פורטל:אישי חב"ד
באנציקלופדיה החב"דית חב"דפדיה אלפי ערכים העוסקים בדמויות ההוד של תנועת החסידות הכללית וחסידות חב"ד בפרט. החל מגדולי החסידות - תלמידי הבעל שם טוב והרב המגיד ממזריטש, וחצרות חסידיות רבות ומפוארות שהסתעפו מהם, ממשיך בחסידי ותלמידי רבותינו נשיאינו אדמו"רי חב"ד עד לגדולי החסידות בזמננו. תיאורים ומאפיינים תוארו החסידים ומשנתם מהם משכילים, עובדי ה', רבנים ושלוחים.
בחסידות חב"ד בכל הדורות תפסו מקום של כבוד דמויותיהם של חסידים גדולים בתורה ובעבודת ה', שמותיהם שגורים בפי חסידי הדורות הבאים, וסיפורים מתהלכים סביבם מדור לדור. גם אמרות שנאמרו בפקחות חסידית, ואף ניגונים שחברו חסידים בעלי מנגנים, מושרים בהתוועדויות חסידיים ומעוררים לעבודת ה'.
תשומת-לב רבה נתונה לסיפורי החסידים, על גדולתם בתורה וביראת ה', על הדרך בה התקרבו לחסידות חב"ד, על היחס שקיבלו מהרבי ועל דרכם בעבודת ה' על-פי דרך החסידות. הפורטל שלפניכם מרכז את ערכי האישים של חב"דפדיה בהתאם לדורות בהם חיו, השתייכותם ופעולותיהם.
 |
רבי הלל הלוי מפאריטש (הלל מפאריץ, תקנ"ה - י"א אב תרכ"ד, מכונה גם: הלל פאריטשער) היה מגדולי חסידי משפיעי חב"ד לדורותיהם, היה חסיד של אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי והצמח צדק.
נולד לאביו ר' מאיר מאליסאוו בשנת תקנ"ה. בעיירה הרוסית חומץ.
מילדותו שקד על לימוד התורה ונקרא "העילוי מחומץ". למד אצל בעל ה"בת עין". ע"פ סיפורי חסידים, ר' הלל התחתן כאשר היה 'קטן' לפני הבר מצווה שלו ולכן כונה 'חול המועד', כיוון שהיה לו טלית לפני תפילין. כבר בגיל 13 היה בקי בש"ס ופוסקים, למד ספרי קבלה והיה בקי בכל כתבי האריז"ל, ונהג אף להתפלל בכוונותיו. וכמנהג המקובלים התנהג בפרישות ועסק בתעניות, גלויות וסיגופים. לאחר מכן, בעקבות אביו, נסע לרב הקדוש, רבי מרדכי מטשרנוביל והחל ללכת בדרכי החסידות.
ר' הלל היה חסיד טשרנוביל, עד שיום אחד שמע חזרה על מאמר חסידות של אדמו"ר הזקן מרבי זלמן זעזמער וזה תפס אותו חזק. מחשש לתגובת רבו, שאכן לימים הייתה קשה וחריפה, ברח מטשרנוביל והיה עובר עיירה אחר עיירה בה אדמו"ר הזקן היה עובר בדרך נידודיו. אולם בכל עיירה אליה הגיע, אדמו"ר הזקן כבר הקדימו ויצא את העיר. ומשום כך מעולם לא פגשו פנים מול פנים. באחת הפעמים החליט רבי הלל להתחכם והגיע לעיירה מתוכננת, טרם בואו של אדמו"ר הזקן, והתחבא תחת לשולחן שבו היה צפוי לדרוש בחסידות, תוך שבאמתחתו הכין שאלה חמורה שיבקש לתרץ במסכת ערכין. כאשר אדמו"ר הזקן נכנס, שמע אותו אומר בניגונו הקדוש "האברך שיש לו שאלה במסכת ערכין, שיעריך את עצמו תחילה, ורק אחר כך יבוא וישאל". כששמע זאת רבי הלל התעלף על מקומו תחת השולחן, וקם רק לאחר שאדמו"ר הזקן סיים את דרשתו העמוקה בחסידות ואף כבר יצא את העיר.
את אדמו"ר הזקן לא פגש ר' הלל אלא רק שמע את הד קולו.
משכך זכה להתקשר רק עם אדמו"ר האמצעי ועם אדמו"ר הצמח צדק, כאשר רבי זלמן זעזמער נותר כמשפיעו הראשי. וביחס לשאלתו לגבי קפדתו של הרבי מטשרנוביל, השיב לו אדמו"ר האמצעי שאם הוא (הרבי מטשרנוביל) באמת רבי בוודאי שהוא לא מקפיד. הוא החל ללמוד בספר התניא של אדמו"ר הזקן והחליט ללמוד וללמד את תורת חסידות חב"ד. זכה ואצה לו הדרך וזכה להיות מגדולי משפיעי חב"ד לדורותיה. הניח מאמרים רבים של אדמו"ר האמצעי והצמח-צדק עם ביאוריו והסבריו המאלפים, כדרך המשפיעים שעניינם היה לבאר את דברי רבותיהם בהרחבה ובסדר הגיוני.
בשנת תרכ"ד חל תשעה באב ביום חמישי. ר' הלל היה בעיר ניקולייב והרגיש חולשה. לאחר הצום שאל: 'היכן היו הרבנים?' (שלא אסרו עליו לצום) וביקש שיעבירו אותו במהירות לעיר חרסון היות ונהג שלא לצאת לדרך ביום שישי. לפני חצות יום השישי הגיע לחרסון וביום השבת י"א מנחם אב תרכ"ד החזיר את נשמתו לבורא. מנ"כ בעיר חרסון
ראשי פרקים מתולדותיו כתב הרבי וזה נדפס בריש ספריו - פלח הרימון על ספרים בראשית ושמות - הוצאת קה"ת.
| |
| קבוצת רבנים שהגיעו לרבי לרגל חג המו"צים בתמונה משותפת ב-770
שורה ראשונה מימין לשמאל: ר' יצחק מאיר הרץ, ר' יצחק יהודה ירוסלבסקי, ר' זלמן גוראריה, ר' יצחק הנדל, ר' אברהם אזדאבא, ר' צבי יהודה פוגלמן. שורה שניה מימין לשמאל: ר' עזריאל זעליג שארפשטיין, ר' יוסף יצחק בלומנפלד, ר' נחמן סודק ר' יוסף יצחק וולוסוב, ר' יוסף הכט, הרב יהודה קלמן מארלו, ר' דוד מאיר דרוקמן, ר' ישעיהו הרצל, ר' דוד שוחט, ר' יוחנן גוראריה, ר' מנחם מענדל גלוכובסקי. שורה שלישית מימין לשמאל: ר' זושא זליברשטיין, ?, ר' אברהם פייגלשטוק, ר' יוסף יצחק פייגלשטוק, ר' שלום איידלמן, ר' לוי יצחק רסקין, ר' ישראל יוסף הנדל, ר' לייזר ריבקין, ר' יוסף קרסיק, ר' יוסף קרמר, ?. |
 |
רבי מנחם מענדל שניאורסון - האדמו"ר הצמח צדק הוא נשיאה השלישי בשושלת אדמו"רי חב"ד. נולד ביום ראשון, כ"ט באלול תקמ"ט בעיר ליאזני, לשלום שכנא ודבורה לאה אלטשולער. הוא נכדו של אדמו"ר הזקן וחתנו של אדמו"ר האמצעי. הסתלק ביום י"ג בניסן תרכ"ו ומנוחתו כבוד בליובאוויטש.
חסידי כ"ק אדמו"ר הצמח צדק:
מיכאל בלינער • שמעון מנשה חייקין • לייב חיטריק • שניאור זלמן שמוטקין • יוסף יהודה לייב משיוף • ברוך מרדכי אטינגר • נחמיה בירך מדוברובנה • לוי יצחק זלמנסון
סמיכה לרבנות
בהתוועדות כ"ד טבת בשנת תשי"ב עורר הרבי שאברכים ובחורים ירכשו ידיעות בש"ס ופוסקים ויקבלו סמיכה להוראה עוד לפני חתונתם, היות שלעיתים מתעורר צורך בשאלת רב יש צורך שיהיה כל אחד רב בביתו.
בשנת תשל"ו חזר הרבי ועורר על ענין זה, ובשנת תשל"ט הורה לשלוחים לארץ הקודש שישתדלו לקבל סמיכה להוראה ולתפוס משרות רבניות. פעם אמר הרבי לבחור ביחידות (תוכן): מקור השם 'הסמכה' נלקח מסמיכת ידי הכהן על ראש הקרבן בבית המקדש. כשם שאז היה הכהן סומך את ידיו בכל כוחו על הקרבן כך צריך להשקיע את כל הכוחות בלימודי ההסמכה לרבנות.
בשמחת-תורה תשל"ו ביאר הרבי בהרחבה את ההכרח בקבלת הסמיכה להוראה, והוסיף כי לאחר קבלתה יש להמשיך בלימוד לקבלת הסמכה לדיינות.
בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש
בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש נוסד בשנת תשל"ו כגוף המאגד את רבני חב"ד.
הגוף הוקם ביוזמת הרבי בשנת תשל"ו, בעקבות התפתחותה של חסידות חב"ד בארץ והיווצרות קהילות רבות ומערכת מסועפת של מוסדות, דבר שעורר צורך בגוף מתאם ובורר. ההוראה מהרבי להקמת בית הדין נתקבלה בחודש מנחם אב תשל"ו. המשימה הוטלה על הרב שלמה יוסף זוין, מזקני רבני חב"ד באותם הימים, שגם עמד בראש בית הדין.
במשך השנים עבר בית הדין שיינוים בהרכבו, כיום בית הדין מונה שבעה מרבני חב"ד.
מכון הלכה חב"ד
מכון הלכה - חב"ד הינו מוקד הלכתי חב"די המופעל על ידי רבנים ומורי הוראה בקהילות חב"ד בארץ הקודש, המעניק מענה לשאלות הלכתיות פרקטיות של חסידי חב"ד. המכון מתהדר בנגישות שלו לציבור ובתשובות מהירות לשואלים.
כיום משתתפים במכון למעלה מ - 40 רבני חב"ד מכל רחבי ארץ הקודש.
רבני חב"ד בעבר:
שאול דב זיסלין • שמואל לויטין • יהודה קלמן מארלו • אהרון יעקב שווי • שניאור זלמן גרליק • לוי ביסטריצקי • אברהם חיים נאה • שלום דובער ליפשיץ • לרשימה המלאה •
רבני חב"ד בהווה:
יצחק יהודה ירוסלבסקי • טוביה בלוי • עזריאל חייקין • יוסף שמחה גינזבורג • מאיר אשכנזי • לרשימה המלאה •
רבנים החתומים על פסק הדין שהרבי הוא המלך המשיח:
מנחם מענדל גלוכובסקי • מאיר גרינברג • יוסף יצחק ווילשאנסקי • דוד חנזין • שלמה זלמן לבקיבקר • צבי אלימלך טורנהיים מלווקע • אהרן רוזנפלד • לרשימה המלאה •
 |
החסיד ר' אברהם וינגרטן רשם רשימות רבות מההתוועדויות שנערכו ב-770 בין השנים תש"ה - תש"י. הרשימות הוחזקו בידיו עד לפטירתו בשנת תש"ס. לאחר מכן הועברו לבנו שמסרם לעריכה לר' יוסף יצחק קעלר. רוב הרשימות לא הודפסו כלל עד היום, אך חלקם הודפס בספרים ניצוצי אור ושיחות קודש קודם הנשיאות. הרשימות כוללות; אלפי סיפורים, שיחות ואמרות מאדמו"ר הריי"צ, מכ"ק אדמו"ר שליט"א ומעשרות חסידים מאותה תקופה. כמו כן, יש בו ביאורים מר' שמואל לויטין על ספר התניא ועל מאמרי חסידות ומכתבים ורשימות שהעתיק מגנזי חסידים.
תלמידי הבעל שם טוב:
פנחס שפירא • מנחם מענדל מויטבסק • יעקב יוסף כ"ץ • דוד לייקס • ברוך • אברהם גרשון מקיטוב • מנחם נחום מצ'רנוביל
תלמידי המגיד ממזריטש:
אברהם הרופא • דייטשל • ברוך ממז'יבוז • לוי יצחק מברדיטשוב • משולם זוסיא מאניפולי • חיים וואלפער • אלימלך מליז'נסק
חסידי קאפוסט:
חיים מאיר הילמן • יוסף רוזין • דובער אפרת • נחום טוביה מפירטין • אברהם לובנוב
יהודים רבים מרחבי העולם רואים את עצמם כידידי חב"ד המרגישים שייכים לחסידות חב"ד ומשתדלים לעזור במידה רבה להפצת המעיינות וקיום הוראותיו ורצונו של הרבי.
בין ידידי חב"ד נמנים מחד אדמו"רים רבנים וראשי ישיבות, ומאידך פוליטיקאים אישי ציבור ורבים מיהודי העולם.
רבנים
אליהו בקשי דורון • יורם אברג'ל • משה שלמה עמאר • חיים מוולוזי'ן • יוסף חיים זוננפלד • יצחק מאיר מורגנשטרן • מאיר ברנסדורפר • משה פיינשטיין • דוד חי אבוחצירא • ישראל מפולוצק • יצחק זאב סולובייצ'יק • יעקב יוסף • יונה יחיאל מצגר • מרדכי אליהו • חיים דרוקמן
פוליטיקאים
בנימין נתניהו • מאיר פרוש • ראובן ריבלין • יעקב כ"ץ • יולי אדלשטיין • אריה דרעי
- כתבו ערכים מבוקשים בנושא אישי חב"ד. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים או זקוקים להשלמה.
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא אישי חב"ד שרק מחכים שירחיבו אותם.
- הוסיפו איורים ותמונות המצוינים בתמונות ואיורים מבוקשים.
- כתבו, שפרו ואתרו ערכים נבחרים, הוסיפו "תמונה נבחרת" או קטעים חדשים ל"הידעת?". ערכים נבחרים, תמונות נבחרות וקטעי הידעת? מוצגים דרך קבע בעמוד הראשי של הפורטל.
| רשימת הערכים המבוקשים | |||
|---|---|---|---|
|
|
