התפילה ב-770: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''סדרי התפלה ב-[[770]]''' נקבעו במהלך השנים, חלקם בהוראת [[הרבי]] וחלקם בהסכמתו. סדרים אלו היוו גורם חשוב בקביעת צורת ה[[תפילה]] ברוב [[בתי הכנסת]] החב"דיים בעולם. כמו כן, נוסח התפילה והמנגינות שנהגו בעלי התפילה לנגן, עברו ברובם לנחלת הכלל.  
'''סדרי התפילה ב-[[770]]''' נקבעו במהלך השנים, חלקם בהוראת [[הרבי]] וחלקם בהסכמתו. סדרים אלו היוו גורם חשוב בקביעת צורת ה[[תפילה]] ברוב [[בתי הכנסת]] החב"דיים בעולם. כמו כן, נוסח התפילה והמנגינות שנהגו בעלי התפילה לנגן, עברו ברובם לנחלת הכלל.  


==מעלת התפילות במקום==
==מעלת התפילות במקום==
שורה 5: שורה 5:
ה[[תפילה]] ב[[חסידות חב"ד]] בכלל הינה חוט השדרה<ref>[[לקוטי תורה]] לציין הממ</ref> של עבודת ה', והדבר מתבטא במרכז חב"ד [[770]] במיוחד.
ה[[תפילה]] ב[[חסידות חב"ד]] בכלל הינה חוט השדרה<ref>[[לקוטי תורה]] לציין הממ</ref> של עבודת ה', והדבר מתבטא במרכז חב"ד [[770]] במיוחד.


כשנכנס [[אדמו"ר הריי"צ]] בפעם הראשונה ל-[[770]], דבר ראשון נכנס לבית הכנסת [[הזאל הקטן]] ואמר: יהי רצון אז די תפלות זאלן זיין מיט א פנימות און עס זאל זיך דאווענען מיט דעם אמת עבודה פנימיות'דיקן געשמאק (תרגום: יהי רצון שהתפילות יהיו עם [[פנימיות]], עם [[עבודה]] אמתית פנימית ו[[תענוג]]){{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] קיץ ה'ש"ת עמ' 175}}. באימרה זאת בטא הרבי שאת חצר ליובאוויטש החדשה הוא חונך למקום לתפילה ול[[עבודת התפילה]] בדרך חסידות חב"ד. [[הרבי]] מבאר את אימרה זו של הרבי הריי"צ כך: "משום שהבית הוא בית כללי עבור כלל ישראל, כי, זה שנכנס לדור בבית זה הוא [[נשמה כללית]] שהתעסקותה בענין התפלה, מלשון חיבור (תפלה מלשון התופל){{הערה|'''הערת הרבי''': תורה אור תרומה עט, סע"ד. וראה ספר המאמרים תש"ט ע' 79 בהערה.}}, לחבר את כלל ישראל לאביהם שבשמים"{{הערה|[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2989311#footnoteRef7a2989311 שיחת ראש חודש סיון תש"י] סעיף ו'}}.
כשנכנס [[אדמו"ר הריי"צ]] בפעם הראשונה ל-[[770]], דבר ראשון נכנס לבית הכנסת [[הזאל הקטן]] ואמר: יהי רצון אז די תפילות זאלן זיין מיט א פנימות און עס זאל זיך דאווענען מיט דעם אמת עבודה פנימיות'דיקן געשמאק (תרגום: יהי רצון שהתפילות יהיו עם [[פנימיות]], עם [[עבודה]] אמתית פנימית ו[[תענוג]]){{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] קיץ ה'ש"ת עמ' 175}}. באימרה זאת בטא הרבי שאת חצר ליובאוויטש החדשה הוא חונך למקום לתפילה ול[[עבודת התפילה]] בדרך חסידות חב"ד. [[הרבי]] מבאר את אימרה זו של הרבי הריי"צ כך: "משום שהבית הוא בית כללי עבור כלל ישראל, כי, זה שנכנס לדור בבית זה הוא [[נשמה כללית]] שהתעסקותה בענין התפילה, מלשון חיבור (תפלה מלשון התופל){{הערה|'''הערת הרבי''': תורה אור תרומה עט, סע"ד. וראה ספר המאמרים תש"ט ע' 79 בהערה.}}, לחבר את כלל ישראל לאביהם שבשמים"{{הערה|[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2989311#footnoteRef7a2989311 שיחת ראש חודש סיון תש"י] סעיף ו'}}.


[[770]] הוא [[בית הכנסת]] של [[הרבי]] בעשר שנים האחרונות של [[דור הששי]] וב[[דור השביעי]], מקום אשר כהגדרתו של אחד מגדולי ה[[חסידים]] בעבר הוא "[[בית המקדש]] שלנו" בזמן ה[[גלות]]{{הערה|"[[התמים]]" חלק ב' עמ' קכו.}}. וכמו שביאר הרבי בארוכה ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]].
[[770]] הוא [[בית הכנסת]] של [[הרבי]] בעשר שנים האחרונות של [[דור הששי]] וב[[דור השביעי]], מקום אשר כהגדרתו של אחד מגדולי ה[[חסידים]] בעבר הוא "[[בית המקדש]] שלנו" בזמן ה[[גלות]]{{הערה|"[[התמים]]" חלק ב' עמ' קכו.}}. וכמו שביאר הרבי בארוכה ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]].
שורה 13: שורה 13:
מעלה מיוחדת מבאר הרבי באגרת מ[[כ"ד תשרי]] [[תש"ח]]<ref>[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/304.htm אגרות קודש חלק ב' אגרת דש]. </ref> לחסיד כאשר הוא מגיע לבית מדרש רבו, מאיר בו אור מיוחד על דרך האור שנמצא בבית המקדש.
מעלה מיוחדת מבאר הרבי באגרת מ[[כ"ד תשרי]] [[תש"ח]]<ref>[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/304.htm אגרות קודש חלק ב' אגרת דש]. </ref> לחסיד כאשר הוא מגיע לבית מדרש רבו, מאיר בו אור מיוחד על דרך האור שנמצא בבית המקדש.


==סדר התפלה ב-770==
==סדר התפילה ב-770==
סדר התפלה ב[[בית הכנסת]] [[770]] התגבש במהלך השנים, חלק מהשינוים הנהיג הרבי, וחלקם על ידי [[גבאי בית הכנסת 770]], ובעלי התפלה.
סדר התפילה ב[[בית הכנסת]] [[770]] התגבש במהלך השנים, חלק מהשינוים הנהיג הרבי, וחלקם על ידי [[גבאי בית הכנסת 770]], ובעלי התפילה.


במהלך השנים עברו ועוברים לפני התיבה [[שליח ציבור|בעלי תפילה]] מפורסמים מהם ב[[שבת|שבתות]] ומהם ב[[חג|חגים]] וב[[ימים נוראים]].
במהלך השנים עברו ועוברים לפני התיבה [[שליח ציבור|בעלי תפילה]] מפורסמים מהם ב[[שבת|שבתות]] ומהם ב[[חג|חגים]] וב[[ימים נוראים]].
שורה 20: שורה 20:
ההנהגה בתפלות ב-770 נעתקת לקהילות רבות חב"ד ול[[בתי חב"ד]] ברחבי תבל. וכמה פעמים ציין זאת הרבי לטובה{{הערה|שם=זווין|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7282.htm אגרות קודש חלק יט אגרת ז'רפב] לרב [[שלמה יוסף זווין]]}}{{הערה|הרבי הסכים עם הטענה שבצפת עושים ברכת כהנים רק ביום טוב, כי כך נהוג ב770{{מקור}}}}.
ההנהגה בתפלות ב-770 נעתקת לקהילות רבות חב"ד ול[[בתי חב"ד]] ברחבי תבל. וכמה פעמים ציין זאת הרבי לטובה{{הערה|שם=זווין|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7282.htm אגרות קודש חלק יט אגרת ז'רפב] לרב [[שלמה יוסף זווין]]}}{{הערה|הרבי הסכים עם הטענה שבצפת עושים ברכת כהנים רק ביום טוב, כי כך נהוג ב770{{מקור}}}}.


להלן מובאת רשימה של בעלי תפלה קבועים בלבד, שתפלתם מהווה חלק מההווי בבית חיינו.
להלן מובאת רשימה של בעלי תפלה קבועים בלבד, שתפילתם מהווה חלק מההווי בבית חיינו.


החל מ[[י"א ניסן]] [[תשל"ב]] נהוג שבשעה ש[[הרבי]] נכנס ויוצא מתפלה הקהל [[ניגון|מנגן]] בדרך כלל ניגון שמח ופעמים רבות הרבי מעודד את השירה<ref>התחיל בזה החסיד הרב [[זושא ווילימובסקי]] כתגובה על דברי הרבי שלא שמע שהתוועדו ב770. ראה בספר [[הפרטיזן]] מאת הרב [[שניאור זלמן ברגר]].</ref>.
החל מ[[י"א ניסן]] [[תשל"ב]] נהוג שבשעה ש[[הרבי]] נכנס ויוצא מתפילה הקהל [[ניגון|מנגן]] בדרך כלל ניגון שמח ופעמים רבות הרבי מעודד את השירה<ref>התחיל בזה החסיד הרב [[זושא ווילימובסקי]] כתגובה על דברי הרבי שלא שמע שהתוועדו ב770. ראה בספר [[הפרטיזן]] מאת הרב [[שניאור זלמן ברגר]].</ref>.


==השתתפות הרבי בתפלות==
==השתתפות הרבי בתפלות==
שורה 48: שורה 48:


==מנהג 770==
==מנהג 770==
בקהילות חב"ד רבות נוהגים את סדרי התפלה כמנהג בית הכנסת של הרבי. הדבר קיבל גיבוי מ[[הרבי]] מספר פעמים, ואף במכתב{{הערה|שם=זווין}} קרא להנהגה זו '''"נקודת ההתקשרות לרבותינו נשיאינו'''" והוסיף ש'''"שצריך להשתדל להתנהג במנהגי בית הכנסת של כ"ק מו"ח אדמו"ר"''':
בקהילות חב"ד רבות נוהגים את סדרי התפילה כמנהג בית הכנסת של הרבי. הדבר קיבל גיבוי מ[[הרבי]] מספר פעמים, ואף במכתב{{הערה|שם=זווין}} קרא להנהגה זו '''"נקודת ההתקשרות לרבותינו נשיאינו'''" והוסיף ש'''"שצריך להשתדל להתנהג במנהגי בית הכנסת של כ"ק מו"ח אדמו"ר"''':


כאשר מספר [[חסידי חב"ד]] ב[[ירושלים]], ראו לנכון לנהוג לשנות מנהג ב[[הגבהת התורה]] שהיה נהוג עד אז למנהג בית הכנסת של הרבי, הרב [[שלמה יוסף זוין]] לא ראה נכונה את השינוי מ[[מנהג]] המקום, וכתב על כך לרבי, הרבי השיב לו במכתב מיוחד:
כאשר מספר [[חסידי חב"ד]] ב[[ירושלים]], ראו לנכון לנהוג לשנות מנהג ב[[הגבהת התורה]] שהיה נהוג עד אז למנהג בית הכנסת של הרבי, הרב [[שלמה יוסף זוין]] לא ראה נכונה את השינוי מ[[מנהג]] המקום, וכתב על כך לרבי, הרבי השיב לו במכתב מיוחד:
שורה 59: שורה 59:


==תפלה בימי חול==
==תפלה בימי חול==
[[קובץ:תפלה מנחה ב7.jpg|ממוזער|תפלת מנחה ב-770, תמוז תש"פ. צילום: [[משתמש:א' מחב"ד|א' מחב"ד]].]]
[[קובץ:תפלה מנחה ב7.jpg|ממוזער|תפילת מנחה ב-770, תמוז תש"פ. צילום: [[משתמש:א' מחב"ד|א' מחב"ד]].]]
[[הרבי]] מתפלל ב[[מנין]] שמתקיים בשעות קבועות, ובו משתתפים רבים מה[[חסידים]] וה[[תמימים]] בישיבה. מנין זה הינו המרכזי בבית הכנסת ונקרא [[המנין של הרבי]]. מלבד זאת מתקיימים מניני תפילה קטנים בחדרים הקטנים ובכל רחבי בית הכנסת בכל שעות היממה.
[[הרבי]] מתפלל ב[[מנין]] שמתקיים בשעות קבועות, ובו משתתפים רבים מה[[חסידים]] וה[[תמימים]] בישיבה. מנין זה הינו המרכזי בבית הכנסת ונקרא [[המנין של הרבי]]. מלבד זאת מתקיימים מניני תפילה קטנים בחדרים הקטנים ובכל רחבי בית הכנסת בכל שעות היממה.


*תפלת [[שחרית]] מתקיימת בשעה 10 בבוקר.
*תפלת [[שחרית]] מתקיימת בשעה 10 בבוקר.


:בתחילת התפלה מנגנים "שיבנה בית המקדש", בימי דפגרא לפעמים החזן מתחיל ניגון ב"שים שלום". כמו כן נהוג לנגן<ref>התחיל באמצע שנות הס'.</ref> "אל תירא" ו"אך צדיקים".
:בתחילת התפילה מנגנים "שיבנה בית המקדש", בימי דפגרא לפעמים החזן מתחיל ניגון ב"שים שלום". כמו כן נהוג לנגן<ref>התחיל באמצע שנות הס'.</ref> "אל תירא" ו"אך צדיקים".


:לאחר התפלה נאמר ברבים על ידי החזן [[חת"ת|השיעור היומי בתהלים]].
:לאחר התפילה נאמר ברבים על ידי החזן [[חת"ת|השיעור היומי בתהלים]].


:לאחר מכן מוכרז פתגם ה[[היום יום]] היומי, וקטע ב[[עניני גאולה ומשיח]].
:לאחר מכן מוכרז פתגם ה[[היום יום]] היומי, וקטע ב[[עניני גאולה ומשיח]].


:בסיום התפלה מכריז הגבאי מתי מתקיימת התפלה הבאה.
:בסיום התפילה מכריז הגבאי מתי מתקיימת התפלה הבאה.


*תפלת [[מנחה]] מתקיימת בשעה 3:15.
*תפילת [[מנחה]] מתקיימת בשעה 3:15.
:בסיום התפלה מכריז הגבאי מתי מתקיימת התפלה הבאה.
:בסיום התפילה מכריז הגבאי מתי מתקיימת התפילה הבאה.


* תפלת [[ערבית]] מתקיימת ב[[חורף]]<ref>מלאחר [[שמחת תורה]].</ref> בשעה 6:45<ref>לפעמים בימים שאחרי [[שמחת תורה]] השעון ב[[ניו יורק]] משתנה, עד שאפשר להתפלל ב 6:45.</ref> , וב[[קיץ]]<ref>לאחר שהשעון זז ואי אפשר להתפלל ב 6:45.</ref> בשעה 9:30.
* תפילת [[ערבית]] מתקיימת ב[[חורף]]<ref>מלאחר [[שמחת תורה]].</ref> בשעה 6:45<ref>לפעמים בימים שאחרי [[שמחת תורה]] השעון ב[[ניו יורק]] משתנה, עד שאפשר להתפלל ב 6:45.</ref> , וב[[קיץ]]<ref>לאחר שהשעון זז ואי אפשר להתפלל ב 6:45.</ref> בשעה 9:30.


==תפלת שבת==
==תפילת שבת==
ב[[ערב שבת]] נהג [[הרבי]] להתפלל ב[[זאל הקטן]], במקום בו היה מתפלל קודם שעברו התפלות ל[[זאל הגדול]].
ב[[ערב שבת]] נהג [[הרבי]] להתפלל ב[[זאל הקטן]], במקום בו היה מתפלל קודם שעברו התפילות ל[[זאל הגדול]].
===קבלת שבת===
===קבלת שבת===
קבלת שבת בדרך כלל מתחיל כ25-29 דקות לאחר השקיעה.
קבלת שבת בדרך כלל מתחיל כ25-29 דקות לאחר השקיעה.
שורה 88: שורה 88:
כיום נוהגים לרקוד כ-7 דקות יחי אחר לכה דודי.
כיום נוהגים לרקוד כ-7 דקות יחי אחר לכה דודי.


ביציאה מתפלת השבת הרבי נוהג לומר לגבאים גוט שבת.
ביציאה מתפילת השבת הרבי נוהג לומר לגבאים גוט שבת.


===שחרית ומוסף===
===שחרית ומוסף===
התפלה מתחילה בשעה 10<ref>יוצא מהכלל [[ערב פסח]] שחל להיות בשבת.</ref>, לבד מ[[שבת מברכים]] שאמירת תהלים מתחילה ב 8:30 והתפלה ב 10:30
התפילה מתחילה בשעה 10<ref>יוצא מהכלל [[ערב פסח]] שחל להיות בשבת.</ref>, לבד מ[[שבת מברכים]] שאמירת תהלים מתחילה ב 8:30 והתפילה ב 10:30


נוהגים לנגן ב:
נוהגים לנגן ב:
שורה 101: שורה 101:
אחרי קריאת התורה (ב[[שבת מברכים]] אחרי [[ברכת החודש]]), מכריז הגבאי את פתגם [[היום יום]] של אותו היום.
אחרי קריאת התורה (ב[[שבת מברכים]] אחרי [[ברכת החודש]]), מכריז הגבאי את פתגם [[היום יום]] של אותו היום.


===תפלת המנחה===
===תפילת המנחה===
התפלה מתחילה 35/39 דקות קודם ה[[שקיעה]].
התפילה מתחילה 35/39 דקות קודם ה[[שקיעה]].


בשבתות ה[[קיץ]] מיד אחרי התפלה אומרים [[פרקי אבות]], הרבי נוהג לומר זאת במקומו בישיבה.
בשבתות ה[[קיץ]] מיד אחרי התפילה אומרים [[פרקי אבות]], הרבי נוהג לומר זאת במקומו בישיבה.


לאחר התפלה מתקיים [[סדר ניגונים]] ולאחריו [[חזרת דא"ח]] עד זמן [[מוצאי שבת|צאת השבת]], שאז מתפללים ערבית.
לאחר התפילה מתקיים [[סדר ניגונים]] ולאחריו [[חזרת דא"ח]] עד זמן [[מוצאי שבת|צאת השבת]], שאז מתפללים ערבית.


===[[שליח ציבור|בעלי תפלה]]===
===[[שליח ציבור|בעלי תפילה]]===


*הרב שמעון הרץ, בליל שבת ולפעמים בשחרית של שבת
*הרב שמעון הרץ, בליל שבת ולפעמים בשחרית של שבת
*הרב [[נחום קפלינסקי]], בעיקר בתפלת מנחה בשבת.
*הרב [[נחום קפלינסקי]], בעיקר בתפילת מנחה בשבת.
*הרב [[מנחם מענדל רייצס (קראון הייטס)]] ו"בתפלת גשם" ו"בתפלת טל"<ref>באחת השנים התפלל גם בימים נוראים.</ref>.
*הרב [[מנחם מענדל רייצס (קראון הייטס)]] ו"בתפילת גשם" ו"בתפילת טל"<ref>באחת השנים התפלל גם בימים נוראים.</ref>.
*הרב [[שלמה לייב אברמוביץ]], קיבל מהרבי כמה קרובים על התפלה בעמוד. (זכה להיות מי ששר לראשונה לפני הרבי את המנגינה של [[יחי אדוננו]] שמקורה ב'מארש' של משפ' העכט).
*הרב [[שלמה לייב אברמוביץ]], קיבל מהרבי כמה קרובים על התפלה בעמוד. (זכה להיות מי ששר לראשונה לפני הרבי את המנגינה של [[יחי אדוננו]] שמקורה ב'מארש' של משפ' העכט).
*הרב לוי גאייר
*הרב לוי גאייר
שורה 118: שורה 118:
==בימים נוראים==
==בימים נוראים==


בהנהגת הרבי, כל תפלה בימים הנוראים מתחילה בניגון "[[אבינו מלכנו]]". לבד אם חל בשבת.
בהנהגת הרבי, כל תפילה בימים הנוראים מתחילה בניגון "[[אבינו מלכנו]]". לבד אם חל בשבת.


קודם תפלה כל נדרי נוהג הרבי לומר תהלים בזמן לא מגודר אבל לא פחות מ 20 דקות.
קודם תפילה כל נדרי נוהג הרבי לומר תהלים בזמן לא מגודר אבל לא פחות מ 20 דקות.


===בעלי תפלה בימים נוראים===
===בעלי תפילה בימים נוראים===


*הרב [[שניאור זלמן דוכמן]]
*הרב [[שניאור זלמן דוכמן]]
שורה 142: שורה 142:
*הרב [[משה טלישבסקי]], היה מתפלל בשבתות
*הרב [[משה טלישבסקי]], היה מתפלל בשבתות


:ובמיוחד בשבת בראשית, שנוהגים להאריך בתפלה היה מתחזן באריכות ועם הרבה ניגונים.
:ובמיוחד בשבת בראשית, שנוהגים להאריך בתפילה היה מתחזן באריכות ועם הרבה ניגונים.




שורה 153: שורה 153:


*הרב [[יעקב הרצוג]].
*הרב [[יעקב הרצוג]].
מתפלל לעיתים בשבתות, אבל בעיקר תפלת מנחה ביום כיפור.
מתפלל לעיתים בשבתות, אבל בעיקר תפילת מנחה ביום כיפור.


*הרב [[אהרן לאשק]], בשבתות, ובעיקר ביום כיפור משנת תשע"ט ואילך.
*הרב [[אהרן לאשק]], בשבתות, ובעיקר ביום כיפור משנת תשע"ט ואילך.


==בשמני עצרת שמחת תורה==
==בשמני עצרת שמחת תורה==
בליל [[שמיני עצרת]] אחר התפלה נוהג לעשות הפסקה עד השעה 9 בה הולך הקהל לעשות [[קידוש]] ו[[התוועדות|להתוועד]] כהכנה ל[[הקפות]].
בליל [[שמיני עצרת]] אחר התפילה נוהג לעשות הפסקה עד השעה 9 בה הולך הקהל לעשות [[קידוש]] ו[[התוועדות|להתוועד]] כהכנה ל[[הקפות]].


סדר ההקפות מתחיל באמירת שלוש פעמים [[אתה הראת]].
סדר ההקפות מתחיל באמירת שלוש פעמים [[אתה הראת]].
שורה 165: שורה 165:
*כשפותחים הארון נוהגים לנגן את "[[ניגון אנא עבדא]]".
*כשפותחים הארון נוהגים לנגן את "[[ניגון אנא עבדא]]".


===בעלי תפלה===
===בעלי תפילה===
*הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], שמחת תורה היה מתפלל בעמוד היה לו יארצייט
*הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], שמחת תורה היה מתפלל בעמוד היה לו יארצייט
*הרב [[ישראל דוכמן (בן ר' זלמן)]], שמחת תורה
*הרב [[ישראל דוכמן (בן ר' זלמן)]], שמחת תורה
שורה 171: שורה 171:
==קריאת התורה==
==קריאת התורה==
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[ספרי תורה ב-770]]}}
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[ספרי תורה ב-770]]}}
בבית הכנסת קוראים בספרי תורה מיוחדים כגון [[ ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו]] ו[[ ספר תורה של הרבי]]. ועוד.
בבית הכנסת קוראים בספרי תורה מיוחדים כגון [[ ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו]] ו[[ספר תורה של הרבי]]. ועוד.


==סדר [[ברכת כהנים]] בבית הכנסת==
==סדר [[ברכת כהנים]] בבית הכנסת==

גרסה מ־07:41, 27 ביולי 2020

סדרי התפילה ב-770 נקבעו במהלך השנים, חלקם בהוראת הרבי וחלקם בהסכמתו. סדרים אלו היוו גורם חשוב בקביעת צורת התפילה ברוב בתי הכנסת החב"דיים בעולם. כמו כן, נוסח התפילה והמנגינות שנהגו בעלי התפילה לנגן, עברו ברובם לנחלת הכלל.

מעלת התפילות במקום

תפלת שחרית בחודש תשרי תש"פ, "במנין של הרבי". צילום: א' מחב"ד.

התפילה בחסידות חב"ד בכלל הינה חוט השדרה[1] של עבודת ה', והדבר מתבטא במרכז חב"ד 770 במיוחד.

כשנכנס אדמו"ר הריי"צ בפעם הראשונה ל-770, דבר ראשון נכנס לבית הכנסת הזאל הקטן ואמר: יהי רצון אז די תפילות זאלן זיין מיט א פנימות און עס זאל זיך דאווענען מיט דעם אמת עבודה פנימיות'דיקן געשמאק (תרגום: יהי רצון שהתפילות יהיו עם פנימיות, עם עבודה אמתית פנימית ותענוג)[2]. באימרה זאת בטא הרבי שאת חצר ליובאוויטש החדשה הוא חונך למקום לתפילה ולעבודת התפילה בדרך חסידות חב"ד. הרבי מבאר את אימרה זו של הרבי הריי"צ כך: "משום שהבית הוא בית כללי עבור כלל ישראל, כי, זה שנכנס לדור בבית זה הוא נשמה כללית שהתעסקותה בענין התפילה, מלשון חיבור (תפלה מלשון התופל)[3], לחבר את כלל ישראל לאביהם שבשמים"[4].

770 הוא בית הכנסת של הרבי בעשר שנים האחרונות של דור הששי ובדור השביעי, מקום אשר כהגדרתו של אחד מגדולי החסידים בעבר הוא "בית המקדש שלנו" בזמן הגלות[5]. וכמו שביאר הרבי בארוכה בקונטרס בית רבינו שבבבל.

בשל כך, הרבי ייחס[6] להגעה למקום בשלושת הרגלים כמעין עליה לרגל[7].

מעלה מיוחדת מבאר הרבי באגרת מכ"ד תשרי תש"ח[8] לחסיד כאשר הוא מגיע לבית מדרש רבו, מאיר בו אור מיוחד על דרך האור שנמצא בבית המקדש.

סדר התפילה ב-770

סדר התפילה בבית הכנסת 770 התגבש במהלך השנים, חלק מהשינוים הנהיג הרבי, וחלקם על ידי גבאי בית הכנסת 770, ובעלי התפילה.

במהלך השנים עברו ועוברים לפני התיבה בעלי תפילה מפורסמים מהם בשבתות ומהם בחגים ובימים נוראים.

ההנהגה בתפלות ב-770 נעתקת לקהילות רבות חב"ד ולבתי חב"ד ברחבי תבל. וכמה פעמים ציין זאת הרבי לטובה[9][10].

להלן מובאת רשימה של בעלי תפלה קבועים בלבד, שתפילתם מהווה חלק מההווי בבית חיינו.

החל מי"א ניסן תשל"ב נהוג שבשעה שהרבי נכנס ויוצא מתפילה הקהל מנגן בדרך כלל ניגון שמח ופעמים רבות הרבי מעודד את השירה[11].

השתתפות הרבי בתפלות

הרבי, תשמ"ה. יוצא לזאל הקטן לשמוע את קריאת התורה בתפילת שחרית במקומו הסמוך לפתח הכניסה

מקומם הקבוע של רבותינו נשיאינו בבית הכנסת הוא בפינה הדרומית מזרחית של בית הכנסת[דרוש מקור: לעיין בספר התולדות אדהרש"ב שם מספר אדמו"ר הריי"צ על השינוי בתרנ"ד].

הרבי הריי"צ בשל מצבו הבריאותי מיעט להגיע להתפלל במניין הרשמי ב770 והיה לרוב מתפלל במניין שהתקיים עבורו בדירתו. כאשר היה מגיע להתפלל בזאל הקטן היה יושב סמוך לארון הקודש מימינו. על מנת להקל עליו את התפילה במקום בעקבות מצב בריאותו, הותקן במקום מעקה בו יוכל להסתייע.

בימי החול בשנים בהם התפלל הרבי בזאל הקטן את תפילות מנחה וערבית, היה הרבי יושב בפינה הצפונית מזרחית סמוך לדלת הכניסה. בימים שני וחמישי היה הרבי משתתף גם בקריאת התורה שהתקיימה, והחל משנות המ"מים הסכים הרבי שיעמידו לו בשעה זו סטנדר קטן על השולחן. בשבתות וימים טובים נהג הרבי לשבת במקום סמוך לדלת שעוברת לחדר שני של הזאל הקטן.

כאשר עבר מניין התפילה המרכזי אל הזאל הגדול, הרבי החל להתפלל שם את תפילות השבתות, הימים טובים והצומות, בעוד שאת התפילות בימי החול ובמוצאי שבת המשיך הרבי להתפלל בזאל הקטן.

בשנת תשמ"ח בשנת האבילות על הרבנית חיה מושקא התפלל הרבי לפני העמוד רוב השנה בביתו ברחוב פרזידנט 1304. ובימים שלא עמד בפני העמוד, הוכן מקום בפינה הדרומית מזרחית, כמנהג אדמו"רי חב"ד. מאז החל הרבי להתפלל עם הציבור גם את תפילת שחרית בשעה עשר, גם לאחר תום שנת האבילות. מאז את כל התפילות התפלל הרבי בזאל הגדול (למעט תפילת ערבית של מוצאי שבת אותה המשיך הרבי להתפלל בזאל הקטן).

בעקבות פטירת הרבנית החל הרבי ללהתוועד מדי שבת בשעה אחת וחצי. בסיום ההתוועדות היה הרבי מתפלל את תפילת מנחה על בימת ההתוועדיות.

במשך השנים לא היה מקומו של הרבי בזאל הגדול מוגבה, למעט חודש תשרי, וכאשר התפלל הרבי בזאל הגדול באופן חריג נפרש על מקומו שטיח. עם תחילת שנת תש"נ והתקבעות הנוהג לפיו הרבי מתפלל בזאל הגדול, הועמדה בימה קבועה על מקומו של הרבי.

בשנת האבילות אחרי פטירת אביו הרב לוי יצחק שניאורסון בכ' מנחם אב תש"ד התפלל הרבי לפני העמוד וקרא בתורה במנין של הישיבה, כאשר התפילות מתקיימות בזאל הקטן[12].

המקום של הרבי, כסלו תש"פ.

הזכות להתפלל במחיצת הרבי

בחסידות חב"ד מבואר פעמים רבות[דרוש מקור], דוגמא להשפעה באופן של סובב כאשר נמצאים במחיצת צדיק בכלל ומיוחד כאשר שצדיק מתפלל, ההשפעה היא על האדם אף שאינו חש בה.

מספרים[13] שהיה בחור שהתלונן אצל הרבי על בעיות באמונה, אמר לו הרבי תבוא להתפלל עם אדם שאצלו מונח הדברים בפשטות (ובזה רמז על עצמו), ויהיו הדברים מונחים אצלך בפשטות.

מנהג 770

בקהילות חב"ד רבות נוהגים את סדרי התפילה כמנהג בית הכנסת של הרבי. הדבר קיבל גיבוי מהרבי מספר פעמים, ואף במכתב[9] קרא להנהגה זו "נקודת ההתקשרות לרבותינו נשיאינו" והוסיף ש"שצריך להשתדל להתנהג במנהגי בית הכנסת של כ"ק מו"ח אדמו"ר":

כאשר מספר חסידי חב"ד בירושלים, ראו לנכון לנהוג לשנות מנהג בהגבהת התורה שהיה נהוג עד אז למנהג בית הכנסת של הרבי, הרב שלמה יוסף זוין לא ראה נכונה את השינוי ממנהג המקום, וכתב על כך לרבי, הרבי השיב לו במכתב מיוחד:

במ"ש אודות מנהגי הגבה וכו' .. ובטענה שכן נוהגים בבית הכנסת בו התפלל כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע,

- והנה אף שלכתחלה אולי צדקו טעמי כבוד תורתו לשלילת שינוי המנהג, ובפרט שכן נהגו זקני אנ"ש בדורות שקדמו בבואם לאה"ק ת"ו. אבל הבעיא עתה - האם יש לנגוע בנקודת ההתקשרות של מי שהוא לרבותינו נשיאינו, אפילו באם מתבטאת היא ביותר על המדה.

ויש לקשר לזה גם סיפור חז"ל (סוכה לב סוף ע"ב) מהדר כו' הואיל דנפיק מפומי' - אף שבודאי בעל הפס"ד עצמו, רב כהנא, לא הידר שיהי' דוקא תרי וחד, אלא רק
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין דנפק מפומי', ולכן על תלמידו להדר לנהוג מתאים לדבריו, שזה מתבלטת השייכות, וכש"כ בנדו"ד, ענין שבפועל. ועוד, הרואה - השינוי יעורר אותו לשאול הטעם ויקבל המענה, שזהו מנהג אבותינו נשיאינו כו', וכמרז"ל עד חברון. וכנ"ל עיקר הנקודה בהאמור הוא, להחזיר עתה המנהג לכמו שהי' ה"ז מחליש העמדה שצריך להשתדל להתנהג במנהגי בית הכנסת של כ"ק מו"ח אדמו"ר.

תפלה בימי חול

תפילת מנחה ב-770, תמוז תש"פ. צילום: א' מחב"ד.

הרבי מתפלל במנין שמתקיים בשעות קבועות, ובו משתתפים רבים מהחסידים והתמימים בישיבה. מנין זה הינו המרכזי בבית הכנסת ונקרא המנין של הרבי. מלבד זאת מתקיימים מניני תפילה קטנים בחדרים הקטנים ובכל רחבי בית הכנסת בכל שעות היממה.

  • תפלת שחרית מתקיימת בשעה 10 בבוקר.
בתחילת התפילה מנגנים "שיבנה בית המקדש", בימי דפגרא לפעמים החזן מתחיל ניגון ב"שים שלום". כמו כן נהוג לנגן[14] "אל תירא" ו"אך צדיקים".
לאחר התפילה נאמר ברבים על ידי החזן השיעור היומי בתהלים.
לאחר מכן מוכרז פתגם ההיום יום היומי, וקטע בעניני גאולה ומשיח.
בסיום התפילה מכריז הגבאי מתי מתקיימת התפלה הבאה.
  • תפילת מנחה מתקיימת בשעה 3:15.
בסיום התפילה מכריז הגבאי מתי מתקיימת התפילה הבאה.

תפילת שבת

בערב שבת נהג הרבי להתפלל בזאל הקטן, במקום בו היה מתפלל קודם שעברו התפילות לזאל הגדול.

קבלת שבת

קבלת שבת בדרך כלל מתחיל כ25-29 דקות לאחר השקיעה.

הרב שלמה לייב אברמוביץ, בשנת ? שאל את הרבי רשות לנגן בלכה דודי, והתחיל בניגון השלם שאח"כ שחציו השני חובר למילות הכרזת יחי,

לעיתים הרבי עודד את השירה בתנועות בידו הקדושה.

כיום נוהגים לרקוד כ-7 דקות יחי אחר לכה דודי.

ביציאה מתפילת השבת הרבי נוהג לומר לגבאים גוט שבת.

שחרית ומוסף

התפילה מתחילה בשעה 10[18], לבד משבת מברכים שאמירת תהלים מתחילה ב 8:30 והתפילה ב 10:30

נוהגים לנגן ב:

אחרי קריאת התורה (בשבת מברכים אחרי ברכת החודש), מכריז הגבאי את פתגם היום יום של אותו היום.

תפילת המנחה

התפילה מתחילה 35/39 דקות קודם השקיעה.

בשבתות הקיץ מיד אחרי התפילה אומרים פרקי אבות, הרבי נוהג לומר זאת במקומו בישיבה.

לאחר התפילה מתקיים סדר ניגונים ולאחריו חזרת דא"ח עד זמן צאת השבת, שאז מתפללים ערבית.

בעלי תפילה

בימים נוראים

בהנהגת הרבי, כל תפילה בימים הנוראים מתחילה בניגון "אבינו מלכנו". לבד אם חל בשבת.

קודם תפילה כל נדרי נוהג הרבי לומר תהלים בזמן לא מגודר אבל לא פחות מ 20 דקות.

בעלי תפילה בימים נוראים

חיבר את מנגנת ניגון ר' לוי יצחק אביו של הרבי, עם פיוט היום תאמצנו

ובמיוחד בשבת בראשית, שנוהגים להאריך בתפילה היה מתחזן באריכות ועם הרבה ניגונים.


  • הרב אליהו איידלמן

הרב איידלמן הינו מלמד תשב"ר בחינוך על טהרת הקודש אהלי תורה, בתחילה היה מתפלל בשבתות,

ומ"ימים נוראים" תשע"ט נאות לבקשת הגבאים להתפלל גם "בימים נוראים".


מתפלל לעיתים בשבתות, אבל בעיקר תפילת מנחה ביום כיפור.

  • הרב אהרן לאשק, בשבתות, ובעיקר ביום כיפור משנת תשע"ט ואילך.

בשמני עצרת שמחת תורה

בליל שמיני עצרת אחר התפילה נוהג לעשות הפסקה עד השעה 9 בה הולך הקהל לעשות קידוש ולהתוועד כהכנה להקפות.

סדר ההקפות מתחיל באמירת שלוש פעמים אתה הראת.

מנהגים שונים במהלך שמחת תורה:

בעלי תפילה

קריאת התורה

ערך מורחב – ספרי תורה ב-770

בבית הכנסת קוראים בספרי תורה מיוחדים כגון ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו וספר תורה של הרבי. ועוד.

סדר ברכת כהנים בבית הכנסת

המנהג בבית המדרש שהכהנים נושאים כפיים באופן אותו כותב אדמו"ר הזקן בסידורו[22] "נהגו בכל מדינות אלו שאין נושאים כפים אלא ביום טוב שאז שרויים בשמחת יום טוב ונושאים כפים במוסף אפילו חל בשבת וכן יום הכיפורים"[23].

בשעת נשיאת כפיים נהג הרבי לרדת מבימת התפלה שלו, והכהנים עולים עליה ומשם מברכים את הציבור.

הכהנים יורדים לאחר הקדיש שלם, הרבי נוהג לומר להם "ישר כח כהן".

מנהג זה מועתק אף לחלק מקהילות חב"ד בארץ הקודש, שבה נוהגים לישא כפיים בכל שבת, אך חלק מקהילות חב"ד נוהגים רק ביום טוב כפי המנהג ב-770.

חשיבות נשיאת כפיים ב-770

במכתב מיום כ"ה תשרי תש"ח[24], כותב הרב לר' יעקב הכהן כץ שאף שמצות נשיאת כפיים היא בבית כנסת במקומו של הכהן, הנה המשנה[25] מבארת שיש מעלה בנשיאת כפיים בבית המקדש שהיא נעלית
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין באין ערוך מאשר נשיאת כפיים "במדינה", מכיון שבבית המקדש מתגלה דרגת ביטול גבוהה יותר לאלוקות אצל הכהן והוא ממשיך אור אלוקי גדול יותר. ומבאר הרבי שבאופן דומה מתקיים בתקופת הגלות כאשר חסיד מגיע לבית המדרש של הרבי מתגלה בו הביטול שלו אל רבו, וממילא אין זה שווה לנשיאת כפיים בבית מדרש אחר, אלא זהו בדוגמת נשיאת כפיים בבית המקדש, שהיא גבוהה יותר באין ערוך לנשיאת כפים רגילה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ לקוטי תורה לציין הממ
  2. ↑ ספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמ' 175
  3. ↑ הערת הרבי: תורה אור תרומה עט, סע"ד. וראה ספר המאמרים תש"ט ע' 79 בהערה.
  4. ↑ שיחת ראש חודש סיון תש"י סעיף ו'
  5. ↑ "התמים" חלק ב' עמ' קכו.
  6. ↑ שיחת ו' מרחשון תשמ"ז. שבת פרשת לך לך תשמ"ח. אגרות קודש חלק ב' אגרת שה.
  7. ↑ הגמרא (מסכת ראש השנה טז עמוד ב) כותבת ש"חייב אדם לקבל פני רבו ברגל". הרבי חידש וביאר, שלא רק מצוה להגיע לרבי, אלא להגיע לבית הכנסת ובית המדרש של הרבי שהוא בדוגמת בית המקדש בזמן הגלות.
  8. ↑ אגרות קודש חלק ב' אגרת דש.
  9. ↑ 9.0 9.1 אגרות קודש חלק יט אגרת ז'רפב לרב שלמה יוסף זווין
  10. ↑ הרבי הסכים עם הטענה שבצפת עושים ברכת כהנים רק ביום טוב, כי כך נהוג ב770[דרוש מקור]
  11. ↑ התחיל בזה החסיד הרב זושא ווילימובסקי כתגובה על דברי הרבי שלא שמע שהתוועדו ב770. ראה בספר הפרטיזן מאת הרב שניאור זלמן ברגר.
  12. ↑ מסופר כי הרבי דייק שיהיו עשרה מלבדו בבית הכנסת (מעשה מלך)
  13. ↑ מפי המשפיע הרב שלמה זרחי.
  14. ↑ התחיל באמצע שנות הס'.
  15. ↑ מלאחר שמחת תורה.
  16. ↑ לפעמים בימים שאחרי שמחת תורה השעון בניו יורק משתנה, עד שאפשר להתפלל ב 6:45.
  17. ↑ לאחר שהשעון זז ואי אפשר להתפלל ב 6:45.
  18. ↑ יוצא מהכלל ערב פסח שחל להיות בשבת.
  19. ↑ בדרך כלל כאשר הרבי התפלל בעמוד לא ניגן כלל, יוצא מהכלל בכ' מנחם אב תשכ"ג שהרבי התחיל לנגן ב"קל אדון" מהמילים "פאר וכבוד" עד הסוף בניגון שאמיל. מזכרון הרב חיים שלום דובער ליפסקר.
  20. ↑ לפי הנראה בפעול הראשונה בתחילת הכפס' על ידי הרב הירשל שפריצר, ניגן בפעם הראשונה בניגון שמיל, וקיבל על זה ישר כח מהרבי.
  21. ↑ באחת השנים התפלל גם בימים נוראים.
  22. ↑ הובא בסידור תהלת ה' עמ' 268 בראש סדר נשיאת כפים.
  23. ↑ בראש השנה גם.
  24. ↑ אגרות קודש חלק ב אגרת שה
  25. ↑ סוטה לז, ע"ב.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=התפילה_ב-770&oldid=367830"