הבדלים בין גרסאות בדף "פדיון הבן"
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
|||
| (5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:רפאל נחום כהן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה שצולמה ב[[פדיון הבן]] של [[דליה רוטמן|אריאל רוטמן]], נכד אחיו של הרבי ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|ישראל אריה לייב שניאורסון]] (תשל"ה). הכהן הפודה הינו החסיד ר' [[רפאל נחום כהן]] שנשלח על ידי הרבי להשתתף בחגיגה]] | [[קובץ:רפאל נחום כהן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה שצולמה ב[[פדיון הבן]] של [[דליה רוטמן|אריאל רוטמן]], נכד אחיו של הרבי ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|ישראל אריה לייב שניאורסון]] (תשל"ה). הכהן הפודה הינו החסיד ר' [[רפאל נחום כהן]] שנשלח על ידי הרבי להשתתף בחגיגה]] | ||
| − | מצוות '''פדיון הבן''' היא [[מצוות עשה]] עליה מצווים הורים לבן בכור שאינם נמנים על [[שבט לוי]] לפדות את בנם הבכור | + | מצוות '''פדיון הבן''' היא [[מצוות עשה]] עליה מצווים הורים לבן [[בכור]] שאינם נמנים על [[שבט לוי]] לפדות את בנם הבכור מה[[כהן]]. |
==המצווה ודיניה== | ==המצווה ודיניה== | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
מקור המצווה הוא בספר שמות: {{ציטוטון|קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא.. וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה}}{{הערה|שמות יג, ב-יג.}}. | מקור המצווה הוא בספר שמות: {{ציטוטון|קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא.. וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה}}{{הערה|שמות יג, ב-יג.}}. | ||
| − | טעם המצווה הוא משום שבזמן [[יציאת מצרים]] [[הקב"ה]] הציל את הבכורות של בני ישראל שלא יינזקו מהמלאך המשחית בעת [[מכת בכורות]] ובהצלה זו | + | טעם המצווה הוא משום שבזמן [[יציאת מצרים]] [[הקב"ה]] הציל את הבכורות של בני ישראל שלא יינזקו מהמלאך המשחית בעת [[מכת בכורות]] ובהצלה זו הקב"ה 'קנה' אותם לעבדים ונתן אותם לכהנים העובדים ומשרתים אותו ב[[בית המקדש]], ועל כן כדי לפדות אותם צריכים לשלם לכהן סכום של חמישה סלעי כסף{{הערה|1=בנוגע לשווי הכספי של מטבעות אלו, ראו: {{קישור חבד און ליין|76996|מה הערך המדוייק בשקלים לפדיון הבן?||ט"ז אב תשע"ג}}}} וזו אחת מ[[מתנות כהונה|כ"ד מתנות כהונה]]. |
הפדיון מתבצע רק כאשר נמלאים לתינוק 30 יום מהלידה היות ורק אז הוא יוצא מכלל נפל, ומחוייב בו רק בן זכר שנולד בלידה טבעית לאב ואם שאינם נמנים על שבט לוי{{הערה|1=להרחבה אודות החייבים והפטורים במצווה זו, ראו:{{קישור התקשרות צאח|1509|7779||פדיון הבן}}}}, ובאם אחד מההורים כהן או לוי, או לחילופין שהבן נולד בלידה לא טבעית - אין מצוות פדיה. | הפדיון מתבצע רק כאשר נמלאים לתינוק 30 יום מהלידה היות ורק אז הוא יוצא מכלל נפל, ומחוייב בו רק בן זכר שנולד בלידה טבעית לאב ואם שאינם נמנים על שבט לוי{{הערה|1=להרחבה אודות החייבים והפטורים במצווה זו, ראו:{{קישור התקשרות צאח|1509|7779||פדיון הבן}}}}, ובאם אחד מההורים כהן או לוי, או לחילופין שהבן נולד בלידה לא טבעית - אין מצוות פדיה. | ||
===מנהגי הפדיון=== | ===מנהגי הפדיון=== | ||
| − | על פי המנהג, עורכים את פדיון הבן יחד עם סעודת מצווה חגיגית. מלבישים את התינוק ב[[בגד | + | על פי המנהג, עורכים את פדיון הבן יחד עם סעודת מצווה חגיגית. מלבישים את התינוק ב[[בגד]]ים חגיגיים ומקשטים אותו בתכשיטי זהב. אב התינוק מודיע לכהן שבנו זה בכור המחוייב בפדייה בנוסח: "אִשְׁתִּי הַיִשְׂרְאֵלִית יָלְדָה לִי בֵּן זֶה הַבְּכוֹר". |
| − | הכהן שואל אותו: "בְּמַאי בָּעִית טְפֵי, בְּבִנְךָ | + | הכהן שואל אותו: "בְּמַאי בָּעִית טְפֵי, בְּבִנְךָ בְכוֹרְךָ אוֹ בְּחָמֵשׁ סְלָעִים דִמֵחַיַיבְתָּ לִתֵּן לִי בְּפִדְיוֹן בִּנְךָ בְּכוֹרְךָ זֶה?" [= במה אתה חפץ יותר, בבנך בכורך או בחמש סלעים שאתה מחוייב לתת לי בפדיון בנך בכורך זה?]. |
| − | האב משיב לכהן: "בְּעִינָא בִּבְנִי בְכוֹרִי זֶה, וְהֵילָךְ | + | האב משיב לכהן: "בְּעִינָא בִּבְנִי בְכוֹרִי זֶה, וְהֵילָךְ חֲמִשָּה סְלָעִים בְּפִדְיוֹן דִּמֵחַיַּבְנָא בֵּיהּ" [= חפץ אני בבני בכורי זה, והרי לך חמשה סלעים בתורת פדיון שאני חייב בו]. |
| − | לאחר מכן נותן האב לכהן את הכסף ומברך על קיום המצווה בשם ומלכות: ".. אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָנוּ עַל פִּדְיוֹן הַבֵּן", וכן מברך את [[ברכת שהחיינו]]. | + | לאחר מכן נותן האב לכהן את הכסף ומברך על קיום המצווה בשם ומלכות: ".. אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָנוּ עַל פִּדְיוֹן הַבֵּן", וכן מברך את [[ברכת שהחיינו]]. |
בסיום הסעודה נותנים לכהן הפודה לברך על היין ולזמן. | בסיום הסעודה נותנים לכהן הפודה לברך על היין ולזמן. | ||
| שורה 47: | שורה 47: | ||
===דחיית הפדיון=== | ===דחיית הפדיון=== | ||
בנוגע לדחיית פדיון הבן אצל אנשים מבוגרים שגילו את יהדותם, הורה הרבי באופן חד משמעי שאין לדחות את פדיון הבן היות וכל יום שעובר - מבטלים מצות עשה מהתורה{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Simpson-Drizin%20-%20Kislev%207%2C%205777.pdf תשורה מנישואי משפחת סימפסון עמוד 7].}}. | בנוגע לדחיית פדיון הבן אצל אנשים מבוגרים שגילו את יהדותם, הורה הרבי באופן חד משמעי שאין לדחות את פדיון הבן היות וכל יום שעובר - מבטלים מצות עשה מהתורה{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Simpson-Drizin%20-%20Kislev%207%2C%205777.pdf תשורה מנישואי משפחת סימפסון עמוד 7].}}. | ||
| − | |||
===סגולת סעודת פדיון הבן=== | ===סגולת סעודת פדיון הבן=== | ||
באגרת קודש מכ"ב מר חשון תשט"ו{{הערה|אגרות קודש כרך י' אגרת ג'מו.}} כותב הרבי: "מובא בכמה ספרים אשר השתתפות בפדיון הבן הוא במקום פ"ד תעניות, .. אבל לעת עתה לא מצאתי מקור לזה בספרי חסידות חב"ד, ובכל אופן גם ספרים הנ"ל רואים לסמוך עליהם". | באגרת קודש מכ"ב מר חשון תשט"ו{{הערה|אגרות קודש כרך י' אגרת ג'מו.}} כותב הרבי: "מובא בכמה ספרים אשר השתתפות בפדיון הבן הוא במקום פ"ד תעניות, .. אבל לעת עתה לא מצאתי מקור לזה בספרי חסידות חב"ד, ובכל אופן גם ספרים הנ"ל רואים לסמוך עליהם". | ||
| − | + | הרבי כתב כי ההשתתפות בפדיון הבן מתקנת באופן מסויים את [[שמירת הברית|פגם הברית]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3046.htm אגרות קודש חלק י' אגרת ג'מו].}}. | |
| − | {{ | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==פדיון הבן אצל רבותינו נשיאינו== | ==פדיון הבן אצל רבותינו נשיאינו== | ||
| − | בערב [[חג החנוכה]] [[תקס"ו]] נערכה חגיגת פדיון הבן של הילד [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], נכדו של [[אדמו"ר האמצעי]] ונינו של [[אדמו"ר הזקן]]. בסעודת הפדיון השתתף גם | + | בערב [[חג החנוכה]] [[תקס"ו]] נערכה חגיגת פדיון הבן של הילד [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], נכדו של [[אדמו"ר האמצעי]] ונינו של [[אדמו"ר הזקן]]. בסעודת הפדיון השתתף גם אדמו"ר הזקן בעצמו שאף אמר [[מאמר חסידות]] שהתחיל במילים 'להבין ענין מצוות פדיון הבן'{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566a/23 המאמר באתר 'ספריית ליובאוויטש'].}}. החגיגה נערכה על אף שר' ברוך שלום היה רק ספק בכור{{הערה|להרחבה, ראו [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]] פרק פה עמוד קסח.}}. |
[[הרבי]], על אף שהיה בנם הבכור של אביו הגאון ר' [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]] ואמו [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]], לא נערך לו פדיון הבן היות שאמו הייתה בת לוי. | [[הרבי]], על אף שהיה בנם הבכור של אביו הגאון ר' [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]] ואמו [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]], לא נערך לו פדיון הבן היות שאמו הייתה בת לוי. | ||
| שורה 70: | שורה 63: | ||
{{פסקה חסרה}} | {{פסקה חסרה}} | ||
ישנו מאמר של אדמו"ר הזקן שבו מבאר שענין פדיון הבן, מכיון שבני ישראל בקו האמצעי שעולה עד ל[[כתר]], אך חסר להם את מעלת קו הימין של הכהן, על כן נותנים לכהן חמשה סלעים וממשיכים לישראל את ה' חסידים. - המאמר נדפס בספר פדיון הבן כהלכתו, ועוד. | ישנו מאמר של אדמו"ר הזקן שבו מבאר שענין פדיון הבן, מכיון שבני ישראל בקו האמצעי שעולה עד ל[[כתר]], אך חסר להם את מעלת קו הימין של הכהן, על כן נותנים לכהן חמשה סלעים וממשיכים לישראל את ה' חסידים. - המאמר נדפס בספר פדיון הבן כהלכתו, ועוד. | ||
| − | + | * חלק י"א, שיחת פרשת בא עמוד 42, ביאור בנגלה ובחסידות - מתוך התוועדות י"א ניסן תשכ"ב. | |
| − | * חלק | + | * חלק כ', שיחת פרשת וישב עמוד 185. |
| − | * חלק כ' שיחת פרשת וישב עמוד 185 | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
*'''פדיון הבן כהלכתו''' - הרב [[גדליה אוברלנדר]], [[ירושלים]] תשנ"ג | *'''פדיון הבן כהלכתו''' - הרב [[גדליה אוברלנדר]], [[ירושלים]] תשנ"ג | ||
*'''שבח הברית''', לקט הלכות בעניני [[ברית מילה]], [[פדיון הבן]] ו[[אופשערניש]]. הרב [[שמואל הורוויץ]], [[קראון הייטס]] [[תשס"ט]] | *'''שבח הברית''', לקט הלכות בעניני [[ברית מילה]], [[פדיון הבן]] ו[[אופשערניש]]. הרב [[שמואל הורוויץ]], [[קראון הייטס]] [[תשס"ט]] | ||
| − | *'''פדיון הבן''' גדר המצווה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=25055&st=%u05de%u05e1%u05db%u05ea תורת מנחם חלק כ"ג עמ' 328 (עמ' 301)] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14936&st=&pgnum=50&hilite= לקוטי שיחות חי"א עמ' 42 (עמ' 50)] | + | *'''פדיון הבן''' גדר המצווה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=25055&st=%u05de%u05e1%u05db%u05ea תורת מנחם חלק כ"ג עמ' 328 (עמ' 301)] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14936&st=&pgnum=50&hilite= לקוטי שיחות חי"א עמ' 42 (עמ' 50)] |
*'''פדיון הבן''' ספק בכור, דיני הברכות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14936&st=&pgnum=55 לקוטי שיחות חי"א עמ' 47 הערה 35 (עמ' 55)] | *'''פדיון הבן''' ספק בכור, דיני הברכות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14936&st=&pgnum=55 לקוטי שיחות חי"א עמ' 47 הערה 35 (עמ' 55)] | ||
| − | *אינצקלופדיא לפדיון הבן, | + | *אינצקלופדיא לפדיון הבן, |
| + | *'''לראות שטוב''', שיחה מעובדת של הרבי מתוך לקוטי שיחות חלק כ' שיחה לפרשת וישב, שבועון התקשרות גליון 1479 עמוד 4 | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
| שורה 95: | שורה 85: | ||
*[http://www.shturem.net/uploadfile/pdf/Tshura_Ravisky_Gruzman.pdf מכתב הרבי לפדיון הבן של הנכד, תשורה גרוזמן-רביסקי עמוד 13]{{הערה|1=[https://w3.chabad.org/media/pdf/1117/kXdQ11177898.pdf מכתב נוסף של הרבי לפדיון הבן].}}. | *[http://www.shturem.net/uploadfile/pdf/Tshura_Ravisky_Gruzman.pdf מכתב הרבי לפדיון הבן של הנכד, תשורה גרוזמן-רביסקי עמוד 13]{{הערה|1=[https://w3.chabad.org/media/pdf/1117/kXdQ11177898.pdf מכתב נוסף של הרבי לפדיון הבן].}}. | ||
| + | {{לידה}} | ||
{{אירועים יהודיים}} | {{אירועים יהודיים}} | ||
| − | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| − | |||
[[קטגוריה:מצוות]] | [[קטגוריה:מצוות]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
[[קטגוריה:אירועים במעגל החיים]] | [[קטגוריה:אירועים במעגל החיים]] | ||
גרסה אחרונה מ־06:19, 9 באוגוסט 2023
מצוות פדיון הבן היא מצוות עשה עליה מצווים הורים לבן בכור שאינם נמנים על שבט לוי לפדות את בנם הבכור מהכהן.
תוכן עניינים
המצווה ודיניה[עריכה]
מכתב הרבי לפדיון הבן
|
|---|
|
ב"ה, יום כ"ב לתמוז, תש"ו כבוד האברך הוו"ח אי"א עוסק בצ"צ באמונה שי' שלום וברכה! במענה על הזמנתו לפדיון הבן של בנו שי' יהי רצון שיהיה בשעה טובה ומוצלחת ויגדלו עם בתו זו אשתו תי' לתורה חופה ומעשים טובים מתוך הרחבה בגשמיות ורוחניות. ענין פדיון הבן תחילתו הוא תמורת אשר פדה ה' את בכורי ישראל ביום הכות כל בכור בארץ מצרים והנה אמרו רז"ל (שבת קלג, ב) הוי דומה לו מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום, ובעניננו זהו עבודת כל אחד ואחת, מי שהוא ביכולתו, להציל את ילדי וילדות בני ישראל, שעל כולם נאמר בני בכורי ישראל, שלא יטמעו בין הגוים רחמנא ליצלן, כי אם לקשרם בה' אלוקים חיים על ידי תורת חיים, שעל ידי זה יקויים גם בהם חיים כולכם היום. וחלק מעבודה קדושה זו זכה שיעמיס כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א עליו ובטח ישתדל ככל התלוי בו להיות כלי ראוי לזכות זה ולהביאו מן הכח אל הפועל. ויהי רצון אשר במהרה בימינו נזכה כולנו לראות בפדיון אשר יפדה אבינו שבשמים את בנו בכורו ישראל מגלות האחרון, וכ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א יוליכנו לקבל פני משיח צדקנו בקרוב ממש אמן כן יהי רצון. הרב מנחם שניאורסאהן
יו"ר ועד הפועל
בכהנים ולוים אין ענין פדיון הבן ואלקינו כהן הוא (סנה' לט, א) וראה בלקוטי שושנים למהר"ש מאוסטראפולי מתי מדריגת כהן גדול ומתי כהן הדיוט, אבל אינו סותר להנ"ל, כי הא דאין ענין פדיון הבן בחמש סלעים בכהן ולוי, היינו אדרבה בהם אין מספיקים חמש סלעים לפדותם תמורת אשר פדה ה' במצרים, כי אם גופם נתקדש על ידי זה, וכמש"נ (במדבר ח) וק"ל. |
| אגרות קודש חלק ב' אגרת רמב |
מקור המצווה הוא בספר שמות: "קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא.. וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה"[1].
טעם המצווה הוא משום שבזמן יציאת מצרים הקב"ה הציל את הבכורות של בני ישראל שלא יינזקו מהמלאך המשחית בעת מכת בכורות ובהצלה זו הקב"ה 'קנה' אותם לעבדים ונתן אותם לכהנים העובדים ומשרתים אותו בבית המקדש, ועל כן כדי לפדות אותם צריכים לשלם לכהן סכום של חמישה סלעי כסף[2] וזו אחת מכ"ד מתנות כהונה.
הפדיון מתבצע רק כאשר נמלאים לתינוק 30 יום מהלידה היות ורק אז הוא יוצא מכלל נפל, ומחוייב בו רק בן זכר שנולד בלידה טבעית לאב ואם שאינם נמנים על שבט לוי[3], ובאם אחד מההורים כהן או לוי, או לחילופין שהבן נולד בלידה לא טבעית - אין מצוות פדיה.
מנהגי הפדיון[עריכה]
על פי המנהג, עורכים את פדיון הבן יחד עם סעודת מצווה חגיגית. מלבישים את התינוק בבגדים חגיגיים ומקשטים אותו בתכשיטי זהב. אב התינוק מודיע לכהן שבנו זה בכור המחוייב בפדייה בנוסח: "אִשְׁתִּי הַיִשְׂרְאֵלִית יָלְדָה לִי בֵּן זֶה הַבְּכוֹר".
הכהן שואל אותו: "בְּמַאי בָּעִית טְפֵי, בְּבִנְךָ בְכוֹרְךָ אוֹ בְּחָמֵשׁ סְלָעִים דִמֵחַיַיבְתָּ לִתֵּן לִי בְּפִדְיוֹן בִּנְךָ בְּכוֹרְךָ זֶה?" [= במה אתה חפץ יותר, בבנך בכורך או בחמש סלעים שאתה מחוייב לתת לי בפדיון בנך בכורך זה?].
האב משיב לכהן: "בְּעִינָא בִּבְנִי בְכוֹרִי זֶה, וְהֵילָךְ חֲמִשָּה סְלָעִים בְּפִדְיוֹן דִּמֵחַיַּבְנָא בֵּיהּ" [= חפץ אני בבני בכורי זה, והרי לך חמשה סלעים בתורת פדיון שאני חייב בו].
לאחר מכן נותן האב לכהן את הכסף ומברך על קיום המצווה בשם ומלכות: ".. אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָנוּ עַל פִּדְיוֹן הַבֵּן", וכן מברך את ברכת שהחיינו.
בסיום הסעודה נותנים לכהן הפודה לברך על היין ולזמן.
דחיית הפדיון[עריכה]
בנוגע לדחיית פדיון הבן אצל אנשים מבוגרים שגילו את יהדותם, הורה הרבי באופן חד משמעי שאין לדחות את פדיון הבן היות וכל יום שעובר - מבטלים מצות עשה מהתורה[4].
סגולת סעודת פדיון הבן[עריכה]
באגרת קודש מכ"ב מר חשון תשט"ו[5] כותב הרבי: "מובא בכמה ספרים אשר השתתפות בפדיון הבן הוא במקום פ"ד תעניות, .. אבל לעת עתה לא מצאתי מקור לזה בספרי חסידות חב"ד, ובכל אופן גם ספרים הנ"ל רואים לסמוך עליהם".
הרבי כתב כי ההשתתפות בפדיון הבן מתקנת באופן מסויים את פגם הברית[6].
פדיון הבן אצל רבותינו נשיאינו[עריכה]
בערב חג החנוכה תקס"ו נערכה חגיגת פדיון הבן של הילד ברוך שלום שניאורסון, בנו של אדמו"ר הצמח צדק, נכדו של אדמו"ר האמצעי ונינו של אדמו"ר הזקן. בסעודת הפדיון השתתף גם אדמו"ר הזקן בעצמו שאף אמר מאמר חסידות שהתחיל במילים 'להבין ענין מצוות פדיון הבן'[7]. החגיגה נערכה על אף שר' ברוך שלום היה רק ספק בכור[8].
הרבי, על אף שהיה בנם הבכור של אביו הגאון ר' לוי יצחק שניאורסון ואמו הרבנית חנה, לא נערך לו פדיון הבן היות שאמו הייתה בת לוי.
כאשר נולד בן בכור לבת אחיו של הרבי מרת דליה רוטמן, שהתגוררה באותה תקופה בווישגטון הבירה, שלח הרבי את הרב נחום כהן עם בחורים ואוכל וכו' כדי לקיים בו מצוות פדיון הבן.
משמעות המצווה על פי חסידות[עריכה]
ישנו מאמר של אדמו"ר הזקן שבו מבאר שענין פדיון הבן, מכיון שבני ישראל בקו האמצעי שעולה עד לכתר, אך חסר להם את מעלת קו הימין של הכהן, על כן נותנים לכהן חמשה סלעים וממשיכים לישראל את ה' חסידים. - המאמר נדפס בספר פדיון הבן כהלכתו, ועוד.
- חלק י"א, שיחת פרשת בא עמוד 42, ביאור בנגלה ובחסידות - מתוך התוועדות י"א ניסן תשכ"ב.
- חלק כ', שיחת פרשת וישב עמוד 185.
לקריאה נוספת[עריכה]
- פדיון הבן כהלכתו - הרב גדליה אוברלנדר, ירושלים תשנ"ג
- שבח הברית, לקט הלכות בעניני ברית מילה, פדיון הבן ואופשערניש. הרב שמואל הורוויץ, קראון הייטס תשס"ט
- פדיון הבן גדר המצווה. תורת מנחם חלק כ"ג עמ' 328 (עמ' 301) לקוטי שיחות חי"א עמ' 42 (עמ' 50)
- פדיון הבן ספק בכור, דיני הברכות. לקוטי שיחות חי"א עמ' 47 הערה 35 (עמ' 55)
- אינצקלופדיא לפדיון הבן,
- לראות שטוב, שיחה מעובדת של הרבי מתוך לקוטי שיחות חלק כ' שיחה לפרשת וישב, שבועון התקשרות גליון 1479 עמוד 4
קישורים חיצוניים[עריכה]
- סדר פדיון הבן מתוך סידור אדמו"ר הזקן בליווי הערות וציוני מקורות ומראי מקומות מאת הרב לוי יצחק רסקין
- מאמר אדמו"ר הזקן ענין מצות פדיון הבן
- דברי הרבי בקשר לפדיון הבן שנאמרו לרב אפרים אליעזר יאלעס, אב"ד פילדלפיה - י"ח ניסן תשי"ח
- פדיון על ידי האב ופדיון על ידי עצמו - לקוטי שיחות חלק י"א שיחה ב' לפרשת בא
- מהו פדיון הבן? מדוע וכיצד פודים את הבכורות?
אתר בית חב"ד - האם יקיימו מצוות פדיון הבן בגאולה? - באתר
, ה' בתמוז ה'תשע"ג - מערכת שטורעם, מרגש: 'פדיון הבן' ל-36 תלמידים • תמונות - באתר שטורעם
- פדיון הבן במגזין התקשרות מספר
- מכתב הרבי לפדיון הבן של הנכד, תשורה גרוזמן-רביסקי עמוד 13[9].
| הריון ולידה | ||
|---|---|---|
| פרו ורבו · תכנון המשפחה · עיבור · הריון · עיבור ולידת הנשמה · הפלה · ירידת הנשמה לגוף · לידה · קמע ליולדת ולתינוק · קריאת שם · שלום זכר · ליל הברית · ברית מילה · פדיון הבן · מכון פוע"ה · שפרה ופועה · אות בספר התורה לילדי ישראל | ||
| אירועים וטקסים במעגל החיים היהודי | ||
|---|---|---|
| ילדות ונערות | שלום זכר · וואכנאכט (ליל ברית) · ברית מילה · פדיון הבן · יום הולדת · תספורת (אפשערניש) · הכנסה לחיידר · הנחת תפילין · בר מצווה / בת מצווה | |
| תקופת החתונה | שידוך · ווארט (לחיים) · אויפרופעניש (שבת חתן) · קבלת פנים · חופה · קידושין · שבע ברכות · נישואין · חדר ייחוד | |
| כללי | חנוכת הבית · הלוויה · שבעה (אבלות) · יארצייט (יום זכרון) | |
הערות שוליים
- ↑ שמות יג, ב-יג.
- ↑ בנוגע לשווי הכספי של מטבעות אלו, ראו: מה הערך המדוייק בשקלים לפדיון הבן? - באתר
ט"ז אב תשע"ג
- ↑ להרחבה אודות החייבים והפטורים במצווה זו, ראו:פדיון הבן במגזין התקשרות מספר
- ↑ תשורה מנישואי משפחת סימפסון עמוד 7.
- ↑ אגרות קודש כרך י' אגרת ג'מו.
- ↑ אגרות קודש חלק י' אגרת ג'מו.
- ↑ המאמר באתר 'ספריית ליובאוויטש'.
- ↑ להרחבה, ראו תולדות חב"ד ברוסיה הצארית פרק פה עמוד קסח.
- ↑ מכתב נוסף של הרבי לפדיון הבן.
