אחרון של פסח: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־12:41, 19 ביולי 2024

אחרון של פסח הינו יום טוב ביומו האחרון של חג הפסח (חל בחוץ לארץ ביום השמיני של פסח, יום טוב שני של גלויות לחג שביעי של פסח; ובארץ ישראל היום השביעי של פסח הוא היום האחרון). ביום זה מאירה הארת המשיח ואוכלים בו סעודת משיח.

ברכת שהחיינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרמב"ם פסק שבחג האחרון של פסח אין מברכים שהחיינו: "כל לילי יום טוב ובליל יום הכפורים אומרים שהחיינו, ובשביעי של פסח אין מברכין שהחיינו מפני שאינו רגל בפני עצמו וכבר בירך על הזמן בתחלת הפסח"^[1].

בחסידות מוסבר הטעם לכך, כיון ש"הימים הראשונים דפסח שייכים לגאולת מצרים, והימים האחרונים – שביעי של פסח ואחרון של פסח – לגאולה העתידה, וכמ"ש הצ"צ שמטעם זה אין מברכים שהחיינו בשביעי של פסח, כיון שיום זה שייך לגאולה העתידה, ואין לברך שהחיינו אלא על ענין שנמצא כבר עתה"^[2].

גילוי המשיח באחרון של פסח[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הריי"צ אמר^[3], שהענין שאחרון של פסח הוא גילוי המשיח, נתגלה על ידי הבעש"ט.

ופירש, שאין הכוונה שענין זה לא היה גם קודם לכן, כי אם, שהבעש"ט גילה את הדבר. ועל דרך שקודם הבעש"ט היה סדר העבודה של צדיקים נסתרים, ואחר כך נעשה הדבר בגלוי. וביאר אז, שגם אצל צדיקים נסתרים גופא היה חילוק בין קודם הבעש"ט ולאחרי זה.

הלכות ומנהגים[עריכה | עריכת קוד מקור]

להישאר ערים בלילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בלילה זה לא נהגו להישאר ערים כל הלילה כפי המנהג בליל שביעי של פסח, אך יחידי סגולה כן נהגו בזה, דוגמת ר' הלל מפאריטש.

הקלות בהידורי החג[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהלכה מובא שביום אחרון של פסח ניתן להקל בחלק מהזהירויות שנוהגים בהם במשך שאר ימי החג, מחשש איסור חמץ^[4].

בפועל, נהגו רבותינו נשיאנו להקל באכילת סתם מצות ביום זה (ולא שמורות), אך לאור השינויים שחלו בתהליך האפיה, שהפכו מצות אלו למהודרות פחות, הפסיקו להקל בכך גם ביום האחרון^[5]. בנוגע לשתיית יי"ש מיוחד לפסח (שנאסרה בשאר ימי החג על ידי אדמו"ר הצמח צדק), קרה ואדמו"ר המהר"ש השתמש בו ביום האחרון אחר חצות היום, אך אצל אדמו"ר הריי"צ קרה שהביאו יי"ש של פסח ביום האחרון וציוה לסלקו מהשולחן^[6].

יוצאת מן הכלל הינה הזהירות מאכילת מצה שרויה, שלא רק שהקלו רבותינו נשיאנו בכך, אלא דייקו לשרות את המצה בכל סעודה ובכל מאכל^[7], אף שבפסק אדמו"ר הזקן בנדון נאמר רק "ביום-טוב האחרון - המיקל משום שמחת יום-טוב לא הפסיד"^[8]. הרבי התייחס לנושא בהרחבה והסביר, שהטעם להנהגת רבותינו הייתה כי אכילת מצה שרויה מבטאת את מעלתו הרוחנית של יום זה והקשר שלו לגאולה, שלכן אין צורך בזהירות זו^[9].

סעודת משיח[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – סעודת משיח

הבעל שם טוב הנהיג אשר ביום אחרון של פסח יערכו סעודה שלישית, ונקראת "סעודת משיח" מכיוון שברגעים אלו של צאת החג "מאיר גילוי הארת משיח". בסעודה יאכלו מצות. בתרס"ו, תיקן הרבי הרש"ב לשתות גם ארבעה כוסות יין בעת הסעודה.

כאשר חל יום אחרון של פסח בשבת, עורר הרבי שגם בארץ ישראל ישתתפו עם בני חו"ל, ויערכו סעודת משיח גם בשבת, כאשר בארץ היא יום אסרו חג.

מאמרי אחרון של פסח[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תרל"א החל אדמו"ר המהר"ש באמירת המשך והחרים, באחרון של פסח.

כבר מהשנה הראשונה לנשיאות, החל הרבי לומר בכל שנה מאמר באחרון של פסח מאמר^[10], רוב המאמרים^[11] פתחו בדיבור המתחיל "והחרים", "והניף ידו על הנהר" וציטוטים נוספים מתוך ההפטרה של אחרון של פסח, המדברת על משיח וגאולה, מתוך מאמרים אלו יוצאת תמונה שלמה מיוחדת על הפטרה זו.

המאמרים מבוססים גם על ד"ה "והניף" שבליקוטי תורה, ומאמרים נוספים של רבותינו נשיאנו^[12].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקוטי שיחות מועדים - ימים אחרונים דחג הפסח
הרב ברוין, לוח הלכה למעשה - ימים אחרונים של חג הפסח קונטרס לקראת חג הפסח תש"פ
הגהות על שיחת אחרון של פסח תשמ"ח
סעודת משיח עם משיח! • שיחות הדבר מלכות לאחרון של פסח
קטעים נדירים מחלוקת כוס של ברכה – מוצאי אחש"פ תשל"ז
ברוך מנחם כהנא, גלויים נדירים מהיומן האישי: אחרון של פסח עם הרבי

הערות שוליים

↑ הלכות שבת כט, ג.
↑ שיחת אחרון של פסח תשט"ז. הובא באריכות בלקוטי שיחות חל"ז עמ' 14. (השיחה מעובדת).
↑ שיחת יום אחרון של פסח תש"ד בתחלתה (ספר השיחות תש"ד ע' 109).
↑ ראה למשל שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים סי' תמז, סעיף לו. שם, סעיף מג. סי' תנג, סעיף ו. ועוד.
↑ ראה אוצר מנהגי חב"ד - אחרון של פסח, מצות פשוטות.
↑ ראה אוצר מנהגי חב"ד - אחרון של פסח, שתיית יי"ש.
↑ ראה בהרחבה אוצר מנהגי חב"ד - אחרון של פסח, מצה שרויה.
↑ שו"ת שלו, סימן ו.
↑ ראה בהרחבה לקוטי שיחות חלק כ"ב, שיחת אחרון של פסח.
↑ השנה האחרונה לעת עתה בה זכינו לשמוע מאמר מהרבי באחרון של פסח, הייתה בשנת תשמ"ט, להעיר שתאריך זה הוא הזמן בו אמר הרבי במשך הכי הרבה שנים מאמר.
↑ מלבד כמה בודדים שהדיבור המתחיל שלהם היה "כימי צאתך", יש גם כמה מאמרים נוספים שאמר הרבי בשבת הסמוכה הממשיכים את המאמר הקודם.
↑ ניתן לראותם בהערות למאמרים.

[1] הלכות שבת כט, ג.

[2] שיחת אחרון של פסח תשט"ז. הובא באריכות בלקוטי שיחות חל"ז עמ' 14. (השיחה מעובדת).

[3] שיחת יום אחרון של פסח תש"ד בתחלתה (ספר השיחות תש"ד ע' 109).

[4] ראה למשל שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים סי' תמז, סעיף לו. שם, סעיף מג. סי' תנג, סעיף ו. ועוד.

[5] ראה אוצר מנהגי חב"ד - אחרון של פסח, מצות פשוטות.

[6] ראה אוצר מנהגי חב"ד - אחרון של פסח, שתיית יי"ש.

[7] ראה בהרחבה אוצר מנהגי חב"ד - אחרון של פסח, מצה שרויה.

[8] שו"ת שלו, סימן ו.

[9] ראה בהרחבה לקוטי שיחות חלק כ"ב, שיחת אחרון של פסח.

[10] השנה האחרונה לעת עתה בה זכינו לשמוע מאמר מהרבי באחרון של פסח, הייתה בשנת תשמ"ט, להעיר שתאריך זה הוא הזמן בו אמר הרבי במשך הכי הרבה שנים מאמר.

[11] מלבד כמה בודדים שהדיבור המתחיל שלהם היה "כימי צאתך", יש גם כמה מאמרים נוספים שאמר הרבי בשבת הסמוכה הממשיכים את המאמר הקודם.

[12] ניתן לראותם בהערות למאמרים.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''אחרון של פסח''' הינו היום השמיני של פסח בחוץ לארץ, והיום השביעי של פסח ב[[ארץ ישראל]].
+[[קובץ:סעודת משיח.jpg|שמאל|ממוזער|מודעת פירסום של חסידי חב"ד אודות [[סעודת משיח]], הנאכלת באחרון של פסח]]
+'''אחרון של פסח''' הינו [[יום טוב]] ביומו האחרון של [[חג הפסח]] (חל ב[[חוץ לארץ]] ביום השמיני של פסח, [[יום טוב שני של גלויות]] לחג [[שביעי של פסח]]; וב[[ארץ ישראל]] היום השביעי של פסח הוא היום האחרון). ביום זה מאירה הארת ה[[משיח]] ואוכלים בו [[סעודת משיח]].
-== ענין גילוי המשיח שבאחרון של פסח ==
+==ברכת שהחיינו==
+הרמב"ם פסק שבחג האחרון של פסח אין מברכים [[ברכת שהחיינו|שהחיינו]]: "כל לילי יום טוב ובליל יום הכפורים אומרים שהחיינו, וב[[שביעי של פסח]] אין מברכין שהחיינו מפני שאינו רגל בפני עצמו וכבר בירך על הזמן בתחלת הפסח"{{הערה|הלכות שבת כט, ג.}}.
-[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר<REF>שיחת יום אחש"פ תש"ד בתחלתה (סה"ש תש"ד ע' 109).</REF>, שהענין שאחרון של פסח הוא גילוי המשיח, נתגלה על ידי הבעש"ט.
+בחסידות מוסבר הטעם לכך, כיון ש"הימים הראשונים דפסח שייכים לגאולת מצרים, והימים האחרונים – שביעי של פסח ואחרון של פסח – לגאולה העתידה, וכמ"ש הצ"צ שמטעם זה אין מברכים שהחיינו בשביעי של פסח, כיון שיום זה שייך לגאולה העתידה, ואין לברך שהחיינו אלא על ענין שנמצא כבר עתה"{{הערה|1=שיחת אחרון של פסח תשט"ז. הובא באריכות בלקוטי שיחות חל"ז עמ' 14. ([http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1313&CategoryID=838 השיחה מעובדת]).}}.
-ופירש, שאין הכוונה שענין זה לא היה מקודם לכן, כי אם, שהבעש"ט גילה את הדבר. ועל דרך שקודם הבעש"ט היה סדר העבודה של צדיקים נסתרים, ואח"כ נעשה הדבר בגלוי. וביאר אז, שגם אצל צדיקים נסתרים גופא היה חילוק בין קודם הבעש"ט ולאחרי זה.
+== גילוי המשיח באחרון של פסח ==
-== הארת המשיח בפועל - יכוף כל ישראל ==
+[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר{{הערה|שיחת יום אחרון של פסח תש"ד בתחלתה (ספר השיחות תש"ד ע' 109).}}, שהענין שאחרון של פסח הוא גילוי המשיח, נתגלה על ידי הבעש"ט.
-[[הרבי]]<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/7/9/83&search=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%94 תורת מנחם תש"כ עמ' 39]</REF> הוסיף, כי לכאורה אינו מובן:
+ופירש, שאין הכוונה שענין זה לא היה גם קודם לכן, כי אם, שהבעש"ט גילה את הדבר. ועל דרך שקודם הבעש"ט היה סדר העבודה של צדיקים נסתרים, ואחר כך נעשה הדבר בגלוי. וביאר אז, שגם אצל צדיקים נסתרים גופא היה חילוק בין קודם הבעש"ט ולאחרי זה.
-גם על פי נגלה – הרי חודש ניסן בכלל הוא זמן של גאולה, כמארז"ל<REF>ר"ה יא, רע"א. שמו"ר פט"ו, יא.</REF> "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל", ובפרט באחרון של פסח שבו מפטירין "ויצא חוטר מגזע ישי וגו'"<REF>ישעי' יא, א.</REF>, וא"כ, מה חידש הבעש"ט בענין זה?
+==הלכות ומנהגים==
+===להישאר ערים בלילה===
+בלילה זה לא נהגו להישאר ערים כל הלילה כפי המנהג בליל שביעי של פסח, אך יחידי סגולה כן נהגו בזה, דוגמת ר' [[הלל מפאריטש]].
-והביאור בזה:
+===הקלות בהידורי החג===
+בהלכה מובא שביום אחרון של פסח ניתן להקל בחלק מ[[הידורים וחומרות בחג פסח|הזהירויות שנוהגים בהם במשך שאר ימי החג]], מחשש איסור [[חמץ]]{{הערה|1=ראה למשל שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/447/36.htm#_ftn_2201 סי' תמז, סעיף לו]. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/447/43.htm#_ftn_2201 שם, סעיף מג]. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/453/6.htm סי' תנג, סעיף ו]. ועוד.}}.
-הפירוש הפשוט הוא שהזמן ד[[חודש ניסן]] בכלל ואחרון של פסח בפרט הוא זמן מסוגל לביאת המשיח. ובגלל זה מפטירין באחרון של פסח "ויצא חוטר גו'", כי, אמירת פסוקי ה[[תורה]] בענין הגאולה, היינו, שמביאים ראי' מן התורה על ביאת המשיח, היא אחת הסגולות להביא את ה[[גאולה]] בפועל. והיינו, שהזמן דאחרון של פסח הוא זמן של אפשרות וסגולה להגאולה.
+בפועל, נהגו רבותינו נשיאנו להקל באכילת סתם מצות ביום זה (ולא [[מצה שמורה|שמורות]]), אך לאור השינויים שחלו בתהליך האפיה, שהפכו מצות אלו למהודרות פחות, הפסיקו להקל בכך גם ביום האחרון{{הערה|1=ראה [https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/8/2/16.htm אוצר מנהגי חב"ד - אחרון של פסח, מצות פשוטות].}}. בנוגע לשתיית [[יי"ש]] מיוחד לפסח (שנאסרה בשאר ימי החג על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]]), קרה ו[[אדמו"ר המהר"ש]] השתמש בו ביום האחרון אחר חצות היום, אך אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] קרה שהביאו יי"ש של פסח ביום האחרון וציוה לסלקו מהשולחן{{הערה|1=ראה [https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/8/2/18.htm אוצר מנהגי חב"ד - אחרון של פסח, שתיית יי"ש].}}.
-לפי זה נמצא, שבשנים שלפני זה, בשנה שעברה, לפני שנתיים וכו', שבהם ניסו להביא את הגאולה, ולפועל, מצד סיבות שונות, לא עלה הדבר ("עס האָט ניט געלונגען") – אזי נשארה האפשרות בלבד, ולא נמשך הדבר בפועל.
+יוצאת מן הכלל הינה הזהירות מאכילת [[מצה שרויה]], שלא רק שהקלו רבותינו נשיאנו בכך, אלא דייקו לשרות את המצה בכל סעודה ובכל מאכל{{הערה|1=ראה בהרחבה [https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/8/2/17.htm אוצר מנהגי חב"ד - אחרון של פסח, מצה שרויה].}}, אף שבפסק [[אדמו"ר הזקן]] בנדון נאמר רק "ביום-טוב האחרון - המיקל משום שמחת יום-טוב '''לא הפסיד'''"{{הערה|שו"ת שלו, סימן ו.}}. [[הרבי]] התייחס לנושא בהרחבה והסביר, שהטעם להנהגת רבותינו הייתה כי אכילת מצה שרויה מבטאת את מעלתו הרוחנית של יום זה והקשר שלו לגאולה, שלכן אין צורך בזהירות זו{{הערה|ראה בהרחבה לקוטי שיחות חלק כ"ב, שיחת אחרון של פסח.}}.
-ועל זה חידש וגילה ה[[בעש"ט]], שבאחרון של פסח ישנו גילוי המשיח בפועל, והיינו, שבכל אחרון של פסח, מצאת הכוכבים, משקידש החג, ישנה המשכת הארת המשיח בפועל, ואמירת ההפטרה מענין זה היא כלי לקבל הארת המשיח בפנימיות.
+=== סעודת משיח ===
+{{ערך מורחב|סעודת משיח}}
+[[הבעל שם טוב]] הנהיג אשר ביום [[אחרון של פסח]] יערכו [[סעודה שלישית]], ונקראת "[[סעודת משיח]]" מכיוון שברגעים אלו של צאת החג "מאיר גילוי הארת [[משיח]]". בסעודה יאכלו מצות. ב[[תרס"ו]], תיקן הרבי [[הרש"ב]] לשתות גם ארבעה כוסות [[יין]] בעת הסעודה.
-וכיון שכן, הרי, אפילו בשנים שלפנ"ז, ומכ"ש בשנה זו, אכן יש באחרון של פסח הארת המשיח בפועל, אלא, שיש מי שמנצל אותה במילואה, יש מי שמנצל אותה בחלקה, ויש מי שמצד כמה סיבות אינו מנצל אותה כלל, ואעפ"כ, גם אצלו פועלת הארת המשיח.
+כאשר חל יום אחרון של פסח בשבת, עורר הרבי שגם ב[[ארץ ישראל]] ישתתפו עם בני [[חו"ל]], ויערכו סעודת משיח גם בשבת, כאשר בארץ היא יום [[אסרו חג]].
+==מאמרי אחרון של פסח==
-וטעם הדבר – כי, במשיח נאמר ש"יכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה"<REF>רמב"ם הלכות מלכים ספי"א. וראה גם שיחת אחש"פ תשט"ז סי"ט (תו"מ חלק ט"ז  ע' 239). תשי"ז סנ"ב (תו"מ חי"ט ע' 324). תשח"י סל"ד (תו"מ חכ"ב ריש ע' 269).</REF>, והיינו, שגם מי שבגלוי אינו רוצה, יכוף אותו משיח. וכשם שהדברים אמורים בענין ביאת המשיח בגשמיות, כן הוא גם בענין הארת המשיח באחרון של פסח, שפועלת בכל אחד מישראל – גם מי שצריך לכוף אותו – לחזק בדק התורה ומצוותי'.
+בשנת [[תרל"א]] החל [[אדמו"ר המהר"ש]] באמירת [[המשך והחרים]], באחרון של פסח.
-וע"פ המבואר ב[[אגרת הקודש]]<REF>סי"ד.</REF> לענין ראש השנה, שבכל שנה ושנה נמשך אור חדש כו', וכן הוא לענין כל המועדים – הרי מובן, שגם בגילוי הארת המשיח באחרון של פסח, ניתוסף בכל שנה גילוי נעלה יותר בהארת המשיח.
+כבר מהשנה הראשונה לנשיאות, החל הרבי לומר בכל שנה מאמר באחרון של פסח [[מאמר]]{{הערה|השנה האחרונה לעת עתה בה זכינו לשמוע מאמר מהרבי באחרון של פסח, הייתה בשנת [[תשמ"ט]], להעיר שתאריך זה הוא הזמן בו אמר הרבי במשך הכי הרבה שנים מאמר.}}, רוב המאמרים{{הערה|מלבד כמה בודדים שה[[דיבור המתחיל]] שלהם היה "כימי צאתך", יש גם כמה מאמרים נוספים שאמר הרבי בשבת הסמוכה הממשיכים את המאמר הקודם.}} פתחו ב[[דיבור המתחיל]] "והחרים", "והניף ידו על הנהר" וציטוטים נוספים מתוך ה[[הפטרה]] של אחרון של פסח, המדברת על [[משיח וגאולה]], מתוך מאמרים אלו יוצאת תמונה שלמה מיוחדת על הפטרה זו.
-וכאמור, ענין זה היה גם בדורות שלפנ"ז, אלא הבעש"ט גילה את הדבר. והרי משמעות הדברים שנשיא ישראל "מגלה" דבר, היא, שממשיך ומגלה זאת בכל הנשמות הפרטיות שנמשכות ממנו, שיאיר בהם האור בפנימיות.
+המאמרים מבוססים גם על ד"ה "והניף" שבליקוטי תורה, ומאמרים נוספים של רבותינו נשיאנו{{הערה|ניתן לראותם בהערות למאמרים.}}.
-== הארת המשיח לגבי הענין של ביאת המשיח ==
+==קישורים חיצוניים==
+*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/yomim_acharonim_shel_pesach לקוטי שיחות מועדים - ימים אחרונים דחג הפסח] {{מפתח}}
+*הרב ברוין, '''[//4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw-wpengine.netdna-ssl.com/wp-content/uploads/2016/04/14-04-2020-00-38-32-%D7%9C%D7%95%D7%97-%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%AA%D7%A9%D7%A4-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%91.pdf לוח הלכה למעשה - ימים אחרונים של חג הפסח]''' קונטרס לקראת חג הפסח תש"פ {{PDF}}
+*'''[https://chabad.info/beis-medrash/665085/ הגהות על שיחת אחרון של פסח תשמ"ח]''' {{אינפו}}
+*'''[https://chabad.info/moshiach/664824/ סעודת משיח עם משיח! • שיחות הדבר מלכות לאחרון של פסח]''' {{אינפו}}
+*'''[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/665282/ קטעים נדירים מחלוקת כוס של ברכה – מוצאי אחש"פ תשל"ז]''' {{וידפו}}
+*ברוך מנחם כהנא, '''[https://col.org.il/news/144914 גלויים נדירים מהיומן האישי: אחרון של פסח עם הרבי]''' {{COL}}
-חידושו של הבעש"ט שבכל אחרון של פסח ישנה לא רק האפשרות לגילוי המשיח, אלא גם הארת המשיח בפועל, הוא, לא רק לגבי ההארה הפרטית דמשיח שמאירה באחרון של פסח, אלא גם בנוגע לכללות הענין דביאת המשיח.
+{{פסח}}
-וביאור הדברים:
-ידוע הטעם לכך שמצינו בכמה נבואות שהקב"ה צוה לנביא לעשות איזו פעולה בגשמיות מעין הנבואה, בכדי לקשר את הנבואה עם גשמיות העולם<REF>ראה דרשות הר"ן דרוש ב. [[רמב"ן]] לך לך יב, ו. לבוש על הרקאנטי לך לך שם.</REF>, שכן, כאשר הנבואה נשארת בדיבור, ואינה מתקשרת עם מעשה, יכול להיות שמסיבות שונות ישאר הדבר בעולם הדיבור, ואף פעם לא יומשך בעולם המעשה. – מצד עשיית התשובה, או להיפך, "שמא יגרום החטא"<REF>ראה ברכות ד, א, ובחדא"ג מהרש"א שם.</REF> או מצד ענינים אחרים, יכול להיות שהנבואה תומשך רק ברוחניות, ולא תומשך בגשמיות.
-וע"ד המבואר<REF>ראה [[לקוטי תורה]] ס"פ קרח (נה, ג ואילך). [[תורת מנחם]] ספר המאמרים סיון ע' שפד ואילך. וש"נ.</REF> בענין התפלה בכל יום, שאע"פ שכל הענינים נמשכו כבר בר"ה, מכל מקום, יכול להיות שההמשכה שבר"ה תשאר ברוחניות, ובכדי שתומשך בגשמיות הנה על זה צריכה להיות התפלה בכל יום. וכן הוא בענין הנבואה, שמצד כמה סיבות יכולה הנבואה להשאר בעולם הדיבור.
-אמנם, כאשר הנביא עושה איזו פעולה במעשה בגשמיות – הנה פרט זה גורר עמו את כלל הנבואה, שהנבואה בכללותה תומשך במעשה.
-ועל דרך זה בנידון זה, על ידי זה שבכל אחרון של פסח מאירה הארת המשיח בפועל – הנה הארה פרטית זו גוררת עמה את הכלל כולו, ומקרבת את כללות הענין דביאת המשיח.
 {{הערות שוליים}}
-{{פסח}}
 [[קטגוריה:פסח]]

חג הפסח
יציאת מצרים	מצרים • יציאת מצרים • עשרת המכות • קרבן פסח • קריעת ים סוף • ספירת העומר
ימי חג הפסח	הכנות לפסח • חודש ניסן • שבת הגדול • ערב פסח • ליל הסדר • שביעי של פסח • אחרון של פסח • שבת אסרו חג פסח • פסח שני
חמץ ומצה	חמץ: מכירת חמץ • בדיקת חמץ • ביעור חמץ • ביטול חמץ • הזהירות מחמץ: איסור קטניות בפסח • מצה עשירה • מצה שרויה • חומרות והידורים בפסח • מצה: אפיית מצות • מים שלנו • מצה שמורה • מצות מכונה • מצת מצווה • מבצע מצה • חלוקת מצות
ליל הסדר	סדר לדוגמא • מנהגי ליל הסדר • סימני הסדר • סיפור יציאת מצרים • ארבע קושיות • ארבעת הבנים • הבן החמישי • הגדה • אכילת מצה • מרור • ארבע כוסות • הסיבה • כוס של אליהו • אפיקומן • לשנה הבאה בירושלים • ליל הסדר ציבורי • ביקורי הרבי בסדרים ציבוריים
תפילות ומנהגים	מעות חיטים • תענית בכורות • סדר קרבן פסח • הלל • תפילת טל • סעודת משיח • כינוס תורה
ניגוני החג	ניגון עך טי זיעמליאק • ניגון והיא שעמדה • ניגון ממצרים גאלתנו • ניגון על אחת כמה וכמה • ניגון טל יעסיס
חוברות וספרי החג	הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים • הגדת סוד קדושים • סימני סדר של פסח - THE SEDER