יורם אברג'ל

הרב יורם מיכאל אברג'ל (י"ז בסיוון תשי"ז - כ"ז בתשרי תשע"ו), היה ראש מוסדות רב פעלים בנתיבות, המקורב לחסידות חב"ד ונחשב למעריץ של הרבי, ולאחד מגדולי המחזירים בתשובה בדרום הארץ ובעל מופתים גדול.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בי"ז סיון תשי"ז במושב ברוש להוריו ר' חנניה ורינה עולים ממרוקו, בילדותו למד בבית ספר חב"ד של רשת אהלי יוסף יצחק במושב, היה תלמיד של הרב סעדיה דהן, הרב עמוס קרניאל והרב שמעון גד אליטוב ורעייתו. כמו כן היה בקשר עם הרב ישבעם סגל מנהל בית הספר ושליח הרבי במקום.

בצעירותו, למד בישיבת בני עקיבא בכפר מימון, ולאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבות 'חברון' וישיבת 'הנגב' בראשות הגאון הרב יששכר מאיר.

עם סיום מסלול הלימודים הישיבתי, החל לעסוק בהפצת תורה ויהדות בסביבתו. ולאחר חתונתו עם זוגתו גאולה, עבר להתגורר בנתיבות, שם התקרב לרבי ישראל אבוחצירא ה'בבא סאלי' ואף שימשו בחמש שנותיו האחרונות, הקשר בינו לבין הבבא סאלי היה חזק מאוד אפשר למצוא רמז לכך ממה שסיפר "קודם פטירתו של הרב (הבבא סאלי) זכינו שהוא הבטיח לנו בפי קודשו: "לית נגר ולא בר נגר דיפרקינה" (ע"פ לשון הגמרא בעבודה זרה נ, ב), כלומר שלא יהיה שום נגר או בן נגר, ובכלל, שום אדם בעולם, שיוכל להפריד את דביקות האהבה שיש בינינו.

בכ"ח אדר תשס"ו, ביקר הרב אברג'ל בבית משיח – 770 והתוועד במקום עם תלמידי התמימים. במהלך הביקור ביקש לנצל את ההזדמנות וחתם על פסק דין שהרבי מלך המשיח. בהזדמנות זו הוא בירך את הנוכחים ואמר כי "זוהי זכות גדולה להיות בבית מדרשו של קודש הקודשים מלך-המשיח". הרב חיים ששון הגיש לו את ספרו "ויקרב משיחיה" המלקט עצות משיחות הרבי כיצד לקרב את הגאולה.

לאחר התמודדות עם מחלה קשה נפטר בליל שבת פרשת בראשית -כ"ז בתשרי תשע"ו, בן 58. בניו, הרב חיים יוסף דוד והרב ישראל, הוכתרו כממשיכי דרכו והם ממשיכים במורשת אביהם בשילוב מנהגי חב"ד ומרוקו לצד ניהול מפעלי תורה וחסד, בקהילתו של הרב ישראל נוהגים באמירת תהילים מדי שבת מברכים^[1].

הבן הרב ישראל אברג'ל ביקר ב-770, והרב מנחם מענדל הנדל ערך לרב סיור מיוחד בבית חיינו^[2]

מענות מהרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנו הרב ישראל אברג'יל סיפר כי אביו קיבל מענות מהרבי: "זכיתי גם למכתב ברכה מהרבי לרגל הבר מצוה שלי (בחודש שבט תשנ"ד), וזה בנוסף לברכות שאבא זצ"ל קיבל בשעתו... ברכה להפצת המעיינות חוצה בקרב ישראל. ובפעם נוספת בקרב כל ישראל^[3].

פעילות ציבורית וקירבתו לחב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתשמ"ב בהוראת הרבי החל למסור שיעורים בהלכה ובחסידות, ובשנת תשמ"ה הקים ברחוב 'בן איש חי' בנתיבות כולל בשם "קול רינה רב פעלים", שעם השנים הלך והתרחב לעשרות מוסדות בדרום הארץ, הכוללים רשת חינוך של גנים ובתי-ספר, לצד כוללים לאברכים ברחבי הארץ השונים. עם התרחבות הלומדים בכוללים שלו הקים את רשת החינוך "באר מים חיים", הכוללת מעונות יום, גני ילדים, בתי ספר יסודיים לבנים - "בניהו" בנתיבות ו"באר מים חיים" בבאר שבע, בית ספר יסודי לבנות "יבוא ברינה" (על שם אמו), תיכון לבנות "שפתי רננות" וישיבה קטנה "תפארת בחורים". הלימוד ברשת הכוללים ברחבי הארץ מתנהל לאורך כל שעות היממה (כוללי יום, כוללי חצות וכוללי נץ) בכל מקצועות התורה. רשת המוסדות כוללת גם את ארגון החסד "ברכת יוסף ופעולת צדיק" המחלק מזון למשפחות נזקקות.

בכל בוקר היה מוסר שיעור בספר התניא בסגנונו הייחודי, בפני מאות אברכי הכולל ומשתתפים מהסביבה. שיעור תניא זה הוא אחד משיעורי תניא הקבועים הגדולים ביותר. בנוסף לכך היה מוסר בכל ערב שיעורים ברחבי הארץ.

שימש כראש מוסדות 'רב פעלים', במסגרתם הוא דאג ל-4,000 אברכי כולל. הוא החשיב עצמו לחלק בלתי נפרד מחסידות חב"ד, דאג שכל אחד מאלפי האברכים הספרדים והליטאים שתחתיו יעסקו בתורת חסידות חב"ד. מי שלא עמד בכך, לא יכל להמשיך בלימודיו במוסדות.

פרסום הרבי כמלך המשיח[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב אברג'יל פירסם שהרבי הוא מלך המשיח ואף חתם על פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח. מסופר^[4]: בהזדמנות בה קיבל תלונה מראש ישיבה ליטאי על ביטול תורה הנגרם מהעסקת אברכי הכולל שבראשותו באריזת וחלוקת מצרכי מזון לנזקקים השיב: "אננו מאמינים שהרבי מליובאוויטש הוא המלך המשיח" אחר כך הסביר למזכירו 'במקום ללכת סחור סחור, נגשתי מיד לתורף הדברים', 'בתור חסידים של הרבי, ברור לנו שכל יהודי מחויב לתת מכוחו ומרצו למען הזולת ולא רק שאין בזה פחיתות כבוד, אלא ההפך הוא הנכון".

באחד הפעמים כשראה רב שדיבר נגד הרבי, אמר לו "אני ממליץ לך לחזור בך לפני השקיעה ואם לא, טוב תעשה אם תכין תכריכים!" הוא גם אמר לאחד מבני משפחתו כי כל ירידתו לעולם היא כדי לרומם ולפאר את שמו של הרבי בעולם.

באחת השנים שהיה הרבה רעש סביב דיבורים נגד הרבי הצהיר בפומבי "כל מי שידבר נגד הרבי נשיא דורנו אין לו חלק לעולם הבא!". במעמד הכנסת ספר התורה לילדי ישראל שנערך בכותל המערביחתם את דבריו: "שנזכה שהרבי נשיא דורנו יבוא ויגאלנו תיכף ומיד ממש!", בנוסף התבטיא מספר פעמים: "תפקידי בעולם הזה הוא להגן על כבוד החכמים והצדיקים, ובפרט על כבודו של נשיא הדור הרבי מליובאוויטש"^[5].

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בצור ירום - סדרת ספרים המבארים את 'ספר התניא', מבוססת על ספר התניא ובנויה ע"פ השיעור היומי בתניא. הסדרה החלה לצאת בשנת תשס"ז. בשנת תשע"ו, יצאה מהדורה שלמה הכוללת שבע עשרה כרכים. עשר מפרי עטו, ועוד שבע ספרים מפי שיעוריו. הסדרה מונה כשבע עשרה כרכים. כמו כן, שני חלקים על איגרת התשובה.
אמרי נעם - שיחות הרב על הפרשיות ומועדי השנה. ד' חלקים.
קול רינה - סידור תפילה^[6].
כתבם על לוח ליבך - פתגמים מלוקטים משיעורי הרב, בסגנון לוח היום יום של חב"ד, לוקט על ידי תלמידו הרב דן.
בגובה העיניים - מסר יומי לכל ימות השנה.
הנהגות בחינוך המביא את משנתו של הרב בחינוך ילדי ישראל. תשפ"ה.