חב"דפדיה:הידעת?/ארכיון 2

כל תבניות "הידעת?"
101	הרבי הצמח צדק אכל פעם דגים, וניסה לתקוע את המזלג בדג ללא הצלחה. כשחזר הדבר כמה פעמים אמר ה"צמח צדק": בדג זה התגלגלה נשמתו של אדם לץ גדול, וגם עכשיו הוא עדיין ממשיך בליצנות שלו, ועל כן אי אפשר לבררו על ידי אכילה.	עריכה - תבנית - שיחה
102	תבנית:הידעת?/102	עריכה - תבנית - שיחה
103	שער ההגדה של פסח בשנת תשל"ג יצאה לאור מהדורה חדשה של הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים בעריכת הרבי. ההערה בעמוד האחרון שחתם את ההגדה, הסתיימה במילים "משום צערא דינוקא". על מנת לסיים בדבר טוב, הורה הרבי ליצור חותמת גומי עם המילים "לשנה הבאה בירושלים", ולחתום במילים אלו בסיום ההגדה. חברי הועד להפצת שיחות עמדו במשך לילה שלם להחתים את כל ההגדות שהגיעו מהדפוס...	עריכה - תבנית - שיחה
104	בשנת תשד"מ, אחרי הדפסת מהדורה חדשה של הספר ליקוטי תורה, הורה הרבי בהתוועדות בשבת קודש לקיים התוועדות גדולה ב-770, ונתן לאחראים על העריכה בקבוק משקה עבור ההתוועדות "כדי לערוך התוועדות חסידים גדולה, שבזה יעוררו אודות הוספה בלימוד התורה, ובמיוחד - בתורת החסידות, החל מלקוטי תורה וכו'". בסיום ההתוועדות קרא הרבי למנהל ועד להפצת שיחות, ר' זלמן חנין ונתן בקבוק משקה נוסף עבור ההתוועדות.	עריכה - תבנית - שיחה
105	פעם אחת הורה המגיד ממזריטש לאדמו"ר הזקן כי כשהולך לטבול במקווה קודם ספירת העומר, יטבול גם טבילה אחת עבורו (המגיד ממזריטש מיעט לטבול במקוואות מפאת חולשתו). אמר אדמו"ר הזקן, כי מכך הוא למד שני דברים. אחת, כי ניתן למנות שליח עבור טבילה במקוה. השני, כי יש מעלה לטבול במקוה לפני מצות ספירת העומר.	עריכה - תבנית - שיחה
106	הרבי סיפר, כי כאשר נפרד אדמו"ר הזקן מהמגיד ממזריטש לשוב לביתו, פגש אותו רבי אברהם המלאך כשהוא עומד ליד הסוסים ומתכונן לעלות על המרכבה. אמר רבי אברהם המלאך, יש להכות את הסוס עד שלא יהיה יותר סוס. לפי גרסא אחרת: יש להכות עד הסוס עד שידע שהוא סוס. כאשר שמע זאת אדמו"ר הזקן, הוא החליט להשאר במזריטש תקופה נוספת.	עריכה - תבנית - שיחה
107	גזירת הקנטוניסטים החלה בשנת תקפ"ז. 15 שנה קודם לכן, בשנת תקע"ג, אדמו"ר הזקן התנבא על גזירה זו, וכתב לחסיד ר' משה מייזליש: "וזה לכם האות שבקרב הימים . . יתחילו ליקח אנשי חיל מאחינו בני ישראל".	עריכה - תבנית - שיחה
108	תבנית:הידעת?/108	עריכה - תבנית - שיחה
109	עם רכישת בניין 770, הפך החדר הנמצא בקומה הראשונה שלו בצד שמאל של הנכנס, לחדר בו ניהל הרבי הריי"צ את עבודתו, קיבל אנשים ליחידות, ואף היה נוהג לחזור בו מאמר חסידות בכל ליל יום שלישי. עם הצלתו של הרבי והגיעו לארצות הברית, העביר הרבי הריי"צ את החדר לרשותו על מנת שישמש דירה עבורו ועבור הרבנית חיה מושקא. כעבור זמן קצר עברו הרבי והרבנית לדירה שכורה, מאז החל חדר זה לשמש כמשרד לארגון המרכז לענייני חינוך שהרבי עמד בראשותו במינוי הרבי הריי"צ. עם קבלת הנשיאות של הרבי, עברו משרדי המל"ח לחדר המזכירות, והחדר הפך לחדרו האישי של הרבי בו קיבל אנשים ליחידות, השיב לאנשים ששלחו לו מכתבים מכל רחבי העולם, וניהל את כל פעילותה של חסידות חב"ד.	עריכה - תבנית - שיחה
110	פעם הגיע קצין משטרה אל רבי לוי יצחק שניאורסון (אביו של הרבי שליט"א) ובידו מסירה: שכיון שהוא נכד של אותו שניאורסון - אדמו"ר הזקן שאסף כסף בכדי לשלוח לחוץ לארץ (לארץ ישראל) ובכך מרד במלכות ואף ישב בכלא, כן גם נכדו מעורר מהומות והוא מורד במלכות ועל כן הוא צריך להישלח מהעיר. אל כתב מסירה זה אף הוצמד מסמך המעיד על הנהגתו ה"גרועה", בו נכתב כי כשהיה בצ'רניגוב הלך ברחוב - לאחר התוועדות - כשהוא בגילופין וללא סירטוק.	עריכה - תבנית - שיחה
111	תבנית:הידעת?/111	עריכה - תבנית - שיחה
112	פעם הזדמן הסבא משפולי למקום אליו עמד להגיע אדמו"ר הזקן. כל תושבי העיר התכוננו לבואו, ובין היתר שטפו את רצפת בית הכנסת אליו יכנס אדמו"ר הזקן. והנה לתמהונם של כל הנוכחים הופיע הסבא משפולי השתוחח עד לרצפה, ובזקנו הקדוש כיבד אותו, ויצר מעין שביל עד ארון הקודש, בידעו ששם תדרוכנה רגלי קדשו של אדמו"ר הזקן. על שאלת אחד מהקהל השיב לו: "אוי, אינכם יודעים כלל במי מדובר!".	עריכה - תבנית - שיחה
113	פעם היה הסבא משפולי (המכונה בשם: השפאלער זיידע) בליאזנא בעת נשיאות כ"ק אדמו"ר הזקן, והתארח באכסניה שב'עליה' (קומה שנייה). אדמו"ר הזקן הלך לקבל את פני האורח החשוב, וכשעלה אליו במדרגות, אמר אז הסבא משפולי: "מי יעלה בהר הוי' גו'". כאשר עלה למעלה, אמר הסבא משפולי לאדמו"ר הזקן בענווה ובביטול - "אתה הולכים אל הבהמה הזקנה". והתחיל לבזות את עצמו. כשסיפר זאת אדמו"ר הרש"ב הוסיף: ואמר לי כ"ק אאמו"ר (אדמו"ר מהר"ש) שמכיון ששורש נשמתו (של הסבא משפולי) לקוחה משם ב"ן שכנגד ספירת המלכות שתוכנה ומהותה ביטול גמור לספירות הקודמות המשפיעות לה - לכן קרא עצמו בשם בהמה בביטול גמור.	עריכה - תבנית - שיחה
114	הרבי מהר"ש, אמר לאחד מגדולי חסידיו, משכיל חסידי שהיה בקי בכל ספרי החסידות הנדפסים ודיבר חסידות בביאורים והסברים עמוקים: עליך להסתכל על תפילתו של יעקב ליב השמש, תפילה אחת שלו שווה יותר מכל ההשכלה שלך.	עריכה - תבנית - שיחה
115	ר' יעקב לייב מראססנע היה בוכה רבות באמירת סליחות. כששאלוהו: ר' יעקב לייב, מדוע אתם בוכים? ענה: חלילה, אינני בוכה, אני רק מנגב את הבוץ המתאסף במשך כל השנה. המלמד של אדמו"ר הריי"צ, החסיד רבי ניסן, סיפר על תשובתו זו של ר' יעקב ליב לאדמו"ר הרש"ב, שהגיב על כך: במאמרי הגמרא והמדרש המשבחים את היהודים הפשוטים, ישנן שתי התבטאויות. בגמרא כתוב: אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרימון. במדרש כתוב: הריקין שבכם רצוף תשובות כרימון. מצוות ותשובות הן יראת שמים והשכלה, יהודי ירא שמים פשוט הוא גם בעל השכלה, אלא שזה מתבטא בצורה עצמית פשוטה. בהסברו של אותו רבי יעקב לייב, מונח הסברו העמוק של אדמו"ר האמצעי על הפסוק "אם תכבסי בנתר", שישנן דמעות המיועדות לכיבוס הנשמה, ולא ההתרגשות בהם היא העיקר.	עריכה - תבנית - שיחה
116	תבנית:הידעת?/116	עריכה - תבנית - שיחה
117	החסיד שמואל דובער מבוריסוב בא לליובאוויטש לשאול את אדמו"ר הצמח צדק ענין מסובך בדא"ח. אמר לו הצמח צדק שישאל שאלה זו את החסיד רבי זלמן קרלבניק, שהייתה לו השגה מועטת בחסידות והיה אומר מאריך בתפילה ובתהלים בבכיה. ואכן רבי זלמן הסביר לו את הענין בטוב טעם ודעת, כששאלו רבי שמואל דובער על כך אמר לו רבי זלמן - כי נתחנך אצל דודו שהיה מחסידי אדמו"ר הזקן כי העיקר הוא שעבוד הלב, וממילא באה גם ההשגה בחסידות!	עריכה - תבנית - שיחה
118	אדמו"ר הרש"ב אמר כי בכל ענין אוהב הוא את המתינות, וגם בשירה ונגינה. כאשר אדמו"ר הרש"ב היה כותב מאמרים היה לפעמים מפסיק באמצע, מניח מטפחת על הכתב, ומנגן. בהתוועדות י"ט כסלו תרס"ד הבחורים שהשתתפו בהתוועדות ניגנו מהר מכיוון שרצו להזדרז ולשמוע את המאמר, אך הרבי נזף בהם באומרו: "לא ייתכן לעסוק בענין ולחשוב כיצד להיפטר ממנו. התייחסות כזאת נוגדת את האמת".	עריכה - תבנית - שיחה
119	אמר אדמו"ר הריי"צ: כשיהודי אומר את תפילת אלקי נשמה כראוי בניגון בנעימה ובשמחה, הרי חשוב אצל רבש"ע כמו יהודי אחר האומר אותה תפילה עם כוונות האריז"ל.	עריכה - תבנית - שיחה
120	אדמו"ר הרש"ב לא אחז מלימוד ריבוי חסידות אלא העיקר שיהיה הכל עם עבודה, להתפלל עם חסידות. מכיון שבלימוד חסידות עיקר ההבנה היא מתוך השפעה רוחנית מלמעלה ולא מעצם הלימוד. אדמו"ר האמצעי אמר בשם אדמו"ר הזקן כי ללמוד חסידות בלי עבודת התפילה היא חוצפה, והרי זה כמעט כ"מעמיד צלם בהיכל"!	עריכה - תבנית - שיחה
121	אצל אדמו"ר האמצעי הייתה תקנה כי אסור ללמוד חסידות מפיו של חסיד שאינו מתייגע בעבודת התפילה, ואכן כך היה נהוג בפועל שלפני שחסיד רצה לדבר בחסידות היו שואלים עליו אם הוא מאותם שמותר לשמוע מפיהם חסידות. אדמו"ר הריי"צ אמר כי לשמוע חסידות ממי שאינו ראוי לכך, הרי זו היא סקילה רוחנית!	עריכה - תבנית - שיחה
122	המוהל בברית של רבי משה בנו של אדמו"ר הזקן, היה רועה שאיש לא הכיר בשם "בצלאל". כאשר החסידים תמהו מדוע נבחר דווקא רועה זה לשמש כמוהל בברית, ענה להם אדמו"ר הזקן שיהודי זה בקי בכל התורה כולה, ואור הנשמה מאיר בו על ידי משניות, שכן "משנה" אותיות "נשמה".	עריכה - תבנית - שיחה
123	על החסיד רבי משה וילנקר, שהיה ידוע כ"חסיד פנימי", אמר אדמו"ר האמצעי: אצל רבי משה, משועבדים גם הרגלים להשגת אלקות. לפני הסתלקותו אמר ר' משה על עצמו, שביכולתו לתת דין וחשבון על על מחשבותיו, דיבוריו ומעשיו בעשר השנים האחרונות.	עריכה - תבנית - שיחה
124	החסיד רבי יקותיאל ליעפלי היה בעל כשרונות חלשים ביותר. הוא הגיע לאדמו"ר הזקן בעת שאדמו"ר הזקן היה מלובש בתפילין דרבינו תם, קפץ מהחלון אל חדרו שבקומה השניה, וזעק במרירות: רבי חיתכו לי את החלל השמאלי (שבו שוכן היצר הרע). אדמו"ר הזקן הגיב: רבונו של עולם, ואתה מחיה את כולם כתיב. מאותה שעה נפתח לבו של רבי יקותיאל, והתהפך לאיש אחר בהשכלה ובעבודה.	עריכה - תבנית - שיחה
125	היו ימים שלימים שבהם לא היה החסיד רבי יקותיאל מליפעלי טועם מאומה מכיון שהיה עסוק בתפילות שחרית מנחה וערבית. הוא אמר שמכיון שהרבי בירך אותו באריכות ימים, יכול הוא להיות בריא גם מבלי לאכול.	עריכה - תבנית - שיחה
126	פעם התעורר ויכוח בכולל חב"ד בענין אופן חלוקת כספי התרומות הנאספות בקופה בין עניי ארץ ישראל. אדמו"ר הרש"ב התבטא על כך כי "אנשי ירושלים לא ראו מאורות מימיהם", ולכן אין להם יכולת הבנה ושיקול דעת נכון, כשכוונתו היא שהם מעולם לא ראו את רבותינו נשיאינו.	עריכה - תבנית - שיחה
127	בתקופת הבריחה הגדולה מקראון הייטס, התבטא הרבי בכאב על כך שהעסקנים נפגשים עמו ביחידות, מבטיחים הבטחות לחיזוק וביסוס השכונה, אך לא עומדים בהצהרותיהם. באחת ההזדמנויות אמר הרבי בפני קהל של אלפי חסידים בשעת ההתוועדות: "אם אתה לא רוצה - אל תפעל. מדוע הינך צריך לומר שקרים בחדר בו הרבי נשיא דורנו קיבל ליחידות?!".	עריכה - תבנית - שיחה
128	הרב מנחם צבי ריבקין עם העגיל באוזנו הימנית כאשר החסיד ר' יחיאל נתן ריבקין, ששיכל את כל ילדיו בטרם עת, נסע לרבי המהר"ש לבקש את ברכתו לזרעא חיא וקיימא - בירכו הרבי מהר"ש בבן, ונתן לו עגיל שיענוד לבנו הנולד, כסגולה לאריכות ימים. בזכות ברכתו של הרבי נולד בנו, הרב מנחם צבי ריבקין, שאכן ענד את העגיל באוזנו עד סוף ימיו.	עריכה - תבנית - שיחה
129	החסיד רבי משה שלמה מפאריטש נחלה אנוש באמצע חייו ואדמו"ר האמצעי לא הסכים לברכו בברכה לרפואה שלמה. רק כעבור שנתיים, בל"ג בעומר תקע"ו נאות הרבי לברכו, והוא נרפא מיד. כשנפטר אדמו"ר האמצעי, בשנת תקפ"ח, עבר ר' משה שלמה והתיישב ליד קברו בעיירה ניעזין, ואדמו"ר הצמח צדק היה שולח לו מידי חודש כסף למחייתו.	עריכה - תבנית - שיחה
130	כשהאדמו"ר רבי ישראל מרדכי טברסקי מרחמסטריבקא נכנס לחדרו של הרבי הוא לא רצה לשבת והמשיך לעמוד, והרבי אמר לו בפליאה: "מ'זעצט זיך ניט באַ מחותנים?!" (לא יושבים אצל מחותנים?!) יש המסבירים שכוונתו של הרבי הייתה לכך שאדמו"רי ליובאוויטש ואדמו"רי שושלת צ'רנוביל הם מחותנים, על ידי שרבי יעקב ישראל מטשערקאס נשא את בת אדמו"ר האמצעי. ויש המסבירים שהרבי החזיק את רבי ישראל מרדכי למחותנו, מכיון שבנו רבי נחמן יוסף היה תלמידו כבנו של הרבי.	עריכה - תבנית - שיחה
131	תבנית:הידעת?/131	עריכה - תבנית - שיחה
132	תבנית:הידעת?/132	עריכה - תבנית - שיחה
133	הרב שמואל בצלאל שעפטיל - הידוע בכינויו 'הרשב"ץ' - זכה לראות בחייו שישה מרבותינו נשיאינו, בהיותו בחור צעיר זכה לראות את אדמו"ר הזקן, ובעת זקנתו היה המלמד של הרבי הריי"צ, נפטר בט"ו סיון תרס"ה.	עריכה - תבנית - שיחה
134	תבנית:הידעת?/134	עריכה - תבנית - שיחה
135	בחלוקת הדולרים ביום ראשון ל' בניסן תנש"א, לאחר השיחה הידועה, עברה אשה חשובה שאינה חסידת חב"ד ואמרה לרבי שתמיד כשהיא מגיעה לרבי ה' נותן במחשבתה מה להגיד, והפעם איננה יודעת מה להגיד, ולכן זה סימן אצלה שהפעם הרבי צריך להגיד לה משהו. הרבי ענה: "מה שאני צריך להגיד לך הוא, שאת תדאגי שהיהודים יעשו עבור הבאת המשיח, ולא לשלוח אלי. שיהיו בשורות טובות".	עריכה - תבנית - שיחה
136	הרבי בסיום חלוקת הקונטרס 'דבר מלכות' בט"ו אייר תנש"א, חילק הרבי את הקונטרס דבר מלכות בהוצאה מיוחדת, ובו שיחותיו בעניני גאולה ומשיח. הרבי הורה "שידפיסו כמו שהוא", היינו - להשתמש עבור החלוקה דוקא בשער ובעימוד של החוברת 'דבר מלכות' כפי שיצאה לאור אז בארץ, ולא במהדורה של החוברת "לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח" כפי שיצאה לאור על ידי הועד להפצת שיחות. לאור זאת הודפסה החוברת עם השער 'דבר מלכות', ואפילו בלי לתקן את הטעויות שנפלו בהוצאה הקודמת... זו הייתה הפעם היחידה בה חילק הרבי קונטרס בסתם יום של חול, בלי קשר למועד מיוחד כלשהו.	עריכה - תבנית - שיחה
137	בהתוועדות בשבת קודש, ערב ל"ג בעומר של שנת תשל"ג, הודיע הרבי לתדהמתם של החסידים שלא יצא לתהלוכה למחרת, שלא כמנהגו בשנים שבהם חל ל"ג בעומר ביום ראשון. הסיבה לכך הייתה מאורע של ההיפך מאהבת ישראל שאירע באותם ימים בשכונת קראון הייטס. הרבי סירב לצאת למרות כל תחנוניהם של החסידים השבורים והכואבים ואמר שהוא רוצה לצאת אפילו יותר מהם, אלא שאינו יכול - והתבטא בכאב: "סוגרים אותי בחדר כמו רשב"י במערה".	עריכה - תבנית - שיחה
138	תבנית:הידעת?/138	עריכה - תבנית - שיחה
139	תבנית:הידעת?/139	עריכה - תבנית - שיחה
140	בחג הגאולה י"ב תמוז תשמ"ח הודיע הרבי בשיחתו על "הצעה חדשה" - שכל אחד יכתוב על פיתקה מיוחדת שלושה ענינים חדשים שפעל במעשה בפועל בשנה האחרונה, בהתאם לרצונו של אדמו"ר הריי"צ - בעל הגאולה. הרבי ביקש שאת הפיתקה יכניס כל אחד למעטפה מיוחדת ועליה האות "ח" - ראשי תיבות "חדש", וגם ראשי תיבות "חשאי", כיון שתוכנה נשאר חשאי ומיועד אך ורק למסירה באוהל אדמו"ר הריי"צ. הרבי הסביר את מטרת ההצעה - "לעורר את אלו שכל הענינים שעד עתה לא פעלו עליהם, רחמנא ליצלן, שכולי האי ואולי יתביישו מעצמם שאינם יכולים למלא הצעה פשוטה זו!"	עריכה - תבנית - שיחה
141	מסופר שפעם בהתוועדות קודש של הרבי הרש"ב הבחורים מרוב השתוקקות לשמוע את המאמר ניגנו את ניגון ההכנה למאמר בחיפזון. הרבי הרגיש בדבר והקדיש שיחה שלימה לעניין, ותוכנה, שיהודי בעבודתו צריך לעשות כל דבר בשלימות ובפנימיות. אפילו שהמדובר הוא אודות דבר שמשמש כהקדמה לעניין אחר - הרי בשעה שנמצא בהקדמה, הוא 'מונח' בזה לגמרי. ובכלל זהו עיקר גדול, שהיכן שנמצאים ואוחזים, שזה יהיה באמת.	עריכה - תבנית - שיחה
142	בעת ילדותו של אדמו"ר המהר"ש, לאחר שבחנו מלמדו, התפלא מלמדו על טוב ידיעותיו, אמר לו הצמח צדק: "על תפארת שבתפארת אין זו פליאה" (לידתו הייתה בב' אייר, ובספירת העומר יום זה מכוון לספירת תפארת שבתפארת, ספירת התפארת מכוונת כנגד לימוד התורה בשלימות פנימית וחיצונית).	עריכה - תבנית - שיחה
143	בשנת תר"ג באו לליובאוויטש הרבנים הגאונים רבי דוד לוריא מביחאוו, רבי נחמיה מדוברובנה, רבייצחק אייזיק אפשטיין, רבי פרץ מבעשנקאוויטש ועוד, להתיעץ בעניני עסקנות הכלל. הרב דוד לוריא התפלפל עם אדמו"ר המהר"ש בלימודו והמהר"ש נצחו. בהיות הרב פרץ אצל הצמח צדק סיפר לו על דבר הוויכוח והנצחון, אמר לו הצמח צדק: הברית מילה שלו היה בתפארת שבנצח.	עריכה - תבנית - שיחה
144	תבנית:הידעת?/144	עריכה - תבנית - שיחה
145	תבנית:הידעת?/145	עריכה - תבנית - שיחה
146	תבנית:הידעת?/146	עריכה - תבנית - שיחה
147	תבנית:הידעת?/147	עריכה - תבנית - שיחה
148	תבנית:הידעת?/148	עריכה - תבנית - שיחה
149	תבנית:הידעת?/149	עריכה - תבנית - שיחה
150	תבנית:הידעת?/150	עריכה - תבנית - שיחה
151	הרבי מבקר בקעמפ גן ישראל, ט"ו תמוז תש"כ כאשר ביקר הרבי במחנה הקיץ גן ישראל בט"ז תמוז תשט"ז, ערך התוועדות לרגל חנוכת הבית של קמפוס המחנה. בסיום ההתוועדות חילק מצות לנוכחים. באמצע חלוקת המצות, הכניס הרבי כמה חתיכות מצה לכיס הסירטוק, ואז המשיך בחלוקה. לאחר כמה זמן הודיעו לרבי על תאונת דרכים שאירעה לרכב בו נסעו כמה חסידים. הרבי לא נבהל ואמר: "נו, הכל יהיה בסדר!" ואז הוציא את חתיכות המצה מכיסו על מנת שימסרו אותם לנפגעים. לאחר מכן התברר, שבדיוק בשעת התאונה עצר הרבי את החלוקה והכניס את החתיכות לכיס...	עריכה - תבנית - שיחה
152	כשביקר פעם ר' שלמה מקרלין אצל אדמו"ר הזקן, סיפר בהתפעלות על אחד מתלמידיו שזוכה לגילוי אליהו. אדמו"ר הזקן השיב לו וכאן עומד ר' בנימין קלעצקער, הוא אוחז כעת במהלך התפילה בברכת 'שים שלום' ואצלו מאיר היחידה שבנפש והוא צוחק מהגילוי אליהו של תלמידך.	עריכה - תבנית - שיחה
153	באחת היחידויות של הרב מרדכי שמואל אשכנזי המרא דאתרא בכפר חב"ד אצל הרבי, ביקש ברכה עבור בחור מכפר חב"ד שלא למד בישיבה, שיצליח להיפטר מהדרישה לשרת בצבא. כמענה, הרים הרבי את עיניו מהפתק ושאל אותו: 'מהיכן ההיתר על-פי דין למי שלא לומד תורה שלא ישרת בצבא 'מאי חזית דדמא דידך סומק טפי [מה ראית שהדם שלך אדום יותר]?!'...	עריכה - תבנית - שיחה
154	למעלה מחצי שנה לפני שרבי מאיר שפירא מלובלין הכריז בכנסיה הגדולה של אגודת ישראל על תקנת 'הדף היומי', קדמה לכך תקנתו של אדמו"ר הריי"צ בהתוועדות י"ט כסלו תרפ"ג שכל אחד ילמד עמוד גמרא ביום. גם כיום ישנם חסידי חב"ד שמקפידים לקיים תקנה זו.	עריכה - תבנית - שיחה
155	בערב ראש חודש אב תשל"ה הרבי ערך התוועדות יוצאת מגדר הרגיל, והסביר שלמרות שיש שאלה על התוועדות בשלושת השבועות, הרי כמו שבעל מלאכה שמתפרנס מלנגן מותר לו לנגן בשלושת השבועות, כך גם מותר לו לערוך התוועדויות - היות וזו המלאכה שלו.	עריכה - תבנית - שיחה
156	בשנת תש"מ נערכה 'הכנסיה הגדולה' של התנועה העולמית 'אגודת ישראל' בירושלים. לקראת הכנסיה שיגר הרבי מכתב בן שתי עמודים שעסק בנושא שלימות הארץ, אך בעקבות השפעתו של נציג הליטאים בכנס, נמנעה הקראת המכתב. כאשר שמע על כך רבי שמחה בונים אלתר האדמו"ר מגור, יצא במחאה מהאסיפה וביקש שלא יזמינו אותו יותר, ואכן הייתה זו הכנסיה האחרונה שנערכה מטעם 'אגודת ישראל', לפני הפיצול בתשמ"ט.	עריכה - תבנית - שיחה
157	תבנית:הידעת?/157	עריכה - תבנית - שיחה
158	אתר האינטרנט הראשון עלה לאויר העולם בכ"ט אב תנש"א, וזמן קצר לאחר מכן דיבר הרבי כמה וכמה פעמים על הפצת משיח באופן הכי רחב.	עריכה - תבנית - שיחה
159	לאמירת לחיים על משקה חריף בהתוועדות נאמרו על ידי אדמו"ר הריי"צ שני טעמים: א. כמו שמשקים את הבהמה לפני השחיטה כדי שיהיה קל יותר להפריד את העור, כך משקים את 'הנפש הבהמית' לפני שמתחילים בהתוועדות - כדי שיהיה קל יותר להפריד את השכבות החיצוניות המכסות על טוהר הנשמה. ב. כמו שמשקים את הבהמה כדי שיהיה קל לבדוק אם יש סירכה בריאה, כך גם אומרים לחיים - כדי שיהיה קל יותר לבדוק בהתוועדות אחר המומים ולתקן אותם.	עריכה - תבנית - שיחה
160	פעם הלכו חסידים לאדמו"ר הזקן, ובלכתם בדרך התווספו אליהם אלפי חסידים מכמה וכמה מקומות, ולקחו שור וציפו את קרניו בזהב, כסדר הבאת הביכורים, ש"השור הולך לפניהם וקרניו מצופין זהב", וכך באו לאדמו"ר הזקן. כאשר אדמו"ר הזקן ראה אותם מהחלון נכנס לחדרו והתגלגל על הארץ ואמר: 'מה הם רוצים ממני'? ואמרה הרבנית: 'הם רוצים לשמוע ממך מה ששמעת מרבך'. אמר אדה"ז: 'אם כן אומר ואומר'! אז אמר אדמו"ר הזקן תורה על מאמר המשנה "החליל מכה לפניהם" כי החליל הוא מלשון חלל ומקום פנוי, ומכה מלשון כהה (חשוך), וזהו החליל מכה לפניהם שהחלל ומקום פנוי נעשה כהה לפני מביאי הביכורים, מגודל הארת המצווה של הבאת ביכורים.	עריכה - תבנית - שיחה
161	הרבי מקפיד במאוד להשתמש בשפה נקיה, ומתרחק משימוש בביטויים שליליים ונוהג לומר תחתם "היפך הטוב" וכדומה. אחד מהביטויים אותו טבע הרבי היה 'יהודי שאינו שומר תורה ומצוות לעת עתה' במקום להשתמש בביטוי 'חילוני'. בשיחה שנשא הרבי בענין 'מיהו יהודי' התבטא על כך: "לאמיתו של דבר כל היהודים הם "דתיים", ולפעמים, אצל אלו שקוראים עצמם "בלתי דתיים", יש דתיים יותר מאשר אלו שקוראים עצמם "דתיים"...".	עריכה - תבנית - שיחה
162	חסידים מספרים אודות כח ההתעמקות של רבי בנימין קלעצקער, שאירע פﬠם ביום השוק בהלכו מבית הכנסת ﬠם הטלית ותפילין, התﬠמק במחשבתו, הניח הטלית ותפילין ﬠל עגלה אחת שﬠמדה בשוק, ובﬠמדו, הרים רגלו על ציר גלגל העגלה, והתﬠמק במחשבתו. בעל העגלה, גמר ﬠסקיו ונסﬠ בﬠגלה, ור' בנימין קלעצקﬠר נשאר, עומד בשוק, ורגלו (שהרימה ﬠל ציר גלגל הﬠגלה) באויר. אח"כ הורידה, אבל לא הרגיש מאומה. ורק כשהגיﬠ זמן תפילת המנחה נתﬠורר ממחשבתו.	עריכה - תבנית - שיחה
163	תבנית:הידעת?/163	עריכה - תבנית - שיחה
164	תבנית:הידעת?/164	עריכה - תבנית - שיחה
165	כאשר המגיד ממעזריטש רצה לצוות על אחד מתלמידיו לכתוב שולחן ערוך באופן של 'הלכות בטעמיהם', היה בדעתו חמשה מתלמידיו שניתן להטיל עליהם עבודה זו; אדמו"ר הזקן, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי אלימלך מליז'נסק, רבי פנחס בעל ההפלאה ואחיו רבי שמואל מניקלשבורג, ובסופו של דבר הטיל את העבודה על אדמו"ר הזקן שהיה באותה שעה בגיל 25 בלבד, ששקד במשך מספר שנים על כתיבתו, וכאשר פרסם אותו נודע בשם 'שולחן ערוך הרב', זכה לתפוצה רחבה, והתקבל בברכה אצל כל גדולי ישראל.	עריכה - תבנית - שיחה
166	כאשר שהה אביו של הרבי, רבי לוי יצחק שניאורסון, בגלותו בצ'יאלי ולאחר מכן באלמא אטא שבקזחסטן היו כמה מחסידי חב"ד ששהו אז באיזור ששימשו אותו ודאגו לצרכיו. לימים, הביע הרבי הכרת טובה בהזדמנויות רבות לאותם חסידים - שהרי החובה לעזור לאביו הייתה מוטלת עליו בתור כיבוד אב, אלא שנמנעה ממנו בעקבות יציאתו מרוסיה הקומוניסטית. באחת ההזדמנויות, בהתוועדות שבת פרשת עקב, כ' באב תשד"מ - יום מלאת ארבעים שנה להסתלקותו של רבי לוי יצחק - הודיע הרבי שיחלק לנוכחים בהתוועדות שזכו לשמש את אביו משקה, מבקבוק מיוחד שנשלח אליו מהתוועדות חסידים מאחורי מסך הברזל. לאחר השיחה ניגשו לקבל משקה החסידים: ר' יוסף נימוטין, ר' יעקב יוסף רסקין ובניו ור' גרשון מענדל גרליק.	עריכה - תבנית - שיחה
167	תבנית:הידעת?/167	עריכה - תבנית - שיחה
168	במענה ליהודי ששאל את הרבי כיצד הוא יכול לתקן החסרה באמירת השיעורים היומיים, השיב לו הרבי: "חרטה על העבר, קבלה טובה על להבא. לימוד השיעור ההוא פעמיים. ב' פעמים ח"י מטבעות (סענט) לצדקה".	עריכה - תבנית - שיחה
169	עם הקמת תנועת החסידות, כינה הבעל שם טוב את תלמידיו ובני חבורתו בשם: אוהבים, ידידים, חברה אהובים, חברה ידידים. רק כאשר התעוררה ההתנגדות לתנועה שהלכה והתפתחה קראו להם המתנגדים בשם 'חסידים'. אדמו"ר הזקן התבטא על כך: "אך" - טוב לישראל!...	עריכה - תבנית - שיחה
170	תבנית:הידעת?/170	עריכה - תבנית - שיחה
171	ידוע בשם הבעל שם טוב שמכל דבר שיהודי רואה או שומע צריך לקחת הוראה בעבודת ה'. פעם שאלו את הבעל שם טוב מה אפשר ללמוד מאפיקורס, והשיב: כשיהודי מבקש ממך עזרה, עליך לחשוב שרק אתה יכול לעזור לו!	עריכה - תבנית - שיחה
172	תבנית:הידעת?/172	עריכה - תבנית - שיחה
173	י"א ניסן ב' אלפים תפ"ח היה היום הראשון של בני ישראל בארץ ישראל, ובאותו יום מל יהושע בן נון את כל בני ישראל.	עריכה - תבנית - שיחה
174	כאשר בני ישראל הלכו במדבר, החל השליו לרדת בשעת רעווא דרעווין בשבת קודש י"ד אייר, ובתורת החסידות מבואר שהטעם הפנימי לכך היה מכיון שהשליו מורה על פנימיות התורה, השייך במיוחד לזמן רעווא דרעווין.	עריכה - תבנית - שיחה
175	בשנת האבלות לאחר הסתלקותו של הגאון המקובל רבי לוי יצחק שניאורסאהן אביו של הרבי, התפלל הרבי את כל התפילות בציבור, והקפיד שיהיו במנין לפחות עשרה אנשים בנוסף אליו. הפעם הראשונה בה אמר קדיש על אביו במחיצת חמיו אדמו"ר הריי"צ, היה בראש השנה של שנת תש"ה, וכאשר הרבי אמר את מילות הקדיש, גם הוא וגם אדמו"ר הריי"צ הזילו דמעות.	עריכה - תבנית - שיחה
176	כאשר הוקמה שכונת נחלת הר חב"ד עבור גל העולים מברית המועצות, דחף הרבי באופן נמרץ את עסקני חב"ד לדאוג לפיתוחה וביסוסה של השכונה החדשה, ואף הציע שיקראו לה כפר חב"ד ג'.	עריכה - תבנית - שיחה
177	תבנית:הידעת?/177	עריכה - תבנית - שיחה
178	תבנית:הידעת?/178	עריכה - תבנית - שיחה
179	תבנית:הידעת?/179	עריכה - תבנית - שיחה
180	תבנית:הידעת?/180	עריכה - תבנית - שיחה
181	תבנית:הידעת?/181	עריכה - תבנית - שיחה
182	תבנית:הידעת?/182	עריכה - תבנית - שיחה
183	תבנית:הידעת?/183	עריכה - תבנית - שיחה
184	תבנית:הידעת?/184	עריכה - תבנית - שיחה
185	תבנית:הידעת?/185	עריכה - תבנית - שיחה
186	תבנית:הידעת?/186	עריכה - תבנית - שיחה
187	כששמעו את קריאת פרשת מלחמת עמלק מפיו של החסיד ר' בנימין קלעצקער, השתנה מראה פניו של ר' בנימין, כולו הפך להיות אדום, מלא שנאה וכעס על 'עמלק'. פעם נכח שם ר' זלמן זזמר שפנה אליו ושאלו: "מה רע עשה לך עמלק יותר מאשר לכל יהודי אחר, שכל כך עצומה שנאתך איליו? מהיכן 'לקחת' את זה?" ובמקום להשיב לו על כך אמר לו ר' בנימין: "סע לליאזנא לרבינו הזקן". ואכן כך עשה ר' זלמן ומאז נהפך לחסיד.	עריכה - תבנית - שיחה
188	תבנית:הידעת?/188	עריכה - תבנית - שיחה
189	תבנית:הידעת?/189	עריכה - תבנית - שיחה
190	תבנית:הידעת?/190	עריכה - תבנית - שיחה
191	תבנית:הידעת?/191	עריכה - תבנית - שיחה
192	בשנת תשל"ט, כאשר התחוללה באיראן מהפכה קיצונית שסיכנה את חייהם של יהודי המדינה, הבריחו שלוחי הרבי קבוצות גדולות של מאות נערים ונערות מהמדינה. הנערים הפרסיים נקלטו בשכונת קראון הייטס, כאשר הרבי ליווה את תהליך קליטתם ועודד רבות את העסקנים שטיפלו בהם. החביבות שרחש להם הרבי הגיעה לשיאה בליל הסדר, כאשר הרבי ביקר באולמות שבהם נערכו הסדרים עבורם ובירך אותם (בנוסף למקומות בהם נהג לבקר מידי שנה: ישיבת תומכי תמימים המרכזית ומכון חנה). בערב פסח, הרב יעקב יהודה הכט - ראש העוסקים בפעילות למען הנערים - ניגש לקבל מהרבי מצות בחלוקת המצות עבור ליל הסדר של הנערים. להפתעתו, ביקש ממנו הרבי שיתנו לו שמונה 'כזיתים' מהמרור של הנערים הפרסיים דווקא!	עריכה - תבנית - שיחה
193	תבנית:הידעת?/193	עריכה - תבנית - שיחה
194	לאחר הוראת הרבי בו' באייר תנש"א, להוסיף בלימוד עניני גאולה ומשיח - הוציאו לאור הועד להפצת שיחות מהדורה מיוחדת של לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח, בכותרת 'קונטרס דבר מלכות י"ב', שחולקה על ידי הרבי. מיד לאחר מכן הכינו חוברת שניה של שיחות בעניני גאולה ומשיח, אך להפתעתם, לאחר שהכניסו לרבי את החוברת - על מנת שיוסיף את תאריך ההוצאה לאור ב'פתח דבר' (ובכך יאשר את החוברת, כנהוג) - הרבי עיכב את החוברת ולא הוציאה. רק כשמונה חודשים אחר כך, בג' בשבט תשנ"ב, הוציא הרבי מענה "מהיר": "באם לא הוצא לאור עדיין - להוסיף עוד מכל הנ"ל דשנה זו". רק אחרי שהוסיפו מן השיחות האחרונות שנאמרו בעניני גאולה ומשיח, הוציאו לאור הועד את החוברת השניה.	עריכה - תבנית - שיחה
195	תבנית:הידעת?/195	עריכה - תבנית - שיחה
196	תבנית:הידעת?/196	עריכה - תבנית - שיחה
197	תבנית:הידעת?/197	עריכה - תבנית - שיחה
198	תבנית:הידעת?/198	עריכה - תבנית - שיחה
199	תבנית:הידעת?/199	עריכה - תבנית - שיחה
200	תבנית:הידעת?/200	עריכה - תבנית - שיחה