הבדלים בין גרסאות בדף "תומכי תמימים בית שמש (תשס"ב-תשע"ג)"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(9 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
[[קובץ:בית שמש ישיבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מראה הישיבה]]
 
[[קובץ:בית שמש ישיבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מראה הישיבה]]
{{פירוש נוסף||נוכחי=ישיבה שהתקיימה בשנים תשס"ב-תשע"ד|אחר=ישיבה שנוסדה בתשע"ו|ראו=תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תומכי תמימים בית שמש}}
+
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה שהתקיימה בשנים תשס"ב-תשע"ד|אחר=ישיבה שנוסדה בתשע"ו|ראו=תומכי תמימים בית שמש (קטנה)}}
ישיבת '''תומכי תמימים בית שמש''' היא ישיבה שנפתחה בעיר בית שמש, הישיבה הייתה קיימת כ12 שנה [[אלול]] [[תשס"ב]] - [[תשע"ד]].
+
ישיבת '''תומכי תמימים בית שמש''' הינה ישיבה קטנה שנפתחה בעיר [[בית שמש]], ב[[אלול]] [[ה'תשס"ב]]. לאחר כ-12 שנה נסגרה הישיבה, בסוף שנה"ל [[תשע"ג]].
==תולדות הישיבה==
 
ישיבת תומכי תמימים בעיר בית שמש נפתחה בחודש אלול תשס”ב.
 
  
 +
==היסטוריה==
 +
ישיבת תומכי תמימים בעיר בית שמש נפתחה בחודש [[אלול]] [[תשס"ב]].
  
מנהל הישיבה הרב זאב רייניץ עסק בחינוך במסגרת ישיבות חב”ד בארה”ק. בשלב מסויים חש צורך להקים ישיבה בה בחורים ירגישו כמו בבית. “ש’תומכי תמימים’ תהיה הבית של הבחורים”.
+
מנהל הישיבה הרב [[זאב רייניץ]] עסק ב[[חינוך]] במסגרת ישיבות חב"ד בישראל. בשלב מסויים חש צורך להקים ישיבה, הוא שאל על כך את הרבי, ובעקבות [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|התשובה שקיבל באמצעות האגרות קודש]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6379.htm אגרות קודש כרך י"ז אגרת ו'שע"ט].}} ב[[חודש סיוון]] החליט להקים את הישיבה, וקיבל את עידודו ותמיכתו של הרב [[זלמן נוטיק]] אף שהיה מדובר בנקודת זמן בה רוב התלמידים כבר החליטו על מקום לימודיהם בשנה הקרובה.
  
הוא שאל על כך את הרבי מלך המשיח, והתשובה המופלאה ב”אגרות קודש” לא הותירה מקום לספק מה עליו לעשות: “ויהי רצון שתהי’ הפתיחה וההתחלה בשעה טובה ומוצלחת ולהמשיך ההצלחה והברכה בכל עניני גן ישראל הגשמיים והרוחניים, אשר הא בהא תליא. וגן ישראל יתאים לשמו להעמיד אילנות טובים נושאים פירות טובים ויקויים בהם הכתוב, יבא דודי (זה הקב”ה) לגנו דירה לו יתברך, על ידי השפעה טובה על חניכיו בהתמדה ושקידה בלימוד תורתנו תורת חיים וקיום מצוותי’ בהידור באור וחום חסידותי. וזכות כל המשתדלים והמסייעים בזה והמדריכים בראשם וכדרשת רז”ל על הכתוב ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד תעמוד להם ולכל בני ביתם שי’ בהמצטרך להם בגשמיות וברוחניות”.
+
הישיבה נפתחה בביתו של הרב רייניץ, והלימודים התקיימו באחד מבתי הכנסת של חב"ד, והבחורים שוכנו בגן ילדים בתנאים מחפירים. חלק מהבחורים נאלצו לחזור הביתה לישון. בתוך מספר ימים הצליחה הנלהת הישיבה הטרי להתארגן ולעבור למבנה חדש ומותאם.
  
היה זה חודש סיוון, וכבר היה קשה להשיג בחורים לשנת הלימודים הבאה, שכן למעשה ההרשמות לישיבות כבר היו סגורות מזמן, אבל הרב זלמן נוטיק אמר שאם הרבי מורה לפתוח ישיבה ונותן ברכה לעניין, בוודאי שיהיו גם בחורים ואין מה לחשוש.
+
באמצע השנה החליטה לפתע העירייה להרוס בחצר הישיבה מבנה שהיה קריטי והכרחי לקיומה. כעת - לאחר שהמבנה איננו - ניסתה הנהלת הישיבה לחפש מקום חלופי, אך ללא הצלחה.
  
==ימי בראשית==
+
בשבוע שלפני [[תשעה באב]], חודש לפני פתיחת שנת הלימודים, מצאו יהודי שהסכים להשכיר מבנה גדול באיזור חרדי בבית שמש. אולם כמה ימים לאחר מכן הודיע הלה שהחוזה בטל ומבוטל מאחר הופעלו עליו איומים שלא להשכיר את המבנה לישיבה חב"דית.
למעשה הישיבה נפתחה בביתו של הרב רייניץ. הלימודים התקיימו באחד מבתי הכנסת של חב”ד, והבחורים שוכנו בגן ילדים בתנאים מחפירים. חלק מהבחורים נאלצו לחזור הביתה לישון.
 
  
בתוך מספר ימים הצלחו להתארגן ולעבור למקום החדש.
+
לאחר פגישה עם ראש העיר מר דניאל ועקנין בה הוא סיפר כי גם הוא עצמו למד ב[[תומכי תמימים לוד#הישיבה בפרדס|תומכי תמימים ב'פרדס']] במשך ארבע שנים, הוא הוסיף כי הוא שמח שבעירו ישנה ישיבה חב"דית. בסיום הפגישה נכנס סגן ראש העיר והודיע כי הם מקצים שטח לבית ספר חב"ד בעיר, שטח לבית הכנסת ושטח נוסף גם לישיבה.
  
באמצע השנה החליטה לפתע העירייה להרוס בחצר מבנה שהיה בנוי מתקופת הישיבה הקודמת. כעת היו חייבים לחפש מקומות נוספים אך לא מצאו מקום.
+
גם לאחר קבלת המגרש, לא הספיקו להשיג קרוואנים. המאמצים לחיפוש מבנה מתאים המשיכו במלוא הכוח, אולם חרף כל המאמצים לא הצליחה הנהלת הישיבה להשיג מבנה שעונה לדרישות ישיבתיות. מספר ימים לפני תחילת שנה"ל, הוחלט להעתיק את הישיבה למקום אחר בארץ ישראל, אך לאור מענה ארוך ונוקב מהרבי שהמילים הברורות שלו הם 'לא לעקור ממקומו משום שיהיה נזק רוחני, והרווח הגשמי יילך ויתמעט' הוחלט כי הישיבה תשאר בעיר בית שמש ויהי מה. ברגע האחרון, נודע שיש חסיד חב"ד מחו"ל שרכש וילה גדולה בבית שמש והוא הסכים להשכיר אותה עד להכשרת השטח שהוקצה ע"י העירייה.
  
בשבוע שלפני תשעה באב, חודש לפני פתיחת שנת הלימודים, מצאו יהודי שהסכים להשכיר מבנה גדול בתוך הקריה החרדית בבית שמש. כמה ימים לאחר מכן הוא הודיע שהחוזה בטל ומבוטל. הוא סיפר שהופעלו עליו איומים והוא נאלץ לבטל את החוזה.
+
באמצע שנת [[תשס"ח]] (לאחר [[חג הפסח]]) נסגרה הישיבה בעקבות קשיים כלכליים וה[[תמימים]] שלמדו בה עברו ללמוד בישיבות אחרות בארץ הקודש.
  
בערב תשעה באב הייתה לר' רייניץ פגישה עם ראש העיר מר דניאל ועקנין. הפגישה נקבעה שלשה חודשים קודם לכן. בין היתר הועלתה בפגישה פרשת הצרות שנעשו לישיבה וכו’. ראש העיר היה מופתע וסיפר לראשונה כי הוא עצמו למד ב”תומכי תמימים” ב’פרדס’ במשך ארבע שנים, ומשם הוא יודע שכיום כבר אין ‘מתנגדים’... ראש העיר הפליג וסיפר את זכרונותיו, והוסיף כי הוא שמח שבעירו ישנה ישיבה חב”דית.
+
לקראת שנת הלימודים [[תשס"ט]] פתח אותה שוב - [[משגיח]] הישיבה הרב [[יחיאל יהודה קופצ'יק]] - בעקבות פניות רבות של הורים שבניהם לא הצליחו להתקבל לישיבות אחרות.
  
בסיום הפגישה נכנס סגן ראש העיר והודיע כי הם מקצים שטח לבית הספר, שטח לבית הכנסת ושטח נוסף גם לישיבה.
+
ראש הישיבה עד סגירתה הרב [[יצחק מאיר סגל]] נענה לבקשת הרב קופצ'יק להמשיך בתפקידו כראש הישיבה אבל הרב זאב רייניץ ששימש כמנהל הישיבה הודיע כי הוא אינו יכול להמשיך בתפקיד מנהל הישיבה וב[[חודש סיון]] [[תשס"ח]] לקח על עצמו הרב [[שלמה רוזנברג]]{{הערה|במקביל לתפקידו כראש ישיבת תות"ל בני ברק}} את האחריות הגשמית על הישיבה.
  
גם לאחר קבלת המגרש היו בעיות נוספות. בזמן הקצר שנותר לא הספקו להשיג קרוואנים. חיפשו מקום חילופי, אך לא מצאו. ואז הגענו לימים האחרונים לפני תחילת הזמן, ומחוסר ברירה החלטו להעתיק את הישיבה למקום אחר בארץ ישראל. כל התנאים וההסכמים כבר נחתמו, אבל כמו תמיד, כתבו על כך לרבי לפני ההחלטה הסופית. זכו לקבל מכתב ארוך ונוקב מהרבי שהמילים הברורות שלו הם ‘לא לעקור ממקומו משום שיהיה נזק רוחני, והרווח הגשמי יילך ויתמעט’.
+
לקראת שנת הלימודים [[תשע"א]], בעקבות חילוקי דיעות בין ההנהלה הגשמית לרוחנית, עזבו משפחת רוזנברג את הישיבה, והישיבה נסגרה שוב. אך לאחר חודש תשרי לקח על עצמו אירגון מקומי את ניהולה הגשמי של הישיבה{{הערה|הניהול הרוחני נשאר בידי צוות הישיבה}}.
  
כמו תמיד הישועה הגיעה ברגע האחרון כאשר היו בטוחים שאין עוד מה לעשות. בדרך-לא-דרך נודע שיש חב”דניק מחו”ל שרכש וילה גדולה בבית שמש. בעל הבית הסכים להשכיר את המקום עד שיכנסו לשטח שקבלו מהעירייה.  
+
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ד]] התפטרו כל צוות הישיבה מתפקידיהם{{הערה|גם ההנהלה הגשמית וגם הרוחנית}} והישיבה נסגרה בצורה סופית.
  
באמצע שנת [[תשס"ח]] (לאחר [[חג הפסח]]) נסגרה הישיבה בעקבות קשיים כלכלכליים וה[[תמימים]] שלמדו בה עברו ללמוד ב[[:קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ישיבות אחרות בארץ הקודש]].  
+
לאחר ארבע שנים בשנת [[תשע"ח]] עברה לעיר [[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|ישיבת חב"ד ראשון לציון]] בראשות הרב [[משה לידר]] ובמשך השנים הצטרפו אליה גם הרב רייניץ{{הערה|בשנת תשע"ט, בתור יעוץ חינוכי.}} וגם הרב קופצ'יק{{הערה|לקראת שנת תשפ"ב, בתור משפיע ראשי.}}.
  
לקראת שנת הלימודים תשס"ט פתח אותה שוב - [[משגיח]] הישיבה הרב [[יחיאל יהודה קופצ'יק]] - בעקבות פניות רבות של הורים שבניהם לא הצליחו להתקבל לישיבות אחרות.
+
==צוות הישיבה==
 +
*מנהל הישיבה: הרב זאב רייניץ, הרב שלמה רוזנברג.
 +
*ראש הישיבה: הרב [[יצחק מאיר סגל]].
 +
*[[משפיע]]ים: הרב חננאל קוט.
 +
*משגיח: הרב [[יחיאל יהודה קופצ'יק]].
  
ראש הישיבה עד סגירתה הרב [[יצחק מאיר סגל]] נענה לבקשת הרב קופצ'יק להמשיך בתפקידו כראש הישיבה אבל הרב זאב רייניץ ששימש כמנהל הישיבה הודיע כי הוא אינו יכול להמשיך בתפקיד מנהל הישיבה וב[[חודש סיון]] [[תשס"ח]] לקח על עצמו הרב [[שלמה רוזנברג]]{{הערה|במקביל לתפקידו כראש ישיבת תות"ל בני ברק}} את האחריות הגשמית על הישיבה.
+
{{תומכי תמימים}}
 
+
{{הערות שוליים}}
לקראת שנת הלימודים תשע"א, בעקבות חילוקי דיעות בין ההנהלה הגשמית לרוחנית, עזבו משפחת רוזנברג את הישיבה, והישיבה נסגרה שוב אל לאחר חודש תשרי  נכנסו לניהול הגשמי ארגון מקומי והמקום ניצל מסגירה ברגע האחרון{{הערה|הרוחניות נשארה בידי צוות הישיבה}}.
+
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש שנסגרו|ב]]
 
 
לקראת שנת הלימודית תשע"ד התפטרו כל צוות הישיבה מתפקידהם{{הערה|גם ההנהלה הגשמית וגם הרוחנית}} והישיבה נסגרה סופית.
 
 
 
לאחר ארבע שנים בשנת תשע"ח עברה לעיר ישיבת חב"ד ראשון לציון בראשות הרב [[משה לידר]] ובמשך השנים הצטרפו אליה גם הרב רייניץ{{הערה|בתור יעוץ חינוכי}} וגם הרב קופצ'יק{{הערה|לקראת שנת תשפ"ב בתור משפיע ראשי}}.
 
 
 
==צוות הישיבה נכון לשנת תשס"ח==
 
*מנהל הישיבה: הרב זאב רייניץ.
 
*ראש הישיבה: הרב יצחק מאיר סגל.
 
*[[משפיע|משפיעים]]: הרב חננאל קוט. הרב יחיאל יהודה קופצי'ק.
 
 
 
{{תבנית:תומכי תמימים}}
 
 
 
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ב]]
 
 
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בבית שמש]]
 
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בבית שמש]]

גרסה אחרונה מ־10:07, 25 ביולי 2023

מראה הישיבה

ישיבת תומכי תמימים בית שמש הינה ישיבה קטנה שנפתחה בעיר בית שמש, באלול ה'תשס"ב. לאחר כ-12 שנה נסגרה הישיבה, בסוף שנה"ל תשע"ג.

היסטוריה[עריכה]

ישיבת תומכי תמימים בעיר בית שמש נפתחה בחודש אלול תשס"ב.

מנהל הישיבה הרב זאב רייניץ עסק בחינוך במסגרת ישיבות חב"ד בישראל. בשלב מסויים חש צורך להקים ישיבה, הוא שאל על כך את הרבי, ובעקבות התשובה שקיבל באמצעות האגרות קודש[1] בחודש סיוון החליט להקים את הישיבה, וקיבל את עידודו ותמיכתו של הרב זלמן נוטיק אף שהיה מדובר בנקודת זמן בה רוב התלמידים כבר החליטו על מקום לימודיהם בשנה הקרובה.

הישיבה נפתחה בביתו של הרב רייניץ, והלימודים התקיימו באחד מבתי הכנסת של חב"ד, והבחורים שוכנו בגן ילדים בתנאים מחפירים. חלק מהבחורים נאלצו לחזור הביתה לישון. בתוך מספר ימים הצליחה הנלהת הישיבה הטרי להתארגן ולעבור למבנה חדש ומותאם.

באמצע השנה החליטה לפתע העירייה להרוס בחצר הישיבה מבנה שהיה קריטי והכרחי לקיומה. כעת - לאחר שהמבנה איננו - ניסתה הנהלת הישיבה לחפש מקום חלופי, אך ללא הצלחה.

בשבוע שלפני תשעה באב, חודש לפני פתיחת שנת הלימודים, מצאו יהודי שהסכים להשכיר מבנה גדול באיזור חרדי בבית שמש. אולם כמה ימים לאחר מכן הודיע הלה שהחוזה בטל ומבוטל מאחר הופעלו עליו איומים שלא להשכיר את המבנה לישיבה חב"דית.

לאחר פגישה עם ראש העיר מר דניאל ועקנין בה הוא סיפר כי גם הוא עצמו למד בתומכי תמימים ב'פרדס' במשך ארבע שנים, הוא הוסיף כי הוא שמח שבעירו ישנה ישיבה חב"דית. בסיום הפגישה נכנס סגן ראש העיר והודיע כי הם מקצים שטח לבית ספר חב"ד בעיר, שטח לבית הכנסת ושטח נוסף גם לישיבה.

גם לאחר קבלת המגרש, לא הספיקו להשיג קרוואנים. המאמצים לחיפוש מבנה מתאים המשיכו במלוא הכוח, אולם חרף כל המאמצים לא הצליחה הנהלת הישיבה להשיג מבנה שעונה לדרישות ישיבתיות. מספר ימים לפני תחילת שנה"ל, הוחלט להעתיק את הישיבה למקום אחר בארץ ישראל, אך לאור מענה ארוך ונוקב מהרבי שהמילים הברורות שלו הם 'לא לעקור ממקומו משום שיהיה נזק רוחני, והרווח הגשמי יילך ויתמעט' הוחלט כי הישיבה תשאר בעיר בית שמש ויהי מה. ברגע האחרון, נודע שיש חסיד חב"ד מחו"ל שרכש וילה גדולה בבית שמש והוא הסכים להשכיר אותה עד להכשרת השטח שהוקצה ע"י העירייה.

באמצע שנת תשס"ח (לאחר חג הפסח) נסגרה הישיבה בעקבות קשיים כלכליים והתמימים שלמדו בה עברו ללמוד בישיבות אחרות בארץ הקודש.

לקראת שנת הלימודים תשס"ט פתח אותה שוב - משגיח הישיבה הרב יחיאל יהודה קופצ'יק - בעקבות פניות רבות של הורים שבניהם לא הצליחו להתקבל לישיבות אחרות.

ראש הישיבה עד סגירתה הרב יצחק מאיר סגל נענה לבקשת הרב קופצ'יק להמשיך בתפקידו כראש הישיבה אבל הרב זאב רייניץ ששימש כמנהל הישיבה הודיע כי הוא אינו יכול להמשיך בתפקיד מנהל הישיבה ובחודש סיון תשס"ח לקח על עצמו הרב שלמה רוזנברג[2] את האחריות הגשמית על הישיבה.

לקראת שנת הלימודים תשע"א, בעקבות חילוקי דיעות בין ההנהלה הגשמית לרוחנית, עזבו משפחת רוזנברג את הישיבה, והישיבה נסגרה שוב. אך לאחר חודש תשרי לקח על עצמו אירגון מקומי את ניהולה הגשמי של הישיבה[3].

לקראת שנת הלימודים תשע"ד התפטרו כל צוות הישיבה מתפקידיהם[4] והישיבה נסגרה בצורה סופית.

לאחר ארבע שנים בשנת תשע"ח עברה לעיר ישיבת חב"ד ראשון לציון בראשות הרב משה לידר ובמשך השנים הצטרפו אליה גם הרב רייניץ[5] וגם הרב קופצ'יק[6].

צוות הישיבה[עריכה]


הערות שוליים

  1. אגרות קודש כרך י"ז אגרת ו'שע"ט.
  2. במקביל לתפקידו כראש ישיבת תות"ל בני ברק
  3. הניהול הרוחני נשאר בידי צוות הישיבה
  4. גם ההנהלה הגשמית וגם הרוחנית
  5. בשנת תשע"ט, בתור יעוץ חינוכי.
  6. לקראת שנת תשפ"ב, בתור משפיע ראשי.