הבדלים בין גרסאות בדף "ניסוך המים"
מ (החלפת טקסט – " בינה " ב־" בינה ") |
|||
| (8 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''ניסוך המים''' היא | + | '''ניסוך המים''' היא [[מצווה]] שנעשתה ב[[בית המקדש]] ב[[חג הסוכות]] מידי יום מימי החג. המצווה התקיימה בניסוך [[מים]] בשעת הקרבת [[קרבן התמיד]] של שחר בנוסף ל[[ניסוך היין]] שהתקיים לאורך כל השנה בשעת הקרבת ה[[קורבנות]]. |
| − | + | מקור מצווה זו הוא "[[הלכה למשה מסיני]]". עם זאת, מצאו [[חז"ל]] רמז לניסוך המים ב[[פרשת פנחס]] בשינויי אותיות קלים בין הפסוקים הכמעט זהים לקרבנות הימים השונים של סוכות, אשר יוצרים יחדיו את הצירוף "מים"{{הערה|"מתניתין דרבי עקיבה, דרבי עקיבה אמר ניסוך המים דבר תורה: בשני ונסכיהם בששי ונסכיה בשביעי כמשפטם מ"ם יו"ד מ"ם: מים" (ירושלמי, ראש השנה, פרק א' הלכה ג'). רבי עקיבא מתייחס לקורבנות שהקריבו בבית המקדש בחול המועד סוכות, תוך שהוא מסתמך על שינויי אותיות שקיימים במילים מסוימות, שבסופו של דבר יוצרים את המילה "מים" -בכל הימים כתוב "ונסכה", אך ביום השני כתוב במקום "ונסכיהם" (עם תוספת האות מ"ם), וביום השישי כתוב "ונסכיה" (עם תוספת האות יו"ד). בכל הימים היה כתוב "כמשפט", וביום השביעי היה כתוב "כמשפטם" (עם תוספת האות מ"ם). וזהו הרמז}}. | |
| − | + | ==טעם המצווה== | |
| + | הניסוך נעשה ב[[חג הסוכות]] שבו מתפללים ונידונים על המים - גשמי ה[[חורף]] של אותה השנה. ניסוך המים, בדומה ל[[מנחת העומר]] או להבאת ה[[ביכורים]], הוא מעין קרבן ראשית לקראת עונת הגשמים, כמאמר ה[[תוספתא]]: {{ציטוטון|אמר [[רבי עקיבא]]: אמרה תורה: הבא עומר שעורים בפסח, שהוא פרק שעורין, כדי שתתברך עליך תבואה... הבא ניסוך המים בחג כדי שיתברכו עליך גשמים.|תוספתא סוכה, סוף פרק ג.}} | ||
| − | + | ==סדר הניסוך== | |
| − | + | בכל יום מימי חג הסוכות, עם שחר, היו יוצאים הכהנים והעם לשאוב מים ממעיין השילוח בצלוחית של [[זהב]] המכילה שלושה לוגים (כליטר). השאיבה נעשתה בפומביות וחגיגיות רבה, ולוותה בכלי נגינה. לאחר השאיבה, היו מגיעים לשער המים ב[[בית המקדש]] שם תקעו והריעו ותקעו בחצוצרות וב[[שופר]]ות. ה[[כהן]] שזכה בעבודת הניסוך, היה עולה ב[[כבש (מזבח)|כבש]] אל [[מזבח העולה]], ופונה לפינה המערבית-דרומית, שם היו נעשים הנסכים. הכהן היה שופך את המים מצלוחית הזהב לתוך ספל כסף המנוקב בתחתיתו, תוך כדי שפיכת יין לספל זהה, המנוקב בתחתיתו אף הוא{{הערה|כדי שיציאת המים והיין תסתיים יחד, נקבו של ספל היין היה רחב יותר, כי היין היה סמיך יותר מהמים, והואיל והיו מתחילים לנסך את המים והיין בבת אחת, היה נקב ספל יין רחב יותר, וכך יציאת המים הסתיימה יחד עם סיום יציאת היין.}}. מהספלים היו נוזלים המים והיין דרך המזבח ל[[השיתין|שיתין]] (חלל עמוק מתחת למזבח). | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | ==התנגדות הצדוקים== | |
| − | + | ב[[מסכת סוכה]]{{הערה|משנה סוכה ד, ט}} מתוארים ניסיונות של ה[[צדוקים]] לבטל את מצוות ניסוך המים זאת כיוון שאינה נזכרת במפורש ב[[תורה שבכתב]] אלא אך ורק ב[[תורה שבעל פה]]. מתואר אף מקרה בו כהן צדוקי (המלך ינאי) ניסך את המים על [[רגל]]יו במקום לתוך הספל, על מנת לבזות את המצווה. על פי המתואר, תגובת הפרושים הייתה קשה ביותר - "רגמוהו כל העם ב[[אתרוג]]יהן". בשל מעשה זה, קבעו חז"ל כי מצוות ניסוך המים תעשה בפומביות ובחגיגיות רבה - כדי לשלול את דעתם של הצדוקים. | |
| − | |||
| − | |||
| − | הפרש נוסף קיים בין [[בינה]] לחכמה, שבבינה יש התחלקות, | + | ==בתורת החסידות== |
| − | והיינו שהאהבה אינה בכולם בשוה, דכיון שהאהבה באה מצד ההתבוננות, הרי ככל שמבין ומשיג יותר אזי נרגשת אצלו יותר התשוקה כו', ונמצא | + | בתורת החסידות מוסבר שהעניין הפנימי של עבודת מיסוך המים היא עבודת ה' למעלה מטעם ודעת{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19855&hilite=e32eed35-c2a8-49b4-a3e0-e0ee878451e3&st=%D7%97%D7%95%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93&pgnum=137 מאמר ד"ה ושאבתם מים בששון, שבת חוה"מ סוכות תשי"ט]}}. |
| − | שהאהבה מתחלקת לפי אופן ההשגה וההרגש, מה שאין כן במים, שהוא | + | |
| − | כמשל העומד לפני המלך בביטול במציאות, הרי בזה לא שייך התחלקות. | + | בניסוך המים לא היה הגבלה והתחלקות, וכמאמר רז"ל לגבי ניסוך המים "אין שיעור למים". |
| − | וטעם הדבר הוא לפי שענין ההתחלקות הוא רק בענין שבא מצד הרגש | + | |
| − | האדם, וכיון שענין ביטול במציאות אינו מצד ההרגש שלו, כי אם מצד | + | {{ציטוט|"הענין הוא, דהנה ענין המים ב[[ספירות]] הוא ספירת ה[[חכמה]], מקור החסדים. וב[[עבודה]] הוא ענין ביטול במציאות, שזהו הביטול ד[[שמונה עשרה]] שהוא כעבדא קמי מריה, שאין זה ענין של תשוקה ועליה, כי אם [[ביטול#אופן הביטול#ביטול במציאות|ביטול במציאות]]. |
| − | ראיית פני המלך, הרי מצד המלך כולם בשוה. | + | דהנה, ענין ההעלאה הוא בהיותו רחוק מהאין האלקי, ומרגיש את ה[[אין]] שמהווה מחיה ומקיים אותו בכל רגע ורגע, אבל אינו נמצא בהאין עצמו, ואז הוא בתנועה של העלאה, באהבה עזה כרשפי אש. אבל ב[[שמונה עשרה]] שהוא נמצא בהאין עצמו, אזי הוא בביטול במציאות, ולא שייך אז ענין ההעלאה. |
| + | |||
| + | ועל דרך [[משל]] - [[השתחואה|המשתחוה]] לפני המלך, שאז הוא בביטול במציאות לגמרי, ואילו ענין ההעלאה והתשוקה שייך דוקא כאשר הוא בריחוק מה[[מלך]], שאז הוא משתוקק אליו, אבל כאשר בא ועומד לפני המלך אזי הוא מתבטל בכל עצמותו לגמרי". | ||
| + | |||
| + | וזהו ההפרש בין [[יין]] ל[[מים]], דיין הוא [[בינה]], שמבין ומשיג את האין, אבל הוא בריחוק ממנו, ומזה נעשה ה[[אהבה]] כרשפי אש, מה שאין כן מים הוא [[חכמה]], בחינת ראיה, שרואה ונמצא בהאין עצמו, שאז הוא מתבטל ממציאותו לגמרי. | ||
| + | |||
| + | הפרש נוסף קיים בין [[בינה]] לחכמה, שבבינה יש התחלקות, והיינו שהאהבה אינה בכולם בשוה, דכיון שהאהבה באה מצד ההתבוננות, הרי ככל שמבין ומשיג יותר אזי נרגשת אצלו יותר התשוקה כו', ונמצא | ||
| + | שהאהבה מתחלקת לפי אופן ההשגה וההרגש, מה שאין כן במים, שהוא כמשל העומד לפני המלך בביטול במציאות, הרי בזה לא שייך התחלקות. וטעם הדבר הוא לפי שענין ההתחלקות הוא רק בענין שבא מצד הרגש | ||
| + | האדם, וכיון שענין ביטול במציאות אינו מצד ההרגש שלו, כי אם מצד ראיית פני המלך, הרי מצד המלך כולם בשוה"}}. | ||
| + | |||
| + | ==ראו גם== | ||
| + | *[[שמחת בית השואבה]] | ||
| + | |||
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | *[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1306461 מהו ניסוך המים? ומדוע חגגו זאת בשמחה גדולה כל-כך?] {{בית חב"ד}} | ||
| + | |||
| + | {{סוכות}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| + | [[קטגוריה:בית המקדש]] | ||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||
| + | [[קטגוריה:סוכות]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:55, 6 ביולי 2022
ניסוך המים היא מצווה שנעשתה בבית המקדש בחג הסוכות מידי יום מימי החג. המצווה התקיימה בניסוך מים בשעת הקרבת קרבן התמיד של שחר בנוסף לניסוך היין שהתקיים לאורך כל השנה בשעת הקרבת הקורבנות.
מקור מצווה זו הוא "הלכה למשה מסיני". עם זאת, מצאו חז"ל רמז לניסוך המים בפרשת פנחס בשינויי אותיות קלים בין הפסוקים הכמעט זהים לקרבנות הימים השונים של סוכות, אשר יוצרים יחדיו את הצירוף "מים"[1].
תוכן עניינים
טעם המצווה[עריכה]
הניסוך נעשה בחג הסוכות שבו מתפללים ונידונים על המים - גשמי החורף של אותה השנה. ניסוך המים, בדומה למנחת העומר או להבאת הביכורים, הוא מעין קרבן ראשית לקראת עונת הגשמים, כמאמר התוספתא: "אמר רבי עקיבא: אמרה תורה: הבא עומר שעורים בפסח, שהוא פרק שעורין, כדי שתתברך עליך תבואה... הבא ניסוך המים בחג כדי שיתברכו עליך גשמים." (תוספתא סוכה, סוף פרק ג.)
סדר הניסוך[עריכה]
בכל יום מימי חג הסוכות, עם שחר, היו יוצאים הכהנים והעם לשאוב מים ממעיין השילוח בצלוחית של זהב המכילה שלושה לוגים (כליטר). השאיבה נעשתה בפומביות וחגיגיות רבה, ולוותה בכלי נגינה. לאחר השאיבה, היו מגיעים לשער המים בבית המקדש שם תקעו והריעו ותקעו בחצוצרות ובשופרות. הכהן שזכה בעבודת הניסוך, היה עולה בכבש אל מזבח העולה, ופונה לפינה המערבית-דרומית, שם היו נעשים הנסכים. הכהן היה שופך את המים מצלוחית הזהב לתוך ספל כסף המנוקב בתחתיתו, תוך כדי שפיכת יין לספל זהה, המנוקב בתחתיתו אף הוא[2]. מהספלים היו נוזלים המים והיין דרך המזבח לשיתין (חלל עמוק מתחת למזבח).
התנגדות הצדוקים[עריכה]
במסכת סוכה[3] מתוארים ניסיונות של הצדוקים לבטל את מצוות ניסוך המים זאת כיוון שאינה נזכרת במפורש בתורה שבכתב אלא אך ורק בתורה שבעל פה. מתואר אף מקרה בו כהן צדוקי (המלך ינאי) ניסך את המים על רגליו במקום לתוך הספל, על מנת לבזות את המצווה. על פי המתואר, תגובת הפרושים הייתה קשה ביותר - "רגמוהו כל העם באתרוגיהן". בשל מעשה זה, קבעו חז"ל כי מצוות ניסוך המים תעשה בפומביות ובחגיגיות רבה - כדי לשלול את דעתם של הצדוקים.
בתורת החסידות[עריכה]
בתורת החסידות מוסבר שהעניין הפנימי של עבודת מיסוך המים היא עבודת ה' למעלה מטעם ודעת[4].
בניסוך המים לא היה הגבלה והתחלקות, וכמאמר רז"ל לגבי ניסוך המים "אין שיעור למים".
"הענין הוא, דהנה ענין המים בספירות הוא ספירת החכמה, מקור החסדים. ובעבודה הוא ענין ביטול במציאות, שזהו הביטול דשמונה עשרה שהוא כעבדא קמי מריה, שאין זה ענין של תשוקה ועליה, כי אם ביטול במציאות. דהנה, ענין ההעלאה הוא בהיותו רחוק מהאין האלקי, ומרגיש את האין שמהווה מחיה ומקיים אותו בכל רגע ורגע, אבל אינו נמצא בהאין עצמו, ואז הוא בתנועה של העלאה, באהבה עזה כרשפי אש. אבל בשמונה עשרה שהוא נמצא בהאין עצמו, אזי הוא בביטול במציאות, ולא שייך אז ענין ההעלאה.
ועל דרך משל - המשתחוה לפני המלך, שאז הוא בביטול במציאות לגמרי, ואילו ענין ההעלאה והתשוקה שייך דוקא כאשר הוא בריחוק מהמלך, שאז הוא משתוקק אליו, אבל כאשר בא ועומד לפני המלך אזי הוא מתבטל בכל עצמותו לגמרי".
וזהו ההפרש בין יין למים, דיין הוא בינה, שמבין ומשיג את האין, אבל הוא בריחוק ממנו, ומזה נעשה האהבה כרשפי אש, מה שאין כן מים הוא חכמה, בחינת ראיה, שרואה ונמצא בהאין עצמו, שאז הוא מתבטל ממציאותו לגמרי.
הפרש נוסף קיים בין בינה לחכמה, שבבינה יש התחלקות, והיינו שהאהבה אינה בכולם בשוה, דכיון שהאהבה באה מצד ההתבוננות, הרי ככל שמבין ומשיג יותר אזי נרגשת אצלו יותר התשוקה כו', ונמצא שהאהבה מתחלקת לפי אופן ההשגה וההרגש, מה שאין כן במים, שהוא כמשל העומד לפני המלך בביטול במציאות, הרי בזה לא שייך התחלקות. וטעם הדבר הוא לפי שענין ההתחלקות הוא רק בענין שבא מצד הרגש האדם, וכיון שענין ביטול במציאות אינו מצד ההרגש שלו, כי אם מצד ראיית פני המלך, הרי מצד המלך כולם בשוה"
.
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
| זמן שמחתנו | ||
|---|---|---|
| זמנים | ערב חג הסוכות • סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת • שמחת תורה • שבת בראשית • ויעקב הלך לדרכו | 
|
| ארבעת המינים | לולב • אתרוג • אתרוג קלבריה • הדס • ערבה • ארבעת המינים• חלוקת ארבעת המינים • ברכה על ארבעת המינים של הרבי | |
| מבצעי סוכות | מבצע לולב • מבצע סוכה • תהלוכה | |
| מצוות ומנהגים | מצוות סוכה • הלל • שינה בסוכה • נוי סוכה • אושפיזין • שמחת בית השואבה • נטילת לולב • הושענות • קריאת התורה בסוכות • חביטת ערבה • הקפות • אתה הראת • תפילת גשם • קריאת התורה בשמחת תורה • חתן תורה • חתן בראשית • חיבור החג עם ימות החול • הקפות שניות • מכירת המצוות | |
| ניגוני החג | אתה בחרתנו • אתה בחרתנו (רוסית) • ושמחת בחגך • הושיעה את עמך • אום אני חומה • ניגון ריקוד • ניגון הקפות • על הסלע הך • אשריכם ישראל • שישו ושמחו (ב) • שישו ושמחו (ג) • תורה איז די בעסטע סחורה • והחסידים והעובדים • ניגון לנטילת לולב | |
הערות שוליים
- ↑ "מתניתין דרבי עקיבה, דרבי עקיבה אמר ניסוך המים דבר תורה: בשני ונסכיהם בששי ונסכיה בשביעי כמשפטם מ"ם יו"ד מ"ם: מים" (ירושלמי, ראש השנה, פרק א' הלכה ג'). רבי עקיבא מתייחס לקורבנות שהקריבו בבית המקדש בחול המועד סוכות, תוך שהוא מסתמך על שינויי אותיות שקיימים במילים מסוימות, שבסופו של דבר יוצרים את המילה "מים" -בכל הימים כתוב "ונסכה", אך ביום השני כתוב במקום "ונסכיהם" (עם תוספת האות מ"ם), וביום השישי כתוב "ונסכיה" (עם תוספת האות יו"ד). בכל הימים היה כתוב "כמשפט", וביום השביעי היה כתוב "כמשפטם" (עם תוספת האות מ"ם). וזהו הרמז
- ↑ כדי שיציאת המים והיין תסתיים יחד, נקבו של ספל היין היה רחב יותר, כי היין היה סמיך יותר מהמים, והואיל והיו מתחילים לנסך את המים והיין בבת אחת, היה נקב ספל יין רחב יותר, וכך יציאת המים הסתיימה יחד עם סיום יציאת היין.
- ↑ משנה סוכה ד, ט
- ↑ מאמר ד"ה ושאבתם מים בששון, שבת חוה"מ סוכות תשי"ט
