מרדכי שמואל אשכנזי: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (עריכה) |
|||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
בשנת [[תשנ"ד]] התחיל לעבוד על המראי מקומות על הלכות תלמוד תורה. | בשנת [[תשנ"ד]] התחיל לעבוד על המראי מקומות על הלכות תלמוד תורה. | ||
לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] חיזק את החסידים באמונה ש[[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]] וב[[נצחיות חייו של הרבי|נצחיות חייו]]{{הערה|{{קישור חבד וידפו ישן|1970|"אין צורך בהוכחה שהרבי חי"}} ב' [[ניסן]] תשנ"ה באולם יד אליהו | |||
* {{קישור חבד וידפו ישן|2971|תפקידו של רב אחרי ג' תמוז}} נאום על חיזוק האמונה שהרבי משיח, שנת תשנ"ה * '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3467 על ידי אמונה פשוטה בדברים של הרבי, רק נתחזק ונתעודד]''' הרב אשכנזי בכינוס לחיזוק האמונה בירושלים, חשוון תשנ"ח {{וידפו}} * '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/5/31/115298010049.html אין ויכוח. כולם אומרים יחי אדוננו!]''' - תמליל מנאומו בכנס לחיזוק האמונה, [[ניסן]] תשנ"ה {{בית משיח}}.}}. בשנת [[תשנ"ח]] חתם על פסק שהרבי הוא מלך המשיח. | |||
ביום רביעי [[כ"ג טבת]] [[תשע"ה]] בדרכו לצפון [[ארץ הקודש]] להשתטח על ציון אביו הרב [[משה אשכנזי]] שיום פטירתו חל באותו יום, הוא תיכנן להשתתף ב[[כינוס השלוחים לארץ הקודש]] שהתקיים באותו יום בטבריה וכן למסור שיעור בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)]]{{הערה|בראש הישיבה בצפת עומד גיסו הרב [[יוסף יצחק וילישאנסקי|וילישאנסקי]]. הרב אשכנזי נהג למסור בה שיעור מדי שנה}}, להתוועד בכפר-חב"ד, ל[[מסדר קידושין|סדר]] [[חופה]] ו[[קידושין]] בשני חתונות, להיות סנדק בברית, להשתתף בבר-מצווה, ולטוס בלילה, ל[[האדיטש]], ובדרכו הוא לקה בליבו והובהל ל[[בית רפואה|בית הרפואה]] 'שיבא' בתל השומר, שם נקבעה פטירתו, בגיל 71. | ביום רביעי [[כ"ג טבת]] [[תשע"ה]] בדרכו לצפון [[ארץ הקודש]] להשתטח על ציון אביו הרב [[משה אשכנזי]] שיום פטירתו חל באותו יום, הוא תיכנן להשתתף ב[[כינוס השלוחים לארץ הקודש]] שהתקיים באותו יום בטבריה וכן למסור שיעור בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)]]{{הערה|בראש הישיבה בצפת עומד גיסו הרב [[יוסף יצחק וילישאנסקי|וילישאנסקי]]. הרב אשכנזי נהג למסור בה שיעור מדי שנה}}, להתוועד בכפר-חב"ד, ל[[מסדר קידושין|סדר]] [[חופה]] ו[[קידושין]] בשני חתונות, להיות סנדק בברית, להשתתף בבר-מצווה, ולטוס בלילה, ל[[האדיטש]], ובדרכו הוא לקה בליבו והובהל ל[[בית רפואה|בית הרפואה]] 'שיבא' בתל השומר, שם נקבעה פטירתו, בגיל 71. | ||
| שורה 84: | שורה 87: | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82360 דיוקים בנוסח התפילה]''' - [[כינוס תורה]] ב[[ימי התשלומין]] של [[חג השבועות]] {{וידפו}} י"ח [[סיוון]] [[תשע"ד]] (16.06.2014) | *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82360 דיוקים בנוסח התפילה]''' - [[כינוס תורה]] ב[[ימי התשלומין]] של [[חג השבועות]] {{וידפו}} י"ח [[סיוון]] [[תשע"ד]] (16.06.2014) | ||
* {{קישור חבד וידפו ישן|4394|הנאום האחרון: הרבי נמצא אתנו, והוא יגאלנו!}} | * {{קישור חבד וידפו ישן|4394|הנאום האחרון: הרבי נמצא אתנו, והוא יגאלנו!}} | ||
גרסה מ־21:02, 15 במרץ 2022
| מרדכי שמואל אשכנזי | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]רבו של כפר חב"ד בין השנים תשד"מ - תשע"ה | |
| לידה | כ"ח אייר תש"ג |
| פטירה | כ"ג טבת תשע"ה |
| מקום פעילות | כפר חב"ד |
| השתייכות | חסידות חב"ד |
| תפקידים נוספים | חבר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש |
הרב מרדכי שמואל אשכנזי (כ"ח אייר תש"ג (1943) – כ"ג טבת תשע"ה (2015)) כיהן כרבו של כפר חב"ד, וכחבר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש.
תולדות חיים
נולד בכ"ח באייר תש"ג בתל אביב לרב משה אשכנזי ששימש כרב קהילת חב"ד בעיר, ולאמו הרבנית דבורה אשכנזי בתו של הרב אליעזר קרסיק. בילדותו חונך בתלמוד תורה 'בני תמימים' בתל אביב ובבחרותו למד בישיבת אחי תמימים תל אביב. לאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבת תומכי תמימים לוד, בשנת תשי"ח עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים ניו יורק ולאחר מכן לישיבה במונטריאול, ובישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה' בשנת תשכ"ד.
בהיותו בחור, הורה לו הרבי סדר לימוד בזמנו הפנוי, שילמד הלכה החל מהקיצור שולחן ערוך עם המסגרת, סידור (פסקי אדמו"ר הזקן בסידור תורה אור) עם הדרך חיים ושולחן ערוך אדמו"ר הזקן.
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת סימה (לבית הרב יצחק זאב וולפא), למד בכפר חב"ד ובמקביל עשה 'שימוש' ממושך אצל רבו של כפר חב"ד, הרב שניאור זלמן גרליק. בתקופה זו שימש גם כנושא ונותן וכמגיד שיעור בישיבה בכפר חב"ד.
לאחר פטירת הרב שניאור זלמן גרליק, רבו הראשון של כפר חב"ד, מונה חתנו של הרב גרליק הרב נחום טרבניק לרב הכפר ובמקביל הרב אשכנזי למורה צדק של כפר חב"ד, בעקבות סירובם של שניהם לשאת בתפקיד בצורה מלאה - הרב טרבניק היות והיה יותר מתעסק בלימוד הגמרא מאשר בלימוד ההלכה, והרב אשכנזי מפני כבודו של הרב טרבניק. לאחר פטירתו של הרב טרבניק מונה הרב אשכנזי לרבו של כפר חב"ד.
כאשר היה צריך לעשות שימוש בתעודת רב עיר, קיבל אותה ללא בחינה ממועצת הרבנות הראשית לישראל, היות והוא הוגדר על ידה בתואר "גדול בתורה".
בשנת תשנ"ד התחיל לעבוד על המראי מקומות על הלכות תלמוד תורה.
לאחר ג' תמוז תשנ"ד חיזק את החסידים באמונה שהרבי הוא מלך המשיח ובנצחיות חייו[1]. בשנת תשנ"ח חתם על פסק שהרבי הוא מלך המשיח.
ביום רביעי כ"ג טבת תשע"ה בדרכו לצפון ארץ הקודש להשתטח על ציון אביו הרב משה אשכנזי שיום פטירתו חל באותו יום, הוא תיכנן להשתתף בכינוס השלוחים לארץ הקודש שהתקיים באותו יום בטבריה וכן למסור שיעור בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)[2], להתוועד בכפר-חב"ד, לסדר חופה וקידושין בשני חתונות, להיות סנדק בברית, להשתתף בבר-מצווה, ולטוס בלילה, להאדיטש, ובדרכו הוא לקה בליבו והובהל לבית הרפואה 'שיבא' בתל השומר, שם נקבעה פטירתו, בגיל 71.
הלוויתו התקיימה למחרת בהשתתפות אלפים מחסידי חב"ד, ויצאה מכפר חב"ד אל עבר בית העלמין בטבריה שם נטמן בסמיכות לבני משפחתו. בשעת הלוויה מונה בנו הרב מאיר אשכנזי כממלא מקומו ברבנות כפר חב"ד.
ספריו
- מראי מקום וציונים על הלכות תלמוד תורה(שישה חלקים)
- שערי תפילה ומנהג, כפר חב"ד, תשע"ד
- ביאור על הלכות תלמוד תורה בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן.
קיבל פרס "מוסד הרב קוק" על ספריו.
מראי מקומות לשולחן ערוך הרב
בתקופה בה עשה 'שימוש' אצל הרב גרליק, ביקש ממנו הרבי ביחידות לערוך את הספר "מראי מקומות לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן".
לאחר שהדפיס את הספר "מראי מקומות על השולחן ערוך" שלחו במהירות על ידי אחד הנוסעים לנ.י., הוא הגיע בכ"ד טבת, ובבוקר נסע בן דודו של הר' אשכנזי ולקחו ממנו, ונסע במהירות ל-770. באותו זמן הרבי היה בדרך למכוניתו על מנת לנסוע לאוהל, כשראה זאת הר' בנימין קליין לקח ממנו את הספר ורץ למכונית, הרבי הוריד את החלון ולקח את הספר.
מאוחר יותר סיפר הנהג יודל קרינסקי שהרבי כל הדרך קרא בספר בהלוך ובחזור. כשחזר הרבי ל-770 הוא התוועד ואמר שאחת הסיבות להתוועדות היא שהגיע "ספר מראי מקומות על השו"ע" שנערך על ידי אברך מארץ ישראל.
(לאחר שנים ביקר הרב אשכנזי בספריה וראה את הספר (שנכרך בכריכה שחורה במיוחד) וכשפתחו ראה בכתב יד קודשו של הרבי מהצד הפנימי של הכריכה: "נתקבל ות"ח").
לאחר מכן הורה לו הרבי שיגיש את ספרו לשז"ר ולרב זווין. כשהגיש את ספרו לרב זווין הוא מאוד התפעל ונתן לו במקום סמיכת "יורה יורה" ו"ידין ידין".
כשהציע לו הרב זווין לעבוד במפעל האנציקלופדיה תלמודית, לאחר שכתב ערך אחד לדוגמא, אמר לרב זווין שצריך לשאול את הרבי. כשנכנס זמן לאחר מכן ליחידות, אמר לו הרבי: "יש עוד הרבה עבודה בכרם חב"ד, ומדוע הולך לרעות בשדות זרים, והלואי שיגמרו את הכל לפני שמשיח יבוא". כשחזר לארץ הודיע כמובן שאינו מקבל את התפקיד.
בשנותיו האחרונות עסק במחקר הלכתי וביאורים לסידור אדמו"ר הזקן, ובמסגרתו פירסם מידי שבוע טורים בשבועון כפר חב"ד אותם קיבץ לספר בשם "שערי תפילה ומנהג".
משפחתו
- אחיו
- הרב חיים אשכנזי, רב קהילת חב"ד בתל אביב ומשפיע בישיבות חב"ד בארץ הקודש
- הרב נתן אשכנזי, תושב כפר חב"ד
- גיסיו
למשפחת אשכנזי:
- הרב יוסף יצחק ווילישאנסקי, ראש ישיבות חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת
- הרב נחמן יוסף טברסקי, חבר הסגל החינוכי של ישיבת אהלי תורה (קראון הייטס)
למשפחת וולפא:
- הרב שלום בער וולפא, סופר חב"די, יו"ר מכון הרמב"ם השלם, בעבר כיהן כמשפיע בתומכי תמימים בית שמש
- הרב מנחם וולפא, שליח הרבי בנתניה
- בניו
- הרב מאיר אשכנזי - ממלא מקום אביו ברבנות כפר חב"ד (בעבר, ר"מ בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת).
- הרב חיים אליעזר אשכנזי - ר"מ בישיבת תומכי תמימים מונטריאול ומ"צ בקהילת חב"ד המקומית.
- הרב עזריאל זליג אשכנזי - שליח ורב העיר יקטרינבורג, רוסיה.
- הרב מנחם מענדל אשכנזי - עורך "ביאורים בתורת רבינו" ו"ביאורים במאמרי רבינו", כפר חב"ד.
- הרב שניאור זלמן אשכנזי - שליח, ורב בית הכנסת המרכזי ראשון לציון.
- הרב שלום דובער אשכנזי - עורך מאמרי אביו, מתגורר בכפר סבא.
- הרב יוסף אשכנזי (נחלת הר חב"ד) - עורך סדרת "אוצר החסידים", נחלת הר חב"ד.
- הרב ישראל אשכנזי - משפיע בתומכי תמימים חולון מנהל אגף 'מבצע תורה' בצעירי חב"ד.
- הרב יהודה לייב אשכנזי - מנהל מיזם "חוכמת חיים" שמטעם צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.
- חתניו
- הרב אליעזר יעקב ברוד - רב היישוב כרמי יוסף.
- הרב יוסף יצחק קפלן - רב ושליח ביישוב סתריה.
- הרב מרדכי ירחמיאל לימא וילהלם ר"מ ומשפיע בתומכי תמימים מוריסטון.
לקריאה נוספת
- יוסף אשכנזי, הרב אשכנזי (833 עמודים) - יחידויות, התוועדויות וגילויים מרתקים והיסטוריים אודות בית רבי וחסידות חב"ד, בהוצאת חזק תשע"ז.
- ההתוועדות הפתאומית, התוועדות שערך הרבי במפתיע בכ"ד טבת תשל"ב עם הגעת ספרו החדש של הרב אשכנזי על השולחן ערוך, שבועון כפר חב"ד 1940 עמוד 42
קישורים חיצוניים
- דיוקים בנוסח התפילה - כינוס תורה בימי התשלומין של חג השבועות
י"ח סיוון תשע"ד (16.06.2014) - הנאום האחרון: הרבי נמצא אתנו, והוא יגאלנו! ,
- לבקשת רבים: מוסף 'כפר חב"ד' על הרב אשכנזי - להורדה - באתר
כ"ה טבת תשע"ה - כתב שטורעם בארה"ב, הרב במחיצתו של הרבי, חסיד ומקושר בכל נימי נפשו - באתר שטורעם
- מערכת שטורעם, 'בקהילה' בכתבת ענק על הרב אשכנזי - באתר שטורעם
- מערכת שטורעם, 'משפחה' בכתבה מרגשת אחר מיטתו של רב כפר חב"ד - באתר שטורעם
- מערכת שטורעם, 'שבעה' לרב אשכנזי: 'המבשר' בכתבת ענק - באתר שטורעם
- בעין העדשה, הרב אשכנזי • מילדות ועד השנים האחרונות
- מערכת שטורעם, רגעי חב"ד ■ צפו בסרט שהופק לרגל היארצייט הראשון של הרב אשכנזי - באתר שטורעם
- מאחורי הקלעים של הספר החדש "הרב אשכנזי" ■ ראיון מרתק
- מאמר מרדכי, סקירה בשבועון 'כל ישראל', טבת תשע"ח
- "הצבעה לא תהיה כאן"! סרטון וידאו מיוחד שהוקרן ביום היארצייט הראשון שלו בכפר חב"ד. בסרט תיעודים מרגעים היסטוריים ודרמטיים בחיי חב"ד בארה"ק ב-40 שנות כהונתו ביד רמה ברבנות
| הקודם: נחום טרבניק |
רבו הראשי של כפר חב"ד | הבא: מאיר אשכנזי |
הערות שוליים
- ↑ "אין צורך בהוכחה שהרבי חי" , ב' ניסן תשנ"ה באולם יד אליהו
- תפקידו של רב אחרי ג' תמוז , נאום על חיזוק האמונה שהרבי משיח, שנת תשנ"ה * על ידי אמונה פשוטה בדברים של הרבי, רק נתחזק ונתעודד הרב אשכנזי בכינוס לחיזוק האמונה בירושלים, חשוון תשנ"ח * אין ויכוח. כולם אומרים יחי אדוננו! - תמליל מנאומו בכנס לחיזוק האמונה, ניסן תשנ"ה
.
- תפקידו של רב אחרי ג' תמוז
- ↑ בראש הישיבה בצפת עומד גיסו הרב וילישאנסקי. הרב אשכנזי נהג למסור בה שיעור מדי שנה
- חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א
- דיינים
- רבני כפר חב"ד
- רבני קהילות חב"ד
- בעלי שמועה
- בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד
- רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א
- חברי בית דין רבני חב"ד בעבר
- רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח
- בוגרי תומכי תמימים מונטריאול
- קבוצה תשכ"ד
- רבני מועצות אזוריות
- משפחת אשכנזי
- משפחת וולפא
- אישים הטמונים בבית העלמין בטבריה
- אישים שנולדו בשנת תש"ג
- אישים שנפטרו בשנת תשע"ה