תפילות השבת

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ציור חסידים מתפללים. צייר: זלמן קליינמן

התפילה בשבת היא אחת מחלקיה המרכזיים של השבת, שבה ניתנת הדגשה יתירה לעבודת הלב שבתפילה. התפילות בשבתות היוו עיקר העבודה לחסידים, ובחסידות חב"ד בדורות הקודמים היו מתבטאים כלפי חסידים הרחוקים מעבודה, כפי אפילו בשבת הם מתפללים בציבור.

עבודת תפילת שבת[עריכה]

בשונה מתפלת החול הבאה בדרך עבודה לברר ולתקן לאכפייא לסטרא אחרא לבער הרע, ועל ידי ההתבוננות ביחודא עילאה בקריאת שמע במסירות נפש, והתפעלות המדות דאהבה ויראה בלב בשר דוקא, באהבה שלימה של "בכל לבבך" הכוללת את שני היצרים, שאז מבטל כל רצון זר ורע בנפשו, להיות לו רק לב אחד לאביו שבשמים.

המשך עבודה זו היא גם בתפלה דליל שבת, שעולה בהעלאה דהעונג האלקי שבנפש האלוקית, בבחינת ההעלאה דאור חוזר מלמטה למעלה שענינו בא על ידי ההשתוקקות לצאת מכלי ההגבלה דשכל ומדות שבמוח והלב ולהתעלות בדביקות לשורש האלוקי.

מסיבה זאת, העבודה של ליל שבת שונה מהעבודה של ימות החול, מכיון שהיא רק בהעלאה של העונג העצמי של הנשמה האלקית שתתענג על ה' בעונג נפלא, שהוא בכלות הנפש, וכמו נכספה וגם כלתה נפשי, - מצד התגברות העלאה דעונג, והוא למעלה מבחינת עבודה בבירורים שבתפלה וקריאת שמע דחול.

ההכנה לתפילת שבת בתפילות ימות החול[עריכה]

עבודת התפילה שבימות החול היא למעשה הכנה לעבודת השבת. ההעלאה דאור חוזר במסירות נפש בהפקירות בביטול היש לאין גם את היצר הרע עצמו - בק"ש דכל יום, היא הכנה להעלאת התענוג האלקי דנשמה בתפילה של ערב שבת.

בחינת השוב דימות החול בהמשכה וירידה של האור ישר ממקום שעלה לשם במסירות נפש ברץ לבך בפרשת ואהבת להמשיך בתורה ומצוות גלוי אלקות בכלים מכלים שונים - כהמשך הפרשה והיו הדברים האלה, ובעסק התורה ומצוות וצדקה כל היום, היא הכנה רבה לבחינת הירידה והמשכות דעונג העצמיות דאין סוף בכתר וחכמה במדות ביום השבת[1]

ראו עוד[עריכה]

הערות שוליים

  1. אדמו"ר האמצעי, תורת חיים, שמות חלק ב' פרשת ויקהל מאמר ויקהל משה עמ' תלז, ג.