לשנה הבאה בירושלים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
מנהג בית הרב: אחר אמירת "לשנה הבאה בירושלים", האדמו"ר [מוזג מעט יין מהבקבוק לכוס, לתקן 'פגימתו'{{הערה|אדמו"ר הרש"ב כשהיה מחזיר את היין לבקבוק היה מוסיף בו תחילה מעט יין כדין "פגום" ואמר מפורש: "עס איז זיכער פגום". מרשימות הרב יעקב לנדא, הובא באוצר מנהגי חב"ד.}}] מחזיר ושופך היין מ[[כוסו של אליהו]] לבקבוק, וכל המסובים מנגנים בשעה זו את [[ניגון אלי אתה|ניגון "אלי אתה"]] – מ[[עשרת הניגונים]] של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|ספר המנהגים, הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים.}}. | מנהג בית הרב: אחר אמירת "לשנה הבאה בירושלים", האדמו"ר [מוזג מעט יין מהבקבוק לכוס, לתקן 'פגימתו'{{הערה|אדמו"ר הרש"ב כשהיה מחזיר את היין לבקבוק היה מוסיף בו תחילה מעט יין כדין "פגום" ואמר מפורש: "עס איז זיכער פגום". מרשימות הרב יעקב לנדא, הובא באוצר מנהגי חב"ד.}}] מחזיר ושופך היין מ[[כוסו של אליהו]] לבקבוק, וכל המסובים מנגנים בשעה זו את [[ניגון אלי אתה|ניגון "אלי אתה"]] – מ[[עשרת הניגונים]] של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|ספר המנהגים, הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים.}}. | ||
אמירת לשנה הבאה בירושלים נעשית בישיבה ופעם אחת{{הערה|אוצר מנהגי חב"ד. עמ' רא. זאת בשונה מהמופיע בכמה ספרי קבלה שנוהגים לכפול ולומר זאת ג' פעמים.}}. | אמירת לשנה הבאה בירושלים נעשית בישיבה ופעם אחת{{הערה|1=אוצר מנהגי חב"ד. עמ' רא. זאת בשונה מהמופיע בכמה ספרי קבלה שנוהגים לכפול ולומר זאת ג' פעמים (בהגדה של הרבי: "[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15781&st=&pgnum=99 ולא כמו שכתוב בסידור של"ה]").}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה אחרונה מ־04:09, 23 ביוני 2024
"לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּיְרוּשָׁלָיִם" היא תפילה והכרזה הנאמרת בסיום תפילת נעילה של יום הכיפורים ובסיום אמירת הגדה של פסח בליל הסדר. תוכן התפילה וההכרזה הוא ביטוי האמונה והביטחון בביאת הגאולה על ידי מלך המשיח והבקשה שביאתה תתרחש תיכף ומיד, כך שעד לשנה הבאה יהיו כבר ממילא בירושלים.
בתורת רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר המהר"ש ביאר שעניין אמירת "לשנה הבאה" בסיום יום הכיפורים הוא בקשר לסיום וחותם עניינם המיוחד של הימים הנוראים. בשונה מסדר העבודה בחודש אלול המושתת על עבודת האדם בדרך אתערותא דלתתא סדר העבודה של ראש השנה ויום הכיפורים הוא המשכה אלוקית מלמעלה למטה באתערותא דלעילא של י"ג מידות הרחמים הפועלים תשובה עילאה בהמשכת אור עליון הממלא את כל הפגמים. תשובה זו נדרשת אף אצל צדיקים ו"זהו מה שבסיום תפילת נעילה אומרים שמע ישראל כו' ומסיימים לשנה הבאה בירושלים, בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, שמשיח אתא לאתבא צדיקייא בתיובתא, שהוא המשכת בחי' השער רחב גם בצדיקים"[1].
אדמו"ר הריי"צ ביאר כמה פעמים שבאמירת "לשנה הבאה" אין הכוונה לחכות עד שנה שלאחר מכן, אלא הכוונה, שמשיח יבוא מייד ויוליך את בני ישראל לארץ הקודש ולירושלים, וממילא בשנה הבאה יהיו בירושלים הבנויה[2].
הרבי חזר והדגיש את דברים אלו של אדמו"ר הריי"צ פעמים רבות[3] שבאמירת "לשנה הבאה" הכוונה שיבוא משיח עכשיו, והוסיף, שהדבר קשור למעמדו ומצבו של היהודי בשני הזמנים בשנה שאומרים לשנה הבאה, שבמיוחד בזמנים נעלים אלו בכוחו לתבוע ולדרוש ולהכריז שהגאולה תבוא בזמן זה ממש.
הרבי גם הסביר את משמעות הכרזה זו שאומרים שבשנה הבאה יהיו "בירושלים" דווקא, ולא "בארץ ישראל" וכדומה, כי עניין ירושלים, כשמה, הוא יראה שלם - שלימות היראה, שזה יהיה מעמד ומצב בני ישראל בגאולה. וזו משמעות הבקשה וההכרזה, הדרישה וביטוי האמונה שאכן תבוא הגאולה ובני ישראל יהיו אז במצב של שלימות היראה. בעבודה רוחנית הדבר שייך גם קודם ביאת המשיח לצאת ממיצרי הגלות הפרטית ולהגיע לגאולה פרטית בעבודת היהודי.
כאשר הכינו לדפוס את המהדורה המחודשת והמורחבת של ההגדה של הרבי, ההערה האחרונה עסקה בכאבו של הילד בברית מילה, והרבי הורה לעורכים לשנות זאת בהתאם לכלל מסיימים בטוב. כשהתברר שהספר כבר ירד לדפוס ולא מתאפשר לשנות, הורה הרבי להוסיף עם חותמת גומי בכל אחד מהספרים את הכיתוב "לשנה הבאה בירושלים"[4].
מנהגי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתפילת נעילה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בסיום תפילת נעילה, לאחר אמירת "שמע ישראל" פעם אחת ו"ברוך שם" שלוש פעמים ואמירת "ה' הוא האלוקים" שבע פעמים, אומר החזן קדיש תתקבל. באמצע הקדיש, אחרי "דאמירן בעלמא ואמרו אמן", מנגנים את מארש נאפוליון, ואחר כך תוקעים בשופר תקיעה אחת כשבסיומה מכריזים "לשנה הבאה בירושלים"[5].
מעיקר הדין, מותר לתקוע אפילו בין השמשות. אבל כמה פעמים אירע בבית הכנסת של הרבי ב-770, שהש"ץ סיים תפילת נעילה לפני צאת הכוכבים, והרבי האריך בניגון "אבינו מלכנו" וניגון מארש נאפוליון עד צאת הכוכבים. ומאחר שהמון העם סומכים על התקיעה ומסיימים מיד אחריה את הצום, יש להיזהר בכל מקום שלא לתקוע לפני צאת הכוכבים.
בליל הסדר[עריכה | עריכת קוד מקור]
בקטע "הא לחמא עניא" מדקדקים שבאמירת "לשנה הבאה בארעא דישראל" – מטעימים ב'מלעיל' (לשון עבר), ואילו "לשנה הבאה בני חורין" – מטעימים ב'מלרע' (לשון עתיד). אך ב"לשנה הבאה בירושלים" אין מדקדקים בהטעמה מלעיל או מלרע. כי העיקר שתבוא הגאולה השלמה מייד, וממילא יהיה "לשנה הבאה בירושלים".
מנהג בית הרב: אחר אמירת "לשנה הבאה בירושלים", האדמו"ר [מוזג מעט יין מהבקבוק לכוס, לתקן 'פגימתו'[6]] מחזיר ושופך היין מכוסו של אליהו לבקבוק, וכל המסובים מנגנים בשעה זו את ניגון "אלי אתה" – מעשרת הניגונים של אדמו"ר הזקן[7].
אמירת לשנה הבאה בירושלים נעשית בישיבה ופעם אחת[8].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרבי: לשנה הבאה בירושלים הכוונה שזה יקרה כבר עכשיו
- לשנה הבאה בירושלים הרב אהרון מוס באתר בית חב"ד
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ תורת שמואל תרל"ב חלק ב' עמ' תרמב
- ↑ ספר השיחות תש"ח עמ' 200 וכן בכמה מקומות
- ↑ בשיחות חג הפסח במשך השנים וכן בשיחות אודות יום הכיפורים
- ↑ מענדל קלמנסון, סוף טוב, פרק י"ב מתוך הספר 'לחשוב טוב טוב'
- ↑ בנוסח חב"ד אין אומרים "בירושלים הבנויה" כבסידורים אחרים
- ↑ אדמו"ר הרש"ב כשהיה מחזיר את היין לבקבוק היה מוסיף בו תחילה מעט יין כדין "פגום" ואמר מפורש: "עס איז זיכער פגום". מרשימות הרב יעקב לנדא, הובא באוצר מנהגי חב"ד.
- ↑ ספר המנהגים, הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים.
- ↑ אוצר מנהגי חב"ד. עמ' רא. זאת בשונה מהמופיע בכמה ספרי קבלה שנוהגים לכפול ולומר זאת ג' פעמים (בהגדה של הרבי: "ולא כמו שכתוב בסידור של"ה").