רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא
 
 
 
ציון אדמו"ר המהר"ש

כ"ק אדמו"ר המהר"ש - רבי שמואל שניאורסון - נולד בב' אייר תקצ"ד בעיירה ליובאוויטש לאביו אדמו"ר הצמח צדק ולאמו הרבנית חיה מושקא.

בגיל שבע היה כבר אדמו"ר המהר"ש בקי בחמשה חומשי תורה ובחלקים גדולים בנביאים וכתובים, למד גמרא עם פירוש רש"י ותוספות. בשעה שהיה משחק עם חבירו היה משנן פרקי תנ"ך בעל פה. בגיל שמונה היה נוכח כבר בעת שאביו - אדמו"ר הצמח צדק - היה אומר מאמרי חסידות.

בגיל עשר הוציא אותו אביו מה'חדר' ולקח בשבילו מלמד מיוחד. לפני הבר מצוה אמר לו אביו ללמוד משניות בעל פה. כשהגיע ליום הבר מצוה היה בקי בעל פה בכל ששת סדרי משנה ובספר התניא באותיותיהם.

נוסף על גאונותו בכל מקצועות התורה, תורת הנגלה ותורת הנסתר, היה הרבי בעל חושים נפלאים וזכרון מופלא. היה בקי בחכמת הרפואה ובשפות רבות.

בגלל מצב בריאותו צוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת יד. הרבי בנה במו ידיו מנורה בגובה אדם, ולה שנים עשר קנים. הוא גם בנה שולחנות מפיסות עץ קטנות.

הרבי גם היה סופר סת"ם מומחה, בעל כתב יפה ובהיר. לכל אחד מבניו העניק 'מגילת אסתר' שכתב בכתב ידו.

אדמו"ר המהר"ש תבע את ההנהגה "לכתחילה אריבער". כך גם התנהג בחייו האישיים.

נסתלק בי"ג תשרי תרמ"ג ומנוחתו כבוד בליובאוויטש ליד אביו אדמו"ר הצמח צדק.

ילדותו

ביום השמיני ללידתו צוה אדמו"ר הצמח צדק להשכים לתפילת שחרית. לפני הברית הסתגר אבי הבן - אדמו"ר הצמח צדק - בחדרו ויצא רק לאחר השעה ארבע. אז נכנס לחדרה של אשתו - הרבנית חיה מושקא - התייעץ איתה בנוגע לשם התינוק ויצא לעריכת הברית מילה.

בשעת הסעודה שאל בנו של הצמח צדק - רבי יהודה לייב אחרי מי נתן את השם. ענה הצמח צדק כי הוא על שם שואב מים בשם 'שמואל' מהעיר פולוצק, ולא על שם שמואל הנביא, זאת מכיוון שחכם עדיף מנביא.

חתונתו

בשנת תר"ז התחתן עם הרבנית שטערנא, שהייתה בת אחיו -רבי חיים שניאור זלמן (בן אדמו"ר הצמח צדק).

סעודת החתונה של כ"ק אדמו"ר מהר"ש נחגגה בשמחה רבה ביום שישי ערב שבת קודש פרשת נשא ח' סיון תר"ח, בהיות רבינו בן י"ד שנים.

בתוך שבעת ימי המשתה חלתה הכלה ונפלה למשכב, וכעבור שלושה חודשים נפטרה ר"ל. כדי להפיג את צערו של רבינו, ציווה אביו, אדמו"ר הצמח צדק, לקבוע עבורו חדר בסמיכות לחדרו, כך שבכל עת שירצה יוכל להכנס אל היכלו הקדוש. ואכן כך היה, וכאשר נכנס רבינו - הראה לו אביו כתבי יד קודש נפלאים, גם מאלה שלא הראה לשאר בניו.

שנה לאחר מכן, פנתה הרבנית שיינא, אשת כ"ק אדמו"ר האמצעי, לחתנה, כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, והציעה לשדך את הרבי מהר"ש עם אחת משתי נכדותיה היתומות גיטל ורבקה, בנות בתה שרה וחתנה ר' אהרן משקלאב.

לשאלת הצמח צדק: הרי מציעים שידוך מהעיירה ליעפלי עם נדוניה בסך עשרים אלף רובל, ואילו עם השידוך הנ"ל - באיזה נדוניה יזכה החתן? השיבה הרבנית: הרי "אשת חבר כחבר" - אני מעניקה לחתן ארבעים שנה של אשת חבר!

אדמו"ר הצמח צדק הסכים לעצתה, ומבין שתי הבנות בחר בבת הצעירה הרבנית רבקה. האחות הבכירה מרת גיטל מחלה לאחותה הצעירה והביעה את הסכמתה שתינשא לפניה. גם לה דאג הצמח צדק ובחר עבורה, מאוחר יותר, חתן טוב מניעזין.

החתונה התקיימה בשנת תר"ט. ביום חופתו של כ"ק אדמו"ר מהר"ש, ציוהו אביו הצמח צדק ללכת למטבח ולבקש את ברכתה של סבתו הרבנית שיינא, אשר היתה עסוקה שם. הלך החתן לבקש את ברכתה, אולם היא השיבה מתוך קפידה שעוד היום גדול, והיא תברך אותו בעת החופה. כשחזר החתן ומסר את דבריה לאביו, ציוהו לחזור שוב אל הרבנית ולדרוש ממנה לברכו דווקא עכשיו.

כשנוכחה הרבנית לדעת שהחתן לא יוותר, ביקשה מים לרחוץ את ידיה, הניחה את ידיה על ראשו ובמעמד שני עדים ברכה אותו בזו הלשון: יהי רצון שכל הכוחות שירשתי מבעלי יחולו על ראשך!

בעת החתונה היה הצמח צדק בחדווה גדולה ואמר הרבה דא"ח.

קבלת הנשיאות

ששה בנים צדיקים ולמדנים הותיר אדמו"ר הצמח צדק. לאחר הסתלקותו, לא ידעו החסידים במי מהם לבחור כאדמו"ר וממלא מקום אבותיו, והיו דעות שונות בקרב החסידים. בסופו של דבר הוחלט כי אדמו”ר המהר”ש ינהיג את עדת ליובאוויטש, ואילו אחיו התפזרו בערים שונות כמו ליאדי וקאפוסט, שם פתחו מרכזים חסידיים ואמרו דא"ח בפני שומעי לקחם.

לא בכדי נבחר אדמו”ר מהר"ש, צעיר הבנים, כממשיך השושלת. כמה פעמים רמז אביו אדמו”ר ה”צמח צדק” כי הוא רואה בבנו את ממשיכו:

אדמו"ר הריי"צ מספר כי אדמו”ר ה”צמח צדק” היה אומר מאמרים מיוחדים עבור בנו רבי שמואל. ה”צמח צדק” גם היה מכנה את בניו בתארים שונים: “הבעל הבית שלי”, “הלמדן שלי”, “החסיד שלי”, ועוד. על בנו הצעיר הוא היה אומר: “כולהו איתנהו ביה” (כל המעלות יש בו).

בתחילת שנת תרכ"ו, החל לומר חסידות ברבים על פי ציווי אביו. כמו לחזק את המעשה, שלח הצמח צדק פתק לקהל החסידים: “אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי”.

דברים ברוח זו כתב ה”צמח צדק” בימים ההם במכתב ששלח לבנו:

“לבני ידידי וחביבי הרב שמואל שי’.

ראיתי דא”ח שלך והוטב בעיניי מאוד. השם יתברך יחזק לבך ושכלך להוסיף אומץ בתורתו ועבודתו וחזקת והיית לאיש. פתח פיך ויאירו דבריך .. חזק ואמץ לכתוב ולהגיד, ואני סומך אותך בסמיכה רבה. ולא תירא משום אדם. והשם יתברך יצליח לך בגשמיות ורוחניות ללמוד וללמד לשמור ולעשות.

אביך הדורש שלומך וטובת אנ"ש

מנחם מנדל בן דבורה לאה”.

בפעם אחרת אמר אדמו”ר ה”צמח צדק” לבנו אדמו”ר מהר”ש: “פך השמן הרוחני שמסר הבעל שם טוב לתלמידו הרב המגיד ממזריטש למשוח בו את רבנו הזקן לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני -אדמו”ר האמצעי- ובכח זה משחתי אותך”.

נוסף לכל הרמזים שנתן אביו, הכירו החסידים במעלותיו וסגולותיו הנדירות: “לבד חכמתו האלוקית בגליא וסתים דאורייתא, היה מושלם בכל ידיעות התבל ובפרט בחכמת הרפואה ובכל מלאכת חרש וחושב, ידיו רב לו וגם היה בקי בכמה לשונות”.

בתקופה שלאחר הסתלקות אדמו”ר ה”צמח צדק” כל בניו החלו לומר חסידות, והיו אף שהעלו אותם על הכתב. החסידים היו הולכים מזה לזה וכל אחד ברר לו את האדמו”ר שלבו התקשר אליו.

בליל שבת אחד אמר הרבי המהר”ש מאמר חסידות ד”ה “אז ישיר גו’ עלי באר”. למחרת, בבוקרו של יום השבת, חזר אחיו רבי יהודה לייב על המאמר בתוספת חידוש משלו. במוצאי שבת חזר אדמו”ר המהר”ש על מאמר זה פעם נוספת עם חידוש נוסף משלו. כך חזר הדבר על עצמו כמה פעמים, עד שביום שלישי בערב אמר הרבי מהר”ש את המאמר בפעם החמישית, כאשר בכל פעם היה חידוש מיוחד. או אז ניגש אליו אחיו הרב יהודה לייב ואמר: “הפעם אמר זאת אבא, וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד”.

גם הרב יקותיאל ליעפלי, מזקני החסידים ומחשובי חסידיו של אדמו”ר הזקן בחר את אדמו”ר מהר”ש, וזאת על פי מאמר החסידות שאמר.

לאחר הסתלקותו של אדמו”ר הצמח צדק, בא אחד החסידים הצעירים אל הרב שמואל דובער מבוריסוב, מחשובי החסידים, ושאלו למי מבניו של הרבי יסע כעת? ענה לו: “לחלק בין הבנים של הרבי אין אנו יכולים מפני שכולם צדיקים, ולכן לא אוכל לומר לך. מה שכן אוכל לומר הוא שאני אסע אל הבן הצעיר” (אדמו”ר מהר"ש).

פעולות אדמו"ר המהר"ש לפי שנים

בשנה ההיא נסע לעיר ויטבסק להשתתף באסיפת עסקני הכלל שבאו משקלוב, וילנא ופטרבורג, ושוהה כשני שבועות. חזר שם מאמרי דא"ח ברבים.

  • תר"ט — נשא את הרבנית רבקה.
  • תרט"ו — בהוראת אביו, החל לעבוד בעסקנות הכלל באופן קבוע ומזכירו הוא ר' שמואל ברין.
  • תרי"ז — נסע לקייב ו[[פטרבורג] בכדי לפעול למען יהודי רוסיה. נסע לקייב ואח"כ לפטרבורג ע"ד עניני הכלל. עמד בקשר רצוף עם הרב אהרן, רבה של העיר ביליניץ, שהיה נוסע, לעתים תכופות, לפטרבורג בשליחות אדמו"ר הצ"צ בענינים צבוריים.
  • תרי"ח — נוסע לקייב ואח"כ לפטרבורג להשתדל לבטל גזירת הגירוש על היהודים החוכרים שדות בכפרים ומושבות — ומצליח.
  • תרי"ט — נוסע לגרמניה להתראות עם עסקני הציבור באירופה.
  • תר"כ — בבואו מגרמניה, מארגן אסיפת באי כח עסקני הכלל מחסידי חב"ד, וואהלין, ממפלגת המשכילים ומבעלי המסחר. מרצה בפני המשתתפים פרטי ההתראות בחו"ל ומציע תכנית עבודה על להבא. במשך זמן קצר אחרי זה — מפאת קנאה וכו' — מלשינים את הר"א מביליניץ והוא נאסר ומובל ב"קאנוואי" (בלוית שוטרים מזויינים וע"פ רוב רגלי) — למאהילוב. במקומו ממנה הצ"צ את ר' יצחק רובאשאוו ור' נתן בר' שלמה מאנעסזאן — אבל מפני יראת המלשינות עבודתם היא חשאית.
  • תרכ"ה — נוסע לפטרבורג ומעביר הגזירה שהכניסו לסנט בחוקים מגבילים ליהודי ליטא וזאמוט.
  • תרכ"ו בתחילתה בהוראת אביו אדמו"ר הצ"צ — מתחיל לחזור מאמרי חסידות ברבים. בקיץ תרכ"ו — אחרי הסתלקות אביו אדמו"ר ה"צמח צדק", מקבל הנשיאות ומקום מושבו — ליובאוויטש.
  • תרכ"ח — נוסע לצרפת לפגישה עם עסקני הכלל.
  • תרכ"ט — מסדר ועד קבוע בפטרבורג להתענין בעניני הכלל ולעמוד על המשמר להגן על זכויות היהודים.
  • תר"לתר"מ — נוסע פעמים רבות, ברוסיה ולחו"ל, בעניני עסקנות הכלל.
  • תר"מ — השתדלות, בחרף נפש, בהשקטת הפרעות (פוגרום) "סופות בנגב".

תמונתו ודמות דיוקנו

לערך מורחב תמונת אדמו"ר המהר"ש
דיוקן המיוחס לרבי מהר"ש

תמונה המיוחסת באופן ברור לאדמו"ר המהר"ש אין. אך על דמות דיוקנו אמר הרבי בשיחה שאמר באור לי' כסלו תשד"מ כי פניו של אדמו"ר המהר"ש דומים מאד לפניו של נכדו - אדמו"ר הריי"צ, "וכסיפור הידוע אודות אחד מזקני החסידים שראה עוד את אדמו"ר מהר"ש, שכאשר ראה בפעם הראשונה את תואר פני כ"ק מו"ח אדמו"ר - נתעלף. מפני שראה בו את תואר פני אדמו"ר מהר"ש."

הסתלקותו

בשנת תרמ"ב התגלתה אצלו מחלה קשה וביום י"ג תשרי תרמ"ג הסתלק, והוא בן ארבעים ושמונה וחצי. מנוחתו כבוד בליובאוויטש ליד ציון אביו כ"ק אדמו"ר הצמח צדק.

משפחתו

בניו:

בנותיו:

ראו גם