הבדלים בין גרסאות בדף "שניאור זלמן אהרן שניאורסון"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 10: שורה 10:
  
 
בילדותו, היה משחק רבות עם אחיו הצעיר אדמו"ר הרש"ב, ובמסורת החב"דית ישנם [[סיפורי חסידים]] רבים בקשר לתקופה זו. הרבי נהג לספר סיפורים אלו, והפיק מהם הוראות בעבודת ה'{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/2/7/index.htm שיחת מוצאי יום טוב ראשון של חג הסוכות תשי"א], וכן התוועדויות [[תשמ"ב]] חלק א' ע' 313. [[תשמ"ז]] חלק ב' ע' 304. [[תשמ"ט]] חלק ב' ע' 431. ועוד.}}.
 
בילדותו, היה משחק רבות עם אחיו הצעיר אדמו"ר הרש"ב, ובמסורת החב"דית ישנם [[סיפורי חסידים]] רבים בקשר לתקופה זו. הרבי נהג לספר סיפורים אלו, והפיק מהם הוראות בעבודת ה'{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/2/7/index.htm שיחת מוצאי יום טוב ראשון של חג הסוכות תשי"א], וכן התוועדויות [[תשמ"ב]] חלק א' ע' 313. [[תשמ"ז]] חלק ב' ע' 304. [[תשמ"ט]] חלק ב' ע' 431. ועוד.}}.
הרז"א הצטיין בכשרונות נפלאים, ובמדות נעלות. אביו אדמו"ר המהר"ש אמר עליו: "יש לו ראש חזק, הוא מסוגל לחשוב שתי מחשבות ביחד",
+
הרז"א הצטיין בכשרונות נפלאים, ובמדות נעלות. אביו אדמו"ר המהר"ש אמר עליו: "יש לו ראש חזק, הוא מסוגל לחשוב שתי מחשבות ביחד", מסופר עליו שפעם, בביקורו בגרמניה, בעיר הבירה ברלין,טייל באותה דרך שעבר וטייל בה הקיסר וילהלם. הרז"א התיישב על הספסל והתעמק במחשבותיו. בדיוק עבר שם המלך באותו עת, והאנשים שהיו שם קמו מפניו, כראוי לכבודו של המלך. מכיון שהרז"א היה דבוק במחשבותיו, לא הרגיש כלל מכל הנעשה סביבו והמשיך לשבת. נגשו אליו שומרי ראשו של המלך והתרעמו בפניו על אשר לא קם לכבודו של המלך. הוא התנצל כי עסוק היה בלימודו ותפוש בשרעפיו וכך לא הבחין כלל במלך שעבר דרכו. הללו מיאנו להאמין לו וביקשו ממנו שיוכיח להם בצורה חותכת כי אמנם כך היו פני הדברים. הציע להם הרז"א, כי שניים מהם יקריאו, כל אחד בנפרד, עתון אחר, בעת ובעונה אחת, ואחר כך יחזור בפניהם על כל מה שאמרו וקראו.
  מסופר עליו שפעם, בביקורו בגרמניה, בעיר הבירה ברלין,טייל באותה דרך שעבר וטייל בה הקיסר וילהלם. הרז"א התיישב על הספסל והתעמק במחשבותיו. בדיוק עבר שם המלך באותו עת, והאנשים שהיו שם קמו מפניו, כראוי לכבודו של המלך. מכיון שהרז"א היה דבוק מחשבותיו, לא הרגיש כלל מכל הנעשה סביבו והמשיך לשבת. נגשו אליו שומרי ראשו של המלך והתרעמו בפניו על אשר לא קם לכבודו של המלך. הוא התנצל כי עסוק היה בלימודו ותפוש בשרעפיו וכך לא הבחין כלל במלך שעבר דרכו. הללו מיאנו להאמין לו וביקשו ממנו שיוכיח להם בצורה חותכת כי אמנם כך היו פני הדברים. הציע להם הרז"א, כי שניים מהם יקריאו, כל אחד בנפרד, עתון אחר, בעת ובעונה אחת, ואחר כך יחזור בפניהם על כל מה שאמרו וקראו.
 
 
הם עשו כהעצתו, וכל אחד קרא בעתון שונה, בשני דברים נפרדים לגמרי. בתום קריאתם, חזר הרז"א על כל מה שקראו והקריאו מבלי להחסיר אף מילה! הם נדהמו מכח התפיסה שלו, וכך נכחו לדעת כי אדם מסוגו אמנם מסוגל להתעמק מבלי לראות ולהרגיש מהמתרחש סביבו.
 
הם עשו כהעצתו, וכל אחד קרא בעתון שונה, בשני דברים נפרדים לגמרי. בתום קריאתם, חזר הרז"א על כל מה שקראו והקריאו מבלי להחסיר אף מילה! הם נדהמו מכח התפיסה שלו, וכך נכחו לדעת כי אדם מסוגו אמנם מסוגל להתעמק מבלי לראות ולהרגיש מהמתרחש סביבו.
  

גרסה מ־18:16, 30 באפריל 2024

רבי שניאור זלמן אהרן שניאורסון

רבי שניאור זלמן אהרן שניאורסון (מכונה: הרז"א) (י"ט תמוז תרי"ח - י"א חשוון תרס"ט) היה בנו הבכור של אדמו"ר המהר"ש, ואחיו המבוגר של אדמו"ר הרש"ב. נודע בכשרונותיו המצויינים, וכתב במשך חייו חידושי תורה רבים, אך שרף אותם קודם הסתלקותו והורה לטמון את האפר בקברו.

תולדות חיים

נולד בי"ט תמוז תרי"ח לאביו אדמו"ר המהר"ש ולאמו הרבנית רבקה. הוא נקרא על שמו של אדמו"ר הזקן ועל שם סבו אבי אמו, הרב החסיד אהרן אלכסנדרוב משקלוב.

אדמו"ר הצמח צדק נהג בעת הברית מילה של נכדיו לקרוא להם גם בראשי תיבות. לרבי שניאור זלמן אהרן קרא "רז"א", ובשם זה היה נקרא בפי החסידים[1].

כשהיה בן שלוש, הציע אדמו"ר הצמח צדק לבנו רבי ישראל נח שיקח את הרז"א לחתן לבתו. שאל רבי ישראל נח את אביו "אולי הילד הזה לא יהיה תלמיד חכם?" השיב לו אביו: "תלמיד חכם כמוך בוודאי יהיה, ויתכן שידע ללמוד יותר ממך!"

בילדותו, היה משחק רבות עם אחיו הצעיר אדמו"ר הרש"ב, ובמסורת החב"דית ישנם סיפורי חסידים רבים בקשר לתקופה זו. הרבי נהג לספר סיפורים אלו, והפיק מהם הוראות בעבודת ה'[2]. הרז"א הצטיין בכשרונות נפלאים, ובמדות נעלות. אביו אדמו"ר המהר"ש אמר עליו: "יש לו ראש חזק, הוא מסוגל לחשוב שתי מחשבות ביחד", מסופר עליו שפעם, בביקורו בגרמניה, בעיר הבירה ברלין,טייל באותה דרך שעבר וטייל בה הקיסר וילהלם. הרז"א התיישב על הספסל והתעמק במחשבותיו. בדיוק עבר שם המלך באותו עת, והאנשים שהיו שם קמו מפניו, כראוי לכבודו של המלך. מכיון שהרז"א היה דבוק במחשבותיו, לא הרגיש כלל מכל הנעשה סביבו והמשיך לשבת. נגשו אליו שומרי ראשו של המלך והתרעמו בפניו על אשר לא קם לכבודו של המלך. הוא התנצל כי עסוק היה בלימודו ותפוש בשרעפיו וכך לא הבחין כלל במלך שעבר דרכו. הללו מיאנו להאמין לו וביקשו ממנו שיוכיח להם בצורה חותכת כי אמנם כך היו פני הדברים. הציע להם הרז"א, כי שניים מהם יקריאו, כל אחד בנפרד, עתון אחר, בעת ובעונה אחת, ואחר כך יחזור בפניהם על כל מה שאמרו וקראו. הם עשו כהעצתו, וכל אחד קרא בעתון שונה, בשני דברים נפרדים לגמרי. בתום קריאתם, חזר הרז"א על כל מה שקראו והקריאו מבלי להחסיר אף מילה! הם נדהמו מכח התפיסה שלו, וכך נכחו לדעת כי אדם מסוגו אמנם מסוגל להתעמק מבלי לראות ולהרגיש מהמתרחש סביבו.



באחת ההתוועדויות אמר אדמו"ר הריי"צ על דודו: "דודי הרז"א שהיה בעל מדות טובות בטבע תולדות, היה בעל לב חזק. גם כשהיה מתייסר ביסורים קשים ביותר - והוא סבל הרבה בימי חייו - היה תמיד חיוך על פניו. מעולם לא הזיל דמעה על יסוריו. אבל כששמע שמישהו היה סובל יסורים היה החיוך נמוג מפניו ודמעות היו נראות בעיניו, הוא עשה הכל כדי לעזור לבעל היסורים".

נישואיו

הרז"א

בחודש חשון תרל"ד[3], התקיימה חתונתו עם בת דודתו, מרת שטערנא, בתו של רבי ישראל נח שניאורסון. סעודת הנישואין התקיימה בזאל הקטן שבעיירה ליובאוויטש.

לאחר הסתלקות אביו, אדמו"ר המהר"ש, קיבל הרז"א על עצמו את הנשיאות במשותף עם הרבי הרש"ב, אך פרש אחר תקופה קצרה[4]. הוא עסק במסחר ועשה פעולות רבות למען כלל ישראל.

אדמו"ר הרש"ב שהיה אחיו הצעיר, לא רצה לקבל על עצמו את הנשיאות באופן רשמי כל עוד שאחיו הגדול מתגורר בליובאוויטש, ובמשך אחד עשרה שנה נמנע מלנהוג באדמו"רות. רק בשנת תרנ"ד כשעבר להתגורר בויטבסק החלה נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב באופן רשמי.

פטירתו

בחודשי הקיץ של שנת תרס"ח נפל למשכב, ואחרי החגים של חודש תשרי תרס"ט התגברה מחלתו, וביום חמישי י"א חשוון תרס"ט נפטר בהיותו בן חמישים ואחד.

מנוחתו כבוד בעיר ויטבסק.

משפחתו

כתביו

למרות שפעל להשמיד את כתביו ובהם חידושי תורתו, נותרו בידינו מספר דרושי חסידות שנאמרו על ידו ונכתבו על ידי השומעים. ביניהם, ישנו מאמר שנאמר על ידו בשבת פרשת בחוקותי תרמ"ג, תקופה קצרה לאחר הסתלקות אביו[5].

מהרז"א היה מאמר שאמר "וישרנה הפרות"", בשנת תשי"ב הרבי אמר שיפרסמו את המאמר הזה, וסיפר שכך אמר לו לעשות אדמו"ר הריי"צ.

לקריאה נוספת

  • הרז"א - תולדות הרה"ק הרב שניאור זלמן אהרן שניאורסון בן כ"ק אדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש, תשרי תשפ"ג.

קישורים חיצוניים

מתורתו


עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא
 
 
 

הערות שוליים

  1. הקריאה והקדושה תש"ב עמוד 224.
  2. ראו לדוגמא שיחת מוצאי יום טוב ראשון של חג הסוכות תשי"א, וכן התוועדויות תשמ"ב חלק א' ע' 313. תשמ"ז חלק ב' ע' 304. תשמ"ט חלק ב' ע' 431. ועוד.
  3. פרטים נוספים אודות סעודת הנישואין, ראו שיחת אדמו"ר הריי"צ י"ט כסלו תרצ"ג -לקוטי דיבורים חלק א' טו, ב.
  4. כמבואר בארוכה בקונטרס "תולדות הרז"א".
  5. הרבי מספר אודות המאמרים.