לודז'

לודז' (בפולנית: Łódź) היא העיר השלישית בגודלה בפולין, ממוקמת במרכז המדינה. בשנים שבין מלחמת העולם הראשונה לשניה, מנתה הקהילה היהודית בלודז' כרבע מליון נפשות וזכתה לתואר הקהילה היהודית השניה בגודלה בפולין. בעיר היו קהילות גדולות של חסידות גור, חסידות אלכסנדר וקהילה של חסידי חב"ד. במהלך השואה הוקם בלודז' הגטו הראשון, שגם היה האחרון שחוסל.

חסידי חב"ד בלודז'[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

קהילת חב"ד בלודז', מנתה עשרות משפחות בלבד. מרכז הקהילה היה ב'שטיבל' שנקרא 'בית החסידים ליובאוויטש'. השטיבל שכן ברחוב צעגעלניאנא 25 ובו התפללו ולמדו שיעורים בנגלה וחסידות.

ישיבת תומכי תמימים לודז[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – תומכי תמימים לודז (פולין)

ראשי קהילת ליובאוויטש בעיר ייסדו בי"ז אלול תרפ"ט ישיבת 'תומכי תמימים'. בשנים הראשונות (אלול תרפ"ט - טבת תרצ"ב) שכנה הישיבה ברחוב פאלודניאווא 25, ובשבט תרצ"ב עברו לבנין חדש ברחוב פאמארסקא 41 א שנרכש בתרומתו של ה"ר אלחנן שטיינשניידר. יו"ר הישיבה היה הרה"ג ר' שניאור זלמן שניאורסאהן, ובניו עזרו לו בניהול הישיבה. בנו הרב דובער יצחק היה המנהל, וסייעו לו הבנים האחרים ר' יהושע יעקב ור' לייבל. בצוות הישיבה בתקופה הראשונה היה ראש ישיבה מחסידי קוצק, המשפיע היה הרה"ח ברוך פרידמן, והמשגיח ר' טובי' בוקצין.

בתחילת שנת תרצ"ב שלח הרבי הריי"צ את הרה"ג יצחק ארי' מאנדעלבוים להיות ראש ישיבה ולומר שיעורים בדא"ח.

בשנת תרצ"ד היו בישיבה שלש כתות ("מחלקות"). ראש הישיבה היה הרה"ג מנחם מענדל רוזנמוטר (חתנו של ר' דובער משה שמוטקין). והר"מ השני בישיבה היה הרב נח יצחק מורדקובסקי. בכתה השלישית היה הר"מ הרב חיים דוד גלזמן. המשפיע היה הרב דובער יצחק שניאורסאהן. במשך הזמן גם היה המשגיח ומסר שיעורים הרב קלמן מינקאווסקי חתנו של הרש"ז שניאורסאהן.

בשנים תרצ"ח-תרצ"ט ניהל את הישיבה הרב משה אליהו גרליצקי.

הרבי הריי"צ עסק בפיתוח הישיבה, הביא ראשי ישיבה ומשפיעים, קיבל דו"חות ממצב התלמידים ואף העניק תמיכה חודשית להחזקתה. הישיבה התפתחה ושגשגה ובמשך כעשר שנות קיומה למדו בה מאות תמימים.

בשואה נהרגו מרבית בני הקהילה.

ביקור הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

בשנת תרצ"א זכו יהודי העיר, ובראשם חסידי חב"ד, לביקור הרבי הריי"צ.

תחנה ביציאה מרוסיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

חלק מהחסידים שיצאו מרוסיה ביציאת רוסיה תש"ו, הגיעו בתחילה לעיר לודז' ובמשך זמן קצר חיו חסידי חב"ד בלודז'. אמנם בגין האנטישמיות שהתפרצה בפולין, מיהרו החסידים לצאת את המדינה הספוגה בדם נרצחים יהודים, ויצאו לצ'כיה ומשם לגרמניה עד שהתמקמו במחנות העקורים הפזורים באוסטריה וגרמניה וחסידים רבים התיישבו יחדיו במחנה העקורים הגדול פוקינג.