הבדלים בין גרסאות בדף "ניגון ארבע בבות"
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''ארבע בבות''' (או '''ניגונו של [[אדמו"ר הזקן]]''' ולפעמים גם '''ניגונו של הרב''') הוא ה[[ניגון]] המרכזי והעמוק מבין ניגוני [[חסיד|חסידי חב"ד]]. חובר על ידי אדמו"ר הזקן בהיותו אצל רבו, [[המגיד ממעזריטש]] ולאחר התמנותו ל[[רבי]] שיפרו. | '''ארבע בבות''' (או '''ניגונו של [[אדמו"ר הזקן]]''' ולפעמים גם '''ניגונו של הרב''') הוא ה[[ניגון]] המרכזי והעמוק מבין ניגוני [[חסיד|חסידי חב"ד]]. חובר על ידי אדמו"ר הזקן בהיותו אצל רבו, [[המגיד ממעזריטש]] ולאחר התמנותו ל[[רבי]] שיפרו. | ||
| − | ארבעת קטעי הניגון (בבות) מקבילים לארבעת ה[[עולם|עולמות]] ה[[רוחני]]ים; [[אצילות]], [[בריאה]], [[יצירה]] ו[[עשיה]]. כל תנועות הניגון מכוונות לעניינים רוחניים ולכן נזהרים חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמנים שמחה מיוחדים<REF> [[אגרות קודש מוהריי"צ]], ג, עמ' שפב, מחודש [[סיון]] [[תרצ"ה]].</REF>, כגון: [[שלושה רגלים]], [[פורים]]<REF>[[ספר השיחות]] [[תרפ"ח]], עמ׳ 12.</REF>, [[י"ט כסלו]], [[י"ב תמוז]], ימי הסליחות<REF> [[ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 85 86.</REF> וכן בשעת הובלת החתן לחופה ובסיבובי הכלה סביב החתן. אדמו"ר הרש"ב התבטא ש[[י"ט כסלו]] הוא ראש השנה לניגון ארבע בבות. | + | ארבעת קטעי הניגון (בבות) מקבילים לארבעת ה[[עולם|עולמות]] ה[[רוחני]]ים; [[אצילות]], [[בריאה]], [[יצירה]] ו[[עשיה]]. כל תנועות הניגון מכוונות לעניינים רוחניים ולכן נזהרים חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמנים שמחה מיוחדים<REF> [[אגרות קודש מוהריי"צ]], ג, עמ' שפב, מחודש [[סיון]] [[תרצ"ה]].</REF>, כגון: [[שלושה רגלים]], [[פורים]]<REF>[[ספר השיחות]] [[תרפ"ח]], עמ׳ 12.</REF>, [[י"ט כסלו]], [[י"ב תמוז]], ימי הסליחות<REF> [[ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 85 86.</REF> וכן בשעת הובלת החתן לחופה ובסיבובי הכלה סביב החתן. אדמו"ר הרש"ב התבטא ש[[י"ט כסלו]] הוא ראש השנה לניגון ארבע בבות. כמו כן מנגנים בשמחות ברית מילה, בר מצוה, ובסעודת החתונה. |
בהזדמנות מסויימת אמר [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[שיחה]] על הניגון: "כשמנגנים את הניגון בהתעוררות פנימי זהו זמן המוכשר ל[[תשובה]] ו[[התקשרות]] וכשמנגנים את הניגון עם טהרת ה[[לב]], אחר תרומת הדשן נכונה ב[[תיקון חצות]] לאחר [[קריאת שמע שעל המיטה]] באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים"{{מקור}}. כשמנגנים ניגון זה אצל [[אדמו"ר שליט"א]] ב[[התוועדות|התוועדויות]], הוא מדגיש בכל פעם שינגנוהו במתינות גדולה וברצינות עמוקה. על הבבא הרביעית חוזרים, שלוש פעמים. | בהזדמנות מסויימת אמר [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[שיחה]] על הניגון: "כשמנגנים את הניגון בהתעוררות פנימי זהו זמן המוכשר ל[[תשובה]] ו[[התקשרות]] וכשמנגנים את הניגון עם טהרת ה[[לב]], אחר תרומת הדשן נכונה ב[[תיקון חצות]] לאחר [[קריאת שמע שעל המיטה]] באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים"{{מקור}}. כשמנגנים ניגון זה אצל [[אדמו"ר שליט"א]] ב[[התוועדות|התוועדויות]], הוא מדגיש בכל פעם שינגנוהו במתינות גדולה וברצינות עמוקה. על הבבא הרביעית חוזרים, שלוש פעמים. | ||
גרסה מ־14:49, 24 באוגוסט 2011
| ניגוני רבותינו נשיאינו | ||
|---|---|---|
| ניגוני הבעל שם טוב | שלוש תנועות · אליהו הנביא · ניגון מיוחס לבעל שם טוב · אסדר לסעודתא (מיוחס לבעל שם טוב) | |
| ניגוני המגיד ממעזריטש | שלוש תנועות · אתקינו סעודתא · יצוה צור חסדו | |
| ניגוני אדמו"ר הזקן | שלוש תנועות · אבינו מלכנו · א-לי אתה · ארבע בבות · בני היכלא · דבקות לראש השנה · דבקות לשבת · ניגון ישן · כאיל תערוג · לכה דודי · צאינה וראינה · קול דודי דופק · צמאה לך נפשי | |
| ניגוני אדמו"ר האמצעי | ניע זשוריצי כלופצ'י · המקהלה · ניגון לברכת כהנים | |
| ניגוני אדמו"ר הצמח צדק | ניגון דביקות מיוחס לאדמו"ר הצמח צדק · דבקות · הודיעני ה' קיצי · ימין ה' רוממה · כאיל תערוג · א-לי אתה לאדמו"ר הצמח צדק | |
| ניגוני אדמו"ר המהר"ש | שובו שובו · לכתחילה אריבער · צמאה נפשי | |
| ניגוני אדמו"ר הרש"ב | ברכות קודם התקיעות · מן המיצר · פסוקים שלאחר התקיעות · רוסטוב | |
| ניגוני אדמו"ר הריי"צ | הבינוני | |
| ניגוני אדמו"ר שליט"א | אנעים זמירות · אסדר לסעודתא · האדרת והאמונה · אתה בחרתנו · דרכך אלוקינו · הוא אלוקינו · והיא שעמדה · כי אנו עמך (א) · כי אנו עמך (ב) · רחמנא דעני · סטאוו יא פיטו · צמאה לך נפשי · שאמיל | |
ארבע בבות (או ניגונו של אדמו"ר הזקן ולפעמים גם ניגונו של הרב) הוא הניגון המרכזי והעמוק מבין ניגוני חסידי חב"ד. חובר על ידי אדמו"ר הזקן בהיותו אצל רבו, המגיד ממעזריטש ולאחר התמנותו לרבי שיפרו.
ארבעת קטעי הניגון (בבות) מקבילים לארבעת העולמות הרוחניים; אצילות, בריאה, יצירה ועשיה. כל תנועות הניגון מכוונות לעניינים רוחניים ולכן נזהרים חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמנים שמחה מיוחדים[1], כגון: שלושה רגלים, פורים[2], י"ט כסלו, י"ב תמוז, ימי הסליחות[3] וכן בשעת הובלת החתן לחופה ובסיבובי הכלה סביב החתן. אדמו"ר הרש"ב התבטא שי"ט כסלו הוא ראש השנה לניגון ארבע בבות. כמו כן מנגנים בשמחות ברית מילה, בר מצוה, ובסעודת החתונה.
בהזדמנות מסויימת אמר אדמו"ר הריי"צ בשיחה על הניגון: "כשמנגנים את הניגון בהתעוררות פנימי זהו זמן המוכשר לתשובה והתקשרות וכשמנגנים את הניגון עם טהרת הלב, אחר תרומת הדשן נכונה בתיקון חצות לאחר קריאת שמע שעל המיטה באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים"[דרוש מקור]. כשמנגנים ניגון זה אצל אדמו"ר שליט"א בהתוועדויות, הוא מדגיש בכל פעם שינגנוהו במתינות גדולה וברצינות עמוקה. על הבבא הרביעית חוזרים, שלוש פעמים.
ניגון זה הוא ניגון ראשון בספר הניגונים.
משמעות הניגון
הניגון בנוי בסדר של עליה מלמטה למעלה. על דרך התפילה שפותחת בברוך שאמר, ממשיכה בפסוקי דזמרה, ברכות קריאת שמע, קריאת שמע ומסיימת בשמונה עשרה. כל קטע מהניגון פועל פעולה פרטית, בדרך פנימית או בדרך מקיף. בניגון זה ריכז אדמו"ר הזקן את שיטתו בחסידות ודרך העבודה של חסיד חב"ד. כל אחד מארבעת קטעי הניגון מקביל למספר עניינים[4]:
| בבא | עולם רוחני | אות משם הוי' | דרגה בנשמה | אור אלוקי | משמעות |
|---|---|---|---|---|---|
| ראשונה | עשיה | ה"א (תתאה) | חיה (יחידה) | ממלא כל עלמין | בבא זו משמעה - העתקה והעמקה. תחילתה פועלת הזזה מהסביבה החולין. המשכה פועלת העמקה - להתבונן על מה צריך אותו ועל מה מציאותו בעולם. |
| שניה | יצירה | וא"ו | נשמה | ממלא כל עלמין | בבא זו יש לה שייכות לבבא שלפניה בכך שתחילתה בנימה של מרירות, אך מיד ממשיך בתקווה של עליה. תנועת המרירות לעומת התקווה והעליה הוא פועל יוצא של ההזזה והעמקה שבבא הראשונה. |
| שלישית | בריאה | ה"א (עילאה) | רוח | סובב כל עלמין | בבא זו פועלת רוממות הנפש. אמנם היא מגיע אחרי בבא מרירה בתוקף, מכל מקום כאן עיקר ההרגש הוא - רוממות והשתפכות הנפש. |
| רביעית | אצילות | יו"ד | נפש | עצמות | בבא זו מכוונת כנגד עולם האצילות שמרומם משלושת העולמות שתחתיו. למרות שבבא זו מגיעה בסדר והדרגה אחרי שלושת קודמיו, בכל זאת מובדל הוא בעצם מהותו מהבבא השלישית ושלפניה. מעלתו באה לידי בביטוי בפעולתו הפרטית שפועל - עלימות הנפש. אין זה רוממות, אלא עליצות. בבא זו שכלל אדמור הזקן לאחר התמנותו לרבי. |
קישורים חיצונים
- שמע
- הניגון 'ארבע בבות' בקולו של הרבי
- הניגון 'ארבע בבות' בעיבודו של ר' אלאור ולנר
- הניגון 'ארבע בבות' בעיבודו של חנן בר סלע
- הניגון 'ארבע בבות' בביצוע מקהלת "ניחח"
- הניגון 'ארבע בבות' מתוך "הניגונים המכוונים"
- הניגון 'ארבע בבות' מתוך "נעימות חב"ד"
- הניגון 'ארבע בבות' מפי ר' דוד הורביץ
- וידאו
- הניגון 'ארבע בבות' בהתוועדות של הרבי (ו' תשרי תשמ"ד)
- הניגון 'ארבע בבות' בהתוועדות של הרבי (י"ט כסלו תשמ"ד)
- הניגון 'ארבע בבות' בביצוע הזמר ר' שלומי גרטנר (שבט תש"ע)
- הניגון 'ארבע בבות' בביצוע של הכנר דניאל אהביאל (סיוון תשע"א)
- הניגון 'ארבע בבות' מושר בחופת בית אלכסנדר (סיוון תש"ע)
- הניגון 'ארבע בבות' מושר אצל האדמו"ר מפשוורסק (שושן פורים תשע"א)
- הניגון 'ארבע בבות' מושר בהדלקה במירון עם האדמו"ר מבויהן (ל"ג בעומר תשע"א)
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש מוהריי"צ, ג, עמ' שפב, מחודש סיון תרצ"ה.
- ↑ ספר השיחות תרפ"ח, עמ׳ 12.
- ↑ ספר השיחות תש"א עמ' 85 86.
- ↑ מתוך מכתב אדמו"ר הריי"צ מט"ו כסליו תר"צ, בשם אדמו"ר הרש"ב משיחה י"ט כסליו תרס"ג. מובא גם בקובץ התמים חוברת ה'.
