הבדלים בין גרסאות בדף "ניגון ארבע בבות"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 39: שורה 39:
  
 
;וידאו
 
;וידאו
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58079 הניגון 'ארבע בבות' בביצוע סולן להקת 'אגרויסע מציאה' נדב בכר, יחד עם תזמורת נגנים]{{וידאו}}
+
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48474 הניגון 'ארבע בבות' בהתוועדות של הרבי (ו' תשרי תשמ"ד)]{{וידאו}}
 +
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58351 הניגון 'ארבע בבות' בהתוועדות של הרבי (י"ט כסלו תשמ"ד)]{{וידאו}}
 
*[http://chabadworld.net/mediaShow.asp?recID=252&m=2&cat1ID=27&cat2ID=0 הניגון 'ארבע בבות' בעת התוועדות של הרבי]{{וידאו}}
 
*[http://chabadworld.net/mediaShow.asp?recID=252&m=2&cat1ID=27&cat2ID=0 הניגון 'ארבע בבות' בעת התוועדות של הרבי]{{וידאו}}
 
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52526 הניגון 'ארבע בבות' בביצוע הזמר ר' שלומי גרטנר (שבט תש"ע)]{{וידאו}}
 
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52526 הניגון 'ארבע בבות' בביצוע הזמר ר' שלומי גרטנר (שבט תש"ע)]{{וידאו}}

גרסה מ־15:47, 19 ביולי 2011

תווי הניגון 'ארבע בבות' מספר הניגונים

ארבע בבות (או ניגונו של אדמו"ר הזקן ולפעמים גם ניגונו של הרב) הוא הניגון המרכזי והעמוק מבין ניגוני חסידי חב"ד. חובר על ידי אדמו"ר הזקן עוד בהיותו אצל מורו ורבו המגיד ממעזריטש ושיכללו לאחר התמנותו לרבי.

ארבעת קטעי הניגון (בבות) מקבילים לארבעת העולמות הרוחניים; אצילות, בריאה, יצירה ועשיה. כל תנועות הניגון מכוונות לעניינים רוחניים ולכן נזהרים חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמנים שמחה מיוחדים[1], כגון: שלושה רגלים, פורים[2], י"ט כסלו, י"ב תמוז, ימי הסליחות[3] וכן בשעת הובלת החתן לחופה ובסיבובי הכלה סביב החתן. אדמו"ר הרש"ב התבטא שי"ט כסלו הוא ראש השנה לניגון ארבע בבות.

בהזדמנות מסויימת אמר אדמו"ר הריי"צ בשיחה על הניגון: "כשמנגנים את הניגון בהתעוררות פנימי זהו זמן המוכשר לתשובה והתקשרות וכשמנגנים את הניגון עם טהרת הלב, אחר תרומת הדשן נכונה בתיקון חצות לאחר קריאת שמע שעל המיטה באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים"[דרוש מקור]. כשמנגנים ניגון זה אצל אדמו"ר שליט"א בהתוועדויות, הוא מדגיש בכל פעם שינגנוהו במתינות גדולה וברצינות עמוקה. על הבבא הרביעית חוזרים, שלוש פעמים.

ניגון זה הוא ניגון ראשון בספר הניגונים.

משמעות הניגון

הניגון בנוי בסדר של עליה מלמטה למעלה. על דרך התפילה שפותחת בברוך שאמר, ממשיכה בפסוקי דזמרה, ברכות קריאת שמע, קריאת שמע ומסיימת בשמונה עשרה. כל קטע מהניגון פועל פעולה פרטית, בדרך פנימית או בדרך מקיף. בניגון זה ריכז אדמו"ר הזקן את שיטתו בחסידות ודרך העבודה של חסיד חב"ד. כל אחד מארבעת קטעי הניגון מקביל למספר עניינים[4]:


בבא עולם רוחני אות משם הוי' דרגה בנשמה אור אלוקי משמעות
ראשונה עשיה ה"א (תתאה) חיה (יחידה) ממלא כל עלמין בבא זו משמעה - העתקה והעמקה. תחילתה פועלת הזזה מהסביבה החולין. המשכה פועלת העמקה - להתבונן על מה צריך אותו ועל מה מציאותו בעולם.
שניה יצירה וא"ו נשמה ממלא כל עלמין בבא זו יש לה שייכות לבבא שלפניה בכך שתחילתה בנימה של מרירות, אך מיד ממשיך בתקווה של עליה. תנועת המרירות לעומת התקווה והעליה הוא פועל יוצא של ההזזה והעמקה שבבא הראשונה.
שלישית בריאה ה"א (עילאה) רוח סובב כל עלמין בבא זו פועלת רוממות הנפש. אמנם היא מגיע אחרי בבא מרירה בתוקף, מכל מקום כאן עיקר ההרגש הוא - רוממות והשתפכות הנפש.
רביעית אצילות יו"ד נפש עצמות בבא זו מכוונת כנגד עולם האצילות שמרומם משלושת העולמות שתחתיו. למרות שבבא זו מגיעה בסדר והדרגה אחרי שלושת קודמיו, בכל זאת מובדל הוא בעצם מהותו מהבבא השלישית ושלפניה. מעלתו באה לידי בביטוי בפעולתו הפרטית שפועל - עלימות הנפש. אין זה רוממות, אלא עליצות. בבא זו שכלל אדמור הזקן לאחר התמנותו לרבי.

קישורים חיצונים

שמע
וידאו

הערות שוליים

  1. אגרות קודש מוהריי"צ, ג, עמ' שפב, מחודש סיון תרצ"ה.
  2. ספר השיחות תרפ"ח, עמ׳ 12.
  3. ספר השיחות תש"א עמ' 85 86.
  4. מתוך מכתב אדמו"ר הריי"צ מט"ו כסליו תר"צ, בשם אדמו"ר הרש"ב משיחה י"ט כסליו תרס"ג. מובא גם בקובץ התמים חוברת ה'.