לדלג לתוכן

סעודת משיח

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
המונח "סעודת משיח" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו סעודת שור הבר והלוייתן.

סעודת משיחיידיש: משיח'ס סעודה) היא סעודה המתקיימת בסוף יום טוב אחרון של חג פסח (בארץ ישראל בשביעי של פסח)

מקורות לסעודה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הבעל שם טוב התקין לעשות סעודה שלישית לקראת סוף היו"ט וקרא לסעודה זו "סעודת משיח" משום שאז מאיר גילוי הארת המשיח[1].

סעודה זו נהוגה אצל עוד קהילות[2] (בספר "מעשה רב" מובא שכן נוהג הגאון מוילנא[3]) אך הטעם הוא משום חביבות מצוות אכילת מצה (שאפשר לקיימה עד מוצאי היו"ט).

ישנו מנהג חסידי פולין לקרוא לסעודה זו "סעודת הבעל שם טוב" זכר לנס שהתרחש באחרון של פסח לבעל שם טוב[4].

מנהגי הסעודה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מודעת פרסום של חסידי חב"ד אודות סעודת משיח

למנהג חב"ד אוכלים בסעודה זו מצה, ושותים ארבע כוסות של יין, כמו בליל הסדר[5]. על פי תקנת האדמו"ר הרש"ב משנת תרס"ו - באותה שנה אכלו לראשונה תלמידי תומכי תמימים בחג הפסח בהיכל הלימוד בבית המדרש, באחרון של פסח אכל עימם אדמו"ר הרש"ב, וציוה לתת לכל תלמיד ארבע כוסות יין, ואמר אז: "זוהי סעודת משיח"[1].

אדמו"ר הריי"צ נהג לדבר באחש"פ אודות הבעש"ט[6]

הרבי הורה[7] כי בשתיית ארבע הכוסות בסעודת משיח יש לכוון ששתיית היין קשורה לגאולה האמיתית והשלימה ומזרזת ופועלת את ביאתה, ובאם לא כיוון בעת שתית הכוס - עליו לשתות שוב ולכוון את הכוונה המיוחדת.

נוהגים לנגן ג' תנועות, ד' בבות,ושאר ניגוני רבותינו נשיאנו וכן ניגון הופ קוזק להסבא משפולי[8].

בסיום סעודת משיח נוהגים לרקוד ריקוד שמח (בדרך כלל בניגון ניע זוריצ'י כלופצ'י), וריקוד זה נקרא "משיח טאנץ" (ריקוד משיח). הרבי מסביר כי לביטוי זה משמעות כפולה: הוא ריקוד לקראת ביאת משיח, והוא ריקוד יחד עם משיח בכבודו ובעצמו[8].

בחסידויות שונות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשאר החסידויות נוהגים להמשיך את סעודת הבוקר עד מוצאי החג (או לחילופין מי שכבר בירך ברכת המזון נוטל שוב ידיו) כנהוג בקרב החסידים בכל החגים, ולאחר תפילת מנחה מתקיים טיש נעילת החג (או לווית החג), בשביעי של פסח מהדרים בזה יותר עקב חביבות מצוות מצה וסעודת הבעל שם טוב, בחסידות לעלוב נוהג האדמו"ר להאריך בסעודה עד שעה מאוחרת ביותר, ובסיומה מחלק "מצה לשמירה" לכל החסידים.

כן הוא מנהג כמה חסידויות לספר את הנס שקרה אז לבעל שם טוב, וכן לשיר זמירות מסדר ההגדה[2]

רבני הספרדים קוראים לערוך סעודת משיח[עריכה | עריכת קוד מקור]

כיום, נערכות "סעודות משיח" בבתי כנסת רבים בארץ ובעולם, בעקבות ההתעוררות הגדולה עליה הורה הרבי לחסידי חב"ד ולשלוחים בעולם כולו, לדאוג שבכמה שיותר בתי כנסת יקיימו סעודה זו לזירוז הגאולה.

במהלך השנים גדולי רבני הספרדים קראו לערוך סעודת משיח. בפרסומים שונים מובאים דבריהם של הבבא סאלי, הראשון לציון הרב מרדכי אליהו, והמקובל הרב יורם אברג'יל, והם קוראים לערוך סעודת משיח.

משמעות הסעודה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כאמור, באחרון של פסח מאירה בעולם הארת משיח. ועניינה של הסעודה היא - להחדיר בגוף הגשמי את ההכרה בביאת המשיח.

הדרך לכך היא על ידי אכילת סעודה גשמית, המורכבת ממצה ויין גשמיים.

מכל זה מובן החידוש המופלא של סעודה זו - שיהודים בזמן הגלות יכולים להתחבר לגאולה ולמשיח עד כדי כך - שעניינים של הגאולה נהפכים לחלק מהם (כידוע שעל ידי אכילה האוכל נהיה חלק מהאדם[9])

הסעודה היא גם כנגד סעודת שור הבר והלויתן - שבסעודה זו יאכלו (שור ולויתן) וישתו (יין המשומר) ולכן גם בסעודת משיח אוכלים (מצות) ושותים (יין)[10].

סעודה זו שייכת לכל יהודי. גם ליהודי שחושב שהוא לא ראוי להשתתף בסעודתו של משיח - גם זכאי ונצרך ליטול חלק בסעודה זו, כמו שנאמר בביאת משיח "ובאו האובדים בארץ אשור והנידחים בארץ מצרים", זאת אומרת שאין יהודי שלא יהיה רשאי להיגאל, ולכן אין יהודי שלא רשאי להשתתף בסעודת משיח בזמן הגלות[11].

ארבע הכוסות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ד' הכוסות ששותים בסעודה זו הם כנגד ד' לשונות של גאולה - שנאמרו בפרשת וארא[12]: והוצאתי וכו', והצלתי וכו', וגאלתי וכו', ולקחתי וכו'[13].

עוד אחת המשמעויות של ארבע הכוסות היא - על פי המדרש שהעולם מוקף (מושלם) משלוש רוחות, ובגאולה העולם יהיה מושלם מכל ארבעת הצדדים. וכאשר שותים ארבע כוסות יין בסעודת משיח נוטלים חלק בשלמות העולם שתתבטא לעתיד לבוא[14].


צריך לכוון בשתיית ה4 כוסות על הגאולה ומי שלא כיוון לא יצא ידי חובה וצריך לשתות שוב

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • מנהג ישראל תורה, עמ' שלד.
  • נטעי גבריאל - פסח, חלק ג, עמ' עט.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 לוח היום יום כב ניסן נעתק מסה"ש ה'תש"ב ע' 109 ושם, סה"ש תרח''ץ ע' 310 (277). וראה בהרחבה באוצר מנהגי חבד ע' רכט וע' רלב וש"נ.
  2. 2.0 2.1 נטעי גבריאל הל' פסח חלק ג' ע' קכ''ז ואילך וש"נ.
  3. מעשה רב, הלכות פסח ע' כ'.
  4. ראה בספר 'נטעי גבריאל' המצוין למעל. גם מוסיף טעם - ע"ד ההלכה - לקריאת שם זה. בנוגע להתייחסות רבותינו נשיאנו עד"ז ראה באוצר מנהגי חב"ד, אחרון של פסח, סוף ע' רכט - רל ושם מציין גם לנוסחאות שונות בסיפור.
  5. אוצר מנהגי חבד ע' רלב
  6. אוצר מנהגי חב"ד ע' רל.
  7. ראה מאמר ד"ה והחרים תשמ"ט (סה"מ מלוקט ג') הערה 20. (לתצלום הכתי"ק ראה ספר המאמרים על סדר חודשי השנה, חלק ג' ע' VI)
  8. 8.0 8.1 ראה באוצר מנהגי חב"ד.
  9. ראה תניא פרק ה'
  10. אחרון של פסח תשמ"ב אות ו'
  11. אחש"פ תשמ"ג אות י"א
  12. שמות ו' ו-ז. לשונות אלו בדרך כלל קשורים לד' כוסות של ליל הסדר, וזה מלמד אותנו כמה שהגאולה קרובה וכבר נמצאת בעולם - כמו גאולת מצרים.
  13. והחרים תשמ"ט
  14. ראה המאמר דלעיל ושיחת אחרון של פסח תשמ"ט