תש"נ

שנת ה'תש"נ

ה'תשמ"ד • ה'תשמ"ה
ה'תשמ"ו • ה'תשמ"ז
ה'תשמ"ח • ה'תשמ"ט

ה'תש"נ

ה'תשנ"א • ה'תשנ"ב
ה'תשנ"ג • ה'תשנ"ד
ה'תשנ"ה • ה'תשנ"ו

ה'תש"נ (5750) ובקיצור תש"נ היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי (אור ל-30 בספטמבר 1989), והסתיימה ביום כ"ט באלול (19 בספטמבר 1990).

מניין השנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנה זו ראש השנה יוצא בימים שבת קודש ויום ראשון, בראש השנה שחל בשבת לא תוקעים בשופר.
קביעות שנה זו היא זש"ג, היות והיא מתחילה בשבת קודש (ז), היא שלימה (ש) ועל כן יש בה 30 ימים בחשוון ו-30 ימים בכסלו, וחג הפסח חל בשנה זו ביום שלישי (ג).
שנה זו היא שנה פשוטה, אורכה 355 ימים שבהם 51 שבתות.
זו שנה שלישית לשמיטה, ושנה 12 מתוך 19 במחזור העיבור ה-303.
בשנה זו ל"ג בעומר יוצא ביום ראשון, בקביעות כזו מתקיים ה'פאראד' אצל אדמו"ר מלך המשיח שליט"א.
בשנה זו מציינים 230 שנים להסתלקות הבעל שם טוב, בשנת תק"כ.
בשנה זו מציינים 70 שנים להסתלקות אדמו"ר הרש"ב, בשנת תר"פ.
בשנה זו מציינים 110 שנים להולדת אדמו"ר הריי"צ, בשנת תר"מ.
בשנה זו מציינים 40 שנים להסתלקות אדמו"ר הריי"צ ולנשיאות אדמו"ר שליט"א, בשנת תש"י.
ראשי התיבות של השנה: תהא שנת ניסים^[1].

ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

אירועים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביום א' של ראש השנה (ש"ק) מתוועד הרבי. בימים שלאחרי זה מורה להדפיס הוצאה מיוחדת (בעטיפה צבעונית) של מאמר ד"ה ושאבתם - לאדמו"ר הצמח צדק, ובהמשך לכך - ביום חמישי יום ההילולא ו' תשרי לאחר חזרתו מהאוהל מחלק לכל אחד ואחד מעטפה (המכילה: מאמר ד"ה "ושאבתם" - לאדמו"ר הצ"צ, מכתב כללי לכבוד וא"ו תשרי, לעקאח, ושטר של דולר לצדקה).
הרבי מעורר להקהיל קהילות ביום השבת וללמוד בפרשת השבוע, כולל גם בתורת אדמו"ר הצמח צדק (אור התורה) על הפרשה.
הרבי מעורר להנהיג (על כל פנים - בערב שבת קודש) שמנהל כל מוסד חינוך יחלק "שליחות מצוה לצדקה" לכל תלמידי ועובדי המוסד ועל ידי זה יעורר את התלמידים/ות לתת צדקה.
הרבי מודיע שה"מהפכות" הקיצוניות המתרחשות בכמה מדינות גדולות בעולם - בשקט ובמנוחה, מעידים שנמצאים ברגעים האחרונים של הגלות.
הרבי מורה להוציא לאור קובץ מיוחד של "כינוס השלוחים העולמי".
הרבי מעורר לנצל זמן החופש בבתי-ספר ממלכתיים (באמצע השנה) להוספה בלימוד התורה וקיום המצוות.
ביום ד' של חנוכה ערך הרבי כינוס עולמי (באמצעות הלויין) לילדי ישראל מה' מדינות: ארץ הקודש, רוסיה, לונדון, פאריז וארצות הברית.
ביום שלישי "שהוכפל בו כי טוב", י"ט טבת תש"נ - נגמר ה"דידן נצח" באופן גלוי לעיני כל העמים בבית המשפט הפדרלי - בנוגע לספרי וכתבי רבותינו נשיאנו שבספריית ליובאוויטש שהתחיל בה' טבת תשמ"ז.
הרבי מתחיל הרחבת בנין הספריה של "אגודת חסידי חב"ד".
הרבי מורה להדפיס הוצאה מיוחדת של "ספר התניא" (מוגדל) לרגל מלאת "ארבעים שנה" וביום יו"ד שבט מחלקו לאנשים נשים וטף (בצירוף דולר לצדקה).
בקשר ליום היארצייט-הילולא של הרבנית חיה מושקא בכ"ב שבט תשמ"ח, מעורר על דבר הקמת מוסדות-חינוך חדשים לבנות, וכן נתינת צדקה כמנין שמה של הרבנית הצדקנית (470).
הרבי מעורר לערוך שלש התוועדויות בקשר לימי הפורים.
הרבי מורה להדפיס "קונטרס י"א ניסן" בהוצאה מיוחד (בכריכה צבעונית), הכולל מאמר ד"ה כי ישאלך בנך ה'תשל"ח, ומחלקו ביום הבהיר י"א ניסן לאנשים נשים וטף (בצירוף דולר לצדקה).
כדי להוסיף בברכתם ובשלוותם ובבטחונם של כל בני ישראל בכל מקום שהם שליט"א, יוצא הרבי ב"קול קורא" שכל אחד ואחת מישראל אנשים נשים וטף יוסיפו בלימוד התורה; בתפילה - באמירת ג' מזמורי תהלים כולל גם מזמור האחרון; בצדקה - ליתן מהוצאות של מזון (שתים או) שלש סעודות עבור החזקת לומדי או מוסדות תורה.
הרבי מעורר שכל אחד ואחד יעשה התלוי בו על ידי הכנות מתאימות שבכל מקום ומקום שנמצאים יהודים, שיחגגו את יום ה"ל"ג בעומר" בשמחה גדולה על ידי עריכת התוועדות או תהלוכה של ילדים ו"ברוב עם הדרת מלך".
הרבי מעורר על דבר החיוב דנשים בתלמוד תורה, ובחינוך הילדים. ובהנוגע לימוד התורה דהנשים עצמן - להוסיף בשיעורי תורה ומתחיל מהענינים שהלימוד בהן הוא נקל יותר כמו לימוד "עין יעקב" (אגדות שבתורה).
הרבי מצהיר שבקיום מצות הצדקה ויושר בעולם ישקטו רעידות האדמה בעולם.
התהלוכת ל"ג בעומר האחרונה שהרבי השתתף בה
הרבי מורה להנפיק מטבעות מיוחדות מכסף בתור "מזכרת" מ"תהלוכות ל"ג בעומר - תש"נ", ומחלקם בעת התהלוכה (על ידי מדריכים והטנקיסטים) לאנשים נשים וטף. המטבע נשא הטבעה של תמונת 770 - מרכז חב"ד העולמי. ומסביב המילים "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. שנת הארבעים. שנת נסים". ומצד שני: תמונת מדורת ל"ג בעומר, בציון התאריך "ל"ג בעומר ה'תש"נ" בלה"ק ובאנגלית, ו"יום הילולא דרשב"י"].
ערב חג השבועות - הרבי, במפתיע, מחדש את פעילותה של חברת תהלים העולמית לאחר שהושבתה מאז פרעות ערביי ירושלים בשנת תש"ז.
הרבי יוצא ב"קול קורא" בענין שהוא צו ודרישת השעה - שבנוסף על שיעורי התורה שיש לכל אחד ואחד עד אז - שכל אחד ואחד ישתדל גם לייסד שיעור בתורה ללמד אחרים ומה טוב ללמד לעשרה מישראל ועד ל"תלמידים הרבה". ולהוסיף ולהדגיש - ששייך לכל אחד ואחת מישראל וגם נשים וטף כל חד לפום שיעורא דילי'.
הרבי מעורר שכל אחד ואחד יהיה "מגיד שיעור" בלימוד התורה ברבים - בעשרה, בשלשה או בשנים.
הרבי מציע שבכל ראש חודש יתאספו יהודים יחד בכל מקום לעשות התוועדות, וכדאי לקשר זה עם נתינת הצדקה.
הרבי מורה לפרסם הוראת חז"ל דמט"ו באב ואילך "דמוסיף לילות על הימים בתורה יוסיף חיים על חייו".
הרבי מעורר להוסיף בחודש אלול בלימוד התורה, ובפרט על ידי הוספת שיעורי תורה ברבים ובנתינת הצדקה ולהוסיף בקביעות שיעורי לימוד תינוקות של בית רבן.
ביום שלישי שהוכפל בו כי טוב, ג' דסליחות, (כ"ד אלול) נתבשרו על גמר ה"דידן נצח" בקשר לספרי וכתבי רבותינו נשיאנו שבספריית ליובאוויטש. ובו ביום הגיעו הספרים האחרונים (והוחזרו להיכלו הקדוש של אדמו"ר הריי"צ). ובקשר לזה הורה שיפתחו את היכלו הק' על מנת להתפלל בימי ראש השנה.
מתממשת נבואת הרבי מלך המשיח - ברית המועצות מתפרקת ללא שפיכות דמים וניתנת אפשרות לקיים תורה ומצוות באופן בגלוי. כמו כן ניתן לצאת מגבולות רוסיה ובסיוע הממשל המקומי.