קדיש: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־01:23, 30 בדצמבר 2024

קדיש היא תפילה הנאמרת במניין, בהזדמנויות שונות, להגדלת שמו של הקדוש ברוך הוא בעולם בגילוי, והחשת הגאולה.

נוסח הקדיש[עריכה | עריכת קוד מקור]

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא: אמן בְּעָלְמָא דִּי בְרָא, כִרְעוּתֵהּ. וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ, וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵה, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ: אמן

בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן: אמן [יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ, לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרַךְ]

יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ, לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרֵךְ, וְיִשְׁתַּבַּח, וְיִתְפָּאֵר, וְיִתְרוֹמָם, וְיִתְנַשֵּׂא, וְיִתְהַדָּר, וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל, שְׁמֵהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אמן לְעֵלָּא מִן-כָּל-בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן: אמן

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים טוֹבִים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן: אמן

עֹשֶׂה שָׁלוֹם (בעשרת ימי תשובה: הַשָׁלוֹם) בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ, וְעַל כָּל-יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן: אמן

סוגי הקדישים[עריכה | עריכת קוד מקור]

חצי קדיש: הקדיש הבסיסי, הנאמר בתוך התפילה, מסתיים במילים: דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.
קדיש שלם, או תתקבל, נאמר אחרי תפילת שמונה עשרה והוא כולל בקשה שתתקבל התפילה: "תִּתְקַבֵּל צְלוֹתְהוֹן וּבָעוּתְהוֹן דְּכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל, קֳדָם אֲבוּהוֹן דִּי בִשְׁמַיָּא וְאִמְרוּ אָמֵן".
קדיש יתום הוא קדיש ללא 'תתקבל', אלא ממשיך לאחר חצי הקדיש ל'יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא'.
קדיש דרבנן כולל תפילה לשלום חכמי התורה, והוא נאמר בסיום לימוד או סיום מסכת. למנהג חב"ד הוא נאמר לפני תפילת שחרית אחרי אמירת שלוש עשרה מידות ו"יהי רצון ... שיבנה בית המקדש", ןאחרי הקדיש האחרון של התפילה - כשלפניו נאמרים משניות ממסכת מקוואות. הנוסח הנוסף לאחר חצי הקדיש: "עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל רַבָּנָן. וְעַל תַּלְמִידֵיהוֹן וְעַל כָּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן. וְעַל כָּל מָאן דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְתָא. דִּי בְאַתְרָא הָדֵין וְדִי בְכָל אֲתַר וַאֲתַר. יְהֵא לְהוֹן וּלְכוֹן שְׁלָמָא רַבָּא חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמִין וְחַיִין-אֲרִיכִין וּמְזוֹנָא-רְוִיחָא ופרְקָנָא מִן קֳדָם אֲבוּהוֹן דְבִשׁמַיָא וְאִמְרוּ אָמֵן". לאחר מכן ממשיכים ל'יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא'.

ריבוי בקדישים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אין להרבות בקדישים רק מה שתקנו הקדמונים.^[1]

קדיש שלאחר התפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

קדישים שלאחר שיר של יום, קוה, ובפרט - שלאחרי עלינו, אינם אלא מנהג^[2].

קדיש שלאחר התפילה כשאין חיוב[עריכה | עריכת קוד מקור]

החסיד רבי שניאור זלמן דוכמן, שאל את הרבי בנוגע לאמירת קדישים אחר התפילה במקום שאין יתום.

משיב לו הרבי:

נפסק בשו"ע^[3] דאפילו במקום שאין יתום יאמרו הקדישים בשביל מתים דכולי עלמא, אלא שיאמר מי שאין לו אב ואם או כשאין האב והאם מקפידים. ועל דרך זה הוא גם כן ברמ"א^[4]

במקום שאין בירור בנגלה סומכין על הנמצא בקבלה^[5]. ועל פי המבואר בתורת הקבלה,^[6], אמירת הקדישים הוא בין עולם לעולם, שלכן יש לאומרם גם בין תפילה לדוד וקוה ובין קוה לעלינו, עיי"ש.^[7] ואף שבקדיש שלאחר עלינו אין טעם הנ"ל^[8] הנה מובא שם טעם אחר שהוא שייך גם כשאין חיוב בביהמ"ד. ועל דרך פסק הרמ"א - בשביל מתים דכולי עלמא.

בפרט שאמירת הקדיש יש בו ענין מצד עצמו - כמובן מהמבואר^[9] בפירוש תיבת צדיק: צ' אמנים, ד' קדושות, י' קדישים, ק' ברכות^[10]

ומסיים, על פי הנ"ל, שראוי לכל אדם להזהר שלא לפחות מלענות עשרה קדישים בכל יום. ודוחק לומר שמזהיר את האדם להיות באיזה מנינים כדי למלאות מספר הקדישים, אלא שהכוונה גם לאותם הקדישים שהם משום מנהג, או שלאחרי לימוד אגדה).

אין זה מקרי קדיש ללא צורך, כיון שמנהג ישראל תורה היא, והרי אומרם בשביל איזה כוונה.

אין שייך בזה הטעם דטורח הצבור וביטול מלאכה, דכיון שאם היו חיובים בבית הכנסת היו אומרים הקדישים, נכנס זה בסדר תפילת הצבור ואורך זמנה, וסבור וקבל.

אין להקשות ממכתב אדמו"ר הריי"צ^[11] שכותב להזהר באמירת קדיש דרבנן שלאחרי ברייתא דר' ישמעאל, דלכאורה למה אינו מזהיר על הקדישים שלאחרי שיר של יום וכו', די"ל בפשיטות שאמירת הקדיש הנ"ל בטלוהו באותו בית הכנסת אשר אליהם נכתב המכתב, וככתוב שם, ולא בטלו הקדישים הנ"ל.

בקדיש לאחרי תהלים מחלק כ"ק מו"ח אדמו"ר, שבאם יש חיוב יאמרוהו אחרי כל ספר. ובאם לאו - רק פעם אחת אחרי כל התהלים^[12].

אבל אין לדמותו לנדון דידן, כי אמירת קדיש בין ספר לספר - בתהלים - חידוש הוא. וכידוע מנהגינו באמירת ברכי נפשי ולדוד ה' אורי שלאחרי שיר של יום - שאומרים קדיש רק פ"א לאחרי כל המזמורים שלא להרבות בקדישים בין מזמור למזמור^[13].

ודיו לחידוש זה - כשיש חיוב על אתר.

המורם מכל הנ"ל, אשר לדעתי יש לומר כל הקדישים שמנהגנו לאומרם אפילו כשאין חיוב בבית הכנסת - היינו גם הקדיש לאחר שיר של יום, קוה, עלינו, ולא עוד אלא אפילו הקדיש שלאחר שיעור התהלים שנקבע לאומרו לאחר תפילת שחרית, וכמש"כ הלבוש^[14], אשר לעולם צריכים לאמר קדיש לאחרי שאמרו פסוקים.

אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי אומר 'קדיש יתום' ונוהג מנהגי יארצייט בתאריכים הקשורים עם בני משפחתו:

ב' תשרי - לעילוי נשמת גיסתו, הרבנית שיינא.
ו' תשרי - פטירת אמו, הרבנית חנה.
כ"ד תשרי - לעילוי נשמת סבתו, הרבנית רחל ינובסקי.
יו"ד כסלו - לעילוי נשמת דודו, הרב שמואל שניאורסאהן.
י"ט כסלו - לעילוי נשמתו דודתו, הרבנית מרים גיטל שניאורסון.
יו"ד שבט - הסתלקות חמיו אדמו"ר הריי"צ.
כ"ב שבט - הסתלקות רעייתו הרבנית חיה מושקא.
י"ג אייר - פטירת אחיו, ר' ישראל אריה לייב שניאורסון.
כ' מנחם אב - פטירת אביו רבי לוי יצחק שניאורסאהן.
כ"ג אלול - לעילוי נשמת סבו, הרב מאיר שלמה ינובסקי.
כ"ה אלול - לעילוי נשמת אחיו, ר' דובער שניאורסון^[15].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב מאיר אשכנזי, חצי קדיש או קדיש שלם?, על החידוש במנהג חב"ד לומר 'ברכו' רק אחרי חצי קדיש, וסוגים שונים בקדיש, שבועון כפר חב"ד גליון 1842 עמוד 60

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

למה אומרים קדיש על אדם שנפטר?
הרב בנימין כהן, שינוי סדר הקדישים בתפילה, בתוך גליון 'מבית ההוראה' 14, אדר תשפ"א

הערות שוליים

↑ 1וכמובא בשער הכולל פרק י"א ס"ק כ"ט בשם כנסת הגדולה ושו"ת דבר שמואל.
↑ ראה שלחן ערוך אדמו"ר הזקן סנ"ה.
↑ 1או"ח סימן קל"ב ס"ב בהגהה.
↑ 1שו"ע יו"ד סימן שע"ו סעיף ד'.
↑ ראה שערי תשובה או"ח סכ"ה סקי"ד
↑ 1בפע"ח בשער הקדישים ובכ"מ, בשער הכוונות, בסידור האריז"ל ועוד
↑ וראה גם כן לקוטי תורה מסעי (צב, ב), שיחת י"ב תמוז תש"ז (אות יד-יח) לכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ.
↑ כמבואר בפע"ח וכו' שם,
↑ ר"ח שער הקדושה פרק י"ז ד"ה בפרט ובהקדמת ע"ח ד"ה ועשה טוב
↑ הובא באחרונים ובשולחנו של רבנו הזקן או"ח ריש סימן נ"ה. ויש להעיר שם, דמתחיל דהקדישים דסדר התפילה הם לא פחות מז'.
↑ נדפס בקונטרס ס"ח
↑ כנדפס בסידור תורה אור - תש"א.
↑ הובא בשער הכולל פי"א סקכ"ט הנ"ל
↑ 1סימן קל"ב.
↑ איננו יודעים ב100% בבירור - אך בפשטות זה בשבילו.

[1] 1וכמובא בשער הכולל פרק י"א ס"ק כ"ט בשם כנסת הגדולה ושו"ת דבר שמואל.

[2] ראה שלחן ערוך אדמו"ר הזקן סנ"ה.

[3] 1או"ח סימן קל"ב ס"ב בהגהה.

[4] 1שו"ע יו"ד סימן שע"ו סעיף ד'.

[5] ראה שערי תשובה או"ח סכ"ה סקי"ד

[6] 1בפע"ח בשער הקדישים ובכ"מ, בשער הכוונות, בסידור האריז"ל ועוד

[7] וראה גם כן לקוטי תורה מסעי (צב, ב), שיחת י"ב תמוז תש"ז (אות יד-יח) לכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ.

[8] כמבואר בפע"ח וכו' שם,

[9] ר"ח שער הקדושה פרק י"ז ד"ה בפרט ובהקדמת ע"ח ד"ה ועשה טוב

[10] הובא באחרונים ובשולחנו של רבנו הזקן או"ח ריש סימן נ"ה. ויש להעיר שם, דמתחיל דהקדישים דסדר התפילה הם לא פחות מז'.

[11] נדפס בקונטרס ס"ח

[12] כנדפס בסידור תורה אור - תש"א.

[13] הובא בשער הכולל פי"א סקכ"ט הנ"ל

[14] 1סימן קל"ב.

[15] איננו יודעים ב100% בבירור - אך בפשטות זה בשבילו.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''קדיש''' היא תפילה להגדלת שמו של [[הקדוש ברוך הוא]] ב[[עולם]] בגילוי, והחשת הגאולה.
+'''קדיש''' היא תפילה הנאמרת במניין, בהזדמנויות שונות, להגדלת שמו של [[הקדוש ברוך הוא]] ב[[עולם]] בגילוי, והחשת הגאולה.
-== הרביה בקדישים ==
+==נוסח הקדיש==
+יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא: אמן בְּעָלְמָא דִּי בְרָא, כִרְעוּתֵהּ. וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ, וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵה, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ: אמן
-אין להרבות בקדישים רק מה שתקנו הקדמונים.{{הערה|1וכמובא בשער הכולל פרק י"א ס"ק כ"ט בשם כנסת הגדולה ושו"ת דבר שמואל.</REF>
+בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן: אמן [יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ, לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרַךְ]
+יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ, לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרֵךְ, וְיִשְׁתַּבַּח, וְיִתְפָּאֵר, וְיִתְרוֹמָם, וְיִתְנַשֵּׂא, וְיִתְהַדָּר, וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל, שְׁמֵהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אמן לְעֵלָּא מִן-כָּל-בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן: אמן
+יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים טוֹבִים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן: אמן
+עֹשֶׂה שָׁלוֹם (בעשרת ימי תשובה: הַשָׁלוֹם) בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ, וְעַל כָּל-יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן: אמן
+==סוגי הקדישים==
+*'''חצי קדיש''': הקדיש הבסיסי, הנאמר בתוך התפילה, מסתיים במילים: דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.
+*'''קדיש שלם''', או '''תתקבל''', נאמר אחרי תפילת [[שמונה עשרה]] והוא כולל בקשה שתתקבל התפילה: "תִּתְקַבֵּל צְלוֹתְהוֹן וּבָעוּתְהוֹן דְּכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל, קֳדָם אֲבוּהוֹן דִּי בִשְׁמַיָּא וְאִמְרוּ אָמֵן".
+*'''קדיש יתום''' הוא קדיש ללא 'תתקבל', אלא ממשיך לאחר חצי הקדיש ל'יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא'.
+*'''קדיש דרבנן''' כולל תפילה לשלום חכמי התורה, והוא נאמר בסיום לימוד או סיום מסכת. ל[[מנהג חב"ד]] הוא נאמר לפני [[תפילת שחרית]] אחרי אמירת שלוש עשרה מידות ו"יהי רצון ... שיבנה בית המקדש", ןאחרי הקדיש האחרון של התפילה - כשלפניו נאמרים [[משניות]] מ[[מסכת מקוואות]]. הנוסח הנוסף לאחר חצי הקדיש: "עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל רַבָּנָן. וְעַל תַּלְמִידֵיהוֹן וְעַל כָּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן. וְעַל כָּל מָאן דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְתָא. דִּי בְאַתְרָא הָדֵין וְדִי בְכָל אֲתַר וַאֲתַר. יְהֵא לְהוֹן וּלְכוֹן שְׁלָמָא רַבָּא חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמִין וְחַיִין-אֲרִיכִין וּמְזוֹנָא-רְוִיחָא ופרְקָנָא מִן קֳדָם אֲבוּהוֹן דְבִשׁמַיָא וְאִמְרוּ אָמֵן". לאחר מכן ממשיכים ל'יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא'.
+== ריבוי בקדישים ==
+אין להרבות בקדישים רק מה שתקנו הקדמונים.{{הערה|1וכמובא בשער הכולל פרק י"א ס"ק כ"ט בשם כנסת הגדולה ושו"ת דבר שמואל.}}
 == קדיש שלאחר התפילה ==
-קדישים הנ"ל - היינו שלאחר שיר של יום, קוה, ובפרט - שלאחרי עלינו, אינם אלא מנהג (ראה שו"ע רבנו הזקן סנ"ה ובמ"מ שם).
+קדישים שלאחר שיר של יום, קוה, ובפרט - שלאחרי עלינו, אינם אלא מנהג{{הערה|ראה [[שלחן ערוך אדמו"ר הזקן]] סנ"ה.}}.
 === קדיש שלאחר התפילה כשאין חיוב ===
@@ שורה 16: / שורה 33: @@
 משיב לו [[הרבי]]:
-* נפסק בשו"ע{{הערה|1או"ח סימן קל"ב ס"ב בהגהה.</REF> דאפילו במקום שאין יתום יאמרו הקדישים בשביל מתים דכולי עלמא, אלא שיאמר מי שאין לו אב ואם או כשאין האב והאם מקפידים. ועד"ז הוא גם כן ברמ"א{{הערה|1שו"ע יו"ד סימן שע"ו סעיף ד'.</REF>
+* נפסק בשו"ע{{הערה|1או"ח סימן קל"ב ס"ב בהגהה.}} דאפילו במקום שאין יתום יאמרו הקדישים בשביל מתים דכולי עלמא, אלא שיאמר מי שאין לו אב ואם או כשאין האב והאם מקפידים. ועל דרך זה הוא גם כן ברמ"א{{הערה|1שו"ע יו"ד סימן שע"ו סעיף ד'.}}
-* במקום שאין בירור בנגלה סומכין על הנמצא בקבלה<REF>ראה שערי תשובה או"ח סכ"ה סקי"ד</REF>. וע"פ המבואר בתורת הקבלה,{{הערה|1בפע"ח בשער הקדישים ובכ"מ, בשער הכוונות, בסידור האריז"ל ועוד</REF>, אמירת הקדישים הוא בין עולם לעולם, שלכן יש לאומרם גם בין תפלה לדוד וקוה ובין קוה לעלינו, עיי"ש.<REF>וראה גם כן [[לקוטי תורה]] מסעי (צב, ב), שיחת י"ב תמוז תש"ז (אות יד-יח) לכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.</REF> ואף שבקדיש שלאחר עלינו אין טעם הנ"ל<REF>כמבואר בפע"ח וכו' שם,</REF> הנה מובא שם טעם אחר שהוא שייך גם כשאין חיוב בביהמ"ד. ועל דרך פסק הרמ"א - בשביל מתים דכולי עלמא.
+* במקום שאין בירור בנגלה סומכין על הנמצא בקבלה{{הערה|1=ראה שערי תשובה או"ח סכ"ה סקי"ד}}. ועל פי המבואר בתורת הקבלה,{{הערה|1בפע"ח בשער הקדישים ובכ"מ, בשער הכוונות, בסידור האריז"ל ועוד}}, אמירת הקדישים הוא בין עולם לעולם, שלכן יש לאומרם גם בין תפילה לדוד וקוה ובין קוה לעלינו, עיי"ש.{{הערה|1=וראה גם כן [[לקוטי תורה]] מסעי (צב, ב), שיחת י"ב תמוז תש"ז (אות יד-יח) לכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ.}} ואף שבקדיש שלאחר עלינו אין טעם הנ"ל{{הערה|1=כמבואר בפע"ח וכו' שם,}} הנה מובא שם טעם אחר שהוא שייך גם כשאין חיוב בביהמ"ד. ועל דרך פסק הרמ"א - בשביל מתים דכולי עלמא.
-* בפרט שאמירת הקדיש יש בו ענין מצד עצמו - כמובן מהמבואר<REF>ר"ח שער הקדושה פרק י"ז ד"ה בפרט ובהקדמת ע"ח ד"ה ועשה טוב</REF> בפירוש תיבת צדיק: צ' אמנים, ד' קדושות, י' קדישים, ק' ברכות<REF>הובא באחרונים ובשולחנו של רבנו הזקן או"ח ריש סימן נ"ה. ויש להעיר שם, דמתחיל דהקדישים דסדר התפלה הם לא פחות מז'.</REF>
+* בפרט שאמירת הקדיש יש בו ענין מצד עצמו - כמובן מהמבואר{{הערה|1=ר"ח שער הקדושה פרק י"ז ד"ה בפרט ובהקדמת ע"ח ד"ה ועשה טוב}} בפירוש תיבת צדיק: צ' אמנים, ד' קדושות, י' קדישים, ק' ברכות{{הערה|1=הובא באחרונים ובשולחנו של רבנו הזקן או"ח ריש סימן נ"ה. ויש להעיר שם, דמתחיל דהקדישים דסדר התפילה הם לא פחות מז'.}}
 ומסיים, על פי הנ"ל, שראוי לכל אדם להזהר שלא לפחות מלענות עשרה קדישים בכל יום. ודוחק לומר שמזהיר את האדם להיות באיזה מנינים כדי למלאות מספר הקדישים, אלא שהכוונה גם לאותם הקדישים שהם משום מנהג, או שלאחרי לימוד אגדה).
@@ שורה 26: / שורה 43: @@
 * אין זה מקרי קדיש ללא צורך, כיון שמנהג ישראל תורה היא, והרי אומרם בשביל איזה כוונה.
-* אין שייך בזה הטעם דטורח הצבור וביטול מלאכה, דכיון שאם היו חיובים בבית הכנסת היו אומרים הקדישים, נכנס זה בסדר תפלת הצבור ואורך זמנה, וסבור וקבל.
+* אין שייך בזה הטעם דטורח הצבור וביטול מלאכה, דכיון שאם היו חיובים בבית הכנסת היו אומרים הקדישים, נכנס זה בסדר תפילת הצבור ואורך זמנה, וסבור וקבל.
-* אין להקשות ממכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] <REF>נדפס בקונטרס ס"ח</REF> שכותב להזהר באמירת קדיש דרבנן שלאחרי ברייתא דר' ישמעאל, דלכאורה למה אינו מזהיר על הקדישים שלאחרי שיר של יום וכו', די"ל בפשיטות שאמירת הקדיש הנ"ל בטלוהו באותו בית הכנסת אשר אליהם נכתב המכתב, וככתוב שם, ולא בטלו הקדישים הנ"ל.
+* אין להקשות ממכתב [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=נדפס בקונטרס ס"ח}} שכותב להזהר באמירת קדיש דרבנן שלאחרי [[ברייתא]] דר' ישמעאל, דלכאורה למה אינו מזהיר על הקדישים שלאחרי שיר של יום וכו', די"ל בפשיטות שאמירת הקדיש הנ"ל בטלוהו באותו [[בית הכנסת]] אשר אליהם נכתב המכתב, וככתוב שם, ולא בטלו הקדישים הנ"ל.
-* בקדיש לאחרי תהלים מחלק כ"ק מו"ח אדמו"ר, שבאם יש חיוב יאמרוהו אחרי כל ספר. ובאם לאו - רק פעם אחת אחרי כל התהלים <REF>כנדפס בסידור [[תורה אור]] - [[תש"א]].</REF>.
+* בקדיש לאחרי [[תהלים]] מחלק כ"ק מו"ח אדמו"ר, שבאם יש חיוב יאמרוהו אחרי כל ספר. ובאם לאו - רק פעם אחת אחרי כל התהלים{{הערה|1=כנדפס בסידור [[תורה אור]] - [[תש"א]].}}.
-אבל אין לדמותו לנדון דידן, כי אמירת קדיש בין ספר לספר - בתהלים - חידוש הוא. וכידוע מנהגינו באמירת ברכי נפשי ולדוד ה' אורי שלאחרי שיר של יום - שאומרים קדיש רק פ"א לאחרי כל המזמורים שלא להרבות בקדישים בין מזמור למזמור <REF>הובא בשער הכולל פי"א סקכ"ט הנ"ל</REF>.
+אבל אין לדמותו לנדון דידן, כי אמירת קדיש בין ספר לספר - בתהלים - חידוש הוא. וכידוע מנהגינו באמירת ברכי נפשי ולדוד ה' אורי שלאחרי שיר של יום - שאומרים קדיש רק פ"א לאחרי כל המזמורים שלא להרבות בקדישים בין מזמור למזמור{{הערה|1=הובא בשער הכולל פי"א סקכ"ט הנ"ל}}.
 ודיו לחידוש זה - כשיש חיוב על אתר.
-* המורם מכל הנ"ל, אשר לדעתי יש לומר כל הקדישים שמנהגנו לאומרם אפילו כשאין חיוב בבית הכנסת - היינו גם הקדיש לאחר שיר של יום, קוה, עלינו, ולא עוד אלא אפילו הקדיש שלאחר שיעור התהלים שנקבע לאומרו לאחר תפלת שחרית, וכמש"כ הלבוש{{הערה|1סימן קל"ב.</REF>, אשר לעולם צריכים לאמר קדיש לאחרי שאמרו פסוקים.
+* המורם מכל הנ"ל, אשר לדעתי יש לומר כל הקדישים שמנהגנו לאומרם אפילו כשאין חיוב בבית הכנסת - היינו גם הקדיש לאחר שיר של יום, קוה, עלינו, ולא עוד אלא אפילו הקדיש שלאחר שיעור התהלים שנקבע לאומרו לאחר תפילת שחרית, וכמש"כ הלבוש{{הערה|1סימן קל"ב.}}, אשר לעולם צריכים לאמר קדיש לאחרי שאמרו פסוקים.
+==אצל הרבי==
+הרבי אומר 'קדיש יתום' ונוהג מנהגי [[יארצייט]] בתאריכים הקשורים עם בני משפחתו:
+*ב' תשרי - לעילוי נשמת גיסתו, [[הרבנית שיינא]].
+*ו' תשרי - פטירת אמו, [[הרבנית חנה]].
+*כ"ד תשרי - לעילוי נשמת סבתו, הרבנית [[רחל ינובסקי (זקנת אדמו"ר שליט"א)|רחל ינובסקי]].
+*יו"ד כסלו - לעילוי נשמת דודו, הרב [[שמואל שניאורסאהן (דוד הרבי)|שמואל שניאורסאהן]].
+*י"ט כסלו - לעילוי נשמתו דודתו, הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון]].
+*יו"ד שבט - הסתלקות חמיו [[אדמו"ר הריי"צ]].
+*כ"ב שבט - הסתלקות רעייתו [[הרבנית חיה מושקא]].
+*י"ג אייר - פטירת אחיו, ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|ישראל אריה לייב שניאורסון]].
+*כ' מנחם אב - פטירת אביו רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסאהן]].
+*כ"ג אלול - לעילוי נשמת סבו, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]].
+*כ"ה אלול - לעילוי נשמת אחיו, ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]]{{הערה|איננו יודעים ב100% בבירור - אך בפשטות זה בשבילו.}}.
+==לקריאה נוספת==
+*הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]], '''חצי קדיש או קדיש שלם?''', על החידוש במנהג חב"ד לומר 'ברכו' רק אחרי חצי קדיש, וסוגים שונים בקדיש, שבועון כפר חב"ד גליון 1842 עמוד 60
-== מקורות ==
+== קישורים חיצוניים ==
+*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3748874#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content למה אומרים קדיש על אדם שנפטר?]''' {{בית חבד}}
+*הרב בנימין כהן, '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/02/06-02-2022-00-48-46-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%94-14-E.pdf שינוי סדר הקדישים בתפילה]''', בתוך גליון 'מבית ההוראה' 14, אדר תשפ"א
-[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/10/3260&search=%D7%93%D7%95%D7%9B%D7%9E%D7%9F אגרות קודש חלק י']
 [[קטגוריה:תפילה]]
 {{תפילה}}
 {{הערות שוליים}}