קבלת פנים (חתונה)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף קבלת פנים)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרבי במעמד 'קבלת פנים' של הת' יהודה לייב פוזנר
Disambig RTL.svg.pngהמונח "קבלת פנים" מפנה לכאן. לערך העוסק במעמד המתקיים אצל הרבי בערב ראש השנה, ראו קבלת פ"נים.

מעמד קבלת פנים הינו טקס מיוחד במהלך החתונה החב"דית, בו חוזר החתן מאמר חסידות, והמסובים מנגנים את ניגוני רבותינו נשיאינו ומזמינים אותם לבוא ולהשתתף בשמחת הנישואין.

מקור המנהג[עריכה]

מקורו של מנהג זה אינו מובא בספרי חז"ל, אך גדולי ישראל לאורך הדורות מצאו לו סימוכין רבים.

חז"ל כותבים ביום החתונה נמחלים לחתן כל עוונותיו, וממילא - יש בידו כח רב[1] לברך ולאחל לחבריו וידידיו הבאים לשמוח יחד עימו בשמחת הנישואין. בשונה מטקס 'קבלת פנים' רגיל, אין החתן מקבל את פניהם של המוזמנים, כי אם המוזמנים הם אלו שמגיעים להקביל את פניו, ולבקש את ברכתו[2].

הסבר נוסף המופיע בספרי גדולי ישראל[דרוש מקור], מבוסס על דברי חז"ל: "חתן דומה למלך וכלה דומה למלכה", והמוזמנים לחתונה יוצאים להקביל את פניהם כפי שיוצאים להקביל את פניו של המלך. (היות וטקס ה'קבלת פנים' מתבצע קודם החתונה עצמה, כאשר לחתן ולכלה אסור עדיין להיפגש - מתקיימים טקס קבלת הפנים של החתן וטקס קבלת הפנים של הכלה בנפרד).

היו מגדולי ישראל[3] שניצלו זמן מיוחד זה על מנת לעורר לתשובה את החתן[4].

יש הנוהגים לנצל עיתוי זה כדי לסכם את הפרטים האחרונים הנוגעים לעניני החתונה, ולערוך את ה'תנאים' והכתובה.

בסיום טקס ה'קבלת פנים', מכסים את פני הכלה, וניגשים למעמד סידור החופה והקידושין.

'קבלת פנים' חב"דית[עריכה]

את טקס ה'קבלת פנים' נהוג לערוך באחת מישיבות חב"ד. נוהג זה מבוסס על הוראתו של אדמו"ר הריי"צ בחתונתו של הרבי[5], שכל החלק הרוחני של החתונה צריך להיערך דווקא בישיבת תומכי תמימים בוורשא (למרות שסעודת החתונה עצמה היתה במקום אחר).

במהלך הטקס, חוזר החתן בעל פה מאמר חסידות, הפותח בתיבות "לכה דודי (=אהובי) לקראת כלה"[6], ומבאר את התוכן הפנימי של טקס הנישואין על פי תורת החסידות. אחרי המאמר נוהגים שהמסובים מנגנים יחד את כל ניגוני רבותינו נשיאינו. - המאמר והניגונים משמשים כ"הזמנה" לחתונה, בה מבקשים ומזמינים מרבותינו נשיאינו שיבואו להשתתף בשמחת החתונה.

על פי הוראת הרבי[7] יש להקפיד להתחיל טקס זה בשעה החמישית ביום. כמו כן, המחותנים עצמם אינם טועמים מהתקרובת המוגשת לשולחן[8].

השתתפויות הרבי במעמד[עריכה]

הרבי צועד בדך לחופה לאחר מעמד ה'קבלת פנים', כשכל הקהל צועד בעקבותיו

עד לשנת תשכ"ג, היה הרבי נענה לבקשת החתן והכלה, ומגיע לטקס הנישואין בתור הרב המקדש.

בשנים הראשונות לנשיאותו של הרבי, עוד לא היו אולמות רחבי ידיים בשכונת קראון הייטס, ועל כן רוב החתונות התקיימו מחוץ לשכונה, באולמות שונים במנהטן. עד שנת תשי"ד היה הרבי משתתף גם בשמחות אלו שהתקיימו מחוץ לשכונה, ומגיע אליהם באמצעות מונית.

בהזדמנויות אלו, היה הרבי מגיע מעט מוקדם יותר, ומשתתף מלבד בטקס הנישואין עצמו, גם בטקס ה'קבלת פנים'. בדרך כלל הרבי היה מגיע אחרי שהחתן היה מסיים לומר את המאמר חסידות, והיה מתוועד במשך שעה קצרה עד שהחתן יסיים את כיסוי פני הכלה בהינומה ויעמוד מתחת לחופה. כאשר היה החתן מתעכב בהכנותיו, היה הרבי נושא שיחה נוספת, כך שהסדר נהיה שהחתן מתעכב בכדי לזכות את החסידים בשיחה נוספת[9].

כאשר הרבי היה מסיים להתוועד, הוא היה יוצא בראש כל המוזמנים אל עבר החופה, כשכולם מתלווים מלאחריו אל מקום החופה.

בהתוועדויות אלו עסק הרבי בעיקר בענינים הנוגעים לחתונה, וקשורים עם שמחת חתן וכלה.

יש לציין, כי למרות הקפדתו של הרבי שלא לצאת אל מחוץ לגבולות שכונת קראון הייטס, היו אלו ההזדמנויות היחידות בהם יצא הרבי אל מחוץ לשכונה פעם אחר פעם (מלבד יציאות בודדות ונדירות, בהם נסע לבקר במחנה קעמפ 'גן ישראל').

עשרה חתנים בלבד זכו להשתתפות הרבי במעמד ה'קבלת פנים' שלהם: הרב יהודה לייב פוזנר, הרב שלום דובער פופק, הרב צבי הירש (הירש'ל) חיטריק, הרב שמעון אהרון סימפסון, הרב שלום דובער גולדשמיד, ד"ר אברהם אבא זליגסון, הרב משה פסח גולדמאן, הרב מרדכי דובינסקי, הרב שלום מענדל סימפסון, הרב בן ציון בנימין אלטוהיז[10].

בחורף תשי"ד אמר הרבי כי הוא רוצה להפסיק לסוע לחופות, אך נסע לעוד שתי חופות שהיו בחודש כבליו שאליהם אמר הרבי שיבא (לחתונת הרב שמעון אהרון סימפסון והרב בן ציון בנימין אלטוהיז). מאז הרבי היה יוצא לסדר קדושין רק לאלו שהתקיימו בחצר 770 (אולם לא לקבלת פנים) עד שנת תשכ"ב. בשנים תשכ"ב-תשכ"ג היו עוד כמה יוצאים מן הכלל, עד שהופסק כליל.

לקריאה נוספת[עריכה]

"קבלת פנים - שיחות ומראות ב"קבלת פנים" תשי"א-תשי"ד" הוצאת קה"ת.

הערות שוליים

  1. בסיפורי חסידים מובא, כי האדמו"ר רבי מנחם מענדל מקוצק אמר שאילו היו החתן והכלה היו משכילים ומתעקשים לא להיכנס לחופה עד שיתגלה משיח - היו נוחלים הצלחה בוודאות, אלא שעל דרך הרוב טרודים הם בענינים אחרים.
  2. בספר לקוטי סיפורים (פערלוב, עמ' קלא) מסופר שהרבנית רבקה - אשתו של אדמו"ר המהר"ש - נכנסה להתברך אצל אדמו"ר ה'צמח צדק' ביום הנישואין. לאחר שאדמו"ר ה'צמח צדק' סיים לברכה, הוא ביקש ממנה לברך אותו, והיא נענתה לו באומרה "אל תהי ברכת כלה הדיוט בעיניך" (על יסוד מאמר חז"ל: "אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך" - מסכת מגילה, דף טו).
  3. הרה"ק מרופשיץ, רבי יעקב עמדין, מהרי"צ לעבאוויטש, ועוד.
  4. וכן נהוג בכמה וכמה קהילות בישראל עד לימינו אלה.
  5. ראה שיחת שבת פרשת וישלח תשי"ד.
  6. מאמר מאת אדמו"ר הריי"צ משנת תרפ"ט. נדפס בקונטרס דרושי חתונה בשנת תשנ"ב.
  7. ראה שיחת שבת פרשת וישלח דלעיל.
  8. על פי עדות הרבי בנוגע לטקס קבלת הפנים של גיסו, בשנת תרצ"ב.
  9. "קבלת פנים" בהוצאת קה"ת, עמוד 7.
  10. "קבלת פנים" בהוצאת קה"ת, עמוד 5.