הבדלים בין גרסאות בדף "תומכי תמימים בית שמש (תשס"ב-תשע"ג)"
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
||
| (8 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:בית שמש ישיבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מראה הישיבה]] | [[קובץ:בית שמש ישיבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מראה הישיבה]] | ||
| − | {{פירוש נוסף | + | {{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה שהתקיימה בשנים תשס"ב-תשע"ד|אחר=ישיבה שנוסדה בתשע"ו|ראו=תומכי תמימים בית שמש (קטנה)}} |
| − | ישיבת '''תומכי תמימים בית שמש''' | + | ישיבת '''תומכי תמימים בית שמש''' הינה ישיבה קטנה שנפתחה בעיר [[בית שמש]], ב[[אלול]] [[ה'תשס"ב]]. לאחר כ-12 שנה נסגרה הישיבה, בסוף שנה"ל [[תשע"ג]]. |
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
ישיבת תומכי תמימים בעיר בית שמש נפתחה בחודש [[אלול]] [[תשס"ב]]. | ישיבת תומכי תמימים בעיר בית שמש נפתחה בחודש [[אלול]] [[תשס"ב]]. | ||
| − | מנהל הישיבה הרב זאב רייניץ עסק ב[[חינוך]] במסגרת ישיבות חב"ד בישראל. בשלב מסויים חש צורך להקים ישיבה, הוא שאל על כך את הרבי | + | מנהל הישיבה הרב [[זאב רייניץ]] עסק ב[[חינוך]] במסגרת ישיבות חב"ד בישראל. בשלב מסויים חש צורך להקים ישיבה, הוא שאל על כך את הרבי, ובעקבות [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|התשובה שקיבל באמצעות האגרות קודש]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6379.htm אגרות קודש כרך י"ז אגרת ו'שע"ט].}} ב[[חודש סיוון]] החליט להקים את הישיבה, וקיבל את עידודו ותמיכתו של הרב [[זלמן נוטיק]] אף שהיה מדובר בנקודת זמן בה רוב התלמידים כבר החליטו על מקום לימודיהם בשנה הקרובה. |
| − | הישיבה נפתחה בביתו של הרב רייניץ | + | הישיבה נפתחה בביתו של הרב רייניץ, והלימודים התקיימו באחד מבתי הכנסת של חב"ד, והבחורים שוכנו בגן ילדים בתנאים מחפירים. חלק מהבחורים נאלצו לחזור הביתה לישון. בתוך מספר ימים הצליחה הנלהת הישיבה הטרי להתארגן ולעבור למבנה חדש ומותאם. |
| − | באמצע השנה החליטה לפתע העירייה להרוס בחצר מבנה שהיה | + | באמצע השנה החליטה לפתע העירייה להרוס בחצר הישיבה מבנה שהיה קריטי והכרחי לקיומה. כעת - לאחר שהמבנה איננו - ניסתה הנהלת הישיבה לחפש מקום חלופי, אך ללא הצלחה. |
| − | בשבוע שלפני [[תשעה באב]], חודש לפני פתיחת שנת הלימודים, מצאו יהודי שהסכים להשכיר מבנה גדול באיזור חרדי בבית שמש. כמה ימים לאחר מכן | + | בשבוע שלפני [[תשעה באב]], חודש לפני פתיחת שנת הלימודים, מצאו יהודי שהסכים להשכיר מבנה גדול באיזור חרדי בבית שמש. אולם כמה ימים לאחר מכן הודיע הלה שהחוזה בטל ומבוטל מאחר הופעלו עליו איומים שלא להשכיר את המבנה לישיבה חב"דית. |
| − | לאחר פגישה עם ראש העיר מר דניאל ועקנין בה הוא סיפר כי גם הוא עצמו למד ב[[תומכי תמימים לוד#הישיבה בפרדס|תומכי תמימים ב'פרדס']] במשך ארבע שנים | + | לאחר פגישה עם ראש העיר מר דניאל ועקנין בה הוא סיפר כי גם הוא עצמו למד ב[[תומכי תמימים לוד#הישיבה בפרדס|תומכי תמימים ב'פרדס']] במשך ארבע שנים, הוא הוסיף כי הוא שמח שבעירו ישנה ישיבה חב"דית. בסיום הפגישה נכנס סגן ראש העיר והודיע כי הם מקצים שטח לבית ספר חב"ד בעיר, שטח לבית הכנסת ושטח נוסף גם לישיבה. |
| − | גם לאחר קבלת המגרש, לא הספיקו להשיג קרוואנים. | + | גם לאחר קבלת המגרש, לא הספיקו להשיג קרוואנים. המאמצים לחיפוש מבנה מתאים המשיכו במלוא הכוח, אולם חרף כל המאמצים לא הצליחה הנהלת הישיבה להשיג מבנה שעונה לדרישות ישיבתיות. מספר ימים לפני תחילת שנה"ל, הוחלט להעתיק את הישיבה למקום אחר בארץ ישראל, אך לאור מענה ארוך ונוקב מהרבי שהמילים הברורות שלו הם 'לא לעקור ממקומו משום שיהיה נזק רוחני, והרווח הגשמי יילך ויתמעט' הוחלט כי הישיבה תשאר בעיר בית שמש ויהי מה. ברגע האחרון, נודע שיש חסיד חב"ד מחו"ל שרכש וילה גדולה בבית שמש והוא הסכים להשכיר אותה עד להכשרת השטח שהוקצה ע"י העירייה. |
באמצע שנת [[תשס"ח]] (לאחר [[חג הפסח]]) נסגרה הישיבה בעקבות קשיים כלכליים וה[[תמימים]] שלמדו בה עברו ללמוד בישיבות אחרות בארץ הקודש. | באמצע שנת [[תשס"ח]] (לאחר [[חג הפסח]]) נסגרה הישיבה בעקבות קשיים כלכליים וה[[תמימים]] שלמדו בה עברו ללמוד בישיבות אחרות בארץ הקודש. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
לקראת שנת הלימודים [[תשס"ט]] פתח אותה שוב - [[משגיח]] הישיבה הרב [[יחיאל יהודה קופצ'יק]] - בעקבות פניות רבות של הורים שבניהם לא הצליחו להתקבל לישיבות אחרות. | לקראת שנת הלימודים [[תשס"ט]] פתח אותה שוב - [[משגיח]] הישיבה הרב [[יחיאל יהודה קופצ'יק]] - בעקבות פניות רבות של הורים שבניהם לא הצליחו להתקבל לישיבות אחרות. | ||
| − | ראש הישיבה עד סגירתה הרב [[יצחק מאיר סגל]] נענה לבקשת הרב קופצ'יק להמשיך בתפקידו כראש הישיבה אבל הרב זאב רייניץ ששימש כמנהל הישיבה הודיע כי הוא אינו יכול להמשיך בתפקיד מנהל הישיבה וב[[חודש סיון]] [[תשס"ח]] לקח על עצמו הרב [[שלמה רוזנברג]]{{הערה|במקביל לתפקידו כראש ישיבת תות"ל בני ברק}} את האחריות הגשמית על הישיבה. | + | ראש הישיבה עד סגירתה הרב [[יצחק מאיר סגל]] נענה לבקשת הרב קופצ'יק להמשיך בתפקידו כראש הישיבה אבל הרב זאב רייניץ ששימש כמנהל הישיבה הודיע כי הוא אינו יכול להמשיך בתפקיד מנהל הישיבה וב[[חודש סיון]] [[תשס"ח]] לקח על עצמו הרב [[שלמה רוזנברג]]{{הערה|במקביל לתפקידו כראש ישיבת תות"ל בני ברק}} את האחריות הגשמית על הישיבה. |
| − | לקראת שנת הלימודים [[תשע"א]], בעקבות חילוקי דיעות בין ההנהלה הגשמית לרוחנית, עזבו משפחת רוזנברג את הישיבה, והישיבה נסגרה שוב | + | לקראת שנת הלימודים [[תשע"א]], בעקבות חילוקי דיעות בין ההנהלה הגשמית לרוחנית, עזבו משפחת רוזנברג את הישיבה, והישיבה נסגרה שוב. אך לאחר חודש תשרי לקח על עצמו אירגון מקומי את ניהולה הגשמי של הישיבה{{הערה|הניהול הרוחני נשאר בידי צוות הישיבה}}. |
| − | לקראת שנת הלימודים [[תשע"ד]] התפטרו כל צוות הישיבה מתפקידיהם{{הערה|גם ההנהלה הגשמית וגם הרוחנית}} והישיבה נסגרה סופית. | + | לקראת שנת הלימודים [[תשע"ד]] התפטרו כל צוות הישיבה מתפקידיהם{{הערה|גם ההנהלה הגשמית וגם הרוחנית}} והישיבה נסגרה בצורה סופית. |
לאחר ארבע שנים בשנת [[תשע"ח]] עברה לעיר [[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|ישיבת חב"ד ראשון לציון]] בראשות הרב [[משה לידר]] ובמשך השנים הצטרפו אליה גם הרב רייניץ{{הערה|בשנת תשע"ט, בתור יעוץ חינוכי.}} וגם הרב קופצ'יק{{הערה|לקראת שנת תשפ"ב, בתור משפיע ראשי.}}. | לאחר ארבע שנים בשנת [[תשע"ח]] עברה לעיר [[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|ישיבת חב"ד ראשון לציון]] בראשות הרב [[משה לידר]] ובמשך השנים הצטרפו אליה גם הרב רייניץ{{הערה|בשנת תשע"ט, בתור יעוץ חינוכי.}} וגם הרב קופצ'יק{{הערה|לקראת שנת תשפ"ב, בתור משפיע ראשי.}}. | ||
| − | ==צוות הישיבה | + | ==צוות הישיבה== |
| − | *מנהל הישיבה: הרב זאב רייניץ. | + | *מנהל הישיבה: הרב זאב רייניץ, הרב שלמה רוזנברג. |
| − | *ראש הישיבה: הרב יצחק מאיר סגל. | + | *ראש הישיבה: הרב [[יצחק מאיר סגל]]. |
| − | *[[משפיע | + | *[[משפיע]]ים: הרב חננאל קוט. |
| + | *משגיח: הרב [[יחיאל יהודה קופצ'יק]]. | ||
{{תומכי תמימים}} | {{תומכי תמימים}} | ||
גרסה אחרונה מ־10:07, 25 ביולי 2023
ערך זה עוסק בישיבה שהתקיימה בשנים תשס"ב-תשע"ד. אם התכוונתם לישיבה שנוסדה בתשע"ו, ראו ישיבת תומכי תמימים בית שמש הינה ישיבה קטנה שנפתחה בעיר בית שמש, באלול ה'תשס"ב. לאחר כ-12 שנה נסגרה הישיבה, בסוף שנה"ל תשע"ג.
היסטוריה[עריכה]
ישיבת תומכי תמימים בעיר בית שמש נפתחה בחודש אלול תשס"ב.
מנהל הישיבה הרב זאב רייניץ עסק בחינוך במסגרת ישיבות חב"ד בישראל. בשלב מסויים חש צורך להקים ישיבה, הוא שאל על כך את הרבי, ובעקבות התשובה שקיבל באמצעות האגרות קודש[1] בחודש סיוון החליט להקים את הישיבה, וקיבל את עידודו ותמיכתו של הרב זלמן נוטיק אף שהיה מדובר בנקודת זמן בה רוב התלמידים כבר החליטו על מקום לימודיהם בשנה הקרובה.
הישיבה נפתחה בביתו של הרב רייניץ, והלימודים התקיימו באחד מבתי הכנסת של חב"ד, והבחורים שוכנו בגן ילדים בתנאים מחפירים. חלק מהבחורים נאלצו לחזור הביתה לישון. בתוך מספר ימים הצליחה הנלהת הישיבה הטרי להתארגן ולעבור למבנה חדש ומותאם.
באמצע השנה החליטה לפתע העירייה להרוס בחצר הישיבה מבנה שהיה קריטי והכרחי לקיומה. כעת - לאחר שהמבנה איננו - ניסתה הנהלת הישיבה לחפש מקום חלופי, אך ללא הצלחה.
בשבוע שלפני תשעה באב, חודש לפני פתיחת שנת הלימודים, מצאו יהודי שהסכים להשכיר מבנה גדול באיזור חרדי בבית שמש. אולם כמה ימים לאחר מכן הודיע הלה שהחוזה בטל ומבוטל מאחר הופעלו עליו איומים שלא להשכיר את המבנה לישיבה חב"דית.
לאחר פגישה עם ראש העיר מר דניאל ועקנין בה הוא סיפר כי גם הוא עצמו למד בתומכי תמימים ב'פרדס' במשך ארבע שנים, הוא הוסיף כי הוא שמח שבעירו ישנה ישיבה חב"דית. בסיום הפגישה נכנס סגן ראש העיר והודיע כי הם מקצים שטח לבית ספר חב"ד בעיר, שטח לבית הכנסת ושטח נוסף גם לישיבה.
גם לאחר קבלת המגרש, לא הספיקו להשיג קרוואנים. המאמצים לחיפוש מבנה מתאים המשיכו במלוא הכוח, אולם חרף כל המאמצים לא הצליחה הנהלת הישיבה להשיג מבנה שעונה לדרישות ישיבתיות. מספר ימים לפני תחילת שנה"ל, הוחלט להעתיק את הישיבה למקום אחר בארץ ישראל, אך לאור מענה ארוך ונוקב מהרבי שהמילים הברורות שלו הם 'לא לעקור ממקומו משום שיהיה נזק רוחני, והרווח הגשמי יילך ויתמעט' הוחלט כי הישיבה תשאר בעיר בית שמש ויהי מה. ברגע האחרון, נודע שיש חסיד חב"ד מחו"ל שרכש וילה גדולה בבית שמש והוא הסכים להשכיר אותה עד להכשרת השטח שהוקצה ע"י העירייה.
באמצע שנת תשס"ח (לאחר חג הפסח) נסגרה הישיבה בעקבות קשיים כלכליים והתמימים שלמדו בה עברו ללמוד בישיבות אחרות בארץ הקודש.
לקראת שנת הלימודים תשס"ט פתח אותה שוב - משגיח הישיבה הרב יחיאל יהודה קופצ'יק - בעקבות פניות רבות של הורים שבניהם לא הצליחו להתקבל לישיבות אחרות.
ראש הישיבה עד סגירתה הרב יצחק מאיר סגל נענה לבקשת הרב קופצ'יק להמשיך בתפקידו כראש הישיבה אבל הרב זאב רייניץ ששימש כמנהל הישיבה הודיע כי הוא אינו יכול להמשיך בתפקיד מנהל הישיבה ובחודש סיון תשס"ח לקח על עצמו הרב שלמה רוזנברג[2] את האחריות הגשמית על הישיבה.
לקראת שנת הלימודים תשע"א, בעקבות חילוקי דיעות בין ההנהלה הגשמית לרוחנית, עזבו משפחת רוזנברג את הישיבה, והישיבה נסגרה שוב. אך לאחר חודש תשרי לקח על עצמו אירגון מקומי את ניהולה הגשמי של הישיבה[3].
לקראת שנת הלימודים תשע"ד התפטרו כל צוות הישיבה מתפקידיהם[4] והישיבה נסגרה בצורה סופית.
לאחר ארבע שנים בשנת תשע"ח עברה לעיר ישיבת חב"ד ראשון לציון בראשות הרב משה לידר ובמשך השנים הצטרפו אליה גם הרב רייניץ[5] וגם הרב קופצ'יק[6].
צוות הישיבה[עריכה]
- מנהל הישיבה: הרב זאב רייניץ, הרב שלמה רוזנברג.
- ראש הישיבה: הרב יצחק מאיר סגל.
- משפיעים: הרב חננאל קוט.
- משגיח: הרב יחיאל יהודה קופצ'יק.
