תהלוכת ל"ג בעומר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
מאין תקציר עריכה
 
(249 גרסאות ביניים של 84 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:תהלוכה.jpg|left|thumb|280px|התהלוכה הראשונה בפתח תקווה]]
{{מבצעי הרבי}}
“תהלוכות ל”ג בעומר” הינם תהלוכות ענק של ילדים, הצועדים ברחובה של עיר ביום [[ל"ג בעומר]] לכבודו של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי. התהלוכות החלו למעשה כבר מאז תחילת נשיאותו של [[הרבי]], אלא שתהלוכות אלה היו רק בחצר [[770]] ולא בארץ ובעולם. עד אז התקיימו פעולות אחרות: פעילות במירון, פעילות עם חיילים ו[[התוועדות|התוועדויות]]. בשנת [[תש"מ]], חל המהפך בפעילות ל”ג בעומר, לאחר שהרבי הורה להעתיק את רעיון התהלוכה גם בישראל ובעולם.  
[[קובץ:302024.jpg|350px|שמאל|ממוזער||250px|[[הרבי]] ב[[פאראד]] של [[ל"ג בעומר]] בשנת [[תש"נ]] בפתח [[770]]]]
'''תהלוכת ל"ג בעומר''' הוא מצעד יהודי ברחובה של עיר, המתקיים על פי הוראתו ובקשתו של [[הרבי מלך המשיח שליט"א]]. התהלוכה מתקיימת ב[[י"ח באייר]], יום ה[[ל"ג בעומר]] והיא לכבודו של התנא האלוקי רבי [[שמעון בר יוחאי]]. בתהלוכה נאספים ילדי ישראל בכל מקום ומביעים בגאווה את הקשר שלהם עם הקב"ה, על ידי תהלוכה הנושאת סיסמאות ברוח אהבת ישראל, [[אהבת ה']] ומשיח.  


בשנת [[תש"מ]] לקחו על עצמם הרב [[רמי אנטיאן]] והרב [[משה דיקשטיין]] לאגן את התהלוכה הראשונה בארץ והיתה בעיר ת"א והם פירמו שיבוא "קוסם" וכו' וההוא מבני ברק יצא בצעקות וחרמות אי לכך גם חלק מרבני חב"ד דיברו אתם שלא יעשו וכו' ואחרי התהלוכה הרב [[משה דיקשטיין]] נסע לרבי ואז הרבי אמר לו אתה רצויי ומעשיך רצויים ובאזור שבועות אמר הרבי את השיחה הידועה שמי שמדבר כך על יהודים אז הוא צריך לבדוק את התפילין שלו כי כנראה הם פסולות
בחצר [[770]] התקיימו תהלוכות כאלו החל משנת [[תש"ג]]. הרבי עצמו משתתף בתהלוכות ב[[ארצות הברית]] כאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון בשבוע.
ברחבי העולם החלו התהלוכות בהוראת הרבי בשנת [[תש"מ]].


ומאז מדי שנה בשנה, נאספים ילדי ישראל בכל עיר, מושב וכפר, ומביעים בגאווה גדולה את הקשר שלהם עם הקב”ה, ואף נושאים סיסמאות ברוח אהבת ישראל, אהבת ה’. בשנים האחרונות אף התווסף המסר הגדול של: “[[עד מתי]]?” ו”[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]".
{{ציטוט-צף|'''"..על ידי זה שעושים את התהלוכה בהתאם ל"דרכו" של הילד, על ידי זה שהוא הולך "צועד" בגאון ובעוז (עם דגל או שלט), שאפשר לרשום עליהם גם ענינים הקשורים בתורה ומצוות, ובפרט - ענינים השייכים ל[[רשב"י]] ולל"ג בעומר, וכיוצא בזה, שזה נותן חיות וחמימות בילדים יהודים בנוגע לכל עניני תורה ומצוות, באופן שהרושם-טוב של התהלוכה נשאר אצלם בזיכרון, ויש לזה פעולה נמשכת בחינוך שלהם".'''
{{כתב קטן|מ[[שיחה|שיחת]] [[הרבי]], ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שבת קודש]] פרשת [[אחרי-קדושים]] [[י' אייר]] [[ה'תש"נ]] - [[מוגה]]}}}}


כרבע מליון ילדים, לפי אומדנים שונים, משתתפים בשנים האחרונות בתהלוכות ל”ג בעומר המתקיימים במאות נקודות ברחבי הארץ, ממטולה שבצפון ועד אילת שבדרום. מערכות לוגיסטיות עתירות נסיון מפיקות את סמלי התהלוכות, כובעים, ספרונים, שתיה קרה וכן את האטרקציות למיניהן.  
==התהלוכות ב-770==
{{ערך מורחב|הפאראד אצל הרבי}}
[[קובץ:770 לג בעומר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שדרת [[איסטרן פארקוויי]] בהתלוכת [[ל"ג בעומר]] ([[תשמ"ז]])]]
[[קובץ:ל"ג בעומר נ"ג ב770.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בנין [[770]] בהתלוכת [[ל"ג בעומר]] [[תשנ"ג]], שבה כתוב על השלט: [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]].]]
התהלוכות החלו עוד קודם [[י' שבט תשי"א|לנשיאותו]] של [[הרבי]], בתור כינוסים שנתיים לילדים המשתתפים בקביעות בפעילות '[[מסיבות שבת]]'. תהלוכות אלו התקיימו רק בחצר [[770]] (בשאלאש), ונועדו להפגין עוצמה יהדות ובכך להעצים את תחושת השייכות של הילדים לערכי היהדות. בכינוסים אלו השתתף הרבי עצמו ונשא דברים בפני הילדים.


==ההוראה מהרבי לארגון התהלוכות==
בשנים הראשונות התקיימו הכינוסים במועדים שונים, והחל משנת [[תשט"ז]] הם החלו להתקיים בקביעות בל"ג בעומר בקביעויות בהן הוא חל בימי ראשון שהינו יום חופשי בבתי הספר העממיים{{הערה|כדי שיוכלו לבוא כמה שיותר ילדים יהודים}}.


שבועיים ימים בלבד לפני ל”ג בעומר תש”מ. פרופסור ר’ [[ירמיהו ברנובר]] חזר באותם ימים משהייה ב[[770]] לארץ-ישראל כששליחות תחת ידו. ספק אם הוא עצמו ידע כי שליחות זו היא בבחינת תקדים יהדותי היסטורי, וכי היא תהפוך לתופעה בקנה מידה עצום.  
תהלוכות אלו נקראות בשם '[[פאראד]]' (מילה ב[[אנגלית]] שתרגומה הוא: מצעד) והן מתקיימות בשדירת [[איסטרן פארקווי]], ובמשך השנים, הם קיבלו קונספט של כינוס המוני עם הרבי וצעדה לעבר פארק, ואורגנו תחת הנהלת [[שיעורי לימודי הדת]] ו[[צבאות השם]] בניו יורק.


קודם שיצא בדרכו לשדה התעופה, הורה לו הרבי להעביר לאה”ק 60 שטרות בני 50 לירה כל אחת, אותם יש לחלק לכל מי שיארגן בפועל תהלוכת ילדים לכבוד ל”ג בעומר.  
עד שנת [[תש"נ]] הנחה את הפאראד הרב [[יעקב יהודה הכט]], כשלאחר פטירתו החליף אותו בנו ר' [[שמעון העכט|שמעון]].


בהוראתו של הרבי היו גם תנאים שונים: הרבי דרש לקיים תהלוכות בכל מקום ומדינה בעולם, בהדגישו שצריך להשתדל ולארגן לפחות 30 תהלוכות בכל מדינה, לציון “שנת השלושים” להסתלקותו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. כך בכל מקום בעולם, ואילו בארץ ישראל, “כפליים לתושייה”, יש לארגן לכל הפחות 60 תהלוכות בערים השונות. הרבי הוסיף כי במדינות שבהם אין אפשרות להגיע למספר כה רב של תהלוכות, יחברו יחדיו מספר מדינות אזוריות כדי להגיע למספר הזה.  
גם בתהלוכות שנערכות מול בית חיינו בשנים שלאחר מכן, ממשיכים המארגנים להציב את ה'סטענדער' של הרבי בחזית הבימה כשמיקרופון מוצמד אליו, מתוך אמונה ברורה בהשתתפותו של הרבי גם עתה והתגלותו המיידית.


ב[[יום ראשון]] ד’ ב[[אייר]] תש”מ, שיגר הרבי 120 דולר עבור ארגון של 120 תהלוכות בארצות הברית, כאשר 30 דולר שוגרו לכל מדינה בה ייערכו 30 תהלוכות. הרבי הוסיף: “אלה שלא יארגנו תהלוכות - ישתדלו לקיים לכל הפחות מסיבות”. יחד עם זה הבהיר הרבי כי יש “לתת רק למי שמארגן תהלוכה ללא חוכמות”, ולמי ש”מארגן בפועל”. אם לא יגיעו למספר הזה, יש “להחזיר לכאן” את יתרת השטרות. באם יהיו יותר תהלוכות, הודיע הרבי, יישלחו שטרות נוספים.  
התהלוכה נפתחת בשירת [[אני מאמין (ניגון)|אני מאמין]] בעת כניסת הרבי.


על היקף הפעילות אותה רצה הרבי, אפשר ללמוד מההוראה הבאה: “להשתדל שלא ישאר ילד יהודי בארצנו-הקדושה שלא יטול חלק בתהלוכה”. על החשיבות שייחס הרבי לתהלוכות, ניתן ללמוד מתשובה ששיגר: “..יהיה הצלחה וכו’ וזכות הרשב”י ודאי היא גדולה במאוד מאוד, אעה”צ”.
כשלאחריו אומרים [[חיילי צבאות ה']] את [[12 הפסוקים]], ובסיומה את ההכרזה: "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]".
===שנים של"ג בעומר חל ביום ראשון===
*[[תשט"ז]]
*[[תשי"ז]]
*[[תש"כ]]
*[[תשכ"ג]]
*[[תשכ"ו]]
*[[תשכ"ז]]
*[[תש"ל]]
*[[תשל"ג]]
*[[תשל"ו]]
*[[תש"מ]]
*[[תשמ"ג]]
*[[תשמ"ד]]
*[[תשמ"ז]]
*[[תש"נ]]
*[[תשנ"ג]]
*[[תש"ע]]
*[[תשע"ז]]
*[[תשפ"ד]]
{{להשלים}}
====שנים של"ג בעומר חל ב[[שנת הקהל]], אבל לא ביום ראשון====
*[[תשמ"א]]
*[[תשמ"ח]]
*[[תשפ"ג]]


מבצע זה הגיע בהמשך לקריאתו של הרבי בחודש [[ניסן]], להגביר את הפעילות בחודשי הפסח, תחת הסיסמא “והשיב לב אבות על בנים”. זה היה הכיוון החדש בפעילות של הרבי במטרה להגביר את ההשפעה על ילדי ישראל, ודרכם גם את האבות.
==ההוראות מהרבי==
{{חלונית
|כותרת=הוראות מיוחדות מהרבי בנוגע לתהלוכות
|תוכן=


==התהלוכות הראשונות==
א. כנהוג בשנים האחרונות ישתדלו שבכל מקום ומקום תתקיים בל"ג בעומר "תהלוכה", להדגיש ולהראות באופן גלוי לעין כל, גם לעיני עמי הארץ, ש[[יהודים]] הולכים לקיים רצון [[הקדוש ברוך הוא|קונם]], ובאופן של הליכה מדרגה לדרגה.


הפריסה הארצית החב”דית בתחילת שנות הממ”ים, היתה מצומצמת למדי. כעשרים בתי חב”ד בלבד היו פזורים ברחבי הארץ, אולם הרב [[ישראל הלפרין]] החליט שהמבצע הזה שנעשה בהוראת הרבי חייב להתבצע בהיקף רחב, ויחד עם זאת - בסדר מופתי.  
ב. בפרט כאשר נמצאים במדינת הרווחה כמדינת [[ארצות הברית]] וכיוצא בזה, שיכולים לקיים [[תורה]] ו[[מצוות]] ללא רדיפות והפחדות, שצריכים לנצל מצב זה לערוך תהלוכות פומביות שבהם יתבטא תוכן הליכתם של בני ישראל בעניני [[יהדות]].


בעוד צוות רחב עמל במלאכה כנגד השעון, גויסו לצורך המבצע כל תלמידי ישיבות חב”ד בארץ, אברכי הכוללים, ואנ”ש בכל אתר. בעזרת אלו הורכבו צוותי הדרכה וארגון בכל אתר ואתר בארץ הקודש. על כל תהלוכה היה ממונה מקומי, ומעל כל כמה אחראים היה ממונה אזורי. בכל ישיבה מונה בחור שתפקידו היה לארגן ולסדר את כוח האדם מהישיבה.  
ג. עריכת חגיגות ותהלוכות של כל בני ישראל בכל מקום שהם, הוא בחוץ לארץ, ועל אחת כמה וכמה ב[[ארץ ישראל]], שבהם ישתתפו האנשים והנשים בנפרד, בתכלית ה[[צניעות]] כמובן, והטף.
 
ז. הנ"ל הוא במיוחד בנוגע לטף - כמנהג [[ישראל]] מדורי דורות שבל"ג בעומר ממעטים בלימוד ה[[תינוקות של בית רבן]], כחצי היום או שליש היום, ויוצאים (ל[[שדה]]) לשמוח עם הילדים בעניני הרשות, ועל ידי זה ניתוסף ב[[לימוד התורה]].
 
ח. בכדי שהתהלוכות יהיו ב[[הצלחה]] רבה ומופלגה, דרושים לכך גם ההכנות המתאימות, מתוך פרסום ו[[שטורעם]] גדול, למשוך כמה שיותר ילדים שישתתפו בזה.
 
ט. בטח יעשה בזה כל אחד ואחת כל התלוי בו אנשים נשים וטף כל חד וחד לפום שיעורא דיליה, וכמו כן להשפיע על אחרים שישתתפו בזה, מתחיל מהוראת [[דוגמא חיה‎]] אישית איך שהוא משתתף בזה בחיות וב[[שמחה]].
 
י. בוודאי יפרסמו הדברים האמורים בכל מקום ומקום, בכל עיר ועיר וכו', כולל ובמיוחד - ב[[ארץ ישראל|ארצנו הקדושה]].
 
יא. הפעולות בכל זה יהיו מתוך שמחה, בהתאם לתוכנו של ל"ג בעומר - יום שמחתו של [[רשב"י]], כולל - גם ההכנות בימים שלפני זה שנעשים מתוך שמחה, כטבע האדם שהידיעה שמתקרב יום שמחה פועלת כבר רגש של שמחה.
 
יב. גם כאשר הפעולה בזה נראית כ"דחק", עבודה קשה, הרי, מכיון שמדובר אודות ענין בלתי-רגיל, הקשר עם רשב"י, "כדאי הוא ר' שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק", ולהתייגע בפעולות אלו גם באופן של "דחק".
 
יג. עריכת ה"תהלוכות" של ילדי ישראל בסיסמא והכרזת "יחד כל ילדי ישראל" - כלשון הכתוב "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד", כידוע הקשר והשייכות דפסוק זה לרשב"י.
 
יד. פשוט, שבמהלך התהלוכות ידברו עם הילדים והמבוגרים ויספרו להם (ויש לקצר) אודות רשב"י, ויעוררום להוסיף בכל עניני יהדות, [[תורה]] ו[[מצוות|מצוותיה]]. ובמיוחד - ללמוד מהנהגותיו של רשב"י.
 
טו. בקשה נפשית - להשתדל גם להוסיף בהסברת הדברים הנ"ל באותיות ובסגנון המתאים, החל מהמסביר עצמו, שיונח אצלו, ובמילא, יהיו הדברים יוצאים מן הלב, שאז נכנסים ללב השומע.
|רוחב=30em}}
[[קובץ:הרבי ברכב לג בעומר תשמח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בסיור ברכב בל"ג בעומר [[תשמ"ח]]]]
בשנת [[תש"מ]] הורה הרבי להעתיק את רעיון התהלוכות מ-[[770]] לארץ ישראל ולעולם כולו. הרבי ביקש לקיים תהלוכות בכל מקום ומדינה בעולם, בהדגישו שצריך להשתדל ולארגן לפחות 30 תהלוכות בכל מדינה, לציון "שנת השלושים" ל[[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. ואילו בארץ ישראל, "כפליים לתושייה" - יש לארגן לכל הפחות 60 תהלוכות בערים השונות. הרבי הוסיף כי במדינות שבהם אין אפשרות להגיע למספר כה רב של תהלוכות, יחברו יחדיו מספר מדינות אזוריות כדי להגיע למספר הזה.
 
פרופסור ר' [[ירמיהו ברנובר]] חזר באותם ימים מ[[770]] ל[[ארץ ישראל]] עם 60 שטרות בני 50 לירה כל אחת, אותם יש לחלק בשם הרבי לכל מי שיארגן בפועל תהלוכת ילדים לכבוד ל"ג בעומר - יום ה[[הסתלקות]] של [[רבי שמעון בר יוחאי]].
 
ביום ראשון [[ד' באייר]] [[תש"מ]], שיגר הרבי 120 דולר עבור ארגון של 120 תהלוכות ב[[ארצות הברית]], כאשר 30 דולר שוגרו לכל מדינה בה ייערכו 30 תהלוכות. הרבי הוסיף והורה, כי אלה שלא יארגנו תהלוכות - ישתדלו לקיים לכל הפחות מסיבות. יחד עם זה הבהיר הרבי כי יש לתת את השטר רק למי שמארגן תהלוכה ללא חוכמות, ולמי שמארגן בפועל. והורה, שאם לא יגיעו למספר הזה, יש "להחזיר לכאן" את יתרת השטרות. באם יהיו יותר תהלוכות, הודיע הרבי, יישלחו שטרות נוספים.
 
על היקף הפעילות אותה רצה הרבי, אפשר ללמוד מההוראה הבאה: "להשתדל שלא ישאר ילד יהודי בארצנו הקדושה שלא יטול חלק בתהלוכה".
 
על החשיבות שייחס הרבי לתהלוכות, ניתן ללמוד מתשובה ששיגר: {{ציטוטון|.. יהיה הצלחה וכו' וזכות ה[[רשב"י]] ודאי היא גדולה במאוד מאוד, [[אעה"צ]] (אזכיר על הציון)}}.
 
מבצע זה הגיע בהמשך לקריאתו של הרבי בחודש [[ניסן]], להגביר את הפעילות בחודשי הפסח, תחת הסיסמא [[מבצע והשיב לב אבות על בנים|"והשיב לב אבות על בנים"]]. זה היה הכיוון החדש בפעילות של הרבי במטרה להגביר את ההשפעה על ילדי ישראל, ודרכם גם על האבות.
 
==התהלוכות הראשונות באה"ק==
[[קובץ:תהלוכה.jpg|שמאל|ממוזער|280px|התהלוכה הראשונה בפתח תקווה]]
הפריסה הארצית החב"דית בתחילת שנות הממ"ים, הייתה מצומצמת למדי. כעשרים בתי חב"ד בלבד היו פזורים ברחבי הארץ, אולם הרב [[ישראל הלפרין]] החליט שהמבצע הזה שנעשה בהוראת הרבי חייב להתבצע בהיקף רחב, ועם זאת - בסדר מופתי.
 
בעוד צוות רחב עמל במלאכה כנגד השעון, גויסו לצורך המבצע כל תלמידי ישיבות חב"ד בארץ, אברכי הכוללים, ואנ"ש בכל אתר. בעזרת אלו הורכבו צוותי הדרכה וארגון בכל מקום בארץ הקודש. על כל תהלוכה היה ממונה מקומי, ומעל כל כמה אחראים היה ממונה אזורי. בכל ישיבה מונה בחור שתפקידו היה לארגן ולסדר את כוח האדם מהישיבה.  


במקביל הופקו דפי תדרוך מפורטים המציינים כיצד יש לפעול להצלחת התהלוכה. בדפים אלו הובאו כל הבעיות שיכולות להתעורר, וכן עצות, פתרונות ורעיונות כדי להגביר את האפקטיביות של התהלוכה. בנוסף לדפי התדרוך השונים לא נשכחו גם מנחי הכינוסים, וגם עבורם הוצא חומר עזר מיוחד.  
במקביל הופקו דפי תדרוך מפורטים המציינים כיצד יש לפעול להצלחת התהלוכה. בדפים אלו הובאו כל הבעיות שיכולות להתעורר, וכן עצות, פתרונות ורעיונות כדי להגביר את האפקטיביות של התהלוכה. בנוסף לדפי התדרוך השונים לא נשכחו גם מנחי הכינוסים, וגם עבורם הוצא חומר עזר מיוחד.  


ב[[שבת]] קודש פרשת אמור, ערב ל”ג בעומר, [[התוועדות|התוועד]] הרבי, התוועדות שהקודשה כמעט כליל ליום ההילולא ל”ג בעומר ולרשב”י. ב[[שיחה|שיחות]] אלה הרבי דיבר גם על התהלוכות העתידות להתקיים למחרת, וביקש כי במהלך התהלוכה ידאגו לקיים עם הילדים את שלושת הקווים שעליהם העולם עומד: תורה, תפילה וצדקה. כמו כן הורה לעמוד בקשר עם הילדים גם לאחר התהלוכה. הרבי גם הציע לפרסם ספר תמונות מהתהלוכות ברחבי העולם, שיכלול גם התרשמויות וסיפורים ויודפס בכל הלשונות שבהם מדברים ילדי ישראל: לשון הקודש, אנגלית, רוסית ופרסית, ושאר הלשונות.  
הרב [[נחום כהן]] מ[[צעירי חב"ד בארץ הקודש]], הגה את הסיסמה לתהלוכות "יחד כל ילדי ישראל", סיסמה שהתקבלה על ידי הרבי, ואף חזר עליה ברבים בהתוועדות.
 
ב[[שבת]] קודש פרשת אמור, ערב ל"ג בעומר, [[התוועדות עם הרבי|התוועד]] הרבי, התוועדות שהקדושה כמעט כליל ליום ההילולא ל"ג בעומר ול[[רשב"י]]. ב[[שיחה|שיחות]] אלה הרבי דיבר גם על התהלוכות העתידות להתקיים למחרת, וביקש כי במהלך התהלוכה ידאגו לקיים עם הילדים את שלושת הקווים שעליהם העולם עומד: [[תורה]], [[תפילה]] וצדקה. כמו כן הורה לעמוד בקשר עם הילדים גם לאחר התהלוכה.
 
הרבי הציע לפרסם ספר תמונות מהתהלוכות ברחבי העולם, שיכלול גם התרשמויות וסיפורים ויודפס בכל הלשונות שבהם מדברים ילדי ישראל: לשון הקודש, אנגלית, רוסית, פרסית ושאר הלשונות.
 
הרבי דאג להזכיר לציבור גם בנוגע לצד הכספי, ועורר להירתם ולסייע בנושא. את השיחה סיים הרבי בבקשה "שכל אחד יעלה רעיונות, הצעות וסברות - והעיקר (בנוגע לתהלוכות) שיקויים מיניה ומיניה יתקלס עילאה - שיהיה [[קידוש השם]], קידוש [[עם ישראל]] וקידוש ה[[תורה]], וילכו עם הילדים לקבל פני [[משיח צדקנו]] ו[[רשב"י]] בתוכם ובראשם".
 
הרבי אף דיבר דברים חריגים במהותם בחשיבות ההתעסקות בתהלוכות באומרו:
 
{{ציטוטון|כל אחד יש לו ענייני משאלת לבבו, פרטיים וכלליים - על כך אומרים לו: בזכות התעסקות עם הילדים יתן לך ה' כל רצונותיך}}.


הרבי דאג להזכיר לציבור גם בנוגע לצד הכספי, ועורר להירתם ולסייע בנושא. את השיחה סיים הרבי בבקשה “שכל אחד יעלה רעיונות, הצעות וסברות - והעיקר (בנוגע לתהלוכות) שיקויים מיניה ומיניה יתקלס עילאה - שיהיה קידוש-ה’, קידוש עם-ישראל וקידוש התורה, וילכו עם הילדים לקבל פני [[משיח]] צדקנו ורשב”י בתוכם ובראשם”.
בהמשך הוסיף הרבי:


הרבי אף דיבר דברים חריגים במהותם בחשיבות ההתעסקות בתהלוכות באומרו: “כל אחד יש לו ענייני משאלת לבבו, פרטיים וכלליים - על כך אומרים לו: בזכות התעסקות עם הילדים יתן לך ה’ כל רצונותיך”. ובהמשך הוסיף הרבי: “כ”ק מו”ח אדמו”ר מסר נפשו וחינך כל אחד שבד’ אמותיו יעסקו בפועל ממש, לא יחפשו כבוד וכו’.. אלה שפעלו עד עתה בפועל ממש עם ילדים, ובפרט בפעולות להשתתפותם של בנים ובנות בתהלוכה לכבוד שמחת רשב”י - יוסיף בכך שהדבר יתנהל ביתר הצלחה”.  
{{ציטוטון|[[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] מסר נפשו וחינך כל אחד שבד' אמותיו יעסקו בפועל ממש, לא יחפשו כבוד וכו'.. אלה שפעלו עד עתה בפועל ממש עם ילדים, ובפרט בפעולות להשתתפותם של בנים ובנות בתהלוכה לכבוד שמחת [[רשב"י]] - יוסיף בכך שהדבר יתנהל ביתר הצלחה}}.  


מארגני התהלוכות בארץ שראו את החשיבות הרבה שהרבי מקדיש לעניין, לא הסתפקו בשישים התהלוכות בהם נצטוו, ויצאו מגדרם כדי להגיע לכל מקום אפשרי לנחת רוחו של הרבי.  
מארגני התהלוכות בארץ שראו את החשיבות הרבה שהרבי מקדיש לעניין, לא הסתפקו בשישים התהלוכות בהם נצטוו, ויצאו מגדרם כדי להגיע לכל מקום אפשרי לנחת רוחו של הרבי.  


מארגני התהלוכות הראשונות, לא הסתפקו רק בערי וישובי פנים הארץ, והוחלט לערוך תהלוכות גם מעבר לקו-הירוק - ביש”ע ורמת הגולן. משלחת [[אנ"ש]] נשלחה לישובים היהודים בעזה, שם הוציאו את הילדים לרחובות. בצפון הארץ נרתמו השלוחים הצפתיים, והם ארגנו שש תהלוכות, בהם גם ברמת הגולן. אפילו בימית נערכה תהלוכה מרשימה.  
אחת ההחלטות הייתה - לא להסתפק רק בערי וישובי פנים הארץ, אלא מעבר לקו הירוק - ביש"ע ורמת הגולן. משלחת [[אנ"ש]] נשלחה ליישובים היהודים בעזה. בצפון הארץ נרתמו השלוחים שבצפת והם ארגנו שש תהלוכות, בהם גם ברמת הגולן. גם ביישוב ימית (בסיני) נערכה תהלוכה מרשימה.
 
==המלחמה וזעקת הרבי==
[[קובץ:מחאת המנגדים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מחאה נגד התהלוכות עליה חתום גם [[הסטייפלער]]]]
באותה שנה לקחו על עצמם הרב [[ישראל צבי הבר]] הרב [[רמי אנטיאן]] והרב [[משה דיקשטיין]] לארגן את התהלוכה בתל אביב והם פירסמו שיבוא "קוסם".
 
שניים ממנהיגי הציבור החרדי-ליטאי יצאו נגד התהלוכה בקול קורא חריף ופירסמוהו בשער עיתון 'המודיע' שנשלט אז גם על ידי המתנגדים.
 
בעקבות זאת היו חסידים שחשבו כי כדאי לבטל את התהלוכה הזו, אולם ההכנות נמשכו בעידוד משפיעים ורבנים.


==מכתב להחרמת התהלוכות==
אחרי התהלוכה נסע הרב [[משה דיקשטיין]] לרבי ולא ידע אם מעשיו רצויים או שמא המאבק מיותר. בימים הבאים הרבי התבטא אודותיו: "הוא רצוי ומעשיו רצויים".


כפי שהיה ברבים ממבצעי הקודש, גם כאן התערב השטן וראש ישיבה מסויימת בבני-ברק יצא בקצף כנגד התהלוכה. הוא הוציא “מכתב גלוי”, עליו הוחתמו מספר רבנים נודעים, והמכתב הופץ על גבי פשקווילים במקומות יישוב חרדיים. במכתבו קרא להחרים את התהלוכות המבזות כביכול את כבוד התורה. אחד הנימוקים במכתבו היה כנגד הקוסם.  
ב[[ד' סיוון]], אור לערב [[חג השבועות]], בשיחה שאמר הרבי ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הפליא הרבי את המעלה של ילדי ישראל שזעקו ברחובה של עיר את הפסוק "שמע ישראל ה' אלוקינו [[ה' אחד]]" ואמר כי אין להתפעל מהמפריעים העסוקים במחלוקת. כהסבר על המניעים שלהם, אמר הרבי:
{{ציטוט|תוכן= און דערנאך קומט צו דער ביטערער רחמנות: פון וואנעט טאקע קומט דאס?


בתגובה לטענותיו של אותו ראש הישיבה, נשא הרבי שיחת קודש באור ל[[יום שני]], ערב [[חג השבועות]], בה התבטא הרבי בין היתר: “כאשר ‘נטפלים’ לתינוקות של בית-רבן - הרי הדבר מהווה פגיעה באלה שהקב”ה מעיד עליהם שאלו הם משיחי - זהו המשיח שלי, “אל תגעו במשיחי - אלה תינוקות של בית-רבן”!  
ס'איז אינגאנצן ניט פארשטאנדיק: בן אברהם יצחק ויעקב, מיט אלע ענינים וואס זיינען דערמיט פארבונדן - ווי קומט מען דאס זיין דורכגענומען מיט שנאת חינם?
ניט רוען, מבטל זיין מתורתו!.. מבטל זייו פון עבודת ה'!.. און זוכן אידן - אפשר קען מען זיי מבלבל זיין, און אין זיי איינפלאנצן שנאת חינם!..
איז די הסברה גאר א פשוט'ע: ער דאוונט מיט פסול'ע תפילין!..|תרגום=וכאן באה הרחמנות המרה יותר: מהיכן אכן זה נובע?


“שמע ישראל ה’ אלוקינו ה’ אחד!” - בפסוק זה הלכו יהודים ומסרו לא-עלינו את נפשם בפועל, ובמילים אלו עברו מעלמא דשיקרא לעולם האמת וילדי ישראל הכריזו פסוק זה בל”ג בעומר בריש גלי.
הדבר כלל אינו מובן: מדובר בבן אברהם יצחק ויעקב יחד עם כל העניינים הקשורים בכך, איך מגיעים להיות כל כך חדורים בשנאת חינם?


“רשב”י ציווה להיות שמח בשמחתו –על אחת כמה וכמה לא להפריע לשמחתו (”ניט טשעפען זיך מיט זיין שמחה”)!  
ללא מרגוע, להתבטל מלימוד תורתו!.. להתבטל מעבודת ה'!.. ולחפש יהודים אולי אפשר לבלבלם ולהחדיר בהם שנאת חנם!..


==דו"ח לרבי==
אלא, שההסברה בכך פשוטה הוא מתפלל עם תפילין פסולות!...(תרגום חפשי)|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4625&st=&pgnum=226 שיחות קודש תש"מ חלק ג עמוד 193]}}


במטה הפעילות הארצי הוחלט כי עוד בטרם יסתיים יום ל”ג בעומר, קודם השקיעה, יועבר לרבי דו”ח מלא של הפעילות: המקום, שם האחראי, וכמות הילדים. לשם כך, כל אחראי קיבל מראש דו”ח מפורט שהיה עליו למלאותו, ולאחר מכן להתקשר אל המשרד בכפר חב”ד שבו שכן המטה כדי ששם יחוברו יחדיו כל הנתונים.  
בהמשך הסביר הרבי כי ללא תפילין חסר בשעבוד הלב והמוח וכשזה חסר אין לצפות לאחריות. הרבי תבע מהחסידים שלא להמשך אחרי המחלוקת וח"ו לא להחליש את הפעילות.


ברגעים האחרונים קודם השקיעה של ל”ג בעומר, הסתיימה מלאכת קיבוץ הנתונים (ראה מסגרת) והדו”ח הועבר טלפונית לרבי על-ידי מזכירו, הרב [[יהודה לייב גרונר]].  
==מחאה==
המצב המורכב בו היומון החרדי פירסם מודעה נגד התהלוכות, הביא לדחיית כל ניסיון לפרסם ביומון מחאה. ובלית ברירה הרב [[ישראל צבי הבר]] ממארגני התהלוכה, פירסם מכתב נגד החתומים על הכרוז הנ"ל בעיתון 'שערים' של פועלי אגודת ישראל, ובו הוא מתאר את החיוב שבתהלוכה.


מיד לאחר ל”ג בעומר הרבי שלח לארץ עוד 107 שטרות נוספים עבור כל תהלוכה!
בשנים הבאות הציבור הדתי והחרדי באה"ק הצטרף לתהלוכות.
 
==חבר העמים==
בל"ג בעומר [[תש"נ]], חודשים מספר לפני נפילת המשטר הקומוניסטי, קיים השליח, רבה הראשי של מדינת מולדובה, הרב [[זלמן אבלסקי]] ורעייתו את [[תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בחבר העמים]] ברחובה הראשי של העיר [[קישינב]] בירת מדינת [[מולדובה]].
בימים הסמוכים לל"ג בעומר החלו בהכנות לתהלוכה.
למרות שבסופו של דבר הושג אישור רשמי לצעוד ברחובה של עיר בתהלוכת ל"ג בעומר - השלטונות לא ידעו כיצד להתמודד עם התהלוכה הבלתי חוקית מלכתחילה, והחליטו לבסוף לשלוח את שני הצעירים מארגני התהלוכה ר' זושא אבלסקי ור' פנחס וישצקי ממדינת מולדובה בתירוץ מפוקפק.
לאחר התהלוכה כתב השליח הרב [[זלמן אבלסקי]] דו"ח מפורט לרבי והמענה שקיבל באמצעות [[המזכירות]] היה {{ציטוטון|נתקבל מכתבו. ות"ח ת"ח, ובהוספה}}.
בשנה שלאחר מכן - [[תנש"א]] - החלו להתקיים תהלוכות ל"ג בעומר בכל עיר ומדינה בה הגיעו כבר שלוחי הרבי למדינות חבר העמים.


==התהלוכות כיום==
==התהלוכות כיום==
[[קובץ:לג בעומר נא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"'''חסידי חב"ד יקדישו את ל"ג בעומר להבאת המשיח'''", ידיעה עיתונאית משנת [[תנש"א]]]]
משנת [[תש"מ]], מדי שנה בשנה, נאספים ילדי ישראל בכל עיר, מושב וכפר, ומביעים בגאווה גדולה את הקשר שלהם עם הקב"ה, ואף נושאים סיסמאות ברוח [[אהבת ישראל]] [[אהבת ה']] ואהבת התורה.
בשנים האחרונות התווסף מסר של [[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] ו[[משיח]] על פי הוראתו של הרבי ש"הדבר היחידי שנשאר עכשיו בעבודת ה[[שליחות]] הוא - [[לקבל פני משיח צדקנו]] בפועל ממש".
בשנת [[תנש"א]] לאחר דיון שהתקיים בין פעילי [[בית חב"ד]] וצא"ח כתבה צא"ח לרבי שחושש כי הנפת שלטים בנושא גאולה ומשיח ירחיקו משתתפים מהתהלוכה, בתגובה ענה הרבי "באם כך אזי יסירו השלטים" (ראה בספר תומת ישרים תנחם). לקראת ל"ג בעומר [[תנש"א]] הייתה הוראה מהמזכירות להסיר את שלטי "הגיע זמן הגאולה"{{הערה|[[:קובץ:צאח לסניפים ל"ג בעומר נ"א.png|צילום מכתב צא"ח לסניפי בתי חב"ד בו הופיעה הוראה זו]], וראה בספר צעירי אגודות חב"ד סוף עמוד 288.}} שהשתמשו בהם החל מ[[תשמ"א]], וזאת בעקבות פנייית צא"ח לרבי שחושש שיתמעטו מספר המשתתפים. אולם בפועל בתהלוכה עצמה באילת השאירו את השלטים ואף הוסיפו שלטים על הרבי כמשיח ולאחר מכן נשלח לרבי תמונות מהתהלוכה וקיבלו תשובה חיובית{{הערה|מפי הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] והרב [[ברוך לבקיבקר]].}}.
כרבע מיליון ילדים, לפי אומדנים שונים, משתתפים בשנים האחרונות בתהלוכות ל"ג בעומר המתקיימים במאות נקודות ברחבי הארץ, ממטולה שבצפון ועד אילת שבדרום.


משנת תש"מ, מדי שנה בשנה, נאספים ילדי ישראל בכל עיר, מושב וכפר, ומביעים בגאווה גדולה את הקשר שלהם עם הקב”ה, ואף נושאים סיסמאות ברוח אהבת ישראל, אהבת ה’. בשנים האחרונות אף התווסף המסר הגדול של: “עד מתי?” ו”יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד".  
משנת [[תשס"ה]] החל ועד אברכים בחלוקת [[ח"י רוטל]] - שתיה למשתתפי התהלוכות, ע"י [[צעירי אגודת חב"ד בישראל]].


כרבע מליון ילדים, לפי אומדנים שונים, משתתפים בשנים האחרונות בתהלוכות ל”ג בעומר המתקיימים במאות נקודות ברחבי הארץ, ממטולה שבצפון ועד אילת שבדרום. מערכות לוגיסטיות עתירות נסיון מפיקות את סמלי התהלוכות, כובעים, ספרונים, שתיה קרה, וכן את האטרקציות למיניהן.
בשנת [[תשע"ד]] נחתמה קריאה מאת רבני חב"ד לנצל את מעמד התהלוכה ל[[פרסום גאולה ומשיח]] ו[[נבואת הגאולה]]. בשנת [[תשפ"א]] נערכו ארגון [[התאחדות החסידים]] ו[[המרכז לחינוך ושליחות]] להגברת ההתעסקות בנושא זה{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/670146/ קריאה לאנ"ש: פרסמו את בשורת הגאולה בתהלוכות ל"ג בעומר].}}.


==הפאראד==
==לקריאה נוספת==
*'''מצעד האחדות''', ספר אלבומי המתעד את תהלוכות ל"ג בעומר בארץ הקודש בשנת תשמ"ז
*[[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורו של חג]] - ל"ג בעומר - תיעוד הפאראד אצל הרבי במשך השנים, תיעוד תהלוכות ל"ג בעומר ברחבי העולם, תיעוד תהלוכות ל"ג בעומר בארץ הקודש - כולל סיפורים, זכרונות, תמונות ומסמכים חלקם נדירים ובפרסום ראשון.
*[[שניאור זלמן ברגר]], שליחות ברומניה הקומוניסטית, חלקו של הרב [[ישראל צבי הבר]] בארגון התהלוכה הראשונה בתל אביב, ומחאתו נגד ראשי המתנגדים שהשמיצו את התהלוכה ומארגניה.
*[[צעירי אגודת חב"ד (ספר)]] - פרק ל"ג בעומר - הוראות ומענות הרבי אודות תהלוכות ל"ג בעומר בארץ הקודש
*[[שבועון בית משיח]] גיליון 414, התהלוכות הראשונות בארץ הקודש


[[פאראד]] (מילה באנגלית שתרגומה הוא: מצעד) הוא כינוי לתהלוכת ל"ג בעומר המתקיימת בשכונת [[קראון הייטס]] בשדרת איסטערן פארקוואי, הזוכה בדרך כלל להשתתפותו האישית של הרבי.  
== קישורים חיצונים ==
;סקירות
*[[מרדכי מנשה לאופר]], [http://chabad-il.org/hit/lag.htm תהלוכות ל"ג בעומר], בתוך [[התקשרות (שבועון)|התקשרות]] מב ● [http://chabad-il.org/hit/hit304.htm#3 תהלוכות ל"ג בעומר], בתוך [[התקשרות (שבועון)|התקשרות]] דש
;מדיה
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1880 פאראד עם הרבי בשנת] [[תשכ"ז]] - {{וידאו}} {{אינפו}}.
* [https://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61492 תמונות נדירות מפאראד עם הרבי בשנת] [[תשל"ו]] {{אינפו}}
* [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1863 פאראד עם הרבי בשנת] [[תש"מ]] - {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1875 פאראד עם הרבי בשנת] [[תש"נ]] - {{וידאו}} {{אינפו}}.
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2911 הרבי בסיור עם הרכב, בלונה פארק של תהלוכת ל"ג בעומר]{{וידאו}}
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3323942 ל"ג בעומר תשכ"ז עם הרבי]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בתוך מגזין הוידאו השבועי של חברת [[jem]]
*[https://sinun770.org/סיפורה-של-תהלוכת-לג-בעומר-במחיצתו-של-ה/ סיפורה של תהלוכת ל"ג בעומר – במחיצתו של הרבי מליובאוויטש] מערוץ היוטיוב של [[jem]], באתר "[[סינון חב"ד|סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב]]"
*מוני אנדר, '''[https://col.org.il/news/145346 איך התחילו תהלוכות ל"ג בעומר?]''', בערוץ הכנסת {{COL}}{{וידאו}}


הפאראד מתקיים רק כשהקביעות של ל"ג בעומר היא ב[[יום ראשון]] בשבוע (משום שאז אין לימודים בבתי ספר הממשלתיים, כך שהילדים היהודים הלומדים בהם יכולים להשתתף).
;כתבות היסטוריות
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75711 העיתונות מדווחת על התהלוכות הראשונות בארץ הקודש]''', [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75667 המצעד לקראת הגאולה]''', [[שבועון כפר חב"ד]] מדווח על התהלוכה ב[[קראון הייטס]] בשנת [[תשנ"ג|ה'תשנ"ג]] {{תמונה}} {{אינפו}}


הפאראד החל עוד בתקופת [[אדמו"ר הריי"צ]] כאשר הילדים שנטלו בו חלק היו אלו שהשתתפו בפעילות הארגון "[[מסיבות שבת]]" שתחת ה[[מרכז לעניני חינוך]].
;מאמרי דעה
הפעם הראשונה היתה בחול המעוד פסח [[תש"ב]],חצי שנה לאחר התייסדות "[[מסיבות שבת]]". הפעם השניה היתה [[בט"ו תמוז]], והפעם השלישית היתה בפורים של שנת [[תש"ג]].
*הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/5/22/966522799874.html ל"ג משיח]''' - פרסום משיח בתהלוכה, בתוך [[שבועון בית משיח]] [[אייר]] תשע"ו
* מ. פריד [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68735 תהלוכות לקבלת פני משיח] מאמר דעה {{אינפו}}
* אחד השלוחים, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75644 התהלוכות בסיסמת: הצדעה למשיח!]''', מאמר דעה {{אינפו}}
*{{קישור חבד און ליין|104015|ל"ג בעומר ב'יום שאחרי': האם יש עניין, ומה אומרת ההלכה?||א' אייר תשע"ז}}


השנים בהם התקיים הפארד בהשתתפותו של הרבי: [[תשי"ג]], [[תשט"ז]], [[תשי"ז]], [[תש"כ]],[[תשכ"ג]], [[תשכ"ו]], [[תשכ"ז]],(שנה בה נשא כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א את השיחה המרגיעה המפורסמת, לפני מלחמת ששת הימים). [[תש"ל]],[[תשל"ג]] [[תשל"ו]] (לא חל ביום ראשון אך עקב כך שהרבי קרא לשנה זו "[[שנת החינוך]]" התקיימה התהלוכה בשנה זו באמצע השבוע), [[תש"מ]], [[תשמ"ג]], [[תשד"מ]], [[תשמ"ז]] ו[[תש"נ]].
;חוברות
*'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/54439_he_1.pdf יום שמחתו של רשב"י]''' בהוצאת - [[ועד חיילי בית דוד]], תש"ע
*'''[http://www.dmag.co.il/pub/tzach/sikum_lag14/index.html התחברנו והצלחנו - חצי מליון ילדים בתהלוכות ל"ג בעומר]''' - אלבום סיכום בהוצאת [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]], [[סיוון]] תשע"ד


[[קטגוריה:ערכים בהפצת המעיינות]]
{{תבנית:ל"ג בעומר}}
[[קטגוריה:ערכים חב"דים]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]
[[קטגוריה:ל"ג בעומר]]

גרסה אחרונה מ־10:47, 22 בדצמבר 2024

מבצעי הרבי
עשרת המבצעים
תפילין · תורה · מזוזה · צדקה · בית מלא ספרים · נש"ק · כשרות · טהרת המשפחה · חינוך · אהבת ישראל
מבצעים שונים
מסיבות שבת · שופר · לולב · חנוכה · פורים · מצה · והשיב לב אבות על בנים · ל"ג בעומר · עשרת הדברות · אות בספר התורה לילדי ישראל · אות בספר תורה הכללי . אות בספר תורה לחיילי צה"ל · הקהל · משיח · יום הולדת · הקהלת קהילות · הדפסת התניא · עידוד הילודה
הרבי בפאראד של ל"ג בעומר בשנת תש"נ בפתח 770

תהלוכת ל"ג בעומר הוא מצעד יהודי ברחובה של עיר, המתקיים על פי הוראתו ובקשתו של הרבי מלך המשיח שליט"א. התהלוכה מתקיימת בי"ח באייר, יום הל"ג בעומר והיא לכבודו של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי. בתהלוכה נאספים ילדי ישראל בכל מקום ומביעים בגאווה את הקשר שלהם עם הקב"ה, על ידי תהלוכה הנושאת סיסמאות ברוח אהבת ישראל, אהבת ה' ומשיח.

בחצר 770 התקיימו תהלוכות כאלו החל משנת תש"ג. הרבי עצמו משתתף בתהלוכות בארצות הברית כאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון בשבוע. ברחבי העולם החלו התהלוכות בהוראת הרבי בשנת תש"מ.

" "..על ידי זה שעושים את התהלוכה בהתאם ל"דרכו" של הילד, על ידי זה שהוא הולך "צועד" בגאון ובעוז (עם דגל או שלט), שאפשר לרשום עליהם גם ענינים הקשורים בתורה ומצוות, ובפרט - ענינים השייכים לרשב"י ולל"ג בעומר, וכיוצא בזה, שזה נותן חיות וחמימות בילדים יהודים בנוגע לכל עניני תורה ומצוות, באופן שהרושם-טוב של התהלוכה נשאר אצלם בזיכרון, ויש לזה פעולה נמשכת בחינוך שלהם".

משיחת הרבי, בהתוועדות שבת קודש פרשת אחרי-קדושים י' אייר ה'תש"נ - מוגה

"

התהלוכות ב-770[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – הפאראד אצל הרבי
שדרת איסטרן פארקוויי בהתלוכת ל"ג בעומר (תשמ"ז)
חזית בנין 770 בהתלוכת ל"ג בעומר תשנ"ג, שבה כתוב על השלט: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.

התהלוכות החלו עוד קודם לנשיאותו של הרבי, בתור כינוסים שנתיים לילדים המשתתפים בקביעות בפעילות 'מסיבות שבת'. תהלוכות אלו התקיימו רק בחצר 770 (בשאלאש), ונועדו להפגין עוצמה יהדות ובכך להעצים את תחושת השייכות של הילדים לערכי היהדות. בכינוסים אלו השתתף הרבי עצמו ונשא דברים בפני הילדים.

בשנים הראשונות התקיימו הכינוסים במועדים שונים, והחל משנת תשט"ז הם החלו להתקיים בקביעות בל"ג בעומר בקביעויות בהן הוא חל בימי ראשון שהינו יום חופשי בבתי הספר העממיים[1].

תהלוכות אלו נקראות בשם 'פאראד' (מילה באנגלית שתרגומה הוא: מצעד) והן מתקיימות בשדירת איסטרן פארקווי, ובמשך השנים, הם קיבלו קונספט של כינוס המוני עם הרבי וצעדה לעבר פארק, ואורגנו תחת הנהלת שיעורי לימודי הדת וצבאות השם בניו יורק.

עד שנת תש"נ הנחה את הפאראד הרב יעקב יהודה הכט, כשלאחר פטירתו החליף אותו בנו ר' שמעון.

גם בתהלוכות שנערכות מול בית חיינו בשנים שלאחר מכן, ממשיכים המארגנים להציב את ה'סטענדער' של הרבי בחזית הבימה כשמיקרופון מוצמד אליו, מתוך אמונה ברורה בהשתתפותו של הרבי גם עתה והתגלותו המיידית.

התהלוכה נפתחת בשירת אני מאמין בעת כניסת הרבי.

כשלאחריו אומרים חיילי צבאות ה' את 12 הפסוקים, ובסיומה את ההכרזה: "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד".

שנים של"ג בעומר חל ביום ראשון[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

שנים של"ג בעומר חל בשנת הקהל, אבל לא ביום ראשון[עריכה | עריכת קוד מקור]

ההוראות מהרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הוראות מיוחדות מהרבי בנוגע לתהלוכות

א. כנהוג בשנים האחרונות ישתדלו שבכל מקום ומקום תתקיים בל"ג בעומר "תהלוכה", להדגיש ולהראות באופן גלוי לעין כל, גם לעיני עמי הארץ, שיהודים הולכים לקיים רצון קונם, ובאופן של הליכה מדרגה לדרגה.

ב. בפרט כאשר נמצאים במדינת הרווחה כמדינת ארצות הברית וכיוצא בזה, שיכולים לקיים תורה ומצוות ללא רדיפות והפחדות, שצריכים לנצל מצב זה לערוך תהלוכות פומביות שבהם יתבטא תוכן הליכתם של בני ישראל בעניני יהדות.

ג. עריכת חגיגות ותהלוכות של כל בני ישראל בכל מקום שהם, הוא בחוץ לארץ, ועל אחת כמה וכמה בארץ ישראל, שבהם ישתתפו האנשים והנשים בנפרד, בתכלית הצניעות כמובן, והטף.

ז. הנ"ל הוא במיוחד בנוגע לטף - כמנהג ישראל מדורי דורות שבל"ג בעומר ממעטים בלימוד התינוקות של בית רבן, כחצי היום או שליש היום, ויוצאים (לשדה) לשמוח עם הילדים בעניני הרשות, ועל ידי זה ניתוסף בלימוד התורה.

ח. בכדי שהתהלוכות יהיו בהצלחה רבה ומופלגה, דרושים לכך גם ההכנות המתאימות, מתוך פרסום ושטורעם גדול, למשוך כמה שיותר ילדים שישתתפו בזה.

ט. בטח יעשה בזה כל אחד ואחת כל התלוי בו אנשים נשים וטף כל חד וחד לפום שיעורא דיליה, וכמו כן להשפיע על אחרים שישתתפו בזה, מתחיל מהוראת דוגמא חיה‎ אישית איך שהוא משתתף בזה בחיות ובשמחה.

י. בוודאי יפרסמו הדברים האמורים בכל מקום ומקום, בכל עיר ועיר וכו', כולל ובמיוחד - בארצנו הקדושה.

יא. הפעולות בכל זה יהיו מתוך שמחה, בהתאם לתוכנו של ל"ג בעומר - יום שמחתו של רשב"י, כולל - גם ההכנות בימים שלפני זה שנעשים מתוך שמחה, כטבע האדם שהידיעה שמתקרב יום שמחה פועלת כבר רגש של שמחה.

יב. גם כאשר הפעולה בזה נראית כ"דחק", עבודה קשה, הרי, מכיון שמדובר אודות ענין בלתי-רגיל, הקשר עם רשב"י, "כדאי הוא ר' שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק", ולהתייגע בפעולות אלו גם באופן של "דחק".

יג. עריכת ה"תהלוכות" של ילדי ישראל בסיסמא והכרזת "יחד כל ילדי ישראל" - כלשון הכתוב "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד", כידוע הקשר והשייכות דפסוק זה לרשב"י.

יד. פשוט, שבמהלך התהלוכות ידברו עם הילדים והמבוגרים ויספרו להם (ויש לקצר) אודות רשב"י, ויעוררום להוסיף בכל עניני יהדות, תורה ומצוותיה. ובמיוחד - ללמוד מהנהגותיו של רשב"י.

טו. בקשה נפשית - להשתדל גם להוסיף בהסברת הדברים הנ"ל באותיות ובסגנון המתאים, החל מהמסביר עצמו, שיונח אצלו, ובמילא, יהיו הדברים יוצאים מן הלב, שאז נכנסים ללב השומע.

הרבי בסיור ברכב בל"ג בעומר תשמ"ח

בשנת תש"מ הורה הרבי להעתיק את רעיון התהלוכות מ-770 לארץ ישראל ולעולם כולו. הרבי ביקש לקיים תהלוכות בכל מקום ומדינה בעולם, בהדגישו שצריך להשתדל ולארגן לפחות 30 תהלוכות בכל מדינה, לציון "שנת השלושים" להסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ. ואילו בארץ ישראל, "כפליים לתושייה" - יש לארגן לכל הפחות 60 תהלוכות בערים השונות. הרבי הוסיף כי במדינות שבהם אין אפשרות להגיע למספר כה רב של תהלוכות, יחברו יחדיו מספר מדינות אזוריות כדי להגיע למספר הזה.

פרופסור ר' ירמיהו ברנובר חזר באותם ימים מ770 לארץ ישראל עם 60 שטרות בני 50 לירה כל אחת, אותם יש לחלק בשם הרבי לכל מי שיארגן בפועל תהלוכת ילדים לכבוד ל"ג בעומר - יום ההסתלקות של רבי שמעון בר יוחאי.

ביום ראשון ד' באייר תש"מ, שיגר הרבי 120 דולר עבור ארגון של 120 תהלוכות בארצות הברית, כאשר 30 דולר שוגרו לכל מדינה בה ייערכו 30 תהלוכות. הרבי הוסיף והורה, כי אלה שלא יארגנו תהלוכות - ישתדלו לקיים לכל הפחות מסיבות. יחד עם זה הבהיר הרבי כי יש לתת את השטר רק למי שמארגן תהלוכה ללא חוכמות, ולמי שמארגן בפועל. והורה, שאם לא יגיעו למספר הזה, יש "להחזיר לכאן" את יתרת השטרות. באם יהיו יותר תהלוכות, הודיע הרבי, יישלחו שטרות נוספים.

על היקף הפעילות אותה רצה הרבי, אפשר ללמוד מההוראה הבאה: "להשתדל שלא ישאר ילד יהודי בארצנו הקדושה שלא יטול חלק בתהלוכה".

על החשיבות שייחס הרבי לתהלוכות, ניתן ללמוד מתשובה ששיגר: ".. יהיה הצלחה וכו' וזכות הרשב"י ודאי היא גדולה במאוד מאוד, אעה"צ (אזכיר על הציון)".

מבצע זה הגיע בהמשך לקריאתו של הרבי בחודש ניסן, להגביר את הפעילות בחודשי הפסח, תחת הסיסמא "והשיב לב אבות על בנים". זה היה הכיוון החדש בפעילות של הרבי במטרה להגביר את ההשפעה על ילדי ישראל, ודרכם גם על האבות.

התהלוכות הראשונות באה"ק[עריכה | עריכת קוד מקור]

התהלוכה הראשונה בפתח תקווה

הפריסה הארצית החב"דית בתחילת שנות הממ"ים, הייתה מצומצמת למדי. כעשרים בתי חב"ד בלבד היו פזורים ברחבי הארץ, אולם הרב ישראל הלפרין החליט שהמבצע הזה שנעשה בהוראת הרבי חייב להתבצע בהיקף רחב, ועם זאת - בסדר מופתי.

בעוד צוות רחב עמל במלאכה כנגד השעון, גויסו לצורך המבצע כל תלמידי ישיבות חב"ד בארץ, אברכי הכוללים, ואנ"ש בכל אתר. בעזרת אלו הורכבו צוותי הדרכה וארגון בכל מקום בארץ הקודש. על כל תהלוכה היה ממונה מקומי, ומעל כל כמה אחראים היה ממונה אזורי. בכל ישיבה מונה בחור שתפקידו היה לארגן ולסדר את כוח האדם מהישיבה.

במקביל הופקו דפי תדרוך מפורטים המציינים כיצד יש לפעול להצלחת התהלוכה. בדפים אלו הובאו כל הבעיות שיכולות להתעורר, וכן עצות, פתרונות ורעיונות כדי להגביר את האפקטיביות של התהלוכה. בנוסף לדפי התדרוך השונים לא נשכחו גם מנחי הכינוסים, וגם עבורם הוצא חומר עזר מיוחד.

הרב נחום כהן מצעירי חב"ד בארץ הקודש, הגה את הסיסמה לתהלוכות "יחד כל ילדי ישראל", סיסמה שהתקבלה על ידי הרבי, ואף חזר עליה ברבים בהתוועדות.

בשבת קודש פרשת אמור, ערב ל"ג בעומר, התוועד הרבי, התוועדות שהקדושה כמעט כליל ליום ההילולא ל"ג בעומר ולרשב"י. בשיחות אלה הרבי דיבר גם על התהלוכות העתידות להתקיים למחרת, וביקש כי במהלך התהלוכה ידאגו לקיים עם הילדים את שלושת הקווים שעליהם העולם עומד: תורה, תפילה וצדקה. כמו כן הורה לעמוד בקשר עם הילדים גם לאחר התהלוכה.

הרבי הציע לפרסם ספר תמונות מהתהלוכות ברחבי העולם, שיכלול גם התרשמויות וסיפורים ויודפס בכל הלשונות שבהם מדברים ילדי ישראל: לשון הקודש, אנגלית, רוסית, פרסית ושאר הלשונות.

הרבי דאג להזכיר לציבור גם בנוגע לצד הכספי, ועורר להירתם ולסייע בנושא. את השיחה סיים הרבי בבקשה "שכל אחד יעלה רעיונות, הצעות וסברות - והעיקר (בנוגע לתהלוכות) שיקויים מיניה ומיניה יתקלס עילאה - שיהיה קידוש השם, קידוש עם ישראל וקידוש התורה, וילכו עם הילדים לקבל פני משיח צדקנו ורשב"י בתוכם ובראשם".

הרבי אף דיבר דברים חריגים במהותם בחשיבות ההתעסקות בתהלוכות באומרו:

"כל אחד יש לו ענייני משאלת לבבו, פרטיים וכלליים - על כך אומרים לו: בזכות התעסקות עם הילדים יתן לך ה' כל רצונותיך".

בהמשך הוסיף הרבי:

"כ"ק מו"ח אדמו"ר מסר נפשו וחינך כל אחד שבד' אמותיו יעסקו בפועל ממש, לא יחפשו כבוד וכו'.. אלה שפעלו עד עתה בפועל ממש עם ילדים, ובפרט בפעולות להשתתפותם של בנים ובנות בתהלוכה לכבוד שמחת רשב"י - יוסיף בכך שהדבר יתנהל ביתר הצלחה".

מארגני התהלוכות בארץ שראו את החשיבות הרבה שהרבי מקדיש לעניין, לא הסתפקו בשישים התהלוכות בהם נצטוו, ויצאו מגדרם כדי להגיע לכל מקום אפשרי לנחת רוחו של הרבי.

אחת ההחלטות הייתה - לא להסתפק רק בערי וישובי פנים הארץ, אלא מעבר לקו הירוק - ביש"ע ורמת הגולן. משלחת אנ"ש נשלחה ליישובים היהודים בעזה. בצפון הארץ נרתמו השלוחים שבצפת והם ארגנו שש תהלוכות, בהם גם ברמת הגולן. גם ביישוב ימית (בסיני) נערכה תהלוכה מרשימה.

המלחמה וזעקת הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

מחאה נגד התהלוכות עליה חתום גם הסטייפלער

באותה שנה לקחו על עצמם הרב ישראל צבי הבר הרב רמי אנטיאן והרב משה דיקשטיין לארגן את התהלוכה בתל אביב והם פירסמו שיבוא "קוסם".

שניים ממנהיגי הציבור החרדי-ליטאי יצאו נגד התהלוכה בקול קורא חריף ופירסמוהו בשער עיתון 'המודיע' שנשלט אז גם על ידי המתנגדים.

בעקבות זאת היו חסידים שחשבו כי כדאי לבטל את התהלוכה הזו, אולם ההכנות נמשכו בעידוד משפיעים ורבנים.

אחרי התהלוכה נסע הרב משה דיקשטיין לרבי ולא ידע אם מעשיו רצויים או שמא המאבק מיותר. בימים הבאים הרבי התבטא אודותיו: "הוא רצוי ומעשיו רצויים".

בד' סיוון, אור לערב חג השבועות, בשיחה שאמר הרבי בהתוועדות הפליא הרבי את המעלה של ילדי ישראל שזעקו ברחובה של עיר את הפסוק "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" ואמר כי אין להתפעל מהמפריעים העסוקים במחלוקת. כהסבר על המניעים שלהם, אמר הרבי:

און דערנאך קומט צו דער ביטערער רחמנות: פון וואנעט טאקע קומט דאס?

ס'איז אינגאנצן ניט פארשטאנדיק: בן אברהם יצחק ויעקב, מיט אלע ענינים וואס זיינען דערמיט פארבונדן - ווי קומט מען דאס זיין דורכגענומען מיט שנאת חינם?

ניט רוען, מבטל זיין מתורתו!.. מבטל זייו פון עבודת ה'!.. און זוכן אידן - אפשר קען מען זיי מבלבל זיין, און אין זיי איינפלאנצן שנאת חינם!..

איז די הסברה גאר א פשוט'ע: ער דאוונט מיט פסול'ע תפילין!..

תרגום: וכאן באה הרחמנות המרה יותר: מהיכן אכן זה נובע?

הדבר כלל אינו מובן: מדובר בבן אברהם יצחק ויעקב יחד עם כל העניינים הקשורים בכך, איך מגיעים להיות כל כך חדורים בשנאת חינם?

ללא מרגוע, להתבטל מלימוד תורתו!.. להתבטל מעבודת ה'!.. ולחפש יהודים אולי אפשר לבלבלם ולהחדיר בהם שנאת חנם!..

אלא, שההסברה בכך פשוטה הוא מתפלל עם תפילין פסולות!...(תרגום חפשי)

בהמשך הסביר הרבי כי ללא תפילין חסר בשעבוד הלב והמוח וכשזה חסר אין לצפות לאחריות. הרבי תבע מהחסידים שלא להמשך אחרי המחלוקת וח"ו לא להחליש את הפעילות.

מחאה[עריכה | עריכת קוד מקור]

המצב המורכב בו היומון החרדי פירסם מודעה נגד התהלוכות, הביא לדחיית כל ניסיון לפרסם ביומון מחאה. ובלית ברירה הרב ישראל צבי הבר ממארגני התהלוכה, פירסם מכתב נגד החתומים על הכרוז הנ"ל בעיתון 'שערים' של פועלי אגודת ישראל, ובו הוא מתאר את החיוב שבתהלוכה.

בשנים הבאות הציבור הדתי והחרדי באה"ק הצטרף לתהלוכות.

חבר העמים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בל"ג בעומר תש"נ, חודשים מספר לפני נפילת המשטר הקומוניסטי, קיים השליח, רבה הראשי של מדינת מולדובה, הרב זלמן אבלסקי ורעייתו את תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בחבר העמים ברחובה הראשי של העיר קישינב בירת מדינת מולדובה. בימים הסמוכים לל"ג בעומר החלו בהכנות לתהלוכה. למרות שבסופו של דבר הושג אישור רשמי לצעוד ברחובה של עיר בתהלוכת ל"ג בעומר - השלטונות לא ידעו כיצד להתמודד עם התהלוכה הבלתי חוקית מלכתחילה, והחליטו לבסוף לשלוח את שני הצעירים מארגני התהלוכה ר' זושא אבלסקי ור' פנחס וישצקי ממדינת מולדובה בתירוץ מפוקפק. לאחר התהלוכה כתב השליח הרב זלמן אבלסקי דו"ח מפורט לרבי והמענה שקיבל באמצעות המזכירות היה "נתקבל מכתבו. ות"ח ת"ח, ובהוספה". בשנה שלאחר מכן - תנש"א - החלו להתקיים תהלוכות ל"ג בעומר בכל עיר ומדינה בה הגיעו כבר שלוחי הרבי למדינות חבר העמים.

התהלוכות כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]

"חסידי חב"ד יקדישו את ל"ג בעומר להבאת המשיח", ידיעה עיתונאית משנת תנש"א

משנת תש"מ, מדי שנה בשנה, נאספים ילדי ישראל בכל עיר, מושב וכפר, ומביעים בגאווה גדולה את הקשר שלהם עם הקב"ה, ואף נושאים סיסמאות ברוח אהבת ישראל אהבת ה' ואהבת התורה.

בשנים האחרונות התווסף מסר של גאולה ומשיח על פי הוראתו של הרבי ש"הדבר היחידי שנשאר עכשיו בעבודת השליחות הוא - לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש".

בשנת תנש"א לאחר דיון שהתקיים בין פעילי בית חב"ד וצא"ח כתבה צא"ח לרבי שחושש כי הנפת שלטים בנושא גאולה ומשיח ירחיקו משתתפים מהתהלוכה, בתגובה ענה הרבי "באם כך אזי יסירו השלטים" (ראה בספר תומת ישרים תנחם). לקראת ל"ג בעומר תנש"א הייתה הוראה מהמזכירות להסיר את שלטי "הגיע זמן הגאולה"[2] שהשתמשו בהם החל מתשמ"א, וזאת בעקבות פנייית צא"ח לרבי שחושש שיתמעטו מספר המשתתפים. אולם בפועל בתהלוכה עצמה באילת השאירו את השלטים ואף הוסיפו שלטים על הרבי כמשיח ולאחר מכן נשלח לרבי תמונות מהתהלוכה וקיבלו תשובה חיובית[3].

כרבע מיליון ילדים, לפי אומדנים שונים, משתתפים בשנים האחרונות בתהלוכות ל"ג בעומר המתקיימים במאות נקודות ברחבי הארץ, ממטולה שבצפון ועד אילת שבדרום.

משנת תשס"ה החל ועד אברכים בחלוקת ח"י רוטל - שתיה למשתתפי התהלוכות, ע"י צעירי אגודת חב"ד בישראל.

בשנת תשע"ד נחתמה קריאה מאת רבני חב"ד לנצל את מעמד התהלוכה לפרסום גאולה ומשיח ונבואת הגאולה. בשנת תשפ"א נערכו ארגון התאחדות החסידים והמרכז לחינוך ושליחות להגברת ההתעסקות בנושא זה[4].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • מצעד האחדות, ספר אלבומי המתעד את תהלוכות ל"ג בעומר בארץ הקודש בשנת תשמ"ז
  • מנחם זיגלבוים, סיפורו של חג - ל"ג בעומר - תיעוד הפאראד אצל הרבי במשך השנים, תיעוד תהלוכות ל"ג בעומר ברחבי העולם, תיעוד תהלוכות ל"ג בעומר בארץ הקודש - כולל סיפורים, זכרונות, תמונות ומסמכים חלקם נדירים ובפרסום ראשון.
  • שניאור זלמן ברגר, שליחות ברומניה הקומוניסטית, חלקו של הרב ישראל צבי הבר בארגון התהלוכה הראשונה בתל אביב, ומחאתו נגד ראשי המתנגדים שהשמיצו את התהלוכה ומארגניה.
  • צעירי אגודת חב"ד (ספר) - פרק ל"ג בעומר - הוראות ומענות הרבי אודות תהלוכות ל"ג בעומר בארץ הקודש
  • שבועון בית משיח גיליון 414, התהלוכות הראשונות בארץ הקודש

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

סקירות
מדיה
כתבות היסטוריות
מאמרי דעה
חוברות
ל"ג בעומר
י"ח אייר · חץ וקשת · ל"ג בעומר · מדורת ל"ג בעומר · מירון · ספירת העומר · פאראד · פיוט בר יוחאי · פיוט ואמרתם כה לחי · פרק ל"ג בתהילים · ציון הרשב"י · רבי עקיבא · רבי שמעון בר יוחאי · תהלוכת ל"ג בעומר

הערות שוליים

  1. ↑ כדי שיוכלו לבוא כמה שיותר ילדים יהודים
  2. ↑ צילום מכתב צא"ח לסניפי בתי חב"ד בו הופיעה הוראה זו, וראה בספר צעירי אגודות חב"ד סוף עמוד 288.
  3. ↑ מפי הרב אברהם חנוך גליצנשטיין והרב ברוך לבקיבקר.
  4. ↑ קריאה לאנ"ש: פרסמו את בשורת הגאולה בתהלוכות ל"ג בעומר.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=תהלוכת_ל%22ג_בעומר&oldid=725322"