לדלג לתוכן

תומכי תמימים לודז (פולין) – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
מ. רובין (שיחה | תרומות)
קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים
 
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{מקורות|רמה=אין}}
{{מקורות|רמה=אין}}
הישיבה בעיר [[לודז]] שב[[פולין]] נתיסדה בשנת [[תרפ"ה]] על ידי הרב החסיד [[זלמן שניאורסון]], והמנהל היה בנו הרב [[דוב בער שניאורסון (בן זלמן)]].
הישיבה בעיר [[לודז]] שב[[פולין]] נתיסדה בשנת [[תרפ"ה]] על ידי הרב החסיד [[זלמן שניאורסון]], והמנהל היה בנו הרב [[דובער יצחק שניאורסון (בן זלמן)]].


ראש הישיבה בהתחלה היה אחד מחסידי קוצק למדן מופלג. ה[[משפיע]] הראשון משנת [[תרפ"ט]] עד [[תרצ"ב]] היה הרב [[ברוך פרידמן]]. ה[[משגיח]] היה ר' [[טוביה בוקצין]].  
ראש הישיבה בהתחלה היה אחד מחסידי קוצק למדן מופלג. ה[[משפיע]] הראשון משנת [[תרפ"ט]] עד [[תרצ"ב]] היה הרב [[ברוך פרידמן]]. ה[[משגיח]] היה ר' [[טוביה בוקצין]].


בשנת [[תרצ"ד]] נתמנה לראש הישיבה הרב [[מנחם מענדל רוזנמוטר]].
בשנת [[תרצ"ד]] נתמנה לראש הישיבה הרב [[מנחם מענדל רוזנמוטר]].


במשך השנים היו גם משפיעים ומגידי שיעורים הרב [[קלמן מינקובסקי]], הרב [[חיים דוד גלזמן]], והרב [[נח יצחק מורדקובסקי]].  
במשך השנים היו גם משפיעים ומגידי שיעורים הרב [[קלמן מינקובסקי]], הרב [[חיים דוד גלזמן]], והרב [[נח יצחק מורדקובסקי]].


במשך השנים [[תרצ"ז]] עד המלחמה היה מגיד שיעור ו[[משפיע]] ר' [[משה אליהו גרליצקי]].
במשך השנים [[תרצ"ז]] עד המלחמה היה מגיד שיעור ו[[משפיע]] ר' [[משה אליהו גרליצקי]].


תחילה שכנה הישיבה בבית החסידים ליובאוויטש. ברחוב צעגעלניאנא 25. בהמשך שכנה הישיבה ברחוב פאלודניאווא 25, רק בשנת תר"צ עברה הישיבה למקום מרווח ברחוב פומורסקא 14, הודות לנדבת לבו של הגביר הרב אלחנן שטיינשניידער, חסיד [[גור]] צעיר שהיה קבלן מצליח. זה נהג לתרום בקביעות לקהילת ליובאוויטש בעיר ולמגביות שערך [[אדמו"ר הריי"צ]] לקראת חג הפסח.  
תחילה שכנה הישיבה בבית החסידים ליובאוויטש. ברחוב צעגעלניאנא 25. בהמשך שכנה הישיבה ברחוב פאלודניאווא 25, רק בשנת תר"צ עברה הישיבה למקום מרווח ברחוב פומורסקא 14, הודות לנדבת לבו של הגביר הרב אלחנן שטיינשניידער, חסיד [[גור]] צעיר שהיה קבלן מצליח. זה נהג לתרום בקביעות לקהילת ליובאוויטש בעיר ולמגביות שערך [[אדמו"ר הריי"צ]] לקראת חג הפסח.


המקום שתרם לישיבה היה חלק מבניין מגורים בו התגוררו כחמישים משפחות, בהם חסידי [[גור]] רבים, ואלו סייעו בנפש חפצה לתלמידי הישיבה.  
המקום שתרם לישיבה היה חלק מבניין מגורים בו התגוררו כחמישים משפחות, בהם חסידי [[גור]] רבים, ואלו סייעו בנפש חפצה לתלמידי הישיבה.


[[אדמו"ר הריי"צ]] תמך רבות באחזקת הישיבה ואף שלח סכומי כסף ותורמים לישיבה. באגרותיו (חלק יא) מופיעה התכתבות בין אדמו"ר הריי"צ, תורמים, והנהלת הישיבה בענייני תרומות. התמימים בעיר היו נוסעים לעיתים אל [[אדמו"ר הריי"צ]] כאשר שהה ב[[ריגא]] או ב[[ורשה]].  
[[אדמו"ר הריי"צ]] תמך רבות באחזקת הישיבה ואף שלח סכומי כסף ותורמים לישיבה. באגרותיו (חלק יא) מופיעה התכתבות בין אדמו"ר הריי"צ, תורמים, והנהלת הישיבה בענייני תרומות. התמימים בעיר היו נוסעים לעיתים אל אדמו"ר הריי"צ כאשר שהה ב[[ריגא]] או ב[[וורשה]].


גם ראשי ומנהלי הישיבה ביקרו לא פעם אצל אדמו"ר הריי"צ. באגרת מ[[חודש ניסן]] [[תרצ"ד]] כותב אדמו"ר הריי"צ: בנידון פרטי עניני הישיבה, היה אצלי המנהל וראש הישיבה תלמידי היקר והנעלה הר"ר וו"ח אי"א מוהרמ"מ ראזנמוטער, אשר עמו דברתי כל הפרטים, ושולח לו פ"ש.  
גם ראשי ומנהלי הישיבה ביקרו לא פעם אצל אדמו"ר הריי"צ. באגרת מ[[חודש ניסן]] [[תרצ"ד]] כותב אדמו"ר הריי"צ: בנידון פרטי עניני הישיבה, היה אצלי המנהל וראש הישיבה תלמידי היקר והנעלה הר"ר וו"ח אי"א מוהרמ"מ ראזנמוטער, אשר עמו דברתי כל הפרטים, ושולח לו פ"ש.


לביקור מיוחד זכתה הישיבה בשנת [[תרצ"ב]], כאשר הגאון בעל [[החפץ חיים]] ביקר בישיבה והתרשם לטובה מהתמימים ומהצוות הרוחני.
לביקור מיוחד זכתה הישיבה בשנת [[תרצ"ב]], כאשר הגאון בעל [[החפץ חיים]] ביקר בישיבה והתרשם לטובה מהתמימים ומהצוות הרוחני.
שורה 28: שורה 28:


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''שליחות ברומניה הקומוניסטית''', [[תשס"ט]], פרק א'.
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''שליחות ברומניה הקומוניסטית''', [[תשס"ט]], פרק א'.
* הרב שלום בער לוין, תולדות חב"ד בפולין, פרק מא עמ' רכד.
* הרב שלום בער לוין, תולדות חב"ד בפולין, פרק מא עמ' רכד.
* ספר התמימים ח"א עמ' ערב.
* ספר התמימים ח"א עמ' ערב.
שורה 34: שורה 34:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/c9/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9C%D7%95%D7%93%D7%96.pdf בית החסידים ליובאוויטש]''', שבועון בית משיח גליון 1400 עמוד 29
*שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/c9/בית_כנסת_חבד_לודז.pdf בית החסידים ליובאוויטש]''', שבועון בית משיח גליון 1400 עמוד 29


{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}

גרסה אחרונה מ־21:59, 7 בפברואר 2026

הישיבה בעיר לודז שבפולין נתיסדה בשנת תרפ"ה על ידי הרב החסיד זלמן שניאורסון, והמנהל היה בנו הרב דובער יצחק שניאורסון (בן זלמן).

ראש הישיבה בהתחלה היה אחד מחסידי קוצק למדן מופלג. המשפיע הראשון משנת תרפ"ט עד תרצ"ב היה הרב ברוך פרידמן. המשגיח היה ר' טוביה בוקצין.

בשנת תרצ"ד נתמנה לראש הישיבה הרב מנחם מענדל רוזנמוטר.

במשך השנים היו גם משפיעים ומגידי שיעורים הרב קלמן מינקובסקי, הרב חיים דוד גלזמן, והרב נח יצחק מורדקובסקי.

במשך השנים תרצ"ז עד המלחמה היה מגיד שיעור ומשפיע ר' משה אליהו גרליצקי.

תחילה שכנה הישיבה בבית החסידים ליובאוויטש. ברחוב צעגעלניאנא 25. בהמשך שכנה הישיבה ברחוב פאלודניאווא 25, רק בשנת תר"צ עברה הישיבה למקום מרווח ברחוב פומורסקא 14, הודות לנדבת לבו של הגביר הרב אלחנן שטיינשניידער, חסיד גור צעיר שהיה קבלן מצליח. זה נהג לתרום בקביעות לקהילת ליובאוויטש בעיר ולמגביות שערך אדמו"ר הריי"צ לקראת חג הפסח.

המקום שתרם לישיבה היה חלק מבניין מגורים בו התגוררו כחמישים משפחות, בהם חסידי גור רבים, ואלו סייעו בנפש חפצה לתלמידי הישיבה.

אדמו"ר הריי"צ תמך רבות באחזקת הישיבה ואף שלח סכומי כסף ותורמים לישיבה. באגרותיו (חלק יא) מופיעה התכתבות בין אדמו"ר הריי"צ, תורמים, והנהלת הישיבה בענייני תרומות. התמימים בעיר היו נוסעים לעיתים אל אדמו"ר הריי"צ כאשר שהה בריגא או בוורשה.

גם ראשי ומנהלי הישיבה ביקרו לא פעם אצל אדמו"ר הריי"צ. באגרת מחודש ניסן תרצ"ד כותב אדמו"ר הריי"צ: בנידון פרטי עניני הישיבה, היה אצלי המנהל וראש הישיבה תלמידי היקר והנעלה הר"ר וו"ח אי"א מוהרמ"מ ראזנמוטער, אשר עמו דברתי כל הפרטים, ושולח לו פ"ש.

לביקור מיוחד זכתה הישיבה בשנת תרצ"ב, כאשר הגאון בעל החפץ חיים ביקר בישיבה והתרשם לטובה מהתמימים ומהצוות הרוחני.

תלמידי הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]