זמירות שבת

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זמירות שבת הם פיוטים שונים, שנתחברו על ידי גדולי ישראל במשך הדורות[1], לכבוד שבת. נוהגים[2] לשיר אותם בשולחן שבת. בחב"ד נוהגים לשיר רק שלושה זמירות, שחוברו על-ידי האריז"ל, אותם הכניס אדמו"ר הזקן בסידורו (ראה להלן) - אזמר בשבחין בליל שבת, אסדר לסעודתא (בניגון שלימד הרבי) ביום השבת ובני היכלא בסעודה שלישית - רעווא דרעווין.

מקור המנהג[עריכה]

רבי יהודה החסיד כתב[3]: "שיש לו [לאדם מישראל] בשבת... לרנן שבחו של מקום, שנאמר (תהילים צב): 'מזמור שיר ליום השבת, טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון'". כמאמר חז"ל[4]: "[כ]שישראל אוכלין ושותין, מתחילין בדברי תורה ובדברי תשבחות". כך גם מופיע בזוהר[5], שבשולחן שבת צריכים לעורר שירה וזמרה.

הזמירות[עריכה]

זמירות רבות נתקבלו בעם ישראל במשך הדורות, שחוברו על-ידי גדולי ישראל, בלשון הקודש וכן בארמית. הותאמו להם לחנים שונים. כיום בכל חוג, ישיבה או חסידות נוהגים לשיר כמה מן הזמירות הללו. הזמירות העיקריות: "דרור יקרא", "יום זה מכובד", "ברוך ה' יום יום" ועוד.

מעלת הזמירות[עריכה]

עונג שבת נעשה במיוחד על-ידי זה שכל המשפחה אוכלת סעודת שבת ביחד ליד אותו שולחן, ועונים אמן על הברכות, איש לרעהו, וכן מנגנים יחד ניגוני שבת, ומסייעים זה לזה בניגון, כדי שהנגינה תהיה נעימה יותר ומתוקה יותר[6].

מנהג חב"ד[עריכה]

אדמו"ר הרש"ב אמר[7] ש"אמר רבינו הגדול זצוקללה"ה שמה שלא העמיד בהסדור זמירות הוא שחשב שישירו בתוך הסעודה ושיר למעלה מזמרה.. שידברו חסידות בתוך הסעודה".

אבל, את הזמירות שכן הכניס, מאת האריז"ל. - אזמר בשבחין, אסדר לסעודתא ובני היכלא - נוהגים אנו לומר[8].

הניגונים שחוברו עליהם: הניגון על בני היכלא, הוא הניגון אותו היה מנגן אדמו"ר הזקן. הניגון על אזמר בשבחין הוא מר' הלל מפאריטש, ועל אסדר לסעודתא ישנם שני ניגונים: א) הוא מארש פולני. ב) אותו לימד הרבי בשמחת תורה תשט"ז.

בנוסף לכך נוהגים חסידים לנגן בשולחן שבת גם ניגוני חב"ד אחרים, ללא מילים, בעיקר ניגוני דביקות וניגוני שמחה[9]

כמו כן ישנה עדות מהרבי הריי"צ שפעמים שרו בני אדמור הצמח צדק זמירות שבת הנהוגות בעם ישראל עם מילים, כגון "דרור יקרא" ו"צור משלו".[דרוש מקור]

לקריאה נוספת[עריכה]

הערות שוליים

  1. בעיקר על-ידי ר' ישראל נאג'רה, דונש בן לברט ויניי.
  2. ספר המנהגים עמ' 29
  3. ספר חסידים סימן רעא, תט
  4. מסכת מגילה יב, ב
  5. זוהר חלק ג' דף ערב, ב
  6. מדברי הרבי, התוועדויות תשנ"ב (וועד הנחות בלה"ק) חלק א' עמ' 45
  7. סידור (עם דא"ח) שכא, א. סידור תורה אור (קה"ת תשמ"ז) רמה, א.
  8. תורת מנחם חלק י"ז עמ' 96
  9. ראה שיחת השבוע, פרשת חוקת ה'פרצת.