בית המקדש השני: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (10 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''בית המקדש השני''' הוא [[בית המקדש]] שנבנה על ידי [[עזרא הסופר]] ו[[נחמיה]] לאחר גלות בבל. בנייתו הושלמה בשנת ג'ת"ח. והוא עמד על תילו ארבע מאות ועשרים שנה. בית המקדש עבר שיפוץ והורחב במידה ניכרת על ידי המלך הורדוס בשנת ג'תשמ"א, ונחרב בשנת ג'תת"ל בידי הרומאים. | '''בית המקדש השני''' הוא [[בית המקדש]] שנבנה על ידי [[עזרא הסופר]] ו[[נחמיה]] לאחר גלות בבל. בנייתו הושלמה בשנת ג'ת"ח. והוא עמד על תילו ארבע מאות ועשרים שנה. בית המקדש עבר שיפוץ והורחב במידה ניכרת על ידי המלך הורדוס בשנת ג'תשמ"א, ונחרב בשנת ג'תת"ל בידי הרומאים. | ||
מסכת מידות עוסקת במראהו של בית המקדש השני. | |||
==בנייתו== | ==בנייתו== | ||
לאחר הכרזת כורש | לאחר הכרזת כורש כי הוא מתיר לבנות מחדש את בית המקדש בירושלים, עלו לארץ ישראל קבוצת יהודים בראשותם של יהושע בן יהוצדק ו[[זרובבל]] בן שאלתיאל, ובנו את [[מזבח העולה]], והתחילו להקריב עליו קרבנות, כאשר בית המקדש עדיין לא היה בנוי. בשנה השנייה לעלייתם לארץ, הם החלו לבנות את הבית השני: | ||
{{ציטוט|תוכן= י וְיִסְּדוּ הַבֹּנִים אֶת הֵיכַל ה' וַיַּעֲמִידוּ הַכֹּהֲנִים מְלֻבָּשִׁים בַּחֲצֹצְרוֹת וְהַלְוִיִּם בְּנֵי אָסָף בַּמְצִלְתַּיִם לְהַלֵּל אֶת ה' עַל יְדֵי דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. יא וַיַּעֲנוּ בְּהַלֵּל וּבְהוֹדֹת לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ עַל יִשְׂרָאֵל וְכָל הָעָם הֵרִיעוּ תְרוּעָה גְדוֹלָה בְהַלֵּל לַה' עַל הוּסַד בֵּית ה'. יב וְרַבִּים מֵהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר רָאוּ אֶת הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן בְּיָסְדוֹ זֶה הַבַּיִת בְּעֵינֵיהֶם בֹּכִים בְּקוֹל גָּדוֹל וְרַבִּים בִּתְרוּעָה בְשִׂמְחָה לְהָרִים קוֹל. יג וְאֵין הָעָם מַכִּירִים קוֹל תְּרוּעַת הַשִּׂמְחָה לְקוֹל בְּכִי הָעָם כִּי הָעָם מְרִיעִים תְּרוּעָה גְדוֹלָה וְהַקּוֹל נִשְׁמַע עַד לְמֵרָחוֹק.|מקור=עזרא פ"ג פסוקים י-י"ג}} | {{ציטוט|תוכן= י וְיִסְּדוּ הַבֹּנִים אֶת הֵיכַל ה' וַיַּעֲמִידוּ הַכֹּהֲנִים מְלֻבָּשִׁים בַּחֲצֹצְרוֹת וְהַלְוִיִּם בְּנֵי אָסָף בַּמְצִלְתַּיִם לְהַלֵּל אֶת ה' עַל יְדֵי דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. יא וַיַּעֲנוּ בְּהַלֵּל וּבְהוֹדֹת לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ עַל יִשְׂרָאֵל וְכָל הָעָם הֵרִיעוּ תְרוּעָה גְדוֹלָה בְהַלֵּל לַה' עַל הוּסַד בֵּית ה'. יב וְרַבִּים מֵהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר רָאוּ אֶת הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן בְּיָסְדוֹ זֶה הַבַּיִת בְּעֵינֵיהֶם בֹּכִים בְּקוֹל גָּדוֹל וְרַבִּים בִּתְרוּעָה בְשִׂמְחָה לְהָרִים קוֹל. יג וְאֵין הָעָם מַכִּירִים קוֹל תְּרוּעַת הַשִּׂמְחָה לְקוֹל בְּכִי הָעָם כִּי הָעָם מְרִיעִים תְּרוּעָה גְדוֹלָה וְהַקּוֹל נִשְׁמַע עַד לְמֵרָחוֹק.|מקור=עזרא פ"ג פסוקים י-י"ג}} | ||
לאחר מריבה בין העמים מסביב (מכונים "צרי יהודה ובנימין") לבין מנהיגי העם אודות שיתוף העמים אחרים בבניית המקדש, החלו העמים לנסות להפריע לבניית המקדש, עד שבשנה הראשונה למלכות אחשורוש הם שלחו מכתב שטנה אל המלך, וגרמו להפסקת הבנייה. | לאחר מריבה בין העמים מסביב (מכונים "צרי יהודה ובנימין") לבין מנהיגי העם אודות שיתוף העמים אחרים בבניית המקדש, החלו העמים לנסות להפריע לבניית המקדש, עד שבשנה הראשונה למלכות אחשורוש הם שלחו מכתב שטנה אל המלך, וגרמו להפסקת הבנייה. | ||
| שורה 13: | שורה 12: | ||
==נס חנוכה== | ==נס חנוכה== | ||
{{ערך מורחב|חנוכה}}{{ערך מורחב|נס פך השמן}} | {{ערך מורחב|חנוכה}}{{ערך מורחב|נס פך השמן}} | ||
בשנת ג'תר"י כבשו היוונים את ארץ ישראל, לאחר מספר שנים הטיל המלך אנטיוכוס גזרות על היהודים בארץ ישראל, וחילל את בית המקדש השני. לאחר שלש שנים, במהלכם התחולל ביהודה מרד החשמונאים ביוונים, הגיעו החשמונאים בראשות [[יהודה המכבי]] אל המקדש, טיהרו אותו, וחנכו אותו מחדש ביום כ"ה בכסלו שנת ג'תרכ"ב. במהלך טיהור המקדש התברר שהיוונים טימאו את כל השמנים כך שלא נשאר שמן טהור להדלקת המנורה, ובנס נמצא פך אחד טהור. הנס השני והגדול יותר התרחש כאשר השמן שבפך דלק במשך שמונה ימים, | בשנת ג'תר"י כבשו היוונים את ארץ ישראל, לאחר מספר שנים הטיל המלך אנטיוכוס גזרות על היהודים בארץ ישראל, וחילל את בית המקדש השני. לאחר שלש שנים, במהלכם התחולל ביהודה מרד החשמונאים ביוונים, הגיעו החשמונאים בראשות [[יהודה המכבי]] אל המקדש, טיהרו אותו, וחנכו אותו מחדש ביום כ"ה בכסלו שנת ג'תרכ"ב. במהלך טיהור המקדש התברר שהיוונים טימאו את כל השמנים כך שלא נשאר שמן טהור להדלקת המנורה, ובנס נמצא פך אחד טהור. הנס השני והגדול יותר התרחש כאשר השמן שבפך דלק במשך שמונה ימים, אף על פי שהכמות שהייתה בו בתחילה הספיקה רק ליום אחד. | ||
===משמעות הנס ע"פ חסידות=== | ===משמעות הנס ע"פ חסידות=== | ||
| שורה 40: | שורה 39: | ||
במדרש מתואר רגע שריפת ההיכל: {{ציטוטון|כשראה כוהן גדול שנשרף (בית המקדש), עלה לראש גגו של היכל ועמו כיתות- כיתות של פרחי כהונה ומפתחות ההיכל בידיהם. אמרו לפני הקב"ה: 'ריבונו של עולם! הואיל ולא זכינו להיות גזברים נאמנים לפניך - הרי מפתחות ביתך מסורים לך'! וזרקום כלפי מעלה. יצאה כמין פיסת יד וקיבלתם. כשראו הכוהנים והלוויים שנשרף בית המקדש, נטלו את הכינורים ואת החצוצרות . . ונפלו באש ונשרפו}}{{הערה|פסיקתא רבתי כו, ז}}. | במדרש מתואר רגע שריפת ההיכל: {{ציטוטון|כשראה כוהן גדול שנשרף (בית המקדש), עלה לראש גגו של היכל ועמו כיתות- כיתות של פרחי כהונה ומפתחות ההיכל בידיהם. אמרו לפני הקב"ה: 'ריבונו של עולם! הואיל ולא זכינו להיות גזברים נאמנים לפניך - הרי מפתחות ביתך מסורים לך'! וזרקום כלפי מעלה. יצאה כמין פיסת יד וקיבלתם. כשראו הכוהנים והלוויים שנשרף בית המקדש, נטלו את הכינורים ואת החצוצרות . . ונפלו באש ונשרפו}}{{הערה|פסיקתא רבתי כו, ז}}. | ||
{{להשלים}} | |||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
אודות בית שני מובא ב[[תניא]]: | אודות בית שני מובא ב[[תניא]]: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בבית שני שלא היה בו הארון והלוחות, אמרו רבותינו שלא הייתה [[שכינה]] שורה בו. פירוש מדרגת | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בבית שני שלא היה בו הארון והלוחות, אמרו רבותינו שלא הייתה [[שכינה]] שורה בו. פירוש מדרגת שכינה שהייתה שורה בבית ראשון שלא כדרך השתלשלות העולמות, אלא בבית שני הייתה שורה כדרך השתלשלות והתלבשות [[מלכות דאצילות]] במלכות דבריאה ודבריאה במלכות דיצירה ודיצירה ב[[ז' היכלות|היכל קדש קדשים]] דעשיה, וק"ק דעשיה היה מתלבש בק"ק שב[[בית המקדש]] שלמטה, ושרתה בו השכינה מלכות דיצירה המלובשת בק"ק דעשיה. ולכן לא היה רשאי שום אדם ליכנס שם לבד כהן גדול ב[[יום הכיפורים]].|מקור=[[ליקוטי אמרים - פרק נ"ג]]}} | ||
==דגם המקדש== | ==דגם המקדש== | ||
[[קובץ:בית המקדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דגם | [[קובץ:בית המקדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דגם של בית המקדש השני - על פי שיטת ה"תפארת ישראל", | ||
במהלך השנים נבנו מספר דגמים של בית המקדש השני, המפורסם שבהם הוא דגם "הולילנד" הממוקם כיום במוזיאון ישראל בירושלים. | הדגם נמצא ב'מוזיאון ישראל']] | ||
במהלך השנים נבנו מספר דגמים של בית המקדש השני, המפורסם שבהם הוא דגם "הולילנד" הממוקם כיום במוזיאון ישראל בירושלים ומציג את בית המקדש השני בתפארתו לאחר הרחבת הורדוס. | |||
אחד הדגמים הוא הדגם שבנה הרב [[דב לבנוני]] מירושלים על פי שיטת הרמב"ם, בעוד שרוב דגמי בית המקדש הם על פי שיטת ה'תפארת ישראל'. כאשר הציג הרב לבנוני את הדגם לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]], העיר לו הרבי על אי-דיוק בגודל כבש המזבח. | {{קובץ|לבנוני 770|הרב לבנוני מראה ל{{ה|רבי}} את דגם [[בית המקדש]] שהכין|JPG}} | ||
אחד הדגמים הוא הדגם שבנה הרב [[דב לבנוני]] מירושלים על פי שיטת [[הרמב"ם]], בעוד שרוב דגמי בית המקדש הם על פי שיטת ה'תפארת ישראל'. כאשר הציג הרב לבנוני את הדגם לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]], העיר לו הרבי על אי-דיוק בגודל כבש המזבח{{הערה|*[https://col.org.il/news/139837 מדהים: כשהרבי שם לב לטעות של 3 מילימטר בתוך שניות]{{וידאו}}, הרב לבנוני עובר ב[[חלוקת דולרים]], [[כ"ו אדר א']] [[תשנ"ב]], באתר {{COL}} | |||
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/541706 הבדל של 3 מילמטרים]''' {{וידאו}}{{בית חבד}} הרב לבנוני בראיון לחברת המדיה החב"דית [[jem]].}} | |||
בשנת תשנ"ב הובא לרבי דגם מעשה ידיו של עופר נדב מסידני שבאוסטרליה. הדגם נבנה על פי שיטת הרמב"ם. הדגם נשאר אצל הרבי שנתן דולר עבור הדגם באומרו "תודה על מתנתכם". | בשנת תשנ"ב הובא לרבי דגם מעשה ידיו של עופר נדב מסידני שבאוסטרליה. הדגם נבנה על פי שיטת הרמב"ם. הדגם נשאר אצל הרבי שנתן דולר עבור הדגם באומרו "תודה על מתנתכם". | ||
| שורה 57: | שורה 60: | ||
על גבי הדגם המוקטן הוכן שלט מיוחד: "לכ"ק אדמו"ר שליט"א, שיבנה מקדש במקומו, ועומד על גג בית המקדש ואומר להם לישראל ענווים הגיע זמן גאולתכם. עופר נדב סידני אוסטרליה." | על גבי הדגם המוקטן הוכן שלט מיוחד: "לכ"ק אדמו"ר שליט"א, שיבנה מקדש במקומו, ועומד על גג בית המקדש ואומר להם לישראל ענווים הגיע זמן גאולתכם. עופר נדב סידני אוסטרליה." | ||
== | ==ראו גם== | ||
*[[בית המקדש]] | *[[בית המקדש]] | ||
*[[בית המקדש הראשון]] | *[[בית המקדש הראשון]] | ||
| שורה 63: | שורה 66: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http:// | *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3012 סיור וירטואלי בבית המקדש (דב לבנוני) בליווי הסברים] {{וידאו}} | ||
*[http://www.beit-hamikdash.co.il אתר בית המקדש] - מכיל סיורים וירטואליים בתלת מימד בבית המקדש, עברית. | *[http://www.beit-hamikdash.co.il אתר בית המקדש] - מכיל סיורים וירטואליים בתלת מימד בבית המקדש, עברית. | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63012 סיור וירטואלי בדגם בית המקדש השני] {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63012 סיור וירטואלי בדגם בית המקדש השני] {{אינפו}} | ||
*[https://chabad.info/magazine/ | *[https://chabad.info/magazine/ועשו-להם-דגם-מקדש/ ועשו להם דגם מקדש] {{בית משיח}} {{אינפו}} | ||
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3403346 לבנות את בית המקדש מחדש]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} לקט קטעי וידאו של יהודים המעניקים לרבי דגמים שונים של בית המקדש, בתוך מגזין הוידאו השבועי של חברת [[jem]] | *'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3403346 לבנות את בית המקדש מחדש]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} לקט קטעי וידאו של יהודים המעניקים לרבי דגמים שונים של בית המקדש, בתוך מגזין הוידאו השבועי של חברת [[jem]] | ||
{{בין המיצרים}} | |||
{{הר הבית}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:בית המקדש|*]] | [[קטגוריה:בית המקדש|*]] | ||
[[קטגוריה:מבנים]] | |||
גרסה אחרונה מ־04:39, 19 באוגוסט 2024
בית המקדש השני הוא בית המקדש שנבנה על ידי עזרא הסופר ונחמיה לאחר גלות בבל. בנייתו הושלמה בשנת ג'ת"ח. והוא עמד על תילו ארבע מאות ועשרים שנה. בית המקדש עבר שיפוץ והורחב במידה ניכרת על ידי המלך הורדוס בשנת ג'תשמ"א, ונחרב בשנת ג'תת"ל בידי הרומאים. מסכת מידות עוסקת במראהו של בית המקדש השני.
בנייתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר הכרזת כורש כי הוא מתיר לבנות מחדש את בית המקדש בירושלים, עלו לארץ ישראל קבוצת יהודים בראשותם של יהושע בן יהוצדק וזרובבל בן שאלתיאל, ובנו את מזבח העולה, והתחילו להקריב עליו קרבנות, כאשר בית המקדש עדיין לא היה בנוי. בשנה השנייה לעלייתם לארץ, הם החלו לבנות את הבית השני:
י וְיִסְּדוּ הַבֹּנִים אֶת הֵיכַל ה' וַיַּעֲמִידוּ הַכֹּהֲנִים מְלֻבָּשִׁים בַּחֲצֹצְרוֹת וְהַלְוִיִּם בְּנֵי אָסָף בַּמְצִלְתַּיִם לְהַלֵּל אֶת ה' עַל יְדֵי דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. יא וַיַּעֲנוּ בְּהַלֵּל וּבְהוֹדֹת לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ עַל יִשְׂרָאֵל וְכָל הָעָם הֵרִיעוּ תְרוּעָה גְדוֹלָה בְהַלֵּל לַה' עַל הוּסַד בֵּית ה'. יב וְרַבִּים מֵהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר רָאוּ אֶת הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן בְּיָסְדוֹ זֶה הַבַּיִת בְּעֵינֵיהֶם בֹּכִים בְּקוֹל גָּדוֹל וְרַבִּים בִּתְרוּעָה בְשִׂמְחָה לְהָרִים קוֹל. יג וְאֵין הָעָם מַכִּירִים קוֹל תְּרוּעַת הַשִּׂמְחָה לְקוֹל בְּכִי הָעָם כִּי הָעָם מְרִיעִים תְּרוּעָה גְדוֹלָה וְהַקּוֹל נִשְׁמַע עַד לְמֵרָחוֹק.
— עזרא פ"ג פסוקים י-י"ג
לאחר מריבה בין העמים מסביב (מכונים "צרי יהודה ובנימין") לבין מנהיגי העם אודות שיתוף העמים אחרים בבניית המקדש, החלו העמים לנסות להפריע לבניית המקדש, עד שבשנה הראשונה למלכות אחשורוש הם שלחו מכתב שטנה אל המלך, וגרמו להפסקת הבנייה. בשנה השנייה למלכות דריווש הגיע חגי הנביא, והוכיח את העם על כך שאינם בונים את המקדש. העם נענו לתוכחתו של חגי, ובכ"ד כסלו, בשנה השנייה לדריווש החלו לבנות מחדש את בית המקדש. בניית הבית הסתיימה בשנה השישית לדריווש, בג' אדר ג'ת"ח.
נס חנוכה[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – חנוכה |
|
| ערך מורחב – נס פך השמן |
בשנת ג'תר"י כבשו היוונים את ארץ ישראל, לאחר מספר שנים הטיל המלך אנטיוכוס גזרות על היהודים בארץ ישראל, וחילל את בית המקדש השני. לאחר שלש שנים, במהלכם התחולל ביהודה מרד החשמונאים ביוונים, הגיעו החשמונאים בראשות יהודה המכבי אל המקדש, טיהרו אותו, וחנכו אותו מחדש ביום כ"ה בכסלו שנת ג'תרכ"ב. במהלך טיהור המקדש התברר שהיוונים טימאו את כל השמנים כך שלא נשאר שמן טהור להדלקת המנורה, ובנס נמצא פך אחד טהור. הנס השני והגדול יותר התרחש כאשר השמן שבפך דלק במשך שמונה ימים, אף על פי שהכמות שהייתה בו בתחילה הספיקה רק ליום אחד.
משמעות הנס ע"פ חסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
המלחמה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחסידות מבאור כי קליפת יוון מהותה חכמה דקליפה. ומטרתם הייתה לטמאות את הקדושה שבחכמת התורה. ולכן עיקר רצונם היה לבטל את האמונה של היהודי ואת יסודות התורה שאינם מושתתים על שכל. ובעבודת ה' הפריע להם רגש הקבלת עול מלכות שמים, וכפי שמודגש גם בנוסח "ועל הניסים": שרצונם היה "להשכיחם תורתך, ולהעבירם מחוקי רצונך", שהפריע להם הביטול לה' שלמעלה משכל האדם, וטומאת השמנים בבית המקדש היה ביטוי לרצונם זה לעקור את האמונה והביטול שמעל השכל.
הנצחון[עריכה | עריכת קוד מקור]
בכדי לנצח את היוונים היה דרוש לחשמונאים גילוי אלוקי וכח נעלה ביותר. טעם הדבר, היות וחכמת התורה מצד עצמה לא יכלה לעמוד נגדם שהרי בטומאתם הם הצליחו לטמאות את השמנים, כלומר, לפגום בקדושת התורה. את המשכה זו פעלו הלוחמים - חשמונאים - שעל ידי מסירות נפשם שלמעלה משכל התורה פעלו והמשיכו אור אלוקי נעלה בחכמה דקדושה שבכחה תתבטל ההשפעה והטומאה של חכמה דקליפה.
המשכה זו והתוצאה שעל ידה - ביטול חכמה דקליפה - מתבטאים בנס פך השמן ובשני השלבים שבו; א. מציאת הפך חתום בחותמו של הכהן גדול. ב. שהדליקו ממנו שמונה ימים.
מקדש הורדוס[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת 18 למלכותו החליט הורדוס מלך יהודה לשפץ ולהרחיב את בית המקדש, לאחר שעולי בבל בנו מבנה פשוט יחסית. במסגרת השיפוץ הוכפל שטח הר הבית באמצעות חומר מילוי וההר הוקף בחומות אדירות ששימשו גם כקירות תמך. קיר ההיכל נבנה מאבני שיש כחול שהיה יוצר מראה של גלים[1]. על מלאכת הבנייה באותם ימים, כתבו חז"ל: "מצינו בימי הורדוס שהיו עוסקין בבנין בהמ"ק והיו יורדין גשמים בלילה למחר נשבה הרוח ונתפזרו העבים וזרחה החמה ויצאו העם למלאכתן וידעו שמלאכת שמים בידיהם"[2]. על בית המקדש שבנה הורדוס נאמר "מי שלא ראה בנין הורדוס, לא ראה בנין נאה מימיו"[3].
מבנה הבית[עריכה | עריכת קוד מקור]
המקדש היה מורכב מהיכל ומכמה חצרות-עזרות שהִקיפו אותו. ההיכל עמד בראש הר הבית ואילו העזרות היו נמוכות ומוקפות חומה, לצדיהן היו מוסדות המקדש ובתי מלאכה שעסקו בתחזוק המקדש.
בבית המקדש השני היו חסרים ארון הברית, צנצנת המן, האורים ותומים ומטה אהרן, אבל היו בו המנורה וכלי עבודה נוספים. תחת ארון הברית נותרה רק אבן השתייה שעליה קיימו את המצוות הקשורות בקודש הקודשים ביום כיפור.
חורבן הבית[עריכה | עריכת קוד מקור]
בית המקדש השני נחרב על ידי טיטוס בסוף המרד הגדול של היהודים ברומאים בתשעה באב שנת ג'תתכ"ח. הסיבה העיקרית לחורבן המקדש הייתה שנאת חינם.
במדרש מתואר רגע שריפת ההיכל: "כשראה כוהן גדול שנשרף (בית המקדש), עלה לראש גגו של היכל ועמו כיתות- כיתות של פרחי כהונה ומפתחות ההיכל בידיהם. אמרו לפני הקב"ה: 'ריבונו של עולם! הואיל ולא זכינו להיות גזברים נאמנים לפניך - הרי מפתחות ביתך מסורים לך'! וזרקום כלפי מעלה. יצאה כמין פיסת יד וקיבלתם. כשראו הכוהנים והלוויים שנשרף בית המקדש, נטלו את הכינורים ואת החצוצרות . . ונפלו באש ונשרפו"[4].
בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
מבואר בתורת החסידות שגילוי האלקות בבית המקדש היה שוה בבית ראשון ובבית שני, וההבדל היה רק בגבולין - מחוץ למקדש, שבבית שני לא הייתה האפשרות להמשיך ולגלות את האור בחוץ כפי שהיה בבית ראשון.
אודות בית שני מובא בתניא:
בבית שני שלא היה בו הארון והלוחות, אמרו רבותינו שלא הייתה שכינה שורה בו. פירוש מדרגת שכינה שהייתה שורה בבית ראשון שלא כדרך השתלשלות העולמות, אלא בבית שני הייתה שורה כדרך השתלשלות והתלבשות מלכות דאצילות במלכות דבריאה ודבריאה במלכות דיצירה ודיצירה בהיכל קדש קדשים דעשיה, וק"ק דעשיה היה מתלבש בק"ק שבבית המקדש שלמטה, ושרתה בו השכינה מלכות דיצירה המלובשת בק"ק דעשיה. ולכן לא היה רשאי שום אדם ליכנס שם לבד כהן גדול ביום הכיפורים.
דגם המקדש[עריכה | עריכת קוד מקור]
במהלך השנים נבנו מספר דגמים של בית המקדש השני, המפורסם שבהם הוא דגם "הולילנד" הממוקם כיום במוזיאון ישראל בירושלים ומציג את בית המקדש השני בתפארתו לאחר הרחבת הורדוס.
אחד הדגמים הוא הדגם שבנה הרב דב לבנוני מירושלים על פי שיטת הרמב"ם, בעוד שרוב דגמי בית המקדש הם על פי שיטת ה'תפארת ישראל'. כאשר הציג הרב לבנוני את הדגם לפני הרבי בחלוקת הדולרים, העיר לו הרבי על אי-דיוק בגודל כבש המזבח[5]
בשנת תשנ"ב הובא לרבי דגם מעשה ידיו של עופר נדב מסידני שבאוסטרליה. הדגם נבנה על פי שיטת הרמב"ם. הדגם נשאר אצל הרבי שנתן דולר עבור הדגם באומרו "תודה על מתנתכם".
על גבי הדגם המוקטן הוכן שלט מיוחד: "לכ"ק אדמו"ר שליט"א, שיבנה מקדש במקומו, ועומד על גג בית המקדש ואומר להם לישראל ענווים הגיע זמן גאולתכם. עופר נדב סידני אוסטרליה."
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- סיור וירטואלי בבית המקדש (דב לבנוני) בליווי הסברים
- אתר בית המקדש - מכיל סיורים וירטואליים בתלת מימד בבית המקדש, עברית.
- סיור וירטואלי בדגם בית המקדש השני
- ועשו להם דגם מקדש
- לבנות את בית המקדש מחדש
לקט קטעי וידאו של יהודים המעניקים לרבי דגמים שונים של בית המקדש, בתוך מגזין הוידאו השבועי של חברת jem
| בין המיצרים | ||||
|---|---|---|---|---|
| ציר הזמן | חורבן בית המקדש • גלות • תענית י"ז בתמוז • שלושת השבועות • תלתא דפורענותא • תשעת הימים • שבת חזון • תשעה באב • ט"ו מנחם אב • שבת נחמו • שבעה דנחמתא | |||
| מנהגים | לימוד עניני בית הבחירה • סיומי מסכת • דברי כיבושין • תפילת נחם | |||
| חוברות וספרים | אגדות החורבן • מסכת תענית • מגילת תענית • בין המצרים (חוברת) • חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה להרמב"ם • קינות לתשעה באב • מגילת איכה | |||
| ניגונים | ניגון ציון במשפט תפדה | |||
| בית המקדש | ||
|---|---|---|
| בתי המקדש | המשכן · בית המקדש הראשון · בית המקדש השני · בית המקדש השלישי | |
| הר הבית | הסורג · החיל · עזרת נשים · עזרה · מנורות · בית המטבחיים · בית החליפות · לשכת הגזית · מחנה שכינה · שמן המשחה · בית אבטינס · בית המוקד · בית הניצוץ · שילוח מן המחנה · לשכות בית המקדש · מעלות הר הבית · הבירה · המשכן · עליה להר הבית | |
| העזרה | רצפת העזרה · שערי העזרה · עזרת ישראל · עזרת כהנים · בית המטבחיים · בית החליפות · אחורי בית הכפורת · מזבח העולה · מזבח הנחושת · כבש המזבח · יסוד המזבח · הכיור · כן הכיור · מוכני · שירה · ים הנחושת · לשכת הנזירים | |
| קודש | מנורה · שולחן הפנים · מזבח הקטורת · קני המנורה · קטורת · פיס · טרקסין · לחם הפנים · עשיית הכלים | |
| קודש הקודשים | ארון · לוחות הברית · כפורת · כרובים · אבן השתיה | |
| קורבנות | קורבנות · קרבן חטאת · קרבן עולה · קרבן תמיד · קרבן תודה · קרבנות הנשיאים · קרבן פסח · שתי מתנות שהן ארבע · קרבן מנחה · קרבן העומר | |
| עובדי המקדש | כהן גדול · כהנים · שבט לוי · שמירת המקדש · איש הר הבית | |
| בגדי כהונה | מצנפת ומגבעת · מכנסיים · אבנט · ציץ · חושן המשפט · אורים ותומים · אפוד · מעיל | |
הערות שוליים
- ↑ סוכה דף נ"א ע"ב
- ↑ תענית דף כ"ג ע"א
- ↑ בבא בתרא דף ד' ע"א
- ↑ פסיקתא רבתי כו, ז
- ↑ *מדהים: כשהרבי שם לב לטעות של 3 מילימטר בתוך שניות, הרב לבנוני עובר בחלוקת דולרים, כ"ו אדר א' תשנ"ב, באתר
- הבדל של 3 מילמטרים הרב לבנוני בראיון לחברת המדיה החב"דית jem.
- הבדל של 3 מילמטרים