באופן שלא מצאתי לה אח ורע. באותם שנים הוא היה אלמן מטופל בחמישה ילדים קטנים, ובכל זאת התמסר כל כולו לניהול הרשת, כאשר ענייניו של הרבי ומימוש רצונו הק' עומד בראש הסדר העדיפויות שלו!
+מאז הקמתו של [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] בשנת [[תשל"ו]] נבחר כחבר הנהלת בית הדין על פי הוראת הרבי ולאחר פטירת הרב [[יהודה בוטרשווילי]] מונה לאב בית דין.
-הרבי בכל השנים שלח את כל המכתבים ומברקים בענייני הרשת אל ביתו של הרב חנזין בלבד.
+לאחר פטירתו של הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], בשנת [[תשמ"ו]] עלה שמו כמועמד אפשרי לרבנות שכונת [[קראון הייטס]] והוא נבחר לכהן בהרכב הרבנים של [[בד"צ קראון הייטס]] בבחירות שהתקיימו ב[[ד' ניסן]], אך כשביקש מהרבי ברכה לתפקידו החדש, הורה לו הרבי להישאר בארץ ולהמשיך בתפקידו ברשת.
-=== במחיצת הרבי===
+{{קובץ|דוד-חנזין-kinus-mate-moshiach|נאומו האחרון בכינוס [[הקהל]]}}
-שנת [[תשי"ט]] נסע פעם ראשונה ל[[הרבי|רבי]], ומאז נסע עוד פעמים רבות. משנת [[תשל"ח]] החל לנסוע לרבי בקביעות מידי שנה, ולעתים יותר מכך. הפרנסה אצלו לא היתה בשפע, ולמרות זאת כ[[חסיד]] הרגיש את החובה לנסוע לרבי. כשקרובי משפחה מחוגי ה[[ליטא]]ים טענו כלפיו וכלפי ילדיו, למה הוא נוסע הרי אין לו כסף, אסף את ילדיו ואמר להם: "אני משתוקק להיות עם יהודי הכי אמיתי בדור...".
+לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] תבע יחד עם רבנים רבים בארץ הקודש, כי צריך להמשיך הלאה בהפצת בשורת הגואל ובהכרזת הקודש '[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]'.
-באחת השנים היו מחירי הטיסות לקראת [[תשרי]] יקרים מאד, ורק לאחר [[ראש השנה]] הוזלו המחירים. בנו הרב מנחם הציע לו לנסוע לאחר ראש השנה וכך לחסוך בסכום כסף משמעותי. הרב חנזין למרות שלא ניחן בעודף כסף, לא וויתר ואמר "חשוב מאוד להיות בראש השנה עם ראש בני ישראל". הוא קנה את הכרטיס היקר ונסע לרבי לקראת ראש השנה...
+ב[[תש"ס]] נפטר בנו הרב [[יעקב משה חנזין]].
-לאחר הנסיעה הראשונה לרבי בתשרי [[תשי"ט]], הוא חזר ארצה ו[[התוועדות|התוועד]] עם חסידים ב[[ירושלים]], [[פתח תקוה]], [[תל אביב]], [[ראשון לציון]], [[כפר חב"ד]] וב[[לוד]]. בכל מקום סיפר את מה שראה והרגיש, ולימד את [[ניגון שאמיל]] אותו לימד הרבי ב[[שמחת תורה]] אותה שנה. התוועדויות אלו נמשכו עד אור הבוקר.
+ב[[חודש תמוז]] [[תשס"ג]] נחלש מאוד, ולמרות החולשה צם בשבעה עשר בתמוז, יומיים בלבד לפני פטירתו.
-את הפעם הראשונה שראה את הרבי מתאר הרב חנזין בתיאור חסידי ספוג רגש: "רטט עבר בכל גופי כאשר נפתחה הדלת ונתגלתה דמותו של הרבי שליט"א. קור וחום החלו משמשים בי בערבוביה. נעצתי מבטי ברבי וריכזתי את עצמי לבל אאבד שום תנועה מתנועותיו. ראיתי את הרבי עובר בזריזות אל מקום ישיבתו הקבוע... יש בפני הרבימין מבע מיוחד של [[שמחה]] עילאה ופשטות עצומה כאחד. מזיגה של [[דחילו ורחימו]] עם שמחה וטוב לבב. פשוט אין לשער כמה הוד ורוממות שופעת הדמות ככל שמרבים להסתכל בה. ראיתי בימי שני חיי כמה וכמה גדולים ו[[צדיק]]ים,–הבעה כזאת טרם ראיתי. הכל בלי כל בליטות ובלי שום תנועה. פשטות וחביבות. חום מלטף ואש יוקדת. הוא יושב בלי להתנועע. מבטו מרוכז ב[[סידור]] ה[[תפילה]] שלפניו והוא מתפלל בדביקות מרוממת כל רואה. הוא מתפלל עם ה[[מניין|ציבור]] ובתוך הציבור ועם זאת ניתן להבחין עד כמה עליון ומקודש הוא בתפילתו, בלי שנראים מצידו איזה שהם סימנים או תנועות לכך".
+ביום שישי [[י"ח תמוז]] נחלש מאוד והדיבור היה קשה עליו. את הקידוש בליל שבת שמע מבנו. לאחר נטילת ידיים ובציעת [[לחם]] משנה, טבל את פרוסת המוציא ב[[מלח]] ואז התמוטט ונפטר בגיל 92.
-לאחר מכן סיפר על ה[[יחידות]] שלו שארכה כשעתיים ורובה הוקדשה לענייני [[רשת אוהלי יוסף יצחק]]. את החלק הזה של היחידות סיכם: "הרבי מכיר את הבעיות של כל בית ספר ובית ספר, והוא מתעניין בפרטיים הפעוטים ביותר"...
+בשנת [[תשס"ח]] החליטה עריית [[פתח תקווה]] - בהשתדלותו של [[שליח הרבי]] לעיר [[הרב]] [[אשר דייטש]] - לקרוא רחוב על שמו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39708 פתח תקווה תנציח רחוב על שמו של הרב חנזין].}} ואכן רחוב בפתח תקוה קיבל את שמו של הרב.
-===תפקידיו ברבנות===
+==מאבק מקוואות חב"ד==
-[[קובץ:חנזין ווינברג ושז''ר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חנזין (משמאל) מבקר אצל שר החינוך [[שניאור זלמן רובשוב]] יחד עם הרב [[יוסף ויינברג]]]]
+מתוקף היותו ממונה על המקוואות בפתח תקווה, דאג לבנות ולשפץ מקוואות רבים, ובייחוד שם דגש לבניית [[מקווה חב"ד|מקוואות בשיטת חב"ד]] למרות התנגדות מהחוגים הליטאים ובהם אישים בעלי השפעה.
-מאז הקמתו של [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] בשנת [[תשל"ו]] נבחר כחבר הנהלת בית הדין על פי הוראת הרבי. במשך כל השנים היה הרב חנזין שותף פעיל לדיונים והחלטות חשובות ומרכזיות גם בשנים האחרונות.
+[[הרבי]] עודדו במאבק למען המשך הקמת המקוואות החב"דיים, ואכן, בנחישות ראויה הצליח להקים [[מקווה חב"ד|מקוואות רבים בשיטת חב"ד]].
-לאחר פטירתו של הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], בשנת [[תשמ"ו]] עלה שמו כמועמד אפשרי לרבנות שכונת [[קראון הייטס]] והוא אף נבחר ברוב קולות לכהן בהרכב הרבנים של [[בד"צ קראון הייטס]] בבחירות שהתקיימו ב[[ד' ניסן]], אך כשביקש מהרבי ברכה לתפקידו החדש, הפתלא הרבי כיצד הוא מוכן להפקיר את תפקידיו ברשת אהלי יוסף יצחק, והוא לו להישאר בארץ הקודש.
+וכשלא היה תקציב לבניית מקווה בור על גבי בור, כתב לרבי כי אם יהיה צורך בהלוואה, הוא ייקח חלק בהלוואה זו. על כך ענה לו הרבי:
+"אם יוצרך להלואה, הרי גם אני משתתף בזה מהקופות אשר תחת ידי בסכום של חמישים לירה, אשר יוכל לשלמו בעוד כחצי שנה"{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], דוד עבדי ע' 104, אגרות קודש ח"ה ע' שז}}
-כחבר בית הדין בארץ הקודש, עסק רבות בענייני הכלל והפרט. בשנים האחרונות בלטה פעילותו בענייני [[שלימות הארץ]] ובהפצת בשורת הגאולה, תוך כדי הכנת העם לקבלת פני הרבי מלך המשיח.
+==תולדותיו בספר [[דוד עבדי]]==
-על פן זה בעבודתו, חובה לציין כי פעילותו בעניין משיח לא החלה בשנים האחרונות, אלא כבר לפני חמישים שנה, כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] יצא בקריאה "[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]". הרב חנזין יחד עם הרב [[אפרים וולף]] נסעו ברחבי הארץ כדי להפיץ קריאה זו בכל אתר ואתר. על עבודה זו הודה להם [[אדמו"ר הריי"צ]] במכתב מט"ו אלול התש"ג: "טוב מאוד עשו לפרסם את הקול קורא לאלתר לתשובה. ותודה וברכה לידידי מוה"ר אפרים שי' וואלף ולהנכבד והכי נעלה המצויין בתורה ומשתדל ביראת שמיים מוה"ר דוד חנזין עבור טרחתם בנסיעות לעורר על התשובה".
+בשנת [[תשס"ד]] הוציא לאור הרב [[מנחם זיגלבוים]] את הספר [[דוד עבדי]] – תולדות הרב דוד חנזין.
+בפתח הספר -  הסכמת [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]
-מאז יצא הרבי בקריאה "[[עשו כל אשר ביכלתכם]]", תבע תמיד לעשות כמה שיותר במבצע משיח, אם בפרסום או בשיעורים ובדרכים נוספות.
+בספר מתפרסמים נושאים רבים הקשורים לתולדות הרב חנזין ובהם:
+מגיד שיעור בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], יובל שנים רב ב[[פתח תקוה]], מנהל [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] ואב"ד ב[[בית דין רבני חב"ד]].
-לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] תבע יחד עם רבנים רבים בארץ הקודש, כי צריך להמשיך הלאה בהפצת בשורת הגואל ובהכרזת הקודש '[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]'. חתימתו מתנוססת על גבי פסק הדין המפורסם בו קוראים הרבנים לרבי להתגלות כמשיח צדקנו לעיני בשר.
+==משפחתו==
+*גיסו, ר' דוד סלומון.
+*בנו, ר' [[יעקב משה חנזין]] ע"ה.
+*בנו, ר' מנחם חנזין - לוד.
+*בנו, ר' בערלה חנזין ע"ה - מייסד דוכן התפילין בכיכר המייסדים, פתח תקווה- נפטר כ"א אלול תש"ע.
+*בנו, יוסף יצחק - פתח תקווה.
+*בתו, הגב' לאה קופל - נפטרה ט"ז טבת תשפ"ג.
-האירוע החב"די הפומבי האחרון בו השתתף, היה כינוס שנערך על ידי [[מטה משיח בארץ הקודש]] ב'היכל התרבות' לקראת ראש השנה תשס"ג. באותו כינוס עורר כי ראשי המדינה צריכים להניח תפילין ולשמש דוגמא לכל העם.
+==לקריאה נוספת==
+*'''[[דוד עבדי]]''' - ספר תולדות חייו ופעולותיו, יומן שכתב משהותו אצל [[הרבי]] בחודש [[תשרי]] [[תשי"ט]], ו[[אגרות קודש]] של [[רבותינו נשיאנו]] אליו. הרב [[מנחם זיגלבוים]], [[תשס"ד]].
-===פטירתו===
-בתש"ס נפטר על פניו בנו הגאון החסיד הרב [[יעקב משה חנזין]], את כאבו זה נשא בדומיה, בקבלו על עצמו דין שמים.
-ב[[חודש תמוז]] [[תשס"ג]] נחלש מאוד, ולמרות החולשה צם בשבעה עשר בתמוז, יומיים בלבד לפני פטירתו.
-ביום שישי [[י"ט תמוז]] נחלש מאוד והדיבור היה קשה עליו. את הקידוש בליל שבת שמע מבנו. לאחר נטילת ידיים ובציעת לחם משנה, טבל את פרוסת המוציא במלח ואז התמוטט לפתע והשיב את נשמתו לבוראה והוא בן 92.
-בשנת [[תשס"ח]] החליטה עריית [[פתח תקווה]] - בהשתדלותו של שליח הרבי לפ"ת הרב [[אשר דייטש]] - לקרוא רחוב על שמו.
-==משפחתו==
-*גיסו, ר' דוד סלומון
-*בנו, ר' [[יעקב משה חנזין]]
-*בנו, ר' [[מנחם חנזין]]
+==קישורים חיצוניים==
+*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=878 אגרות קודש מהרבי לר' דוד] - [[בית משיח (שבועון)]] {{אינפו}}
+*'''[https://chabad.info/video/1098209/ הרב חנזין ע"ה: "הפנים שלנו צריכים להיות אל הציבור הרחב"]''' {{וידפו}}
+*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=55689 הרב שלחם באמת להביא את הגאולה ● מאמר]''' {{בית משיח|}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 425 - {{אינפו|}}
+*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76594 ויפקד מקום דוד ● זכרון להולכים]''' - מתוך הספר דוד עבדי - {{אינפו|}}
+*[https://chabad.info/in-focus/165352/ זכרון להולכים] {{תמונה}} {{אינפו}}
+*'''[https://chabad.info/blogs/1101063/ איננו פוליטקאים! כיצד נהפוך את ה"יחי" למהות פנימית?]''' {{אינפו}}
+*'''[https://toratchabad.com/%D7%91%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99 בחודש השביעי]''', תיאורו על ה[[נסיעה לרבי]] בפעם הראשונה בשנת [[תשי"ח]]
-==לקריאה נוספת==
-*'''דוד עבדי''' - תולדות חייו ופעולותיו, יומן שכתב משהותו אצל [[הרבי]] בחודש [[תשרי]] [[תשי"ט]], ו[[אגרות קודש]] של [[רבותינו נשיאנו]] אליו. הרב [[מנחם זיגלבוים]], [[תשס"ג]].
+{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}
 {{סדרה|הקודם=[[זושא וילימובסקי]]|הבא=[[משה סלונים]]|רשימה=[[רשת אוהלי יוסף יצחק|מנכ"ל רשת אוהלי יוסף יצחק]]|שנה=[[תשי"א]] - ?}}
-==קישורים חיצונים==
+{{הערות שוליים}}
-*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=878 אגרות קודש מהרבי לר' דוד] - [[בית משיח (שבועון)]] {{אינפו}}
+{{מיון רגיל:חנזין, דוד}}
-{{מיון רגיל: חנזין דוד}}
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
 [[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]]
 [[קטגוריה:מנכ"לי רשת אוהלי יוסף יצחק]]
@@ שורה 111: / שורה 100: @@
 [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
 [[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]]
-[[קטגוריה:קהילת חב"ד פתח תקווה: אישים]]
+[[קטגוריה:אישים בפתח תקווה]]
+[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין סגולה]]
+[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"א]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ג]]

חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש
חברי בית הדין כיום	מזכיר בית הדין - הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי • סגן המזכיר - הרב מנחם מענדל גלוכובסקי • הרב מאיר אשכנזי • הרב מרדכי ביסטריצקי • הרב אליהו יוחנן גוראריה • הרב חיים שלמה דיסקין • הרב משה הבלין • הרב יוסף הכט • הרב אברהם מיכאל הלפרין • הרב ישראל יוסף הנדל • הרב ישעיהו הרצל • הרב יוסף יצחק וולוסוב • הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי • הרב יעקב משה מנדלזון • הרב חיים קיז'נר • הרב יעקב שוויכה
אבות בית הדין במשך השנים	הרב שלמה יוסף זוין • הרב נחום טרבניק • הרב יהודה בוטרשווילי • הרב דוד חנזין • הרב מרדכי שמואל אשכנזי
חברי בית הדין בעבר	הרב דב בער אליעזרוב • הרב גדליהו אקסלרוד • הרב משה אשכנזי • הרב לוי ביסטריצקי • הרב יחיאל מיכל דוברוסקין • הרב גרשון חן • הרב אלכסנדר סנדר יודסין • הרב ברוך בועז יורקוביץ' • הרב בן ציון ליפסקר • הרב יעקב לנדא • הרב זאב דב סלונים • הרב יהוסף גדליה רלב"ג
דיינים בבית הדין	הרב אפרים בוגרד • הרב בנימין קופרמן • הרב שלמה זלמן לבקיבקר • הרב חיים קיז'נר • הרב מרדכי ריפקיינד • הרב חיים הלל רסקין • הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי • הרב אסף שמשון אנגלמן
מזכירות	הרב יצחק נוב