המלך במסיבו (ספר): הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (קידוד קישורים) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:המלך במסיבו.jpg|שמאל|ממוזער|200px|סט הספרים 'המלך במסיבו']] | [[קובץ:המלך במסיבו.jpg|שמאל|ממוזער|200px|סט הספרים 'המלך במסיבו']] | ||
הספר '''המלך במסיבו''' הינו ספר המתעד את שיחות [[הרבי]] עם המסובים בעת סעודות החגים בדירת [[הרבי הריי"צ]], | הספר '''המלך במסיבו''' הינו ספר המתעד את שיחות [[הרבי]] עם המסובים בעת סעודות החגים בדירת [[הרבי הריי"צ]], שם סעד הרבי מדי [[יום טוב]] עם זקני וחשובי החסידים, במחיצת חמותו הרבנית [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה]] עד להסתלקותה בשנת [[תשל"א]]. | ||
את הספר ערך הרב [[מרדכי מנשה לאופר]] מתוך תיחקור הנוכחים בסעודות ומתוך ראשי דברים שכתבו ה[[תמימים]] שלמדו בישיבה באותם שנים. | את הספר ערך הרב [[מרדכי מנשה לאופר]] מתוך תיחקור הנוכחים בסעודות ומתוך ראשי דברים שכתבו ה[[תמימים]] שלמדו בישיבה באותם שנים. | ||
גרסה מ־19:30, 24 באפריל 2022
הספר המלך במסיבו הינו ספר המתעד את שיחות הרבי עם המסובים בעת סעודות החגים בדירת הרבי הריי"צ, שם סעד הרבי מדי יום טוב עם זקני וחשובי החסידים, במחיצת חמותו הרבנית נחמה דינה עד להסתלקותה בשנת תשל"א.
את הספר ערך הרב מרדכי מנשה לאופר מתוך תיחקור הנוכחים בסעודות ומתוך ראשי דברים שכתבו התמימים שלמדו בישיבה באותם שנים.
יצא לאור על ידי הוצאת קה"ת בכפר חב"ד בשנת תשנ"ג בב' כרכים.
בשנת תשע"א פירסם הרב לאופר במספר בימות כי הוא באמצע עריכת קונטרס מילואים לספר.
מאוחר יותר שולבו השיחות בסדרת תורת מנחם - התוועדויות.
אמינות
ספר זה פרץ דרך בקיבוץ דברי הרבי שנערכו על ידי מי שלא היה ממונה על עריכת דברי הרבי, והסתמך פעמים רבות אף על רשימות וזכרונות דברים עם רמת אמינות שונה, שנכתבו על ידי אנשים שונים בזמנים שונים, אף לאחר הפסקה ארוכה משעת אמירתם.
נוסף לכך, אופי הדיבורים בסעודה לא היה מסודר, כאשר הרבי ענה באופן אישי לחסידים ששאלו אותו שאלות, לעיתים כהמשך לדברים שנאמרו או נשאלו קודם לכן בכתב וכדומה, ולא נשא דברים בפני הנוכחים כפי שהדברים נאמרו בשעת ההתוועדויות וכדומה, ובשל כך היה קשה פעמים רבות להבין את ההקשר המלא של הדברים ולהעביר אותם לכתב בצורה מסודרת. כמו כן הדיבור היה מיועד כתשובה לשואל ולכן לא נאמר בקול רם, מה שהקשה על ההקשבה לדברים.
בשל סיבות אלו ונוספות, יש חסידים הטוענים כי אין להסתמך על המובא ברשימות מהן הרכיבו את הספר, ואין לקבוע מנהגים לפיהן[1].
מאידך יש הטוענים כי בשל העובדה שהדיבורים היו בדרך כלל תמציתיים ובסגנון של שאלות ותשובות, היה קל יותר לזכור את הדברים שנאמרו גם לאנשים שלא ניחנו בכושר זיכרון מיוחד.
ראו גם
קישורים חיצוניים
לקריאה והורדה: י-תשכט).pdf כרך א' - מהשנים תש"י-תשכ"ט • ל-תשלא).pdf כרך ב' - מהשנים תש"ל-תשל"א 
הערות שוליים
- ↑ הרב טוביה בלוי בספרו 'על מנהגים ומקורותיהם' עמוד נא, ועוד.