תומכי תמימים חיפה (נסגר): הבדלים בין גרסאות בדף
חייל של המלך (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
במסגרת ביקורם של שלוחי הרבי לארץ הקודש ב[[תשט"ז]] התוועדו שלושה מהם - הרב [[שלום איידלמן]], הרב [[זושא פויזנר]] והרב [[שרגא הרצוג]] בישיבה בכ"ה מנחם אב{{הערה| בטאון חב"ד חוברת יב ע' ל}}. | במסגרת ביקורם של שלוחי הרבי לארץ הקודש ב[[תשט"ז]] התוועדו שלושה מהם - הרב [[שלום איידלמן]], הרב [[זושא פויזנר]] והרב [[שרגא הרצוג]] בישיבה בכ"ה מנחם אב{{הערה| בטאון חב"ד חוברת יב ע' ל}}. | ||
הישיבה החזיקה מעמד שנה אחת בלבד ונסגרה עקב הקושי בהשגת הכספים הדרושים לקיום הישיבה. בעיה נוספת שגרמה לסגירת הישיבה הייתה תחושתם של התמימים שהרגישו בסניף הקטן מנותקים והיו נוסעים בכל הזדמנות אל הישיבה המקורית בלוד להתוועדויות של המשפיעים הרב [[שאול ברוק]] והרב [[שלמה חיים קסלמן]]{{הערה|סיפורים ממשפיעי חיפה ע' 8-9}}. | |||
אחרי סגירת הישיבה, כתב [[הרבי]] אגרת לרב [[גרשון חן]] בו הביע צער רב על סגירת הישיבה שיועדה להיות "ד' אמות של תורת החסידות . . לדור הצעיר שעליו לבנות בעתיד הקרוב בתים בישראל" והייתה "לזכותם של אנ"ש דחיפה ולכל לראש מחובתם של רבני אנ"ש", וסגירתה מבטאת חוסר אחריות בענייני עסקנות חב"ד בכלל{{הערה|[[אגרות קודש]] [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/16/5812.htm?q=%D7%90%D7%9E%D7%AA כרך טז אגרת ה'תתיב] (בהשמטת קטעים חריפים)}} | אחרי סגירת הישיבה, כתב [[הרבי]] אגרת לרב [[גרשון חן]] בו הביע צער רב על סגירת הישיבה שיועדה להיות "ד' אמות של תורת החסידות . . לדור הצעיר שעליו לבנות בעתיד הקרוב בתים בישראל" והייתה "לזכותם של אנ"ש דחיפה ולכל לראש מחובתם של רבני אנ"ש", וסגירתה מבטאת חוסר אחריות בענייני עסקנות חב"ד בכלל{{הערה|[[אגרות קודש]] [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/16/5812.htm?q=%D7%90%D7%9E%D7%AA כרך טז אגרת ה'תתיב] (בהשמטת קטעים חריפים)}} | ||
גרסה אחרונה מ־20:53, 25 בנובמבר 2023
ישיבת תומכי תמימים בעיר חיפה, הוקמה לקראת שנת הלימודים תשט"ז כסניף לישיבת תומכי תמימים לוד - ישיבת תות"ל היחידה שפעלה אז בארץ הקודש.
הזאל מוקם בית הכנסת שברחוב הרצליה. הרב יחיאל מיכל דוברוסקין היה ראש הישיבה ור' אליהו פינקל היה מגיד שיעור בנגלה. שותף להקמת הישיבה היה הרב גרשון חן.
במסגרת ביקורם של שלוחי הרבי לארץ הקודש בתשט"ז התוועדו שלושה מהם - הרב שלום איידלמן, הרב זושא פויזנר והרב שרגא הרצוג בישיבה בכ"ה מנחם אב[1].
הישיבה החזיקה מעמד שנה אחת בלבד ונסגרה עקב הקושי בהשגת הכספים הדרושים לקיום הישיבה. בעיה נוספת שגרמה לסגירת הישיבה הייתה תחושתם של התמימים שהרגישו בסניף הקטן מנותקים והיו נוסעים בכל הזדמנות אל הישיבה המקורית בלוד להתוועדויות של המשפיעים הרב שאול ברוק והרב שלמה חיים קסלמן[2].
אחרי סגירת הישיבה, כתב הרבי אגרת לרב גרשון חן בו הביע צער רב על סגירת הישיבה שיועדה להיות "ד' אמות של תורת החסידות . . לדור הצעיר שעליו לבנות בעתיד הקרוב בתים בישראל" והייתה "לזכותם של אנ"ש דחיפה ולכל לראש מחובתם של רבני אנ"ש", וסגירתה מבטאת חוסר אחריות בענייני עסקנות חב"ד בכלל[3]
בשנת תש"ס נפתחה ישיבת חח"ל חיפה שסגרה מעגל והשיבה את 'תומכי תמימים' לעיר חיפה
רבני הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב יחיאל מיכל דוברוסקין - ראש הישיבה.
- הרב אליהו פינקל - מגיד שיעור.
- ↑ בטאון חב"ד חוברת יב ע' ל
- ↑ סיפורים ממשפיעי חיפה ע' 8-9
- ↑ אגרות קודש כרך טז אגרת ה'תתיב (בהשמטת קטעים חריפים)