ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה): הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (קידוד קישורים) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 11: | שורה 11: | ||
|משגיח ראשי = הרב חיים אליעזר מאירי | |משגיח ראשי = הרב חיים אליעזר מאירי | ||
|מנהל גשמי= הרב מנחם מענדל גינזבורג | |מנהל גשמי= הרב מנחם מענדל גינזבורג | ||
|מספר תלמידים= | |מספר תלמידים=15 | ||
|קובץ הערות=הערות התמימים ואנ"ש | |קובץ הערות=הערות התמימים ואנ"ש | ||
|אתר אינטרנט= | |אתר אינטרנט= | ||
שורה 29: | שורה 29: | ||
בשנת [[תשע"ז]] הוציאו תלמידי הישיבה קובץ הערות התמימים ואנ"ש{{הערה|[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2015/09/11-09-2015-13-22-51-הערות-שיעור-ב-נצרת.pdf הערות התמימים ואנ"ש]{{PDF}}.}}, ובשנת [[תשע"ט]] יצא לאור קובץ נוסף{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/ישיק-נוף-הגליל-קובץ-הערות-חדש-לרגל-כ-מנ/ קובץ הערות תשע"ט]}}. | בשנת [[תשע"ז]] הוציאו תלמידי הישיבה קובץ הערות התמימים ואנ"ש{{הערה|[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2015/09/11-09-2015-13-22-51-הערות-שיעור-ב-נצרת.pdf הערות התמימים ואנ"ש]{{PDF}}.}}, ובשנת [[תשע"ט]] יצא לאור קובץ נוסף{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/ישיק-נוף-הגליל-קובץ-הערות-חדש-לרגל-כ-מנ/ קובץ הערות תשע"ט]}}. | ||
בחודש תמוז [[תשפ"א]] הישיבה נסגרה, ונפתחה מחדש בשנת הלימודים [[תשפ"ב]] במבנה חדש ורחב ידיים. | בחודש תמוז [[תשפ"א]] הישיבה נסגרה, ונפתחה מחדש בשנת הלימודים [[תשפ"ב]] במבנה חדש ורחב ידיים עם כיתה אחת. | ||
==צוות הישיבה== | ==צוות הישיבה== |
גרסה מ־05:30, 10 באוקטובר 2021
חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל | |
---|---|
בנין הישיבה | |
אפיון | ישיבה קטנה |
תאריך יסוד | אלול תשס"ט |
מיקום | נוף הגליל |
מייסד | הרב דוד נחשון |
ראש הישיבה | הרב מנחם מענדל נחשון |
משגיח ראשי | הרב חיים אליעזר מאירי |
מנהל גשמי | הרב מנחם מענדל גינזבורג |
מספר תלמידים | 15 |
קובץ הערות | הערות התמימים ואנ"ש |
ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל היא ישיבה קטנה הפועלת בעיר נוף הגליל. הישיבה נוסדה על ידי הרב דוד נחשון והוקמה בחודש אלול תשס"ט על ידי הרב מנחם מענדל נחשון העומד בראשה.
הישיבה שוכנת בדרום העיר בשכונת שלום בשני מבנים קרובים, במבנה אחד: זאל, כיתות לימוד, חדר אוכל ומשרדי ההנהלה. במבנה השני שוכנת הפנימיה בעלת שתי קומות.
נוסף להם התלמידים השלוחים הבאים מדי שנה, לאחר שנת הקבוצה מ-770, לחיזוק הישיבה.
הישיבה פועלת רבות בעניני המבצעים, פרסום משיח ובשורת הגאולה בעיר.
בשנת תשע"ו הודפס ספר התניא בהיכל הישיבה[1] והותחל שיפוץ מבני הישיבה - הזאל, חדר האוכל והפנימיה.
בשנת תשע"ז הוציאו תלמידי הישיבה קובץ הערות התמימים ואנ"ש[2], ובשנת תשע"ט יצא לאור קובץ נוסף[3].
בחודש תמוז תשפ"א הישיבה נסגרה, ונפתחה מחדש בשנת הלימודים תשפ"ב במבנה חדש ורחב ידיים עם כיתה אחת.
צוות הישיבה
- ראש הישיבה - הרב מנחם מענדל נחשון
- מנהל חינוכי - הרב חיים אליעזר מאירי
- שיעור א'
- משפיע ור"מ - הרב יוסף יצחק הלוי סגל
- ר"מ בהלכה - הרב נריה תם
- נו'נ בהלכה תורתו של משיח - הרב נריה תם, הרב אברהם הורביץ
- משפיע ומשגיח אחה"צ - הרב שניאור זלמן שארף
צוות גשמי
- מנהל גשמי - הרב מנחם מענדל גינזבורג
- מנהל פנימייה - הרב נריה תם
- מזכיר - הרב מרדכי קיי