פדיון הבן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תמונה שצולמה בפדיון הבן של אריאל רויטמן, נכד אחיו של הרבי ר' ישראל אריה לייב שניאורסון (תשל"ה). הכהן הפודה הינו החסיד ר' רפאל נחום כהן שנשלח על ידי הרבי להשתתף בחגיגה

מצוות פדיון הבן היא מצוות עשה עליה מצווים הורים לבן בכור שאינם נמנים על שבט לוי לפדות את בנם הבכור מהכהן.

המצווה ודיניה[עריכה]

מכתב הרבי לפדיון הבן

ב"ה, יום כ"ב לתמוז, תש"ו

כבוד האברך הוו"ח אי"א עוסק בצ"צ באמונה          שי'


שלום וברכה!

במענה על הזמנתו לפדיון הבן של בנו          שי'

יהי רצון שיהיה בשעה טובה ומוצלחת ויגדלו עם בתו זו אשתו תי' לתורה חופה ומעשים טובים מתוך הרחבה בגשמיות ורוחניות.

ענין פדיון הבן תחילתו הוא תמורת אשר פדה ה' את בכורי ישראל ביום הכות כל בכור בארץ מצרים והנה אמרו רז"ל (שבת קלג, ב) הוי דומה לו מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום, ובעניננו זהו עבודת כל אחד ואחת, מי שהוא ביכולתו, להציל את ילדי וילדות בני ישראל, שעל כולם נאמר בני בכורי ישראל, שלא יטמעו בין הגוים רחמנא ליצלן, כי אם לקשרם בה' אלוקים חיים על ידי תורת חיים, שעל ידי זה יקויים גם בהם חיים כולכם היום.

וחלק מעבודה קדושה זו זכה שיעמיס כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א עליו ובטח ישתדל ככל התלוי בו להיות כלי ראוי לזכות זה ולהביאו מן הכח אל הפועל.

ויהי רצון אשר במהרה בימינו נזכה כולנו לראות בפדיון אשר יפדה אבינו שבשמים את בנו בכורו ישראל מגלות האחרון, וכ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א יוליכנו לקבל פני משיח צדקנו בקרוב ממש אמן כן יהי רצון.

הרב מנחם שניאורסאהן
יו"ר ועד הפועל

בכהנים ולוים אין ענין פדיון הבן ואלקינו כהן הוא (סנה' לט, א) וראה בלקוטי שושנים למהר"ש מאוסטראפולי מתי מדריגת כהן גדול ומתי כהן הדיוט, אבל אינו סותר להנ"ל, כי הא דאין ענין פדיון הבן בחמש סלעים בכהן ולוי, היינו אדרבה בהם אין מספיקים חמש סלעים לפדותם תמורת אשר פדה ה' במצרים, כי אם גופם נתקדש על ידי זה, וכמש"נ (במדבר ח) וק"ל.

אגרות קודש חלק ב' אגרת רמב

מקור המצווה הוא בספר שמות: "קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא.. וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה"[1].

טעם המצווה הוא משום שבזמן יציאת מצרים הקב"ה הציל את הבכורות של בני ישראל שלא יינזקו מהמלאך המשחית בעת מכת בכורות ובהצלה זו הקב"ה 'קנה' אותם לעבדים ונתן אותם לכהנים העובדים ומשרתים אותו בבית המקדש, ועל כן כדי לפדות אותם צריכים לשלם לכהן סכום של חמישה סלעי כסף[2] וזו אחת מכ"ד מתנות כהונה.

הפדיון מתבצע רק כאשר נמלאים לתינוק 30 יום מהלידה היות ורק אז הוא יוצא מכלל נפל, ומחוייב בו רק בן זכר שנולד בלידה טבעית לאב ואם שאינם נמנים על שבט לוי[3], ובאם אחד מההורים כהן או לוי, או לחילופין שהבן נולד בלידה לא טבעית - אין מצוות פדיה.

מנהגי הפדיון[עריכה]

על פי המנהג, עורכים את פדיון הבן יחד עם סעודת מצווה חגיגית, במהלכה מלבישים את התינוק בבגדים חגיגיים ומקשטים אותו בתכשיטי זהב, ואב התינוק מודיע לכהן שבנו זה בכור המצוייב בפדיה בנוסח: "אִשְׁתִּי הַיִשְׂרְאֵלִית יָלְדָה לִי בֵּן זֶה הַבְּכוֹר", והכהן שואל אותו: "בְּמַאי בָּעִית טְפֵי, בְּבִנְךָ בְכוֹרֶךָ אוֹ בְּחָמֵשׁ סְלָעִים דִמְחַיַיבְתּ לתן לי בְּפִדְיוֹן בִּנְךָ בְּכוֹרְךָ זֶה?" [= במה אתה חפץ יותר, בבנך בכורך או בחמש סלעים שאתה מחוייב לתת לי בפדיון בנך בכורך זה?].

האב משיב לכהן: "בְּעִינָא בִּבְנִי בְכוֹרִי זֶה, וְהֵילָךְ חֲמִשָה סְלָעִים בְּפִדְיוֹן דִּמֵחַיַּבְנָא בֵּיהּ" [= חפץ אני בבני בכורי זה, והרי לך חמשה סלעים בתורת פדיון שאני חייב בו].

לאחר מכן נותן האב לכהן את הכסף ומברך על קיום המצווה בשם ומלכות: ".. אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָנוּ עַל פִּדְיוֹן הַבֵּן", וכן מברך את ברכת שהחיינו.

בסיום הסעודה נותנים לכהן הפודה לברך על היין ולזמן.

דחיית הפדיון[עריכה]

בנוגע לדחיית פדיון הבן אצל אנשים מבוגרים שגילו את יהדותם, הורה הרבי באופן חד משמעי שאין לדחות את פדיון הבן היות וכל יום שעובר - מבטלים מצות עשה מהתורה[4].

מנהגי חב"ד בפדיון הבן[עריכה]

פסקה זו לוקה בחסר. הינכם מוזמנים להרחיב אותה


יש ב' שיחות בליקוטי שיחות שהרבי מבאר ענין פדיון הבן.

  • חלק יא, שיחת פרשת בא עמוד 42, ביאור בנגלה ובחסידות - מתוך התוועדות י"א ניסן תשכ"ב.
  • חלק כ' שיחת פרשת וישב עמוד 185.

פדיון הבן אצל רבותינו נשיאינו[עריכה]

בערב חג החנוכה תקס"ו נערכה חגיגת פדיון הבן של הילד ברוך שלום שניאורסון, בנו של אדמו"ר הצמח צדק, נכדו של אדמו"ר האמצעי ונינו של אדמו"ר הזקן. בסעודת הפדיון השתתף גם אדמו"ר הזקן בעצמו שאף אמר מאמר חסידות שהתחיל במילים 'להבין ענין מצוות פדיון הבן'[5]. החגיגה נערכה על אף שר' ברוך שלום היה רק ספק בכור[6].

הרבי, על אף שהיה בנם הבכור של אביו הגאון ר' לוי יצחק שניאורסון ואמו הרבנית חנה, לא נערך לו פדיון הבן היות שאמו הייתה בת לוי.

משמעות המצווה על פי חסידות[עריכה]

פסקה זו לוקה בחסר. הינכם מוזמנים להרחיב אותה

ישנו מאמר של אדמו"ר הזקן שבו מבאר שענין פדיון הבן, מכיון שבני ישראל בקו האמצעי שעולה עד לכתר, אך חסר להם את מעלת קו הימין של הכהן, על קו נותנים לכהן חמשה סלעים וממשיכים לישראל את ה' חסידים. - המאמר נדפס בספר פדיון הבן כהלכתו, ועוד.

  • חלק יא, שיחת פרשת בא עמוד 42, ביאור בנגלה ובחסידות - מתוך התוועדות י"א ניסן תשכ"ב.
  • חלק כ' שיחת פרשת וישב עמוד 185.


לקריאה נוספת[עריכה]


קישורים חיצוניים[עריכה]

1650

הערות שוליים

  1. שמות יג, ב-יג.
  2. בנוגע לשווי הכספי של מטבעות אלו, ראו: מה הערך המדוייק בשקלים לפדיון הבן? - באתר קישור col ט"ז אב תשע"ג
  3. להרחבה אודות החייבים והפטורים במצווה זו, ראו:פדיון הבן במגזין התקשרות מספר
  4. תשורה מנישואי משפחת סימפסון עמוד 7.
  5. המאמר באתר 'ספריית ליובאוויטש'.
  6. להרחבה, ראו תולדות חב"ד ברוסיה הצארית פרק פה עמוד קסח.