הבדלים בין גרסאות בדף "ניגון בני היכלא"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 5: שורה 5:
  
 
==מילות הפיוט==
 
==מילות הפיוט==
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן='''בני''' היכלא, דכסיפין, למחזי זיו דזעיר אנפין: '''י'''הון הכא, בהאי תכא, דבה מלכא בגילופין: '''צ'''בו לחדא, בהאי ועדא, בגו עירין וכל גדפין: '''ח'''דו השתא, בהאי שעתא, דביה רעוא ולית זעפין: '''ק'''ריבו לי, חזי חילי, דלית דינין דתקיפין: '''ל'''בר נטלין, ולא עאלין, הני כלבין דחציפין: '''ו'''הא אזמין, עתיק יומין, למצחה עדי יהון חלפין: '''ר'''עו דיליה, דגלי ליה, לבטלא בכל קליפין: '''י'''שוי לון בנוקביהון, ויטמרון בגו כיפין: '''א'''רי השתא, במנחתא, בחדותא דזעיר אנפין
+
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בְּנֵי הֵיכְלָא דְּכָסִיפִין לְמֶחְזֵי זִיו זְעֵיר אַנְפִּין,
 +
יְהוֹן הָכָא בְּהַאי תַּכָּא דְּבֵהּ מַלְכָּא בְּגִלּוּפִין.
 +
צְבוּ לַחְדָא בְּהַאי וַעְדָא בְּגוֹ עִירִין וְכָל גַדְפִין.
 +
חֲדוּ הַשְׁתָּא בְּהַאי שַׁעְתָּא דְּבֵיהּ רַעְוָא וְלֵית זַעְפִּין.
 +
קְרִיבוּ לִי חֲזוּ חֵילִי דְּלֵית דִּינִין דְּתָקִיפִין.
 +
לְבַר נַטְלִין וְלָא עָאלִין הֲנֵי כַּלְבִּין דְּחָצִיפִין.
 +
וְהָא אַזְמִין עֲתִיק יוֹמִין לְמִנְחָה‏[1], עַד יְהוֹן חָלְפִין.
 +
רְעוּ דִּילֵיהּ דְגַלֵי לֵיהּ לְבַטָּלָא לְכָל קְלִיפִין.
 +
יְשַׁוֵי לוֹן בְּנוֹקְבֵיהוֹן וְיִטַמְרוּן בְּגוֹ כֵפִין.
 +
אֲרֵי הַשְׁתָּא בְּמִנְחָתָא בְּחֶדָוָתָא דִזְעֵיר אַנְפִּין.
 
|מקור=האריז"ל
 
|מקור=האריז"ל
 
}}
 
}}

גרסה מ־15:59, 13 בספטמבר 2020

בני היכלא

בני היכלא הינו ניגון על פיוטו של האריז"ל (שמו - יצחק לוריא - רמוז בראשי תיבות של הפיוט) המנוגן בשבת בשעת רעוא דרעוין. מקובל במסורת אצל חסידים שזהו מעשרת הניגונים של אדמו"ר הזקן ויש אומרים שמחברו היה החסיד ר' הלל מפאריטש. אדמו"ר הזקן הכניס את הפיוט בסידור התפילה שלו ב'סדר סעודה שלישית' של יום השבת.

ניגון זה הוא ניגון י' בספר הניגונים.

מילות הפיוט

בְּנֵי הֵיכְלָא דְּכָסִיפִין לְמֶחְזֵי זִיו זְעֵיר אַנְפִּין, יְהוֹן הָכָא בְּהַאי תַּכָּא דְּבֵהּ מַלְכָּא בְּגִלּוּפִין. צְבוּ לַחְדָא בְּהַאי וַעְדָא בְּגוֹ עִירִין וְכָל גַדְפִין. חֲדוּ הַשְׁתָּא בְּהַאי שַׁעְתָּא דְּבֵיהּ רַעְוָא וְלֵית זַעְפִּין. קְרִיבוּ לִי חֲזוּ חֵילִי דְּלֵית דִּינִין דְּתָקִיפִין. לְבַר נַטְלִין וְלָא עָאלִין הֲנֵי כַּלְבִּין דְּחָצִיפִין. וְהָא אַזְמִין עֲתִיק יוֹמִין לְמִנְחָה‏[1], עַד יְהוֹן חָלְפִין. רְעוּ דִּילֵיהּ דְגַלֵי לֵיהּ לְבַטָּלָא לְכָל קְלִיפִין. יְשַׁוֵי לוֹן בְּנוֹקְבֵיהוֹן וְיִטַמְרוּן בְּגוֹ כֵפִין. אֲרֵי הַשְׁתָּא בְּמִנְחָתָא בְּחֶדָוָתָא דִזְעֵיר אַנְפִּין.

האריז"ל

תרגום:

בני ההיכל הנכספים לראות זיוו של זעיר אנפין: יהיו כאן בזה השולחן, שבו המלך בגילופין: חפצו מאד באסיפה הזאת, בין מלאכים וכל בעלי כנפיים: שמחו עתה בזו השעה, שבה רצון ואין כעס: קרבו אלי, ראו כחי, שאין דינים חזקים: לחוץ נוסעים ואינם נכנסים, אותם הכלבים החצופים: והנה אזמין עתיק יומין למנחה, עד שהם יסתלקו: רצון שלו שהוא גילה, לבטל את כל הקליפות: ישים אותם בנקרתם, וייגנזו בתוך סלעים: כי עכשיו במנחה, בשמחה של זעיר אנפין:

קישורים חיצוניים