מדרש שמואל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "ישיבת '''מדרש שמואל''' הייתה ישיבה חב"דית שהתקיימה בעיר העתיקה של ירושלים בשנים תש"ד - [[...")
 
אין תקציר עריכה
 
(12 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
ישיבת '''מדרש שמואל''' הייתה ישיבה חב"דית שהתקיימה בעיר העתיקה של [[ירושלים]] בשנים [[תש"ד]] - [[תש"ח]].
ישיבת '''מדרש שמואל''' הייתה [[ישיבה]] חב"דית שהתקיימה בעיר העתיקה של [[ירושלים]] בשנים [[תש"ד]] - [[תש"ח]]. הישיבה היתה פעילה בשעות הערב והלילה{{הערה|[[שבועון בית משיח]] הרב [[מנחם זיגלבוים]], גיליון 583 ע' 52}}.


==תולדות הישיבה==
==תולדות הישיבה==


הישיבה נוסדה בי"ז ב[[אלול]] [[תש"ד]] ב[[ירושלים]] העתיקה על ידי רב הכותל הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]], כישיבה [[חב"ד]]ית בה ילמדו [[ש"ס]], [[פוסקים]] ו[[דא"ח]]. מטרת הקמת הישיבה הייתה לחיות את העיר העתיקה מבחינה רוחנית. הישיבה נקראה על שם [[אדמו"ר המהר"ש]], ואת שמה קבע [[אדמו"ר הריי"צ]].
הישיבה נוסדה ב[[י"ז באלול]] [[תש"ד]] ב[[ירושלים]] העתיקה על ידי רב הכותל הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]], כישיבה [[חב"ד]]ית בה ילמדו [[ש"ס]], [[פוסקים]] ו[[דא"ח]]. מטרת הקמת הישיבה הייתה להחיות את העיר העתיקה מבחינה רוחנית. הישיבה נקראה על שם [[אדמו"ר המהר"ש]], ואת שמה קבע [[אדמו"ר הריי"צ]].


את הישיבה ניהלו הרב אורנשטיין, יחד עם הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]] והרב [[יוסף יצחק נאה]] (אחיו של ר' [[חיים נאה]]).
את הישיבה ניהלו הרב אורנשטיין, יחד עם הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], הרב [[שמואל בן ציון רבינוביץ (חייקין)]] והרב [[יוסף יצחק נאה]] (אחיו של הרב [[חיים נאה]]).


בימי [[מלחמת השחרור]] נהרג הרב אורנשטיין מפגז ירדני, וכעבור שבועות ספורים כבש הלגיון הירדני את העיר העתיקה,. מאורעות אלו גרמו לפירוקה של הישיבה.
בתקופת ההקמה מנהלי הישיבה הוציאו כרוז אודות הישיבה:
"הישיבה הקדושה "מדרש שמואל" בעיר העתיקה ירושלים ת"ו (ע"ש כ"ק אדמו"ר הגאון האלקי מרנא ורבנא שמואל נבג"מ זיע"א).. עומדת תחת נשיאותו של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ומתנהלת ע"י בא כחו הרה"ג מוה"ר יצחק אביגדור אורנשטין שליט"א, בצירוף הנהלה קבועה המורכבת מאת הרב הגאון מוה"ר אלכסנדר יודאסן שליט"א והרה"ג מוה"ר יצחק נאה שליט"א. מטרותיה של הישיבה הק'.. לשקוד לתקנתו של חוג הלומדים והנוער החרדי, בעיקר שבעיר העתיקה, לקבוע מרכז חב"ד ומתיבתא מרכזית ללמודים קבועים, ש"ס ופוסקים וכו' ודא"ח לפי תורת כ"ק רבוה"ק נבג"מ זיע"א"{{הערה|תולדות חב"ד בארץ הקודש ע' רטו}}.


[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו]]
בימי [[מלחמת השחרור]] נהרג הרב אורנשטיין מפגז ירדני, וכעבור שבועות ספורים כבש הלגיון הירדני את העיר העתיקה. מאורעות אלו גרמו לפירוקה של הישיבה.
 
==לקריאה נוספת==
* [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]], הרב [[שלום דובער לוין]] ע' רטו-רטז
* [[נודע בשיעורים]], הרב [[שניאור זלמן ברגר]], ע' 365-367
* [[שבועון בית משיח]], הרב [[מנחם זיגלבוים]], גיליון 583 ע' 52
*'''דורות של חסידים''' עמוד 137
 
{{תומכי תמימים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש שנסגרו]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בירושלים]]

גרסה אחרונה מ־05:50, 20 בספטמבר 2024

ישיבת מדרש שמואל הייתה ישיבה חב"דית שהתקיימה בעיר העתיקה של ירושלים בשנים תש"ד - תש"ח. הישיבה היתה פעילה בשעות הערב והלילה[1].

תולדות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הישיבה נוסדה בי"ז באלול תש"ד בירושלים העתיקה על ידי רב הכותל הרב יצחק אביגדור אורנשטיין, כישיבה חב"דית בה ילמדו ש"ס, פוסקים ודא"ח. מטרת הקמת הישיבה הייתה להחיות את העיר העתיקה מבחינה רוחנית. הישיבה נקראה על שם אדמו"ר המהר"ש, ואת שמה קבע אדמו"ר הריי"צ.

את הישיבה ניהלו הרב אורנשטיין, יחד עם הרב אלכסנדר סנדר יודאסין, הרב שמואל בן ציון רבינוביץ (חייקין) והרב יוסף יצחק נאה (אחיו של הרב חיים נאה).

בתקופת ההקמה מנהלי הישיבה הוציאו כרוז אודות הישיבה: "הישיבה הקדושה "מדרש שמואל" בעיר העתיקה ירושלים ת"ו (ע"ש כ"ק אדמו"ר הגאון האלקי מרנא ורבנא שמואל נבג"מ זיע"א).. עומדת תחת נשיאותו של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ומתנהלת ע"י בא כחו הרה"ג מוה"ר יצחק אביגדור אורנשטין שליט"א, בצירוף הנהלה קבועה המורכבת מאת הרב הגאון מוה"ר אלכסנדר יודאסן שליט"א והרה"ג מוה"ר יצחק נאה שליט"א. מטרותיה של הישיבה הק'.. לשקוד לתקנתו של חוג הלומדים והנוער החרדי, בעיקר שבעיר העתיקה, לקבוע מרכז חב"ד ומתיבתא מרכזית ללמודים קבועים, ש"ס ופוסקים וכו' ודא"ח לפי תורת כ"ק רבוה"ק נבג"מ זיע"א"[2].

בימי מלחמת השחרור נהרג הרב אורנשטיין מפגז ירדני, וכעבור שבועות ספורים כבש הלגיון הירדני את העיר העתיקה. מאורעות אלו גרמו לפירוקה של הישיבה.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]


  1. שבועון בית משיח הרב מנחם זיגלבוים, גיליון 583 ע' 52
  2. תולדות חב"ד בארץ הקודש ע' רטו