הסבא משפולי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תמונת האוהל הישן של הסבא משפולי בעיר שפולי, כל הזכויות שמורות למכון "אור הגנוז"

הסבא משפולי (באידיש דּעֶר שפּאָלעֶר זֵיידֶע, שמו המלא הינו: רבי יהודה אריה לייב גרונדי) (כ"ה כסלו תפ"ה - ו' תשרי תקע"ב) היה מתלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממעזריטש, וידיד קרוב של אדמו"ר הזקן. מקום קבורתו בשפולי[1].

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בעיר שפולה בנר ראשון של חג החנוכה תפ"ה לאביו רבי ברוך, בברכתו של הבעל שם טוב שיוולד לו בן שיאיר את עיניהם של ישראל.

בהיותו בן שלש שנים ביקר את הבעל שם טוב והוא הניח ידו הקדושה על ליבו, והסבא משפולי העיד על עצמו שפעולה זו גרמה לכך שתמיד ליבו יהיה חם[2].

הוא היה מתלמידי ר' פנחס מקוריץ ואחר כך - של הבעל שם טוב, ואחר כך של המגיד ממעזריטש ואחר כך של התולדות יעקב יוסף מפולנאה. הוא היה איש נלהב מאד, ביתר שאת ויתר עז על שאר חבריו תלמידי המגיד.

התיישב בשפולע וסירב שיקראו לו רבי או צדיק והמשיכו לקרוא לו הסבא משפולע, היה עוסק הרבה בצדקה בפדיון שבויים ובלהחזיר הרבה אנשים בתשובה, נודע באהבת ישראל העצומה שהייתה לו ותמיד היה מלמד זכות על בני ישראל ובעיקר התפרסם בקדושתו ובריבוי נסים ומופתים שעשה, והיה אומר על עצמו שכשהוא אוחז את האתרוג שלו בחג הסוכות הוא רואה על האתרוג את כל המקומות של כדור הארץ, וכל מה שנגזר בראש השנה על כל מקום ומקום. היהודי הקדוש מפשיסחא העיד "שיש בכח הסבא קדישא משפולי לעשות מכל איש גל של עצמות".

ספרן של צדיקים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ספרן של צדיקים

אדמו"ר הריי"צ סיפר, שרבינו הזקן כתב גם את "ספר של צדיקים". הספר הזה עלה בלהב השמימה, באותו זמן שה"שפאלער זיידע" הסתלק.

הרבי אמר על סיפור זה: הסבר לקשר העניינים שבין הסתלקות ה"סבא משפולי" עם שריפת הספר לא שמעתי, אך אני שמעתי את שני העניינים אלו בחדא מחתא, ומשמע שהדברים קשורים זה בזה[3].

הערכתו הנפלאה לאדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]

הסבא משפולי היה נוהג לקרוא לעצמו בכל מיני שמות של ביזיון, כגון בהמה וכדומה. בהקשר לכך מסופר, כי פעם היה בליאזנא בעת נשיאות כ"ק אדמו"ר הזקן, והיה האכסניה שלו בעליה. והלך כ"ק רבינו הגדול אליו, וכאשר הלך כ"ק רבינו הגדול על המדרגות, אמר אז השפאלער זיידע: "מי יעלה בהר הוי' כו'". וכאשר עלה אמר השפאלער זיידע לאדמו"ר הזקן ״איר גייט צו דעם אלטן בהמה" - אתם הולכים אל הבהמה הזקנה. והתחיל לבזות את עצמו כו'. אדמו"ר הרש"ב הוסיף: ואמר לי כ"ק אאמו"ר שמכיון ששורש נשמתו משם ב"ן שכנגד ספירת המלכות שתוכנה ומהותה "לית לה מגרמה כלום" לכן קרא עצמו בשם בהמה. ודרך כלל נשמות אלו דשם ב"ן צריכים לבטל את עצמם (וי"ל דהביטול הוא שלא יהיה ח"ו וח"ו יניקה כו'. המספר)[4].

פעם אחת הזדמן הסבא קדישא למקום אחד בו המתינו הכל לבואו של אדמו"ר הזקן. כל תושבי העיר התכוננו לבואו, בין ההכנות שטפו את רצפת בית הכנסת אליו יכנס אדמו"ר הזקן, והנה לתמהונם של כל הנוכחים הופיע הס"ק משפולי השתוחח עד לרצפה, ובזקנו הקדוש כיבד אותו, ויצר מעין שביל עד ארון הקודש, בידעו ששם תדרוכנה רגלי קדשו של אדמו"ר הזקן. על שאלת אחד מהקהל השיב לו: "אוי, איר וייסט גאר ניט וואס דאס איז" (אוי, אתם לגמרי לא יודעים מי זה [מה דרגתו])[5].

צאצאיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

על צאצאיו נמנים רבים משפחות חסידי חב"ד. ביניהן אפשר להזכיר את משפחות: סטמבלר, גלויברמן, גייסינסקי, קלמנסון, ליפסקר, קרליבך, זילברמן, גופין, ליסון, וולוביק ורבות אחרות.

תורתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

דברי תורתו של הסבא משפולי לא נכתבו. רק דברי תורה בודדים נותרו ממנו. אחד מהם בסידור לב שמח שכותב על הפסוק[6] הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר כְּפוֹר כָּאֵפֶר יְפַזֵּר: שמעתי ממורי חמי (רבי שלום מבעלזא) ז"ל שאמר בשם הצדיק משפאליע "שורש עלייות הוא ידוע חב"ד, ובזה נתעלה הפ"ר ניצוצין וזה מורה בסוד כ"ו פ"ר, כאפר כ"א פ"ר, יפזר י"ז פ"ר, שהוא חכמה בינה ודעת שורש העלייה בהתקשרות המחשבה".

רבי דוד יצחק אייזיק רבינוביץ' מסקוליא כותב בספרו[7] כי הסבא משפולי אמר שאדם אסור לו להיות עשה טוב יותר מאשר סור מרע. כשמסרו את הדברים לאדה"ז הגיב על כך כי זו היא שיטת בית שמאי, אבל שיטת בית הלל אינה כך. ומבאר בספר שהכוונה למחלוקת בית שמאי ובית הלל בכתובות (יז, א) אם "כלה" - כלתה נפשי לה' "כמות שהיא", או "כלה נאה וחסודה ואפילו חיגרת ואפילו סומא" - כלומר אפילו אם עדיין לא תיקן עצמו כראוי. בספרו של בנו "נעימות ברוך" מבאר כי אדה"ז הולך לשיטתו[8] שמעט מן האור הרוחני דוחה הרבה מן החושך.

חלק מדברי תורתו, סיפורים ותולדות חייו מובאים בספר תולדות מהרא"ל וכן בספר איש הפלא לר' מנשה מילר.

זהותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

באחת השיחות התייחס הרבי לעובדה שהזכיר את הסבא משפולי ואת ר' לייב שרה'ס כאותו אדם: "מונח בפשטות לומר, שזה אותו אחד. כיוון שבכלל הן בנוגע לסבא משפאליע והן בנוגע לר' לייב שרה'ס, יודעים מאוד מעט. ומה שיודעים בקשר לכל אחד משניהם הוא - שכל העניינים שאירעו אצל שניהם, אירעו באותו זמן, ושניהם היו תלמידים של המגיד, ולשניהם הייתה שייכות לבעל שם טוב, ולשניהם היה אותו שם, ואצל שניהם אירעו הרבה מופתים, ושניהם היו נסתרים - שלכן מונח בשכל לומר, שהם היו אותו אדם"[9].

הרבי לא קבע את זיהויים של שני הצדיקים כאדם אחד באופן מוחלט, אלא אמר ש"עד שלא יגיע מישהו ויאמר שהוא ראה שני קברים ושני מצבות ובשני מקומות שונים. והוא יהיה איש נאמן - הרי עד אז אפשר לומר ששניהם היו אותו אדם, ושלום על ישראל"[10]. על פי הנחה זאת, שהסבא משפולי ור' לייב הוא אדם אחד, הסביר הרבי מדוע ניגנו בשביעי של פסח את ניגונו של הסבא, אך הוסיף ואמר כי אם יתברר שאינו מדובר באותו אדם, הרי שיתכן שהניגון נבחר בשל תוכנו ולא בשל מחברו[11].

בהתאם לכך, ישנם המצדדים בטענה כי ר' לייב שרה'ס איננו הסבא משפולי, היות שמקורות רבים מצביעים על קיום שני קברים שונים לשני הצדיקים[12].

בנוסף, מקורות נאמנים מספרים כי ידוע על משפחתם של שני צדיקים אלו, ומתברר שמדובר בשני צדיקים המשתייכים למשפחה אחת, אך למעשה היו שני צדיקים שונים, שהיו בני דודים[13]. כמו כן העובדה שלכל אחד מהצדיקים מתייחסות משפחות שונות שאינן קשורות זו לזו, מלמדת על כך כי מדובר בשני צדיקים שונים[14].

חסידים אמרו, שבוודאי שורש נשמתם הוא אחד, ולכן הרבי אמר שמצד הנשמה הם אחד, אף שיתכן שמצד גופם הם שני אנשים נפרדים[15].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. אודות הציון, ראו בספר "איש הפלא" - מנשה מילר, חלק א' ע' קל"ב
  2. כך העיד בפני אדמו"ר הזקן כשביקר אצלו בסביבות שנת תקס"ט. הסיפור נדפס בספר היום יום, י"ד טבת.
  3. התוועדות שבת פרשת מקץ תשכ"ב. אגרות קודש חלק ט' אגרת ב' תתנג.
  4. במוצאי שבת קודש פרשת שמות תרס"ז, בהיותו בווירצבורג, סיפר זאת כ"ק אדמו"ר הרש"ב. תורת שלום עמוד 84.
  5. איש הפלא, מנשה מילר, עמוד 316 בתוכנת אוצר החכמה.
  6. תהלים פרק קמז, טז
  7. תהלה לדוד קיט, לט
  8. ליקוטי אמרים - פרק י"ב
  9. שבת פרשת אחרי תש"ל.
  10. שניים שהם אחד, מתוך כתבתו של הרב מרדכי מנשה לאופר באתר צעירי חב"ד.
  11. שיחות קודש תש"ל חלק ב' עמוד 99
  12. הסבא קבור בשפולי. אודות הציון, ראו בספר "איש הפלא" - מנשה מילר, חלק א' ע' קל"ב, ורבי לייב ביאלטישקוב
  13. בקובץ 'בית אהרן וישראל', קיט, דבריו של רבי שאול יששכר ביק אב"ד מעזיבוז' ומאהליב בשם חותנו הרה"ק רבי שלום פרלוב מקוידינוב - בראהין, מובא במכתבו של ר' חיים גולבסקי
  14. [ראה מחקר בנושא באתר תולדות ושרשים http://toladot.blogspot.co.il/2010/08/blog-post_25.html]
  15. מפי ר' יואל כהן.