נשמה יתירה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הנשמה יתירה באה לאדם בכל ערב שבת ובמוצאי שבת ניטלת הימנה.[1] על פי תורת החסידות, ביאור הדבר הוא, שיש להם לנשמות אהבה ויראה שמקורם בפנימיות ועצמות התענוג והשעשועים. בחינה זו מאירה בכל תפילות השבת, מלמעלה על הנשמה.

תענוג זה, הוא בעצם התענוג שהיה לנשמה במצב שקודם בואה לגוף בעולם הזה.

שתי בחינות תענוג[עריכה]

ישנן שתי בחינות בתענוג זה, הקרויות בשם "כסף" ו"זהב", והנרמזות בפסוק "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף".

הבחינה הנקראת כסף, היא מלשון נכסוף נכספת וכמו נכספה וגם כלתה נפשי, והיא התענוג שהנשמות נהנין מזיו השכינה בגן עדן, וכן בתפלת השבת שעליה כתוב בפסוק "אז תתענג על ה'".

הבחינה הנקראת זהב, היא בחינת רשפי אש התענוג, שהוא - להכלל בעצמות, כניצוץ הנמשך ועולה מאליה להכלל בשלהבת, והוא הנקראת שעשועים עצמיים שהוא בחינת גבורות רשפי אש התענוג.

תענוגים אלו מול התענוג שבלימוד התורה[עריכה]

תענוגים אלו גדולים יותר מתענוג לימוד התורה[עריכה]

שני בחינות תענוג אלו, הם בחינת תענוג הנעלם, שהיא בדרגה גבוהה יותר מאשר תענוג המורגש שבא בשכל, הבא על ידי לימוד התורה, ונחשב לדרגה נמוכה יותר, מכיון שאי אפשר לידבק במחשבה במהות עצמית יתברך ממש, שהרי לית מחשבה תפיסא ביה. לעומת זאת, בחינת תענוג הנעלם הזה הוא שבא דוקא במורגש, וכמו שכתוב "נכספה וגם כלתה נפשי" ממש, וכשמתיישב בו דוקא זהו בחינת העדן של עולם הבא, שנאמר בו להנחיל אוהבי יש, שהן בחינת ת' עלמין דכסופין המאירים לצדיקים בעולם הבא.

למרות זאת כדאי יותר ללמוד תורה[עריכה]

למרות שבחינות תענוג אלו גדולות יותר מהתענוג שבלימוד התורה, קובע אדמו"ר האמצעי כי למעשה כדאי יותר ללמוד תורה, מכיון שעל ידי התשובה האמיתית בלב נשבר מאד ומעומק קירות הלב ביותר, הנעשית קודם הלימוד, יגיע לדביקות נפלאה מאד בעצמות אלקות מה שאי אפשר להיות לנשמה בגן עדן וגם לא בעולם הבא, ולכך אמרו דיפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא.[2]

הערות שוליים