מבצע נרות שבת קודש: הבדלים בין גרסאות בדף

מבצעי הרבי
עשרת המבצעים
	תפילין · תורה · מזוזה · צדקה · בית מלא ספרים · נש"ק · כשרות · טהרת המשפחה · חינוך · אהבת ישראל
מבצעים שונים
	מסיבות שבת · שופר · לולב · חנוכה · פורים · מצה · והשיב לב אבות על בנים · ל"ג בעומר · עשרת הדברות · אות בספר התורה לילדי ישראל · אות בספר תורה הכללי . אות בספר תורה לחיילי צה"ל · הקהל · משיח · יום הולדת · הקהלת קהילות · הדפסת התניא · עידוד הילודה

חזותיקוד ויקי

גרסה מ־07:47, 1 באוקטובר 2024

מבצע נרות שבת קודש (נש"ק) הוא אחד מעשרת המבצעים עליהם הכריז הרבי, על המבצע הכריז הרבי בשנת תשל"ד.

במסגרת המבצע פועלים חסידי חב"ד לעידוד נשים ובנות מגיל 3 ומעלה להדליק נרות שבת בכל יום שישי. מטבע הדברים, עיקר העיסוק במבצע זה נעשה על ידי נשי ובנות חב"ד.

היסטוריה

בשנים קדמוניות היה נהוג בכמה מחצרות החסידים ואף במקומות נוספים שנשים מתחילות להדליק נרות כבר מגיל צעיר. כך לדוגמא היה נהוג בחצרות בעלז, באבוב, גור, ויזניץ, ואף בליטא בחצר וולוז'ין אצל רבי חיים מבריסק ועוד. ^[1].

רקע

לאחר דיווח בבטאון חב"ד על פעילות של נשות חב"ד בעפולה בחלוקת ערכות נש"ק^[2], הרבי התחיל המבצע ואמר שכבר התחילו במקום אחד^[^{דרוש מקור]}.

תחילת המבצע

המבצע החל בפועל בשיחה אותה נשא הרבי בפני החסידים בכ"ד אלול תשל"ד, בה דיבר ועורר אודות כך אשר כל אשה ובת בישראל, תשתדל בקיום מצות הדלקת נרות שבת קודש ויום טוב, וכמו כן - בנות יתחילו להדליק נרות שבת מגיל חינוך.

לאור דברי הרבי, מדי יום שישי יוצאות נשים למרכזי קניות, לבתי-רפואה ולבתי-ספר, על-מנת לחלק בהם נרות שבת-קודש לנשים ובנות יהודיות. בה-בעת, הרבי דורש מהן לשמור על כללי הצניעות היהודיים, כמקובל מדורי-דורות.

הרבי אף הורה^[3] שכל הפרטים של מבצע זה אמורים גם בנוגע להדלקת נרות יום טוב.

במשך השנים הלכה והתרחבה הפצת הערכות, כאשר בארץ הקודש פועלת מחלקה מיוחדת בתוך ארגון נשי ובנות חב"ד הדואגת להפצת ערכות ממותגות ומסובסדות להקלה על קיום ההוראה, ולקיום מבצעי עידוד לבנות התיכון והסמינר לחלוקת הערכות, כאשר בשנת תשע"ט חולקו באמצעות הארגון בישראל בלבד מעל ל-1,200,000 ערכות (בנוסף לערכות המחולקות באופן פרטי, ועל ידי ארגונים חב"דיים אחרים).

מדברי הרבי בנוגע למבצע

קופסת גפרורים שהעניק הרבי למרת אסתר שטרנברג מראשי המתעסקות במבצע בי"א ניסן תשל"ה בחתימת שמו הקדוש (מתוך 3000 חפיסות גפרורים שהורה הרבי להדפיס באותו יום)

פמוט שלישי

מענה הרבי למערכת עיתון "משיח טיימס" שיוצא לאור על ידי ארגון צבאות השם צבאות בניו יורק, לאחר שהכניסו את שער העיתון של אלול תשמ"ה – תשרי תשמ"ו. על השאר נראו בין השאר "כף מאזניים", שבכף האחד כדור הארץ, ובכף השני והמכריע כמה מצות שעושים ילדי צבאות השם, בין השאר שני נרות שבת קודש: כמדובר כ"פ [כמה פעמים] כדאי להוסיף נר קטן ג [שלישי] בין ב' הנרות או מצידם.

אזכיר עה"צ [על הציון] שיהא בהצלחה

ליקוט מענות קודש תשמ"ה

הרבי^[4] מסביר, כי מהותם של נרות שבת מבוארת בזוהר הקדוש ובמקומות נוספים - להוסיף אורה, רוחנית וגשמית, כתיקון לכך ש"חווה כיבתה נרה של עולם", ולכן הגם שבדורות הקודמים היה נהוג, שהגם שכל אשה ובת מחויבים בעצם בהדלקת נרות השבת, היו הבנות יוצאות ידי חובה בהדלקת הנרות של אימן, אך כיום שהחושך מאפיל על העולם, יש צורך להגביר את האורה הרוחנית והגשמית כאחד ולדאוג שכל בת תדליק נרות שבת, ותברך עליהן בשם ומלכות^[5].

פשוט ומובן שאם יסבירו לה, את הכוחות שהיא מקבלת מהשם כדי להוסיף אורה ולהביא להשראת השכינה בבית, גם היא תהיה מאושרת בזכות שנפלה בחלקה.

וכדי להצליח בדבר זה, ידוע המנהג לתת מעת בקופת צדקה לפני הדלקת הנרות^[6], ומן הראוי לחנך גם את הבת לתת צדקה קודם הדלקת הנרות כדי לחנכן גם במנהג טוב זה, וכדי לחנכן להרגיש בצרת יהודי אחר - שאינו הולך לו הכל כראוי. עם זאת, כאשר מעוררים על נתינת מטבעות לצדקה לפני הדלקת נרות, יש להדגיש שאסור לאשה לטלטל את הקופה לאחר ההדלקה^[7].

יש לעשות את המצווה בשמחה ובטוב לבב, וכאמור בזוהר הקדוש^[8] בנוגע למצווה זו, שתעשה "בחדוה דלבא ורעותא".

הרבי ציין כי המנהג הוא שהבת מדליקה את הנרות לפני האמא, והקטנות לפני הגדולות, זאת על מנת שהאמא והאחות הגדולה יוכלו להשגיח על הבת הקטנה שההדלקה תהיה כשורה וכנדרש^[9].

אשה שכתבה לרבי (בשנת תשי"ז) שדואגת מכך שנרות השבת שלה נופלים וכבים, כתב הרבי שזהו כעין סימן לכך שבעלה צריך להוסיף בלימוד החסידות, המאור שבתורה, והוספה באור ברוחניות, תגרום לכך שהבית יהפוך למואר בכל המובנים^[10].

מבצע זה הוא אחד משלושת המבצעים הקשורים לנשות ישראל, שראשי התיבות שלהם הוא חנ"ה, חלה - כשרות האכילה ושתיה, נדה - טהרת המשפחה, והדלקת הנר.^[11] - נרות שבת קודש ויום טוב.

זמן התחלת ההדלקה

נהוג שבנות מתחילות להדליק מאז שמבינות את משמעות הדלקת הנר, והפעם הראשונה שמדליקות היא בחג הראשון שהדבר מתאפשר, וזאת על מנת שתוכל לכוון באמירת ברכת שהחיינו של החג גם על התחלת ההדלקה.

כאשר הרב חיים שלום סגל נכנס עם רעייתו ובתו הגדולה ליחידות התעניין הרבי בנוגע לגיל הילדה, וכשהשיבו שהיא בגיל שנה וחצי, אמר הרבי שתתחיל להדליק לערך עוד חצי שנה. כשהשיבו ההורים שהחלו להדליק עמה כבר בשבת הראשונה לאחר שהרבי יצא בהכרזה על 'מבצע נש"ק', הביע הרבי שביעות רצון.

פמוטות

הרב יעקב לנדא העיד כי מנהג חסידי חב"ד היה שלא לקחת פמוטות עם בסיס מרובע אלא פמוטות עם בסיס עגול דווקא, כיוון שאלה עם הבסיס המרובע מקורם בכנסיות של הנוצרים. לפועל, לא ראינו שאנ"ש מקפידים על כך.

בראשית המבצע התמודדו הפעילות עם הצורך להזכיר לבנות מידי שבוע כי עליהן להדליק את הנרות לקראת שבת. בתור פתרון, הועלתה הצעה לחלק פמוטים פשוטים לכל אשה שמקבלת על עצמה להדליק נרות שבת, וכך הפמוט עצמו יהווה תזכורת. לצורך כך הכניסו מנהלי המבצע לרבי חמש דוגמאות שונות של פמוטים, והרבי הורה לשלב בין כמה מהן.

לקראת ההתוועדות לרגל י"ב תמוז תשל"ה שנערכה פחות משנה מאז שהרבי הכריז על המבצע, ביקש הרבי להביא להתוועדות פמוט לדוגמא, ואכן החסידים דאגו להביא להתוועדות את אחד מהפמוטות מצופה בזהב טהור, עליו נחרטה הקדשה מיוחדת בצירוף מספר הפמוט מאז תחילת המבצע - 245,001.

יוזמות בקשר למבצע נש"ק

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

מיד לאחר הכרזת הרבי על המבצע, החלו חסידים בערים שונות ברחבי הארץ והעולם לצאת מידי ערב שבת עם רכבים מעוטרים ורמקולים להכריז על זמני ההדלקה. כך לדוגמא בלוד מתמידים בכך כבר למעלה מ-40 שנה ברציפות הרב משה ברונפמן והרב שמעון דדון, במגדל העמק - הרב משה ברדוגו, וחסידים נוספים.

אריזות של מרכז ההפצה ממש לחלוקת נרות שבת קודש

תחינה בשעת ההדלקה

אצל נשות ישראל מקובל להתפלל לאחר הדלקת הנרות, כשהן מליטות את הפנים בכפיהן.

מנהג זה הוא רק בהדלקת נרות שבת אך לא בהדלקת נרות חג.

בחלק מקהילות ישראל נהגו להתפלל בנוסח מיוחד ולומר תחינה לפני ואחרי הדלקת נרות, ואדמו"ר הריי"צ אף שיבח מנהג זה^[12], אך כאשר שאלו על כך את הרבי השיב: "לא שמעתי לא הן ולא לאו ולא ראיתי בבית הרב תפילת בקשה להדלקת הנרות ולכן לדעתי לא יתערב בזה"^[13].

לקריאה נוספת

נרות שבת קודש - כתבי יד קודש, במדור מבית המלכות, שבועון כפר חב"ד 1900 עמוד 16
הדלקת נרות שבת, הרב מאיר אשכנזי במדור 'הלכה עם טעם' שבועון התקשרות פרשת לך לך תשפ"ג^[14]
ממה עשוי נר שבת?, שונה הלכות גליון 622 פרשת חיי שרה תשפ"ג • מקום הדלקת נרות שבת, גליון 623 פרשת תולדות
קונטרס נרות שבת קודש, [יצא לאור בהוראתו הקדושה של הרבי] ביאור תוכן מצוות הדלקת נרות שבת קודש... בירור מקיף בענין הדלקתה ע"י בנות ישראל שלפני עונת הנישואין, לאור ההלכה והמנהג. מאת הרב שלום דובער לוין, חלק א. https://hebrewbooks.org/23929
קונטרס נרות שבת קודש, חלק ב, מאת הרב שלום דובער לוין, זמני הדלקת נרות שבת קודש לפי דעת אדמו"ר הזקן: https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23859&st=&pgnum=2

קישורים חיצוניים

בטאון פעילי חב"ד גליון 6 - אלול תשע"ד - עלון נושא המוקדש לעידוד העיסוק במצב נש"ק
סקירה מקיפה לרגל מלאת ארבעים שנה למבצע נש"ק, תשורה משמחת בר המצוה של משפחת קולסקי, ר"ח אלול תשע"ד
להאיר את העולם, סקירה צבעונית ומקיפה על המבצע, בתוך קובץ 'תשרי בליובאוויטש' תשרי ה'תש"פ עמוד 17
אור בעולם, בתוך מדור 'פנימיות המנהגים' בגיליון פנימיות ערב י"א ניסן ה'תש"פ
אסתר שטרנברג (אשת הרב מנחם נחום שטרנברג), מאה שנות אור, הסיפור שלי 400, JEM, י"ט שבט תשפ"ג
הרב מאיר אשכנזי, למה בכלל מדליקים נרות ולא מספיק אור החשמל? • היכן להניח את נרות השבת וכמה זמן צריכים שידלקו? • האם צריך להדליק את כל נרות השבת בגפרור אחד? • איזה בקשות האישה צריכה לבקש בהדלקת נרות שבת?
הרב יהודה לייב נחמנסון, קנס לאיש או רווקה ששכחו להדליק נרות שבת קודש, קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמז פרשת תרומה תשפ"ד עמוד 53
הלכות הדלקת נרות שבת, בתוך קובץ 'תורת השליחות' י"א ניסן תשפ"ד עמוד 101
משה קורנוויץ, הדלקת נרות שבת על ידי בחורי ישיבה, בתוך 'התמים' גליון נא עמוד 40

הערות שוליים

↑ שיחות קודש תשל"ה חלק א, באתר היברובוקס. (בחצרות חסידיות רבות מקובל בבתי האדמו"רים שהבנות מדליקות נרות ש"ק, ובחלקן נוהגות כן מגיל י"ב שנה (כך נהגו בחסידות טאהש, וכן בצאנז-באבוב וקמינקא, אפטא, ויזניץ, טשרנוביל, רוזין וסלונים. מובא בספר "עבודת הלוויים" - טאהש, עמ' קכד). הרבנית מסקווירא, נכדת המהרי"ד מבעלזא, החלה להדליק נר שבת מגיל י"ב כנהוג בבעלזא (מבאר השבת (פאללאק), מנהגי ליל ש"ק, חלק א, עמ' עד). בבית אדמור"י ויזניץ נהגו שהבנות ידליקו מגיל בת מצווה ב' נרות בברכה (אוצר הליכות והנהגות, מנהגי ה"ישועות משה" מויזניץ, עמ' נא)). מנהג זה שהבנות מדליקות נש"ק, מובא גם בספר "ערוך השולחן" (או"ח, רסג, ז) שמחברו היה מגדולי הפוסקים האשכנזים. הרבי הזכיר את דברי "ערוך השולחן" בזה בשיחותיו (שיחות קודש תשל"ה ח"א עמ' 5. שם, עמ' 300) ובאגרותיו (אגרות קודש, חלק ל, עמ' כו-כז).} מבין רבני מרוקו, הבאבא סאלי תמך במבצע נש"ק, והרב שלום משאש פסק שבנות רווקות המתארחות בבית אימן, יכולות להדליק נרות שבת ולברך עליהם אם אינן רוצות לצאת ידי חובתן בנרות בעלת הבית, וטוב שתדלקנה בחדר המיוחד להן. (ילקוט שמ"ש, הלכות שבת, עמ' עט). ובקונטרס נרות שבת קודש, א, להרשד"ב לוין שי', עמ' 29, הערה 58, מביא פירוט מדויק ועדויות ששמע איש מפי איש מכל חצרות האדמו"רים והרבנים שבנותיהם נהגו להדליק נש"ק כבר מקטנותן. עיין שם בארוכה.
↑ הדבר החל לאחר שאחת מנשות חב"ד בקהילה (רעייתו של הר' ד.ק.) עברה טיפולים רבים בבית הרפואה בקשר לילדים וכאשר שהתה במקום בימי שישי חילקה גם לנשים נוספות במחלקה.
↑ לקוטי שיחות ח"ט עמ' 23)
↑ לקוטי שיחות ח"ט עמ' 22) במקום אחר הרבי מסביר הטעם ההלכתי האם הוא מצד כבוד השבת או עונג שבת או שלום בית. היום לכאורה הטעם הוא מצד עונג שבת.
↑ להרחבה ראו האם מותר לבת לברך על הדלקת נרות?, קובץ לימוד ישיבת קיץ חיילי בית דוד תשפ"ב עמוד 29.
↑ ראו גם מכתב הרבי: מדוע מחלקים מטבע לצדקה דווקא במבצע נש"ק?, אגרת משנת תשל"ה בתרגום מאנגלית, שבועון כפר חב"ד גליון 1964 עמוד 8.
↑ ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות כו.
↑ בראשית מח, ב.
↑ ז' אלול תש"נ, התוועדויות חלק ד' עמוד 211. כ"ז אלול ה'תנש"א, התוועדויות חלק ד' עמוד 224. וראו גם מכתב הרבי לרב אלכסנדר סנדר יודאסין, ניצוצי רבי שבועון התקשרות אלול תשפ"ב עמוד 10. אגרות קודש חלק ל' עמוד לג. שיחת ו' תשרי תשל"ה, שיחות קודש חלק א' עמוד 37 (שולחן מנחם חלק ב' עמוד ס').
↑ שבועון בית משיח 1199 עמוד 31.
↑ התוועדויות תשמ"ג חלק א' עמ' 74 (78)
↑ ליקוטי דיבורים חלק ג' תקלז, ב.
↑ אגרות קודש חלק כ"ח עמוד קנא.
↑ מהדורת הבטא של השדרוג שנשלחה בתפוצה אינטרנטית בלבד (שיצאה לאור במקביל לחוברת במתכונת הרגילה שהופצה בפועל).

[1] שיחות קודש תשל"ה חלק א, באתר היברובוקס. (בחצרות חסידיות רבות מקובל בבתי האדמו"רים שהבנות מדליקות נרות ש"ק, ובחלקן נוהגות כן מגיל י"ב שנה (כך נהגו בחסידות טאהש, וכן בצאנז-באבוב וקמינקא, אפטא, ויזניץ, טשרנוביל, רוזין וסלונים. מובא בספר "עבודת הלוויים" - טאהש, עמ' קכד). הרבנית מסקווירא, נכדת המהרי"ד מבעלזא, החלה להדליק נר שבת מגיל י"ב כנהוג בבעלזא (מבאר השבת (פאללאק), מנהגי ליל ש"ק, חלק א, עמ' עד). בבית אדמור"י ויזניץ נהגו שהבנות ידליקו מגיל בת מצווה ב' נרות בברכה (אוצר הליכות והנהגות, מנהגי ה"ישועות משה" מויזניץ, עמ' נא)). מנהג זה שהבנות מדליקות נש"ק, מובא גם בספר "ערוך השולחן" (או"ח, רסג, ז) שמחברו היה מגדולי הפוסקים האשכנזים. הרבי הזכיר את דברי "ערוך השולחן" בזה בשיחותיו (שיחות קודש תשל"ה ח"א עמ' 5. שם, עמ' 300) ובאגרותיו (אגרות קודש, חלק ל, עמ' כו-כז).} מבין רבני מרוקו, הבאבא סאלי תמך במבצע נש"ק, והרב שלום משאש פסק שבנות רווקות המתארחות בבית אימן, יכולות להדליק נרות שבת ולברך עליהם אם אינן רוצות לצאת ידי חובתן בנרות בעלת הבית, וטוב שתדלקנה בחדר המיוחד להן. (ילקוט שמ"ש, הלכות שבת, עמ' עט). ובקונטרס נרות שבת קודש, א, להרשד"ב לוין שי', עמ' 29, הערה 58, מביא פירוט מדויק ועדויות ששמע איש מפי איש מכל חצרות האדמו"רים והרבנים שבנותיהם נהגו להדליק נש"ק כבר מקטנותן. עיין שם בארוכה.

[2] הדבר החל לאחר שאחת מנשות חב"ד בקהילה (רעייתו של הר' ד.ק.) עברה טיפולים רבים בבית הרפואה בקשר לילדים וכאשר שהתה במקום בימי שישי חילקה גם לנשים נוספות במחלקה.

[3] לקוטי שיחות ח"ט עמ' 23)

[4] לקוטי שיחות ח"ט עמ' 22) במקום אחר הרבי מסביר הטעם ההלכתי האם הוא מצד כבוד השבת או עונג שבת או שלום בית. היום לכאורה הטעם הוא מצד עונג שבת.

[5] להרחבה ראו האם מותר לבת לברך על הדלקת נרות?, קובץ לימוד ישיבת קיץ חיילי בית דוד תשפ"ב עמוד 29.

[6] ראו גם מכתב הרבי: מדוע מחלקים מטבע לצדקה דווקא במבצע נש"ק?, אגרת משנת תשל"ה בתרגום מאנגלית, שבועון כפר חב"ד גליון 1964 עמוד 8.

[7] ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות כו.

[8] בראשית מח, ב.

[9] ז' אלול תש"נ, התוועדויות חלק ד' עמוד 211. כ"ז אלול ה'תנש"א, התוועדויות חלק ד' עמוד 224. וראו גם מכתב הרבי לרב אלכסנדר סנדר יודאסין, ניצוצי רבי שבועון התקשרות אלול תשפ"ב עמוד 10. אגרות קודש חלק ל' עמוד לג. שיחת ו' תשרי תשל"ה, שיחות קודש חלק א' עמוד 37 (שולחן מנחם חלק ב' עמוד ס').

[10] שבועון בית משיח 1199 עמוד 31.

[11] התוועדויות תשמ"ג חלק א' עמ' 74 (78)

[12] ליקוטי דיבורים חלק ג' תקלז, ב.

[13] אגרות קודש חלק כ"ח עמוד קנא.

[14] מהדורת הבטא של השדרוג שנשלחה בתפוצה אינטרנטית בלבד (שיצאה לאור במקביל לחוברת במתכונת הרגילה שהופצה בפועל).

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{מבצעי הרבי}}'''מבצע נרות שבת קודש''' החל מ[[שיחה]] אותה אמר [[אדמו"ר שליט"א]] בכ"ד אלול [[תשל"ד]], בה דיבר ועורר אודות כך אשר כל אשה ובת בישראל, תשתדל בקיום מצות הדלקת נרות שבת קודש ויום טוב, וכמו כן - בנות יתחילו להדליק נרות שבת מגיל חינוך.
+{{מבצעי הרבי}}
+[[קובץ:נרות שבת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|נרות שבת קודש]]
+'''מבצע נרות [[שבת קודש]]''' ('''נש"ק''') הוא אחד מ[[עשרת המבצעים]] עליהם הכריז הרבי, על המבצע הכריז הרבי בשנת [[תשל"ד]].
-מדי [[יום שישי]] יוצאות נשים למרכזי קניות, ל[[בית רפואה|בתי-רפואה]] ולבתי-ספר, על-מנת לחלק בהם נרות שבת-קודש לנשים ובנות יהודיות. בה-בעת, הרבי דורש מהן לשמור על כללי הצניעות היהודיים, כמקובל מדורי-דורות.
+במסגרת המבצע פועלים חסידי חב"ד לעידוד נשים ובנות מגיל 3 ומעלה להדליק נרות שבת בכל יום שישי. מטבע הדברים, עיקר העיסוק במבצע זה נעשה על ידי נשי ובנות חב"ד.
-[[קטגוריה:מבצעי הרבי|נרות]]
+==היסטוריה==
+בשנים קדמוניות היה נהוג בכמה מחצרות החסידים ואף במקומות נוספים שנשים מתחילות להדליק נרות כבר מגיל צעיר. כך לדוגמא היה נהוג בחצרות [[בעלז]], [[באבוב]], [[גור]], ויזניץ, ואף ב[[ליטא]] בחצר [[וולוז'ין]] אצל רבי [[חיים מבריסק]] ועוד. {{הערה|[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4611&hilite=971b85c1-9389-455d-af95-6bce646a1e54&st=בעלז&pgnum=322 שיחות קודש תשל"ה חלק א], באתר היברובוקס. (בחצרות חסידיות רבות מקובל בבתי האדמו"רים שהבנות מדליקות נרות ש"ק, ובחלקן נוהגות כן מגיל י"ב שנה (כך נהגו בחסידות טאהש, וכן בצאנז-באבוב וקמינקא, אפטא, ויזניץ, טשרנוביל, רוזין וסלונים. מובא בספר "עבודת הלוויים" - טאהש, עמ' קכד). הרבנית מסקווירא, נכדת המהרי"ד מבעלזא, החלה להדליק נר שבת מגיל י"ב כנהוג בבעלזא (מבאר השבת (פאללאק), מנהגי ליל ש"ק, חלק א, עמ' עד). בבית אדמור"י ויזניץ נהגו שהבנות ידליקו מגיל בת מצווה ב' נרות בברכה (אוצר הליכות והנהגות, מנהגי ה"ישועות משה" מויזניץ, עמ' נא)). מנהג זה שהבנות מדליקות נש"ק, מובא גם בספר "ערוך השולחן" (או"ח, רסג, ז) שמחברו היה מגדולי הפוסקים האשכנזים. הרבי הזכיר את דברי "ערוך השולחן" בזה בשיחותיו (שיחות קודש תשל"ה ח"א עמ' 5. שם, עמ' 300) ובאגרותיו (אגרות קודש, חלק ל, עמ' כו-כז).} מבין רבני מרוקו, הבאבא סאלי תמך במבצע נש"ק, והרב שלום משאש פסק שבנות רווקות המתארחות בבית אימן, יכולות להדליק נרות שבת ולברך עליהם אם אינן רוצות לצאת ידי חובתן בנרות בעלת הבית, וטוב שתדלקנה בחדר המיוחד להן. (ילקוט שמ"ש, הלכות שבת, עמ' עט). ובקונטרס נרות שבת קודש, א, להרשד"ב לוין שי', עמ' 29, הערה 58, מביא פירוט מדויק ועדויות ששמע איש מפי איש מכל חצרות האדמו"רים והרבנים שבנותיהם נהגו להדליק נש"ק כבר מקטנותן. עיין שם בארוכה.}}.
+===רקע===
+לאחר דיווח ב[[בטאון חב"ד]] על פעילות של [[נשות חב"ד]] ב[[עפולה]] בחלוקת ערכות נש"ק{{הערה|הדבר החל לאחר שאחת מנשות חב"ד בקהילה (רעייתו של הר' ד.ק.) עברה טיפולים רבים בבית הרפואה בקשר לילדים וכאשר שהתה במקום בימי שישי חילקה גם לנשים נוספות במחלקה.}}, הרבי התחיל המבצע ואמר שכבר התחילו במקום אחד{{מקור}}.
+[[קובץ:מבצע נש''ק חב''ד עפולה.jpg|ממוזער|[[מבצע נש"ק]] פעילות של נשות חב"ד עפולה שדווחה בבטאון חב"ד, מספר שנים עוד קודם שהתחיל המבצע בפועל.]]
+===תחילת המבצע===
+המבצע החל בפועל ב[[שיחה]] אותה נשא [[הרבי]] בפני החסידים ב[[כ"ד אלול]] [[תשל"ד]], בה דיבר ועורר אודות כך אשר כל אשה ובת בישראל, תשתדל בקיום מצות הדלקת נרות [[שבת קודש]] ויום טוב, וכמו כן - בנות יתחילו להדליק נרות שבת מגיל חינוך.
+לאור דברי הרבי, מדי [[יום שישי]] יוצאות נשים למרכזי קניות, ל[[בית רפואה|בתי-רפואה]] ולבתי-ספר, על-מנת לחלק בהם נרות שבת-קודש לנשים ובנות יהודיות. בה-בעת, הרבי דורש מהן לשמור על כללי ה[[צניעות]] היהודיים, כמקובל מדורי-דורות.
+הרבי אף הורה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16027&hilite=12110393-6b3b-42f8-97d7-ca445db01c37&st=נרות+שבת&pgnum=23 לקוטי שיחות ח"ט עמ' 23)]}} שכל הפרטים של מבצע זה אמורים גם בנוגע להדלקת נרות [[יום טוב]].
+במשך השנים הלכה והתרחבה הפצת הערכות, כאשר בארץ הקודש פועלת מחלקה מיוחדת בתוך ארגון [[נשי ובנות חב"ד]] הדואגת להפצת ערכות ממותגות ומסובסדות להקלה על קיום ההוראה, ולקיום מבצעי עידוד לבנות התיכון והסמינר לחלוקת הערכות, כאשר בשנת [[תשע"ט]] חולקו באמצעות הארגון בישראל בלבד מעל ל-1,200,000 ערכות (בנוסף לערכות המחולקות באופן פרטי, ועל ידי ארגונים חב"דיים אחרים).
+===מדברי הרבי בנוגע למבצע===
+[[קובץ:מבצע נשק.jpg|ממוזער|קופסת גפרורים שהעניק הרבי למרת אסתר שטרנברג מראשי המתעסקות במבצע בי"א ניסן תשל"ה בחתימת שמו הקדוש (מתוך 3000 חפיסות גפרורים שהורה הרבי להדפיס באותו יום)]]
+{{חלונית
+|כותרת = פמוט שלישי
+|תוכן = מענה [[הרבי]] למערכת עיתון "משיח טיימס" שיוצא לאור על ידי ארגון [[צבאות השם]] צבאות בניו יורק, לאחר שהכניסו את שער העיתון של אלול תשמ"ה – תשרי תשמ"ו. על השאר נראו בין השאר "כף מאזניים", שבכף האחד כדור הארץ, ובכף השני והמכריע כמה מצות שעושים ילדי צבאות השם, בין השאר שני נרות שבת קודש: '''כמדובר כ"פ''' [כמה פעמים] '''כדאי להוסיף נר קטן ג''' [שלישי] '''בין ב' הנרות או מצידם'''.
+'''אזכיר עה"צ''' [על [[הציון של אדמו"ר הריי"צ|הציון]]] '''שיהא בהצלחה'''
+|מקור = ליקוט מענות קודש תשמ"ה
+}}
+הרבי{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16027&hilite=12110393-6b3b-42f8-97d7-ca445db01c37&st=%D7%A0%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%A9%D7%91%D7%AA&pgnum=22 לקוטי שיחות ח"ט עמ' 22)] במקום אחר הרבי מסביר הטעם ההלכתי האם הוא מצד כבוד השבת או [[עונג שבת]] או [[שלום בית]]. היום לכאורה הטעם הוא מצד עונג שבת.}} מסביר, כי מהותם של נרות שבת מבוארת בזוהר הקדוש ובמקומות נוספים - להוסיף אורה, [[רוחניות|רוחנית]] ו[[גשמיות|גשמית]], כתיקון לכך ש"חווה כיבתה נרה של עולם", ולכן הגם שבדורות הקודמים היה נהוג, שהגם שכל אשה ובת מחויבים בעצם בהדלקת נרות השבת, היו הבנות יוצאות ידי חובה בהדלקת הנרות של אימן, אך כיום שהחושך מאפיל על העולם, יש צורך להגביר את האורה הרוחנית והגשמית כאחד ולדאוג שכל בת תדליק נרות שבת, ותברך עליהן בשם ומלכות{{הערה|1=להרחבה ראו [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/08/17-08-2022-15-44-20-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%A7%D7%99%D7%A5-%D7%91%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf האם מותר לבת לברך על הדלקת נרות?], קובץ לימוד ישיבת קיץ חיילי בית דוד תשפ"ב עמוד 29.}}.
+פשוט ומובן שאם יסבירו לה, את הכוחות שהיא מקבלת מהשם כדי להוסיף אורה ולהביא להשראת ה[[שכינה]] בבית, גם היא תהיה מאושרת בזכות שנפלה בחלקה.
+וכדי להצליח בדבר זה, ידוע המנהג לתת מעת בקופת [[צדקה]] לפני הדלקת הנרות{{הערה|ראו גם מכתב הרבי: '''מדוע מחלקים מטבע לצדקה דווקא במבצע נש"ק?''', אגרת משנת תשל"ה בתרגום מאנגלית, שבועון כפר חב"ד גליון 1964 עמוד 8.}}, ומן הראוי לחנך גם את הבת לתת [[צדקה]] קודם הדלקת הנרות כדי לחנכן גם במנהג טוב זה, וכדי לחנכן להרגיש בצרת יהודי אחר - שאינו הולך לו הכל כראוי. עם זאת, כאשר מעוררים על נתינת מטבעות לצדקה לפני הדלקת נרות, יש להדגיש שאסור לאשה לטלטל את הקופה לאחר ההדלקה{{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%92.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות כו].}}.
+יש לעשות את המצווה ב[[שמחה|שמחה ובטוב לבב]], וכאמור בזוהר הקדוש{{הערה|1= בראשית מח, ב.}} בנוגע למצווה זו, שתעשה "בחדוה דלבא ורעותא".
+הרבי ציין כי המנהג הוא שהבת מדליקה את הנרות לפני האמא, והקטנות לפני הגדולות, זאת על מנת שהאמא והאחות הגדולה יוכלו להשגיח על הבת הקטנה שההדלקה תהיה כשורה וכנדרש{{הערה|ז' אלול תש"נ, התוועדויות חלק ד' עמוד 211. כ"ז אלול ה'תנש"א, התוועדויות חלק ד' עמוד 224. וראו גם מכתב הרבי לרב אלכסנדר סנדר יודאסין, ניצוצי רבי שבועון התקשרות אלול תשפ"ב עמוד 10. אגרות קודש חלק ל' עמוד לג. שיחת ו' תשרי תשל"ה, שיחות קודש חלק א' עמוד 37 (שולחן מנחם חלק ב' עמוד ס').}}.
+אשה שכתבה לרבי (בשנת תשי"ז) שדואגת מכך שנרות השבת שלה נופלים וכבים, כתב הרבי שזהו כעין סימן לכך שבעלה צריך להוסיף בלימוד החסידות, המאור שבתורה, והוספה באור ברוחניות, תגרום לכך שהבית יהפוך למואר בכל המובנים{{הערה|שבועון בית משיח 1199 עמוד 31.}}.
+מבצע זה הוא אחד משלושת המבצעים הקשורים לנשות ישראל, שראשי התיבות שלהם הוא חנ"ה, '''ח'''לה - כשרות האכילה ושתיה, '''נ'''דה - טהרת המשפחה, ו'''ה'''דלקת הנר.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&hilite=4a087f1a-5bb1-432f-abc7-75b3143dd870&st=%u05e0%u05e8%u05d5%u05ea+%u05e9%u05d1%u05ea&pgnum=153 התוועדויות [[תשמ"ג]] חלק א' עמ' 74 (78)]}}
+- נרות [[שבת קודש]] ויום טוב.
+===זמן התחלת ההדלקה===
+נהוג שבנות מתחילות להדליק מאז שמבינות את משמעות הדלקת הנר, והפעם הראשונה שמדליקות היא בחג הראשון שהדבר מתאפשר, וזאת על מנת שתוכל לכוון באמירת [[ברכת שהחיינו]] של החג גם על התחלת ההדלקה.
+כאשר הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]] נכנס עם רעייתו ובתו הגדולה ל[[יחידות]] התעניין הרבי בנוגע לגיל הילדה, וכשהשיבו שהיא בגיל שנה וחצי, אמר הרבי שתתחיל להדליק לערך עוד חצי שנה. כשהשיבו ההורים שהחלו להדליק עמה כבר בשבת הראשונה לאחר שהרבי יצא בהכרזה על 'מבצע נש"ק', הביע הרבי שביעות רצון.
+==פמוטות==
+הרב [[יעקב לנדא]] העיד כי מנהג [[חסיד]]י [[חב"ד]] היה שלא לקחת פמוטות עם בסיס מרובע אלא '''פמוטות עם בסיס עגול''' דווקא, כיוון שאלה עם הבסיס המרובע מקורם בכנסיות של הנוצרים. לפועל, לא ראינו ש[[אנ"ש]] מקפידים על כך.
+בראשית המבצע התמודדו הפעילות עם הצורך להזכיר לבנות מידי שבוע כי עליהן להדליק את הנרות לקראת שבת. בתור פתרון, הועלתה הצעה לחלק פמוטים פשוטים לכל אשה שמקבלת על עצמה להדליק נרות שבת, וכך הפמוט עצמו יהווה תזכורת. לצורך כך הכניסו מנהלי המבצע לרבי חמש דוגמאות שונות של פמוטים, והרבי הורה לשלב בין כמה מהן.
+לקראת ה[[התוועדות]] לרגל [[י"ב תמוז]] [[תשל"ה]] שנערכה פחות משנה מאז שהרבי הכריז על המבצע, ביקש הרבי להביא ל[[התוועדות]] פמוט לדוגמא, ואכן החסידים דאגו להביא ל[[התוועדות]] את אחד מהפמוטות מצופה ב[[זהב]] טהור, עליו נחרטה הקדשה מיוחדת בצירוף מספר הפמוט מאז תחילת המבצע - 245,001.
+==יוזמות בקשר למבצע נש"ק==
+{{להשלים}}
+מיד לאחר הכרזת הרבי על המבצע, החלו חסידים בערים שונות ברחבי הארץ והעולם לצאת מידי ערב שבת עם רכבים מעוטרים ורמקולים להכריז על זמני ההדלקה. כך לדוגמא ב[[לוד]] מתמידים בכך כבר למעלה מ-40 שנה ברציפות הרב משה ברונפמן והרב שמעון דדון, במגדל העמק - הרב [[משה ברדוגו]], וחסידים נוספים.
+[[קובץ:14-02-2024-13-50-07-23-01-2020-03-11-52-נשק-1536x1004.png|שמאל|ממוזער|אריזות של [[מרכז ההפצה ממש]] לחלוקת נרות שבת קודש]]
+==תחינה בשעת ההדלקה==
+אצל נשות ישראל מקובל להתפלל לאחר הדלקת הנרות, כשהן מליטות את הפנים בכפיהן.
+מנהג זה הוא רק בהדלקת נרות שבת אך לא בהדלקת נרות חג.
+בחלק מקהילות ישראל נהגו להתפלל בנוסח מיוחד ולומר תחינה לפני ואחרי הדלקת נרות, ואדמו"ר הריי"צ אף שיבח מנהג זה{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק ג' תקלז, ב.}}, אך כאשר שאלו על כך את הרבי השיב: "לא שמעתי לא הן ולא לאו ולא ראיתי בבית הרב תפילת בקשה להדלקת הנרות ולכן לדעתי לא יתערב בזה"{{הערה|אגרות קודש חלק כ"ח עמוד קנא.}}.
+==לקריאה נוספת==
+*'''נרות שבת קודש - כתבי יד קודש''', במדור מבית המלכות, שבועון כפר חב"ד 1900 עמוד 16
+*'''הדלקת נרות שבת''', הרב מאיר אשכנזי במדור 'הלכה עם טעם' שבועון התקשרות פרשת לך לך תשפ"ג{{הערה|מהדורת הבטא של השדרוג שנשלחה בתפוצה אינטרנטית בלבד (שיצאה לאור במקביל לחוברת במתכונת הרגילה שהופצה בפועל).}}
+*'''ממה עשוי נר שבת?''', שונה הלכות גליון 622 פרשת חיי שרה תשפ"ג {{*}} '''מקום הדלקת נרות שבת''', גליון 623 פרשת תולדות
+* קונטרס נרות שבת קודש, [יצא לאור בהוראתו הקדושה של הרבי] ביאור תוכן מצוות הדלקת נרות שבת קודש... בירור מקיף בענין הדלקתה ע"י בנות ישראל שלפני עונת הנישואין, לאור ההלכה והמנהג. מאת הרב שלום דובער לוין, חלק א. https://hebrewbooks.org/23929
+* קונטרס נרות שבת קודש, חלק ב, מאת הרב שלום דובער לוין, זמני הדלקת נרות שבת קודש לפי דעת אדמו"ר הזקן: https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23859&st=&pgnum=2
+==קישורים חיצוניים==
+*'''[http://chabadpedia.co.il/images/6/6e/%D7%91%D7%98%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99_%D7%97%D7%91%27%27%D7%93_6_%D7%A0%D7%A9%27%27%D7%A7.pdf בטאון פעילי חב"ד גליון 6 - [[אלול]] תשע"ד]''' - עלון נושא המוקדש לעידוד העיסוק במצב נש"ק{{PDF}}
+*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Kulasky%20-%20BM%20-%20Elul%201%2C%205774%20-%20Kovetz%20Neshek%20-%20.pdf סקירה מקיפה לרגל מלאת ארבעים שנה למבצע נש"ק]''', תשורה משמחת בר המצוה של משפחת קולסקי, ר"ח [[אלול]] [[תשע"ד]]{{PDF}}
+*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/08-10-2019-17-18-39-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9-Copy.pdf להאיר את העולם]''', סקירה צבעונית ומקיפה על המבצע, בתוך קובץ 'תשרי בליובאוויטש' תשרי ה'תש"פ עמוד 17
+*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw-wpengine.netdna-ssl.com/wp-content/uploads/2020/04/02-04-2020-15-20-30-pnimiyut104.pdf אור בעולם]''', בתוך מדור 'פנימיות המנהגים' בגיליון [[פנימיות (גיליון)|פנימיות]] ערב י"א ניסן ה'תש"פ
+*[[אסתר שטרנברג]] (אשת הרב [[מנחם נחום שטרנברג]]), '''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2023/02/400.-Yisro-5783.pdf מאה שנות אור]''', [[הסיפור שלי]] 400, [[JEM]], י"ט שבט תשפ"ג
+*הרב מאיר אשכנזי, '''[https://col.org.il/news/134669 למה בכלל מדליקים נרות ולא מספיק אור החשמל?] {{*}} [https://col.org.il/news/134804 היכן להניח את נרות השבת וכמה זמן צריכים שידלקו?] {{*}} [https://col.org.il/news/135227 האם צריך להדליק את כל נרות השבת בגפרור אחד?] {{*}} [https://col.org.il/news/135103 איזה בקשות האישה צריכה לבקש בהדלקת נרות שבת?]''' {{COL}}{{וידאו}}
+*הרב יהודה לייב נחמנסון, '''[https://drive.google.com/file/d/1tY152E4vG3l9cERm5eyzrpC1lVhjJNrC/view קנס לאיש או רווקה ששכחו להדליק נרות שבת קודש]''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמז פרשת תרומה תשפ"ד עמוד 53
+*'''[https://drive.google.com/file/d/1ILJo82o-zim87cJ_cMz9xC47SbZJ-ZTn/view הלכות הדלקת נרות שבת]''', בתוך קובץ 'תורת השליחות' י"א ניסן תשפ"ד עמוד 101
+*משה קורנוויץ, '''[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/01/21-01-2024-20-37-24-%EF%BF%BD%EF%BF%BD%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%B4%D7%90-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%94-LR%EF%BF%BD-1.pdf הדלקת נרות שבת על ידי בחורי ישיבה]''', בתוך 'התמים' גליון נא עמוד 40
+{{הערות שוליים}}
+{{שבת}}
+[[קטגוריה:עשרת המבצעים]]

שבת
קבלת שבת	ערב שבת · הכנה לשבת · בגדי שבת · נרות שבת · תוספת שבת · קבלת שבת · לכה דודי · קידוש · תפילות השבת
תפילות השבת	ערבית · שחרית · תפילת מוסף · מנחה
חלקי השבת	ליל ויום שבת · סעודה שלישית · רעווא דרעווין
בחינות שונות	חקל תפוחין קדישין · עתיקא קדישא · זעיר אנפין
מוצאי שבת	מוצאי שבת · הבדלה · ויתן לך · מלוה מלכה
פרטים נוספים	נשמה יתירה · סעודת שבת · שינה בשבת תענוג · שבת מברכים
זמירות שבת	שלום עליכם · אסדר לסעודתא · אסדר לסעודתא (מיוחס לבעל שם טוב) · לכה דודי · בני היכלא · אזמר בשבחין · ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן) · מנוחה ושמחה · ידיד נפש · מזמור לדוד ·לכה דודי מלמז' · אתקינו סעודתא · יצוה צור חסדו · יתגדל · א-ל אדון · ישמחו במלכותך
ניגונים למוצאי שבת:	אתקינו סעודתא · המבדיל · במוצאי יום מנוחה · אמר השם ליעקב (יענקל יענקל) · אמר השם ליעקב · אמר השם ליעקב יא טאטע יא
ספרים בנושא	מי טל · ביאור הלכות שבת · שבת כהלכה · הלכות שבת על דיני מוקצה ובורר